diff options
| -rw-r--r-- | .gitattributes | 4 | ||||
| -rw-r--r-- | LICENSE.txt | 11 | ||||
| -rw-r--r-- | README.md | 2 | ||||
| -rw-r--r-- | old/61024-0.txt | 1857 | ||||
| -rw-r--r-- | old/61024-0.zip | bin | 48678 -> 0 bytes | |||
| -rw-r--r-- | old/61024-h.zip | bin | 145224 -> 0 bytes | |||
| -rw-r--r-- | old/61024-h/61024-h.htm | 2358 | ||||
| -rw-r--r-- | old/61024-h/images/colophon.png | bin | 15329 -> 0 bytes | |||
| -rw-r--r-- | old/61024-h/images/cover.jpg | bin | 76241 -> 0 bytes |
9 files changed, 17 insertions, 4215 deletions
diff --git a/.gitattributes b/.gitattributes new file mode 100644 index 0000000..d7b82bc --- /dev/null +++ b/.gitattributes @@ -0,0 +1,4 @@ +*.txt text eol=lf +*.htm text eol=lf +*.html text eol=lf +*.md text eol=lf diff --git a/LICENSE.txt b/LICENSE.txt new file mode 100644 index 0000000..6312041 --- /dev/null +++ b/LICENSE.txt @@ -0,0 +1,11 @@ +This eBook, including all associated images, markup, improvements, +metadata, and any other content or labor, has been confirmed to be +in the PUBLIC DOMAIN IN THE UNITED STATES. + +Procedures for determining public domain status are described in +the "Copyright How-To" at https://www.gutenberg.org. + +No investigation has been made concerning possible copyrights in +jurisdictions other than the United States. Anyone seeking to utilize +this eBook outside of the United States should confirm copyright +status under the laws that apply to them. diff --git a/README.md b/README.md new file mode 100644 index 0000000..0e2ef40 --- /dev/null +++ b/README.md @@ -0,0 +1,2 @@ +Project Gutenberg (https://www.gutenberg.org) public repository for +eBook #61024 (https://www.gutenberg.org/ebooks/61024) diff --git a/old/61024-0.txt b/old/61024-0.txt deleted file mode 100644 index fc8e3c0..0000000 --- a/old/61024-0.txt +++ /dev/null @@ -1,1857 +0,0 @@ -The Project Gutenberg EBook of Tsel Ha'Olam, by -Gauthier (or Goussin) de Metz and Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -This eBook is for the use of anyone anywhere in the United States and most -other parts of the world at no cost and with almost no restrictions -whatsoever. You may copy it, give it away or re-use it under the terms of -the Project Gutenberg License included with this eBook or online at -www.gutenberg.org. If you are not located in the United States, you'll have -to check the laws of the country where you are located before using this ebook. - -Title: Tsel Ha'Olam - -Author: Gauthier (or Goussin) de Metz - Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -Translator: Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -Release Date: January 30, 2020 [EBook #61024] - -Language: Hebrew - -Character set encoding: UTF-8 - -*** START OF THIS PROJECT GUTENBERG EBOOK TSEL HA'OLAM *** - - - - -Produced by Enrico Segre, using the facilities of -Distributed Proofreaders Italia at -http://dp-test.dm.unipi.it/ - - - - - - - - - - ספר - צל העולם - - -שחיבר הגאון המופלא המקובל האלקי המפורסם התוכן הגדול מהור״ר מתתיהו בן -מהו״רר שלמה דלקארט זצ״ל מדבר מחדושי ארבע חלקי העולם ומעניני גן עדן -וגהינם וארבע יסודות בקיצור נמרץ וכלל בו הרבה חכמות ודברים נוראים מגבורת -ה׳ בבריאותיו כאשר יראה המעיין במפתחת השערים והיה זה הספר כמוס באוצר -בכתיבת יד ועתה לזכות הרבים שיכירו וידעו מנפלאות ה׳׃ - -הובא לבית הדפוס על ידי הנעלה בהר״ר וואלף פרנקפורט׃ - - באמשטרדם - - תצ״ג לפק - - - - - הקדמת המחבר - - -אמר המחבר חפשתי ומצאתי ספר זה כולל פתח החכמות וציורי השטחיות הממודדים -להכדריים ונשלם הספר על יד אחד מחכמי הגוים והנה הוא מפתח השכלי׳ לבעבור -התבאר חלקי העולם ומשכנותיו במדינות באיים בימים ובישוב וכל אשר תחת גלגל -היומי מבואר בו על דרך הקצור ובפרט. ואשתומם המחזה ואומר אהה ה׳ מדוע ירש -בן האמה נאות השכל ובן הגברה ישב בדד וידום. וחפץ בידי יצלי׳ כי לא לרוב -שכלי הרבותי גדר ההעתקה כי אם אל סבת ההבנה במועתק ומעתק והמעתיק מלאו לבו -נדבה רוחו לקרב׳ אל המלאכה להעתיק הספר ונקרא שמו בישראל׃ - -צל העולם והנה נחלק לשלשה חלקים ושעריו תשעה וששים - - - חלק הראשון יש בו י״ד שערים - - א תכלית האדם - ב מדוע נברא העולם - ג מדוע נעש׳ האדם בצלמו - ד מדוע לא נעשה שלא יחטא - ה איך נמצאו ז׳ החכמות - ו מג׳ אומות אשר השכינו הפלוסופים - ז מנהג ז׳ החכמות - ח מהות הטבע ומפעלו - ט באור הגלגל - י איך נוסדו ארבע התולדות - יא איך הארץ עומדת - יב מהו עוגל הארץ - יג מדוע נעשה עגול - יד תנועות הגלגלים והכוכבים - - - חלק שני יש בו שבעה ושלשים שערים - - א מבוא החלק - ב התבאר׳ הארץ בחלקי׳ - ג גן עדן הארציי - ד מארץ הי״נד - ה במדינות הי״נד והכרת׳ - ו מן שרפי הינ״ד - ז תועליות אבני הי״נד - ח ממדינות ארץ הי״נד - ט ממדינות אסייא צעירה - י מן דגי ארץ אינדיא - יא מאלני ארץ הי״נד - יב ממדינת אירופא - יג בארצות אופריקא - יד באיי הימים ועשרם - טו בשנוי המדינות - יו בארצות הבהמות - יז בארצות העופות - יח בדברים המצויי׳ - יט בדברים תחת לארץ - ך ממקום גהינם ומהותו - כא ביסוד ב׳ הוא מים - כב איך מים מתוקים - כג בשינוי המעיינות - כד איך תבקע הארץ - כה מדוע הים מלוח - כו מן האויר - כז בעננים וגשמים - כה בדבר הכפור והשלג - כט בברד קייצי - ל ברעמים ובזיקים - לא בדברי הרוחות - לב מן האש וככבי׳ מדלגי׳ - לג מן התנינים הפרחים - לד באויר עליוני הזך - לה במחשך גוף הלבנה - לו בימי השבוע - לז בתנועות הגלגל הגדול - - - חלק שלישי ויש בו שמנה עשר שערים - - א בדברי היום והלילה - ב איך תקבל הלבנה מאור - ג בלקות השמש - ד בטבע הגלגל הגדול - ה במדידת הכוכבים - ו מתלמי מלך מצרים - ז איך הצילו החכמות - ח במפתי ווייר״גילא - ט מדוע הוסד המטבע - י במשאים עברו ללמוד - יא מהות פלוסופיא - יב במדידת הארץ - יג מדידת השמש - יד בגודל וגובה הכוכבים - טו סך הכוכבים - טז מרחב גן עדן - יז מן שמי השמים - יח בתענוגי גן עדן - - - - - צל העולם חלק א - - - שער א תכלית האדם - -עזרי מעם ה׳ כי בעלות במחשבת היוצר לברא העול׳ לא לצרכו בראו לא ליתרונו -יוסד כי לא נתעלה בשום דבר מחודש כדכתיב אני ה׳ לא שניתי לפני׳ ולאחו׳ אחד -בלי שנוי בלי פירוד בלי חבור בלי ראשי׳ בלי תכלית אין לו דבר נושן ולא -מחודש כי הכל בידו עתים זמנים ימי׳ שנים חדשים אינם לפניו רגעי חלק השעה -והוא טוב וחשוב לו וברע לא יחפוץ וטבעי הרעה מתנגדת וטבע הטובה מתאחדת לכן -נשמת האדם היא העולה למעל׳ ורוח הבהמה שבא אל טבעה תרד למטה לארץ ונמשל -האדם לכלי היין השוקט על שמריו כי תמיד היין עולה למעלה והשמרים יורדים -למטה בשולי הכלי והעולה הוא הטוב והיורד הוא הרעה ולא יעמוד זה בלתי זה -והאד׳ הרוח הטוב יתאמץ בו להדריכו ולהשכילו ולייסרו עזוב חיי העולם הקצר -ורוח הבהמה שבו יתאמץ לאכול ולשתות ולהעמיד הגוף על כן לא יעמיד איש בלתי -שניהם והחכם עיניו בראשו לדעת אחר מי ילך אף כי לשניהם יצטרך שמי שתרח בערב -שבת יאכל בשבת כן לא יקנה איש העולם הארוך אם לא בעולם הקצר על כן לא טוב -להרחיק רוח הבהמה מכל וכל כדכתיב אל תשקצו את נפשותיכם והרז״ל אסור לסנף -עצמו בתענית ואמר אביי בר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותי׳ אמנם -ימשוך איש רובו בכל דרכיו אחרי האנושי ומיעוטו אחרי הבהמיי והיינו דכתיב -ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע כלומר בידך הם עשה -הטוב בעינך כי צריך כל איש לשניהם ואמנם יזהר איש לבלתי יורגל לכת אחרי -הבהמיי אם לא להעמיד גופו בצמצום׃ - - - שער ב מדוע נברא העולם - -הנה התבאר כי לא הוצרך היוצר ליצירת העולם אם לרוב חסדיו למען ינחלו טובו -יתמכו כבוד שפלי רוח נמוכי לב כאשר נראה לעין אשר חלק מהודו לבריותיו -והיינו דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה כי בחסד נברא העולם בלי צורך לו ועוד סבה -אחרת למען ינחלו ימצאו מספרים מעת הודו מכירי קצת הודו ופלאיו ולראות מידי -יום יום גבורותיו ועלנו לשבח לאשר עשנו לתועלותינו וכל דרכיו ﭏינו לחייתנו -יוצר כזה יתפאר ויתרומם׃ - - - שער ג מדוע נעשה אדם בצלמו - -יתברך אל חי עלת העלות אשר יצר את האדם בצלמו ויבחר בו מכל יצריו מעלה ומטה -כאשר נראה כי האדם עליון על כל היצורים כמו שמצינו בשלמה המלך וישב שלמה על -כסא ה׳ שמלך אף על המלאכי׳ אף על השדי׳ ולא מצינו מלאך ולא שד מושל על -אנשי׳ ועושה בהם רצונו והטעם כי אין ביצורי׳ עובד נאמן כאדם כי המלאכי׳ אין -בהם יצר הרע ואין ביניהם הרגל עבירה כי אין שם רציחה וניאוף וגניבה וגזל -ועבודה זרה אמנם בקש היוצר למצוא יצירה אחת יודעת טוב ורע ובעלת יצר טוב -ויצר רע אשר תבח׳ בטוב ותמאס ברע ואז ישמח במעשיו ע״כ יצר האד׳ בצלמו כלומ׳ -ממוסך מכל חציו מן העליונים וחציו מן התחתוני׳ ותארו והרגושיותיו על כל -והשליטו בחושיו לטוב ולרע כי חמשתם לרע ירוצו ולטוב ימהרו וחפץ זכות הלב -ויושר לכתו׃ - - - שער ד מדוע לא נעשה האדם אשר לא יחטא - -הנה הקדמנו בשער ג׳ אשר חפץ השם ביצירת האיש מכל יצוריו לבעבור היות בו דעת -עשות הטוב והרע כי בעשותו הטוב בהכרח לא אליו גמול כי אם תאסר הכסיל אשר -קרע כסותו בטבע יש לו יתרון אשר לא יקרע כסות ולא יעשה שטות כי בהכרח לא -יוכל ואין לו גמול אל המונעו מן החוזק כן האדם אם נעשה בטבע אשר לא יחטא מה -גמול יש לו המוכרח עשות הטוב מי יגמול לו אמנם היודע הטוב והרע ותשתאה נפשו -הבהמית עשות הרע ויעצור ברוחו ויסבול הלעג והבוז והצער והחוסר כאשר עשו -המשאים הקדמונים עזבו חילם נטשו אהלים לכת באשר ימצאו השכל וחכמת הלמודיות -לבא אל תכונת העולם ומעשיהו יגעו ומצאו ויסדו שבע החכמות כאשר נבאר בעזרת -הצור ובישועתו׃ - - - שער ה איך נמצאו שבע החכמות וסדרם - -הנה כבר בארנו מפעל המשאים ולא נודע הסבה. אמת כי בימים הקדמונים העם -הולכים בחשך ולא אור תמהו על הגלגל המקיף והככבים בלילה מאירים ושקיעתם -למזרח והאחד ממהר בשקיעתו מחבירו וביום ראו השמש זורח מן המזרח ועולה עד -חצי היום ובחצי היום עד הערב ישוב על עקביו ובליל׳ ראו הלבנה פעמים חסיר׳ -פעמים שלימה פעמים מליאה עגולה אז פנו מכל עסקיהם להבין כח הדבר מה היה -ובנו בתים בראשי ההרים כאשר עשה תלמי מלך מצרים להעמיק שאולה להתיישב -בדברים אז הבינו כי השמש והירח עבדי האדון וכי אין ללבנה אור כי אם משפעת -החמה ובהתרחקה ממנה תתמלא פגימתה ובהתקרבה אליה תחסר ומנו ימי החסרה ט״ו -ימים וימי התמלאה ט״ו ימים ולזה קראו חדש ימי׳ והיו מתוני׳ בדברים הללו -מאתים שנה עד חפשו ומצאו שבע החכמו׳ כי על ידי המפעל יכירו כח הפועל ואנה -נגלו פלאי השם ליצוריו אם לא בתכונ׳ עולמו ובפלאי תנוע׳ הגלגלי׳ ואשר לא שת -לבו לדעתם לא עשה קורת רוח לקונו האמנם במתניו אונו וכוחו בשרירות בטנו׃ - - - שער ו משלש אומות אשר השכינו הפלוסופים בעולם - -הקדמנו במאמ׳ איך באו החכמות ואחרי כמו׳ בתבונ׳ הדבר נקראו פלוסופים ופי׳ -השם אהבי החכמה אז תקנו בעולם שלש אומת ר״ל הפלוסופים ואנשי המלחמה ועובדי -האדמה. העובדי אדמה ישפיעו השנים הנותרות הצריך. ואנשי המלחמה הם הפרשים -והשרים רוכבי הרכש ממונים לשמור עובדי האדמה בל יריעו בל ישחיתו כי אלמלא -מורה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והפלסופים מנהיגי השרים מהם תצא תורה -ומשפט לעם כדכתיב ויהי דוד עושה משפט וצדקה ויואב על הצבא מי גרם ליואב -היות על הצבא דוד עושה משפט וצדקה ולא יעמדו כל אחד לבדו בלתי אם נועדו -יחדיו. ואחר אשר התבאר איך נמצה שבע החכמות יש לנו לבאר שמם וטבעם על צד -הקצור ובפרט׃ - - - שער ז מנהג שבע החכמות ושמותם - -הראשונה לכל חכמת היא חכמת הדקדוק ובלעדיה לא יכנס איש בשום חכמה כי היא -המלמדת לאד׳ דעת המבטא ונקרא חכמה המבטא ככל לשון היא מפוארה ובלט״ין קורין -גראמ״טיקה ואלו ידע האדם חכמת הדבור ידע עשות כל לשון מעצמו והמבין יבין כי -גדולה חכמה המבטא כי בדבור נעשה העולם בצירוף האות לחברתה נגמר ונעשה -המפעל׃ ב חכמת לוגי״קא היא הכרת אמתות הדבר במופת להוכיח כל דבר איך יצא -לאמתו והבדל השקר מן האמת ועל זאת החכמה יסד אריס״טוטלס ז׳ ספרים כאשר תאמר -ראובן הנושא ושמעון הנשוי על דרך המושל ועל צד הקצור׃ ג חכמת הדינים ונקרא -חכמת אוריטו״ריקא משם תצא משפט לכל העמים אל עם ועם בתורותיו ולדון נפשות -וממונות לחייב את החייב ולזכות את הזכאי׃ ד חכמת המנין הנקרא ארימי״טקא -קבוע באמצע החכמות כי כולם צריכין אליה אין דבר בלי מניין על זאת החכמה -נוסדו ספרים רבים שרשים ענפים תוצאות וחבורים׃ ה חכמת התשבורת הנקראת -גיאומיי״טריא והיא החכמה המועולה בתכונה מכל החכמות תבונת הכוכבים בגלגלים -למצא קשתו׳ הגלגל ויתרון ומה בין מחצה לשלם ומה מרובע לעגול והעגול למרובע -כי מדידת הגלגל ﭏ ﭏכסון מקרן ראשונה לשלישית וכי אופק כל דבר הוא קו ישר -עובר על המרכז ולדעת עובי הכוכב בגלגלו בגובהו ובשפלותו ובהיות ישר או -נזור׃ ו חכמת הניגון הנקר׳ מוזי״קא הוא מזג ממסך כל דב׳ לטבע אך בשירים יש -מלות משפטם להגביהם ויש מלו׳ משפטם להשפילם כאשר תראה בטבעי הרפואה היה -חכמת המזג להחזיק אדם בטבעו ולמסך טבעו חם לחם קר לקר לבעבור כי אין חכמה -זו מועלת רק לחיי אדם ולצרכו אנינה ממנין שבע החכמות כי כל החכמות הם -תוריות זולתי זו היא צריכות ואין גמול בתלמודה׃ ז חכמת החזיון הנקרא -איישטיר״נומיאה והיא סוף לכל החכמות ממנה יצאו ואליה ישובו כמ״ש כל הנחלים -הולכים אל הים וכאשר הם הלכים הם שבים כן תהיה תשובות כל החכמות אל חכמת -התבונה כי ימצאו כל המפעל וכל ההוה ונמצא נדרש בו בשמים ואשר יבא אל תכלית -חכמת התבונה ידע כל דבר על פי הטבע כי הבורא ית׳ ברא הטבע להמציא כל דבר בו -ובדבר זה ישכך תלונות הנמצאים מעליו לשלחם ביד פשעם כי הכל היא הטבע זולתי -יראה לא בטבע הי׳ כאש׳ הקדמנו במאמ׳ מדוע לא נעשה האדם אשר לא יחטא כי אם -היתה האמונה בטבע נמצה מוכרח עשו׳ הטוב ומה גמול ישלם לו ומחכמת התכונה -נמצאו כל החכמות כי מי ישכיל ומי יפתח בו ולא ידע שרשו איכותו ומהותו ולא -ישב על חוג ארץ ונטיית השמים ומסילת הכוכבים ומדת גמיהם עם ארכם וגבהם -וממנו תצא רעה וטובה בטבע בגובה הכרכום ובשפלותו בהיותו נזור רע ישר טוב -ורבים כאל׳ במשפטי החזיון למשיג׳ כי בחכמה זו נגלה העולם והנעלם הנמצא -ומגלה בחיוב גדול ממציא מן הכח אל הפועל כאשר בדמיון הגרזן כלי הנגר והמרצע -כלי הרצען כן ששת החכמות כלי התכונה כי בלעדיה לא ימצא לעולם כאשר השמש כלי -הנפשות וראות הלב ושמחתו ואשר לא ידע מבואו לא יוכל להשקות נפשו הצמאה -תכסוף עלות השכליי׳ בלתי הבן מבואי השמש ולזה כוונת החכם המחבר ספרו להודיע -כי כל החכמות ענפי התכונה על כן בימים קדמונים ערגו כל שרים ומלכים נכספו -לשכלים לדעתם ולא נתייחס האדם ﭏ אב ההמון כי אם התוודעו בשכל על חביריו -והיו קורין לו המיוחם התוריי גם לבעבור המשילו השכלים התוריים גם בלשונם הם -חפצים בחיוב היות משכיל בהם חפצי ותוריי בכל לשון הם מועתקים והוא שכל בדבר -אמתי אשר הכל מודים בו בגלל כי שכל קיי׳ הוא לא ישתנה ואחרי קצרנו במבוא -השכל נשוב לבאר מהות הטבע ואיכותו אשר הוא ממצי׳ בכח כל ההוה ובו הוסד כל -מוסד ממנו פנה ממנו יתד וממנו תנועת הגלגלים ומאורי הככבים הוא מחיה הוא -מקיים הוא מפסיד למען יהמו עליו רוב ההמון ילעיגו על חכמה נאריך מעט בביאור -הטבע למען יבינו חסירי הדעת תכונת העולם תוצאותיו ומבואיו כי הכל בטבע אמנם -הטבע דבר מחודש בלי נוצר להעמיד כל הווה ויש׃ - - - שער ח מהות הטבע ומפעלו - -יתברך אל שברא את הטבע בראשית כל למען יתהוה בו כי כל ההוה הנמצא בלתי הטבע -לא ימצא דבר ומלאכת הטבע לא תושבת הוא הפועל הוא המקיים הוא המפסיד הוא -המכלה ברצון יוצרו כאשר יעשה הגרזן והמסמר לפועל הגרזן מחתך והמסמר מקיים -וברצון הפועל כן הטבע עושה ברצון הפועל האמיתי יסד כל הנמצא בטבע לא ייגה -לריק אמנם מפעל הטבע לעולם שלם כאדם וכבהמה וכי יופסד המנהג בדבר הטבע פותח -בו אמנם ברבת המנהג ירד הטבע כאשר נראה בהמות נולדות בשני ראשים וקצתם בשש -רגלים אחד עז ואחד שפל כן יקרה באנשים כי יולד איש בשש אצבעות אחד בשנים או -בשלושה או מחוסר אבר זרוע או שוק לפי הצטרכו לעולם ופעם יוליד איש שלום -ויפה ולא יחסר כל דבר אמנם חבר יגדל על חבירו או קטן ממנו אחד גדול ואחד -קטן אחד שחור ואחד לבן אחד חכם ואחד שוטה אחד יחכם לעת ילדותו וישתטה לעת -זקנתו אחד נאמן ואחד שקר אחד שמן ואחד כמוש אחד עצב ואחד שמח אחד עז ואחד -שפל אחד זריז ואחד עצל אחד מיושב ואחד מבולבל איש קומה יולד קטן ואיש קטן -יולד גדול אחד ישית לבו ועסקיו לשכל אחד יעסוק באומנות אחד נגד אחד. כי -הטבע ישים בלב תאר מלאכת לפי טבעו ככה או סתת כל אחד לפי טבעו והבנת שכלו -ובכמה ענייני׳ מכוונים בני אדם אחד מחבירו כאשר אמרו רבותינו ז״ל בסנהדרין -בשלשה דברי׳ אדם משתנה מחבירו בקול ובמראה ובדעת כי אם ישמעו קולות בני אדם -שוים. יבא אדם לאשת חבירו בלילה המכרת אשה בקולה ואם לא ישתנה מראות יבא -איש אל אשת רעהו ביום וישחף העם בזמה. ואם ישוו בדע׳ לא יוכל איש לשמור את -שלו ולהניחו מפני הגנבי׳ כי כל איש ידע דעת חבירו והכל מפעל הטבע בתולדותיו -כאשר אמר אפל״טון יצא לו שם הטבע מכל קדומיו כי הטבע מדומה בחיוב מוליד הכל -בטבעו ונגלה הדבר במוליד איש בצלמו המדמה לו המנהג. ואם ישתנה הטבע ישנהו -כעלות מחשבת המוליד או היולדת בשעת המשגל לדעת א׳ לרעה או לטובה כאשר מצינו -חכמים קדמונים אין קושרים כלי כסף וכלי זהב בכרעי מטותם להוליד כדמותם וכן -מצינו בתלמוד בגיטין בפרק הנזקין אשר קשרו הגוים נערי בני ישראל בכרעי -מטותם וגבי פרה אדומה אר״זל כוס של זהב מעבירין לפניהם בעת יעלה עליה זכר -אם כן הסכימו חכמי התלמוד ﭏ הפילוסופים בדבר זה גם אריס״טוטלוס הסכים בדבר -זה וכל הבאים אחריהם כלם הסכימו כי תולדות האדם נהפכת אחרי המחשבת האיש -והאשה בעת המשגל אמנם החכמים אשר הקדמנו שלמים הם אתנו בדבר הזה כי הבורא -ית׳ ברא הטבע ויוכל לשנותו כי בכל יש חילוף ותמורה חבור פירוד ראשית אחרית -ערך ודמיון זולתי בו. והנה ראש משרתיו הוא הטבע בפועל כרצונו הוא אשר שם -באנוש דעה לטוב ורע כי יש טבע לכל אמנם אשר יכריח טבע הרע הוא הטוב ואשר -יכריח טוב הוא הרע ודבר זה דרשו הקדמונים את שבע חכמות אשר על ספר להרחיק -מחשבת הרעות ולזה כיון שלמה ע״ה באמרו הולך את חכמים יחכם אף ההולך בלתי -ידבר חכם כי ישמע את דבריה׳ ויוסר לבבו ממחשבותיו ומשרתיו כי מה לכסיל הולך -בחושך למלאות תאות גויתו ואת נפשו להושיע ישכח. וכאשר לא ישיג החרש שמע -הקולות והעיור צבע המראות והסריס הנאת המשגל כן נפלאות הנאת הנפש מהנאת -הגויה ע״כ מה לתבן את הבר וזה לכל גלוי על כן קצרתי בדבר ואשוב למאמר החכמה -והטבע ותכונת העולם בטבע ברצון יוצר כל׃ - - - שער ט באור הגלגל - -היוצר ברא את העולם עגול ככדור כאשר נבאר בע״ה והקיף סביב העולם השמים -עגולים מכל צד שלמים. כאשר חלבון הביצה מקיף סביב החלמון מכל צד והוא אור -בהיר וזך הוסד על אשיות האויר שלמטה ואלו הורגלו בה בני אדם היו צופים מסוף -העולם עד סופו ויקל לראות בבואה דבר גם לפני רגליו כי אין עיני האדם רואים -אמנם הם כלי ההבטה כי האויר ממשיך הראות לעין והמופת עומד בחשך רואה במקום -האור. עומד במקום האור לא יראה בחשך ואין האור הנזכר מרוצת המלאכים ופרישת -כנפיהם בהשתלחם לארץ להגיד עתידות לראוים להגדה ובהגיע תור ההגדה לאיש היה -ישן ונרד׳ כי אדם צדיק אין בארץ ראוי להסתכל באור ההוא. אמנם שומעים היו -הקול נכנס באוזניהם ובלבבם בלא ראות ובהפרד המלאך כי עוד מקבל ונזכר בו -והוא אשר מצינו במשה אבי כל הוזה כי קרן עור פניו למען יוכל לקבל האור -הגדול ולדעת הפלוסופי׳ היא אספקלרי׳ המאירה לפי שהורש׳ להסתכל המרא׳ הגדול -כי קרן עור פניו מעין אור הגדול ולא כן פירשו רז״ל כי דמות ראה מתוך -אספקלרי׳ מאיר׳ וזכה וראה נבאר שלא ראה דבר לקיים מה שנ׳ כי לא יראני האדם -וחי. וכל הנביאים נסתכלו מתוך ספקלריא שאינ׳ מאירה וכדמה להם כאלו ראו -לקיים מה שנאמר ופראה את ה׳ ע״כ פרש״י ביבמות׃ כן האור טוב זך ובהיר דבר -גופני לא יסבלנו אם קל אם כבד אף העופו׳ הפורחי׳ באור לא יוכלו עמוד למעלה -בלתי יורדו כאבן כי אין דבר מתעכב למעלה זולתי רוחניים לבד בלתי גופניים׃ - - - שער י איך נוסדו ארבע התולדות - -הקדמנו לקרא אויר רוחני אשר מנו יוצא טיסת המלאכים במשלחתם לאנוש אחריו -ארבע יסודות דבוקות זה בזה והם אש מים רוח עפר מעמידים זה את זה והארץ -באמצע תעמוד כי האש ראשון והאויר אחריו והמים אחריהם והארץ אחרונה וכגובה -השמים על הארץ כן גבה הארץ על השמים כי הארץ היא החוג שנא׳ היושב על חוג -הארץ ומשפט כל חוג באמצע כי כל עוגל אם לא יתמצע בחוג לא יתיישרו הקוים -וכאן אשר היסודות למעלה מן הארץ דבוקים זה על זה כן נדבקו למטה מן הארץ׃ - - - שער יא איך עומדת הארץ באמצע העולם - -בהכבד יסוד העפר מכל היסודות עומד באמצע והקלים למעלה ואשר יכבד יקרב לה -ולולי חיות רעות עומדות לשטן בני אדם יוכל אדם לסבב הארץ מכל צד מפה ומפה -כי הארץ עגולה ככדור והמסבב בבואו כנגדינו ידמה לו שאנחנו עליו ורגליו -מכוונות נגד רגלינו תמיד רגליו ורגלינו על הארץ בסובבו כל הארץ ישוב אל -מקומו הראשון. דמיון ראובן ושמעון נסעו זה מזה והלכים בשוה זה למזרח וזה -למערב בסובבים כל הארץ יפגעו זה בזה על הנקודה אשר משם נסעו כי נקודת חוג -הארץ באמצע ובהכבד דבר ימשוך לאמצעוה׳ כי הו׳ הנשקע מסבבי מסביבותיו[*]. -דמיון אחד להקל לשומעי׳ אם מחלק הארץ ﭏ עובו׳ חציה עד נראה מתוכה שפתיה -וזרוק לתוכה צרור או דבר קשה ירוץ עד חוג הדבר ושם יעמוד ואם יעבור החוג -כמעת אליו ישוב ותעמוד באמצ׳ מפני סבוב הגלגל לא יוכל דב׳ כבד להתקרב אליו -בכח הקיפו. דמיון אחר בהחלק הארץ משני צדדים זה על זה וארבע אנשי׳ אחד אחד -לכל צד זה על זה לבל יפול צרור נגד חבירו כל הצרורות יתגלגלו עד האמצעי בל -ירודו משם ובלבד שתהיינה הצרורות משקל אחד ולא תקדים האחת את חברתה. ואם -יכבד האחת על חברתה את אשר יותר יכבד רגע חונה קודם האחרת׃ - -* והחכם ניקולס אמר טעם אחר והיינו כי השמים והארץ כיון שהם ממקור אחד -אוהבי׳ זה לזה כדמיון שני אחים היוצאים מבטן אחד וכדמיון המגנ״טי המושכי׳ -את הברזל איליו והוי״ג שטי״ן המושכת ﭏיו הקש כך הם בטבע השמי׳ עם הארץ ר״ל -חלק המזרח מן היימים מושך הארץ אליו לצד מזרח. ומערב לצד מערב דרום לדרום -צפון לצפון העליון למעלה והתחתון למטה ואין לחלק אחד בהמשכתן ועל חלק -שכנגדו ונמצא נשאר׳ הארץ באמצ׳ כולם׃ - - - שער יב מהו עוגל הארץ - -הנה ישכיל המשכיל כי הערץ עגולה ורבו המופתים בדבר ולראו׳ העין אם יוכל איש -עלות באויר עד יראה הגבעות הנשואות וכל הארץ על פני כלה בעמקי׳ וגבעות ואת -נחלי המים ואת גבה גליה׳ הגבוה כנגד השפל ואת השפל כנגד הגבוה וכל הנשא על -גב הארץ ידמה כשער דק על גב הכדור וראש מופתי עוגל הארץ הוא עוגל הגלגל -וב״ה נבאר המופת מדוע נעשה עגול׃ - - - שער יג מדוע נעשה עגול - -מופתי העולם בעגולו הוא בעבור לא נמצא צורה נכונה בעגולה כי בכל צורות -שטחיות וכרחי׳ בם לא נמצא ישרה כעגולה כי תמיד המרובע יתעכב בקצות כאשר -נראה בחכמת חרשי אץ ואבן ומתכות לא נמצא כלי מחזיק כעגול. ועוד מופת עגולו -לבעבור כי לא נמצא צורה זולתם מיישרת תהלוכה שוה כי המרובע המתעכב בהקף -קצותיו כאשר תראה בצורה מרובעת על גב עגולה בהיקפם לא יניחו קצת המרובעת -במקום תחנות העגולה׃ ועוד מופת עגולו כי אין דבר מצוי ומשונה בתאר קל ומהר -מתנועע מן העגול כאשר בארתי כי המרוב׳ מתעכב בקצוותיו ובעגול איו מעכב ובטל -תנועותיו בלתי תמיד יסובב יום וליל בל ינוח רגע ואלו היה בלתי עגול ינוח -בהגיע בקצות וכל תנועת העולם באדם ובבהמה בדומי׳ ובמחצב נמשכים מתנוע׳ גלגל -ובלתי תנועתו לא יזוזו דבר ממקומו ואשר פרש ידו באותו שעה לא יוכל להשיבה -אליו הנה הוכחנו אשר תועלת גדולה לכל ההוה מעוגל הארץ׃ - - - שער יד תנועת הגלגל וז׳ כוכבים - -הגלגל מתנועע תנועה אמיתות תנועה שלימה אמנם לסבת גדלו זה נכרת תנועותיו -כאשר לא נכרה מרוצת הסוס במקום רחוק הרבה מן העין ידמה במרוצתו הולך לאט כן -ידמה לנו תנועת הגלגל לסבת התרחקו מעינינו. אשר אם תהיה צרור יסוד הכבד מכל -היסודות עד מאה שנה לא תפול לארץ מרוב מרחקו וגודלו על הארץ כי כל הארץ -אנינה למול הגלגל בנקודת המרכז הקטנה בתוך האופן הגדול שבציורים ולא יעלה -אדם בשמים ויראה הארץ תחתיו בוערת באש חזק ולהבה גדולה ידמה לו כמין ככב -הקטן הנראה לנו כי כמדת זה כן מדת זה וכן ארז״ל העולם תחת ככב אחד עומד -ולסבת גדלו יש לדעת כי יסובב במהירות כאשר בכל יום מסובב כל הארץ וזה נראה -לעין השמש זורח במזרח ושוקע במערב ולמחר יזרח במקום זרח אתמול הוא יום -הטבעי ותמיד סובב סובב השמש עד הרקיע בל ינוח רגע דמיון המסמר תקוע בתוך -האופן וכשיסוב האופן יסובב המסמר כן השמש והרקיע לבעבור היות תנועה הכרחיות -הפך התנוע׳ רצונית שהיא למזרח והאחרת למערב. אתן לך דמיון כזבוב עולה על -האופן בהפך תנועתו אף כי האופן יוליך הזבוב עמו כמה סבבוים יסוב האופן טרם -יסוב הזבוב פעם אחת סביב האופן. ועל דרך זה יתקרב השמש אל הירח ואת ז׳ -הככבי׳ במסלה אחת עולים על פני המזרח והגלגל אל המערב אל טבעו׃ - - סליק חלק א - - - - - צל העולם חלק שני - - - שער א מבוא החלק - -הנה בארנו כי כל הארץ איננה רק חוג הגלגל ועינינו רואות ארך הארץ ורחבה לכל -צד אשר אין יודע מתנ׳ מסלותיה ונתיבותיה יש לנו לדעת פלאי גודל הגלגל הסובב -עליה ורחוק הימנה מדה אחת וקצב אחד לכל צד בהתרחבנו מן הגלגל הקו ישר סביב -חוגו לכל צד כאשר הסכימו חכמי התשבורות נבאר משכנות הארץ לפי קצר השגתינו -ואף אם מצער היא תחי נפשי ולכף זכות ידנני רואה דבר שאינו מתוקן יוציא מתחת -ידי ויתברך מאלקים אמן׃ - - - שער ב התבארה הארץ בחלקים - -אחרי התבארה הארץ עגולה ככדור ובה רביעי לא נתיישב ולא עבר שם אדם כאשר -הסכימו המשאים בחלקה בארבעה חלקים ונתן דמיון ככדור נחלק ארכו ורחבו -ואמצעותו ורביעי אחד יבואר כל שטח משוטח ﭏ משכו ונחלק ﭏ פנות אשר חצי האח׳ -נקרא מזרח וחצי נגדו נקר׳ מערב והקו החולק אותם נקר׳ קו השוה. בסוף הקו -השוה הזה ארבע מילין סביבו באמצע נוסדה עיר גדולה הנקרא ארגונ׳ ושם האמצעות -העגול בעיגולו ושם נמצאת חכמה התכונה ושם חצי היום מאיר כמשפטו כי הוא אמצע -העולם וראש הקו השמאלי נקרא צפון קבל שמו משבעה הככבים המסבבים אל הגבעה -האחרת לנהג בים יורדים והארץ הממוצעת אשר קו דרומי עובר בתוכ׳ נקרא גן עדן -מקום נברא שם אדם הראשון ונקרא המקום מזרח על שם זריחת השמש משם לעבר השני -נקרא מערב על שם הערב שמש ועל קן נקראו שמות הד׳ רוחות מזרח מערב צפון -דרום׃ ואלו ד׳ המקומות משפטם לצורה עגולה כצורת העול׳ כאשר הקדמנו ואבן -הרביעי זה כי יוקף קו עגול ויושם באמצע קו חולק מזרח ומערב. אחר כן תעשה כל -בו רביעי ובכל רביעי ד׳ רוחות׃ מקום התיישבה הארץ הם שלושה אשר חלק לצד -מזרח נקרא סבנ״ת הגד״ולה על שם מלכת הארץ נקראת כן. והארץ רחבת ידים לא -יחסר כל טוב בה ואשר חלקה כחלק שני חלקים הנותרים כן נקראת סבנ״ת הגדו״לה -ומשכה מן קרן צפוני על פני כל המזרח עד הדרום הדרומי. חלק ב׳ נקרא אירו״פא -על שם אדוני הארץ ומשכה מן מערב לצפון׃ ומדינותיה מארק״א אייז״א. חלק שלישי -מדינת אופר״יקא ומשכה מן הדרומי למערב ואופ״ריקא היא שאולה של גיהנם כי משם -בה לה שם. נשלמו פה השלשה חלקים ושלושה חלקים שביארנו יש בכללם כמה ארצות -ומלכיות רבים וקצת שמות׳ נזכיר בעזרת הבורא ושמות הבהמות לא הנה מציות -ודמותם ותבונת העמים הבהמו׳ והדגי׳ כאשר דרשו על ספר הפלסוף׃ - - - שער ג גן עדן הארציי - -מקום הראשון למדינת סבנ״ת הגדו״לה הוא גן עדן מקום רענן שמן ודשן מקו׳ שמחה -ותענוג ושם עץ החיים אשר לא ימות אוכל מפריו אמנם אין יכול ללכת שם מפני -להט המתהפכת מקיף לה סביב. ונהר יוצא מעדן ונחלק לארב׳ ראשי׳ שם האחד פישון -סובב כל ארץ החוילה וכל ארץ הינ״ד ויוצא מהר אוטב״ריץ ועובר על עבר מזרח -ונופל בים המערב ושם השני נילוס ונובע מעט כנוס בארץ עד יפול בים האדום -ומקיף כל הארץ אירופ״א ומשקה כל ארץ מצרים עד יפול בים הגדול. ופרת וחדקל -נובעים במדינות איירמ״ניא מתוך גבעה נשוא׳ ונקראו ההרי׳ הנקובי׳. ומשם -יפרדו לארצות רבות עד יפגעו בים האמצעי בו יתעכבו וסביב גן עדן הזה מקום -מסוכן ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם זולתי הבהמות והחיות הגדולו׳ נכונו -להשמית כל הקרב אליהם׃ - - - שער ד מארץ הינ״ד - -אחריו ארץ הינ״ד הנקרא על שם מימיו הנובעים מצד צפון והיא מוקפת מכל צד מים -הגדול ובארץ היא יש אי אחת הנקרא פאבא״נא ועליה עשר עיירות גדולות מכל -עיירות הסמוכות להן ולעם היושב עלי׳ להם יש שני פעמים קיץ ושני פעמים חורף -ובכל עת תדשא הארץ דשא עשב תוציא תמיד ציץ ופרח ועלייהו לא יבול קיץ גם -חורף והיא ארץ החוילה אשר שם הזהב כי שם הרים גדולי׳ ומחצב הזהב וכל אבן -יקרה אמנם לא יגיע שם איש שם מפני התנינים השרפי׳ והבהמו׳ הנכריו׳ אשר -גויתם כאריה ונושאים בצפרניהם איש מזויין והוא מקום תענוג גדול דומה מעט -לג״ע הארציי לשכני שם׃ - - - שער ה ממדינת הינ״ד והכרתם - -במדינות הינ״ד יש הר גדול מחזיק משך רב מן המיושב ומלכות גדול שם. ושם ההר -קפ״יאין ובו שכנים עם חסרי דעת כשבא שם אלכסנדר המוקדוני וישך בעדם לבלתי -יצאו מן ההר והם אוכלים בשר אדם נא צלי ובשל ושם העם ההוא טרטר״ינש במלכות -זה יש כ״ד מלכיות ועם רב לאין מספר וגם יערות רבות וגבוהות לענני׳. ושם העם -הקטן אשר על גביהם שני זרתות ולא יותר ומלכים רבים ירתון ולפעמים נלחמים עם -האג״ורים ולא יחיו יותר משבע שנים ושם העם הוא נוצי״ל ושם גדל פלפל הלבן -אמנם הרמ׳ גדלה בארץ וצריכין להרבות עצים למדליק האש ולהסיר הרמה ומפני עש׳ -האש משחיר הפלפל. ושם עם אחר ושמם גא״ינ׳ בדמיון א״ציץ פוב״יילא ומנהגם -להפיל עצמם באש כדי להציל חיות חבריהם. עוד יש עם אחד ומנהג׳ אשר כי יגיע -אביהם ואמותם למות זובחים אותם ואוכלים אותם וזהו דרך כבוד שלהם ומשפט -נכבדיהם ואשר לא יעשה משפטם הזה נקרא כלי בזוי ונקלה ירא ורך לבב. עוד יש -שם עם אחד מליאו׳ שער אוכלי׳ דגים חיי׳ ושותים מי הים המלוח עוד יש שם עם -ובהמ׳ מרוצי׳ ועם בח׳ אצבעות ברגליהם ושם בהמות משונות אשר יש להם גוף כאד׳ -וראש ככלב ואין נמלט מלפניו ולבושם עור בהמה וקולם ככלב. ועוד שם בהמה ושמה -קרופ״יאן קלים עוברים הרוח למירוץ ואין להם רק רגל אחד וכף רגליהם רחבה ובה -יתכסו כמגן והוא למו מחס׳ משרב ומשמש וזרם מים ומטר ושם עם אחד בעין אחד -והעין באמצע מצחם צלול וזך ועוד עם אחד אשר פיהם ועיניהם במשך החזה ועל כל -כתף עין אחת והחוטם יורד מן הגרון ועל הפנים סמנים כסמני החזיר אשר על גבו -וסמוך לנהר גאנג״איש עם נכרי בעלי דרך ארץ ולהם צורת אדם ממש ומעמידים חיות -בריח התפוח כי בהריחם שום ריח מיד ימותו אם לא יריחו ריח התפוח׃ - - - שער ו מן שרפי הינ״ד - -במדינות הינ״ד יש שרפים עזים אוכלים האלים ועוד יש שם בהמה אחרת הנקרא -סנטיק״ורא ועל פניהם קרנים כקרני הצבי וכארי להם חזה ויריכיהם ורגליהם כסוס -ואזניהם גדולות ובמקום השניים פה עגול והפנים כראש פר קטן ועיניו סמוכין זה -לזה וקולם כאדם. ועוד בהמה אחרת שם גופה כסוס ראשה כחזיר זנבה כפיל ולה שני -קרניים אחת על גבה בהלחמה באחרת שאחרי׳ ובהמה מכוערת ומיתתה במים ויש שם -פרים לבנים צהובים וראשם גס מאוד ופתחון פיהם מאזן לאזן וקרניהם נדים ונעים -לכל צרכיהם על כל מנצחים במלחמותם. עוד שם בהמה אחרת הנקרא אנטיק״ורא -ופניה׳ פני אדם וג׳ מיני שנים בפיה וגופה גוף אריה ועיניה עיני עז וזנבה -זנב עקרב וקולה קל שרף וקלה ברגלה מכל עוף השמים. עוד שם בהמה אחרת ורגליה -עגולים וג׳ קרניים באמצע מצחם. עוד שם בהמה אחרת וגופה נאה ונקר׳ מנטי״דוץ -גופה כגוף סוס רגליה כרגלי הפיל ראשה כראש הצבי קלה צלול וגדול זנבותיהם -גבוהות וקרן במצח׳ וארך הקרן ד׳ רגלים ישרה וחדה כחנית לדקור כל המתנגד בה -לא תלכד הבהמה כי אם על ידי בתולה יפה תפרס לה בגדיה מיד חרוץ הבהמה אליה -ותישן בבגדיה וכך היא נלכדת. עוד שם בהמה אחרת גדולה ומשונה ומראיה דומה -לירקרק ובגופה חברבורות צלולות והם עזות ופריצות ושמם טייגר״יש ורצים בכח -בבא הציידים לצודם ואין בריה עומדת לנגדם לולי כי זורקים לפניהם מראות -זכוכית ובהם רואות דמותם ועושים שמחה גדולה וכך נלכדים. ועוד שם בהמה אחרת -ושמה קשט״ור בצוד הציידים אחריה ללוכדה תסרס עצמה והשליך להם וכך תמלט. עוד -שם בהמה אחרת קטנה ופיה כפי חולדה ושמה מיצליר״ונט ושם האילן היבש אשר דבר -עם אלכסנדר המוקדוני. עוד שם בהמה אחרת ושמה סלמנד״רא באש תחיה ובאש תמות. -ומהם באות החגורות העומדת באש לא תשרפנה. עוד שם חולדות גדולים כחתולים -וקלות במרוצות לא יושגו במריצות בהמה זולתם. ולמזרח מקום החנות האריות ולהם -זנב עב וחזה עב וכח כל אחד גדול מארבע אחרים וביום השלישי באות הנקבות -ליילד גוריהן והם ישנים ועיניהם פתוחות ובזנב מסירים עקבות הרגלים לשבש -הציידים על כן לא יראו איש קטן וגדול זולתי אדוניה׳ כאשר ייסר כלב לפניהם -אז יכנעו לפני האדון. והלביאה שנה ראשונה כי תהר יולדת ה׳ גורים מכאן ואילך -תפחות כל שנה עד סופה ולא תלד עוד. עוד שם בהמה אחרת קטנה ושמה מפגי״ע עזה -אימתה מוטלת על הבהמות ועל כל החיות אף על הארי כדכתיב בתלמוד. עוד בהמה -אחרת מלאה גוונים ושמה טכטי״רא יפה ותמימה וריחה נעים וטוב וכל הבהמות -תלכנה אחריה להריח בה וכי תאכל שום דבר מלוח תישן ג׳ ימים וכאשר תעור יצא -רוח ניחוח משונה מפיה אז תצאנ׳ כל הבהמו׳ אחריה להריח בה מלבד השרפים כי -יקשה להם כל ריח אם רע ואם טוב וזאת הבהמה לא תוליד רק פעם אחת כי בהקשותה -ללדת היא קורעת בטנה בצפרנים להוציא הולד ושוב לא תלד ושם סוסיות נקבות -מקבלו׳ זרע ויולדות מן הרוח. ובמדינה קפרו״צא יש מדינה בה ג׳ ימים אשר שם -הפילים והן בהמות גדולות וכחן גדול ונלחמים עם כל הבהמות ועליהם תמיד נלחמו -אנשי פרס ואינדי״א כי על גביהם ישאו כרך גדול מלא עם מזויינים והדק אשר -יוצא מפיו אשר בו יקבל מאכלו והדק רחב בו יבלע אדם בפעם אחת והמלך אלכסנדר -המוקדון כאשר קבץ כל ﭏו המדינות כאשר קרב לבא למקום הפילין הגדולים ולהלחם -עמה׳ עשה אנשי אש בכלי נחושת בצורות איש ובהלחמו עם רוכבי הפילים הקריב -אנשי האש נגדם והפילים שולחים הדק לבלוע אותם ונשרפים ובהם כבשם בחכמתו -והכניע לבב הפילים עד יפחדו מפני בני אדם ועדיין הם הולכים בתמימות ובהכנעה -לפני בני אד׳ והם קרים יותר מן המים ומכבין האש מרוב קרירותם ויולדות לב׳ -שנים וחיות ג׳ מאות שנה וכל פחדם מפני הנחשים כי אם יגעו בנחש מיד ימותו -ובניה׳ יחביאו במים עד בטנם וכאשר ימצאו אילן יסמכו עליו וישנו שם בעמידה -וכי יצודו אחריהם הציידי׳ אז יכרתו העץ אשר הפיל נשען עליו ואז יפול לארץ -ולא יוכל לקום ולפעמים יבואו אליו פילין אחרים לעזרו לקול בכיותו ולא יוכלו -אז יהמו עליו ויבכו אז יסייעום הקטנים לעמוד תחת׳ ולא יוכלו ובכן נלכדים -הפילים. ובארץ אינד״איש נהר ששמו גאנג״א יש דגים טמאים הנקראים אנג״ליש -וארכם שלש מאות רגלים וטובים למאכל. ובהמות רבות שם עזות ונכריות שמה הבהמה -הנקרא באזלי״קא אשר ממראות עיניהם מזהמין וממיתין בהמות ואנשים וראשם כראש -התרנגול וגופם כגוף השרף והוא מלך על כל השרפים ואין כל בהמה יכולה לעמוד -כנגדה מפני כחה הגדול והארץ אשר תעבור בהלא יצמח בה כל עשב גם אילן לא ישא -פרי ועליהו יבול. ועוד שם שרפים ולהם קרנים כקרני האיל ובהמה אחרת ושמה -אצפ״יץ ולא תלכנה עם שאר השרפים מלבד כששמעה קול השיר כאיל תערוג לשומעו -ותשים זנבה באזנה לבלתי תלכד. עוד שם בהמה אחרת ושמה פורי״ץ והיא נלכדת בכח -ומאתה יוציא הצרי המסיר כל ארס. עוד שם שרף אח׳ ושמה מט״ול גדול וארוך מאד -ולו ב׳ זרועות ארוכות אשר בהם יפילו הפיל וממיתין אותו ואותו שרף מרבה ימים -לרוב והיה כי יזכין ויחליש ירעיב עצמו ויסגף גופו עד יחסר ואז יצא דרך חור -קטן למעת עוד גופו עד יופשט עורו מעליו ואח״כ ישוב עורו עליו ויתחדש -כבתחילה בשכלו הרב. ושרפים אחרים יש אשר עיניהם אבנים טובות מועילים לנשאם. - - - שער ז תועלת אבני הי״נד - -במדינת הי״נד נמצא אבני׳ מאבני מאג״ינט ויש בה כח גדול מושיך הברזל אליו -ושם יגדל הדי״אמנט בקרקע לא יכרת ממנה כי אם בדם תיש עוד נמצא שם אבן הנקרא -איימ״ראדא משמח׳ לב כל רואה ושם מאירה הקייארפו״קלא ושם השאפ״יר אשר מסיר -דמעת העין. ואבן הנקרא סופ״אצא ואבנים טובות רבות אשר בם תועלת גדולה -למכירים ובספר הנקרא לאפי״דארש נבארו תועלתם ומראיתם באורך׃ - - - שער ח מדינות ארץ הינ״ד - -במלכות הינ״ד יש מדינות רבות מליאות אדם ובהמה רבה האחת שמה פרס ובה עשרים -ושלוש מלכיות ובה נמצא חכמת כפיית השדים ונקראת אגרמאנ״שראה ושם יגדל הזפת -רותח אשר היד סולדת בו. במלאת הלבנה חרב ובהתחסרה תחסר ומאותו הזפת עושים -בעלי החכמה מלאכתם. אחריה מדינות מיזופאטא״ניאה היא המדינה אשר ננוה בה היא -העיר הגדולה אשר לה מהלך ג׳ ימים ובכול המגדל אשר עשו בני אדם גובה ד׳ -אלפים רגלים ואחריה מלכות קלריא״ה נמצא שם חכמות התכונה ובא ארץ ריג״בלא -אחריה טרציא״ה אחריה ארכ״א ושם מור ולבונה אחריה ארץ פרובנ״צא במלכות -פני״זא על שם עוף אחד יחיד ואין כמוהו בעולם וכשימות נברא אחר תחתיו. והעוף -יפה וכרבלו דומה לשל תרנגול. גרונו ורגליו מאירים כזהב וגבו כשושנ׳ וזנבו -כשער צהוב וכשיזקין עולה על הר גבוה ותלול ומחדש נעורו ומעל ההר ההוא יצא -מעין יפה ארוכה ורחב׳ צלול׳ ובריא׳ ועל המעין אילן גבוה לצל נראה למרחוק -ותחת האילן יקונין העוף קנו כבשמים יושב עד יעלה ברוחו לשוט באיים ויכנס -השמש במוחו וימות ואז יולד אחר בצלמו בדמותו. אחריה ארץ אנטיא״וקא אחריה -פרלט״ינא אחריה ארץ צמרי״אה אחריה צבאט״א אחריה פאנטפו״ליאה אחריה צומו״רא -אחרי׳ גימור״יאה ושם הים המת אשר לא יש בה כל דבר חי ושם אחרי׳ מייליט״ח -ואחריה קיטבי״טיא ושם עמים משונים זה מזה והם י״ב אומות אחריה מצרים הגדולה -אשר אין בה גשם ורוח. ושם נ״ד אומות עוד מדינות הנשים קרובים לצפון ושמה -אין איש זלתי נשים גדולות ועצומות בכח וגבורה כאריות ונמרים מעררות מלחמה -על כל סביבותיהן ומזויינות בפרשים ובבל תסובבנה אחרי הגבר היות עמו שבוע או -שבועיים עד תהרנה ממנו ואז תשובנה למדינות׳ והיה בלדתם אם זכר או נקיבה -תתגדלו עד ה׳ שנים או ו׳ ואח״כ ישלחו הזכר לאביו והנקיבה תשאר לאמה וכל -כליהם כסף בחסרון ברזל. שם יעשו כלי זייניהם בכסף. ביער הינ״ד נשים אחרות -מגדלות שער וזקן עד שדיהן ונלבשי׳ מעור בהמה ושם תהיינה ערומות מליאות שער -כבהמה ובמים מקום תחנותם והיה כבוא עליהם העם יחבאו במים ויתכסו בם. עוד יש -נשים אחרות גדולות כענקים ומליאי שער כחזירים. עוד יש נשים אחרות לבנים -כשלג ויפות מאד אמנם יש להם שנים כשני הכלב ותחנותם במים ומלכות גדול שם -מחזיק כ״ד מלכיות מג׳ אומות. ושם עופות מליאי ששון ותענוג. ושם נמצא -הפפג״אי שהוא ירוק וצח כסיס והעוף הנכבד שבהם הוא שיש לו ה׳ אצבעות בכל רגל -והנקלה אין לו רק ג׳ ואורך הזנב יותר מרגל גרונו רחבה ועבה. עוד יש עוף אחר -ושמו פליק״אן והוא לבן כמו נזרקה עליו שיבה וכאשר ישחיר שערו יכה באצבעו -נגד לבו עד יוציא דמו וכאשר יצא הדם תתלבן הבשר. ובמדינות איירמנ״יאה הר -גדול אשר נבנה עליו תיבת נח בעת המבול׃ - - - שער ט ממדינות אזי״א הצעיר״ה - -מדינות אזי״א היא המסוגרת בים סביב ושם מדינת פרי״זא וקארד״יינה אופ״ריץ -רבי״אולישא אשר ממנה נחרבה שרוי״א הגדול אשר בסוף גרי״צא ושם מדינת -ליקני״אה ואחרת ושמה ריקרי״אה ובמדינת אייר״מץ בה שלולית נהר גדול אשר החול -זהב מופי הוא ונוסף המלכות ההוא יש עם יצאו מיהודים והם מאוסים ומכוערים -ואין למו אשה בגלל כי חשדים כל נשים מזנות ואין למו חפץ בנשים רק להוליד -מהם בנים ושם עם אחר הנקראים בארבא״רינץ וקורים עצמם יקופי״נש בגלל רבם -הנקרה יאקוב והם גוים במקצתם ולא בגמר לבעבור כי נושאים נשים מין הישמעאלים -ומוטמעים בהם ולא יתודו עונם רק ליוצרם ובהתוודות׳ ישימו האש במחתות ויעלו -עשן ואומרי׳ כי אותו עשן מעלה מחשבותם למעלה. אמנם לא יתכן לאיש יכסה פשעיו -כדכתיב מכסה פשעיו לא יצליח אמנם מגלה פשעיו הבושת מכפר במקצת וע״כ יזהר -מחטה ואצלם עם אחד נוצריים במקצתם ונלחמים עם הישמעאלים ומכניעים אותם ושם -העם גורגי״אנש לבעבור כי במלחמת׳ קוראי׳ לקדש גורג״א והנשים הגדולות נלחמות -עם הישמעאלים ולשונ׳ ותורת׳ כתורת גר״יץ׃ - - - שער י מן דגי ארץ אינד״א - -ארץ אינד״א שם דגים גדולים אשר מעורם עושים בני אדם מלבושים ודג אחד קטן בו -רגל אחד וכי יתעכב ספינה אחת לא תזוז אנא ואנא. עוד יש דגים אחרים ונקרא -דאלפ״ינש בבא הברד והספינה תחשבנה להשבר יתאמצו לעלותו ומתאבקים עמו הדג -הגדול שבים שמו כליינ״א ולרב גדלו יגדלו עליו עשבי׳ וקרקע עד יראה אי גדולה -והר גדול ולפעמים יסובנו יורדי הים בדמותם להמתן שם כי ידמה להם הר יפה -ועושים שם כל צרכם ומבשלים מהכלים וכאשר יחם לדג ויריח האש על גבו ירד -וישקה עד תהום רבה ויטבעו כל החונים עליו. ויש שם דגים אשר ראשם גופם פניהם -שדיהם כדמות בתולה ומשוררים בנעימות ונקרא שריינ״א ודגים אחרים אשר יש להם -כנפים יש קורי׳ אותם דגים ויש קורים אותם עופות פורחים בים׃ - - - שער יא מאלני ארץ הינ״ד - -בארץ הינד יש אלנות נושאים תפוחים וריחם ניחוח ונושאי׳ תמרי׳ הפרי הבריא -ובהר אחד ימצא קרוב למאה אלנות והעלין ארכם ב׳ רגלים ורחבם רגל אחד ויש -תפוחים אשר ניכר בהם נשיכת אדם הראשון ונקרא תפוחי אדם. ועוד שם תפוחים -יפות מבחוץ ורכות מבפנים והכרמים טעונים באשכולות גדולות אשר שני אנשים -עמוסים לשאת אחת ושם אלנות קטנים נושאי׳ המוך ככבל לקצה אחת יגדל הצרי היקר -ובאותו שדה מעיין אחד להשקות השדה ולא ננטע שם אץ נושא פרי ושם אלנות בלי -עלין וסרעפותיו ערומות ומהם נעשי׳ בגדים יפים ואלנות עושים פרי מריחים הטוב -כזרוח השמש עליהם ובלילה יתחבא הריח במקורות האילן. ועוד שם אילן אחד מנו -יוצאי׳ הגחלים כי יובערו יעמדו שנה תמימה בלי יכלה ולאחר השנה יהפך לדשן. -ואלנות אחרים נושאים מסמרי הגילופר״א ואגוז המושקא״דא וקובי״יבש אשר קליפתן -קאנ״ילאי ושרש האילן גלינ״גל וזנגב״ול ושרטו״אט וכל הבשמים אשר בה נעשית -קבלתינו ואגוזי׳ כמעט כראש אדם. ומאלני גן עדן לא נגלה פירותם והעץ אשר -חמדה חוה לאכול נקרא אץ הדעת כמבואר. ואלנות אחרים הרבה שם ותענוג גדול -אמנם לא הורשה דבר לכנם שם מפני להט חרב המתהפכת׃ - - - שער יב ממדינות איר״ופא - -אחרי בארנו אזי״יא גדולה וקטנה. נשוב לבאר משך אירופ״א ונקצר מעט בדברים -תועלת בם. המקום הראשון הוא ירמני״אה וקונשטאנטי״נופולא מצד אח׳ אחריו -אוריא״נרא אמרציד״ונא טיצ״אל באמי״אה אייצפיי״נאי אחריהם פייאר״א היא הארץ -הבריאה אשר ממנה נובע מעיין אשר לא תכבה בה אש אבל תוקד ומבער. ומשם יפלו -למדינת ארקאדי״אה ושם אבן יקרה כי תוקד קצתה לא תכבה עד תוקד כלה. ומשם -יפלו לארץ הונגר״יאה ואופר״יקא ואחר איירמ״ניאה לצד המערב כמה מלכיות שם -הונגר״יאה ואש״כנז. ושם נהר גדול יפרד לשבע נהרות איר״לאנדא אישק״וטא -אנגלט״יירה כל צרפת עד מונגז״יאה משך אירו״פא׃ - - - שער יג בארצות אפרי״קא - -אחרי אירו״פא נסמכה אופרי״קא ומקום ראשון נקרא אלי״בא ארץ שמינה ורחבה -ואחריה כל ארץ צור ירושלים גרי״צה לומברד״יא טושקא״נה רומנ״יאה איישפ״ניאה -אלישנד״רא וארצות טובות ועיירות ומלכיות אשר קבלו שמם מבהמות המשתנות שם. -והנה צורת העיר אחריה לעיר רומי צורת אריה לעיר טורי״א צורת סוס אנטיא״וקא -היא סמוכה לסוף אופרי״קא ושם עם שחור כזפת מרוב חמימות הארץ כי בוערת כתנור -שם על כן משם והלאה אין ישוב רק מדבר צייה ושממה בהמות משונות ונסב הגבול -לים הגדול׃ - - - שער יד באיי הימים ועשרם - -אחרי בארנו הארצות נשוב נבאר האיים נגד אירו״פא יש אי הנקרא איבידוץ ואחריה -קולקוץ שם נמצא שפעת הזהב ואי אחרת הנקרא׳ פאנ״א נגד אזי״אה נגדו אי אחת -נקרא דילו״ס היא אשר נראית תחלה אחר המבול. ואחריה הנקרא מילו״ט לבעבור -נעימות שיר העופות שם. ואי אחרת נקרא פירו״נא שם יגדל האלן הלבן. והיא -הנקרא פלאמ״וט ושם נמצאו תחלה כלי חרש וממנה יצא הפילוסוף אשר מצא חכמת -הניגון הנקרא מוז״יקא. ואי אחרת באופ״ריקא ושם נא״דישר ונמצא עשב אשר אכליו -במותו ימצא שחוק פיהו. ושם ארץ העקום ואין שרף ורמה אין אחרת הנקראים -קולומבי״נא מליאה שרפים ורמה. ואי אחרת ארוכה ורחבה אשר שם נמצא כף הקלע -ושמה בק״ריץ. ואי אחרת הנקרא מורו״אים אשר בחצי היום בקייץ שם צל ובה בור -עמוק מאוד אשר השמש זורח עד תחתיתו. ואי אחרת הנקרא ציל״א ושם אי גדולה לפי -דברי אפלטון יש לה משך גדול מכל אפרי״קא וכל אירו״פא אמנם שוב נחרבה ברצון -היוצר ונשתקעה בים. ויש אי אחרת אשר פעמים נגלית ופעמים נכסת ושמה האבו״דה -ומשם כמה איים כאי ציפר״א ואי שז״ילא וכמה איים אין צריך להזכירם. ואל תתמה -על החפץ לאל לעשות. זה דבר שנוי המאמין יאמין כי כל תוכל יד אל עשותה כל -אלה וכאשר בעינינו הם משונים כך אנו משונים בעיניהם. וכאשר יפלא לנו הענק -הגדול יפלא העם הקטן בעיני הענקים. וכשתבא לתמצית העולם אין דבר משונה כי -אם בהיותו בלתי מצוי כאשר הצנטיקו״רא משתנה לנו בהיות רגליו כרגל׳ הסוס. -הסוס משתנה להם בהיות רגליו כרגלי הצנטי״קורא יען היותו מצוי אצלם׃ - - - שער טו בשנוי המדינות - -הרבה דברים מצויים אצלינו ולא לזולתינו במדינות אירלנד״א על הים יש עופות -לא יראו פרחים לעולם וגדלים על האלנות ובהגיע תור מיתתן נופלים לארץ מתים -מיד. ובאיר״לנדא יש אי אחת בלי שרץ ובלי חיה רעה והנשא מן הרמה ממדינות -אחרת מיד ימותו. ושם אי אחת רחוקה אשר לא יעמוד שם זכר כי הנקיבות מתרחקות -מהם ויש מקום אשר לא ימותו יושביו והיה כי יזקין ויחליש ויבחרו מות מחיים -ישאום אוהביהם למקום אחר ושם ימותו. ויש אי אחרת ושמה טי״לא אשר כל עלי -אילנותיו לא יבולי יוציאו פרח יציצו ציץ קיץ וחורף ושם יום אחד בשנה ולא -יותר כי החלק הלילה ממשך ו׳ חדשים והיום ו׳ חדשים. ובאירלנ״דא יש מקום אשר -יום ולילה יבער כאש ונקרא לפו׳ד גאטז״ימא ולא הורשו כל לכנס שם כי כל הקרוב -שם אם לא יחרד על פשעיו מיד נשחת והיה כלא היה. והיה אם ירא וחרד ושב -מפשעיו יעבר כל הבהלות ויהיה לו למחילת חטא והיה בשובו הנה ידאג על כל אשר -יראה ויחרד לכובד עונות אשר יראה בבני אדם. ובאי הנזכר יש הר גדול וגבוה -כלו גופריית בוער תמיד לא יכבה. ובמדינת בר״טיינא יש מעין אחד ועמוד גדול -אצלה אשר בהשפך המים על העמוד יתקדרו העבים והברד עם מטר נותך ארצה. ואחריה -יש עם אחד אשר להם זנב מאחוריהם כבהמות. ובצרפת נראו עם בקרנים ואל ההרים -הנזכרים נשים עקומות והיותר עקומה תחשב יותר יפה. ואל תתמה על החפץ השם -לעשות כי מרעה אחד יצאו מן הכח אל הפועל׃ - - - שער יו בארצו׳ הבהמות - -השועל ערום מכל כי יחפוץ לצוד עופות ישתטח בשדה כמת בל ינוע. ובהקבץ העופות -עליו לאכלו יקח ויאכל מהם לרצונו. והיה כי יזקין יאכל עוד השרף לחדש ימי -נעוריו. הזאב יאכל הנחש וישליכהו על גביו לשאת לאכלו בחוריו. העכביש תטוה -ותעשה רשתות בהם תלכד הזבובים. נקיבת הקוף תלד ב׳ קופים תאהב האחד והב׳ -תשכח. הבכור תשא בין זרעותיה והב׳ תניח. הכלב שמור ממון אדוניו מאדם -ומבהמה. ובאיינג״לטיירא יש מקום אשר אם גונב מעם איש דבר ישלח כלבו אחריו -ויריח עד ימצאנו. החולד קטן מאד המית העכברים ותלחם עם השרפים עד תמיתם. -ההרי״צון יפיל התפוחים עם המלמד ויצאו עמו פרי שמח וטוב לב וישים ראשו בין -רגליו ויהיה עגול מכל צד והמלמד סביב לו להצילו מן הבהמות. הכבש אף כי לא -ראה זאב ירא ממנו ולא מבהמה אחרת כי גדול מכח הטבע׃ - - - שער יז בארצות העופות - -הנשר ידחף על גוזליו מאחזם בצפרניו והיה אשר יחזק בו בכח אותו יאהב ואשר לא -יראה בו כח לא ישים עינו עליו והיה כי יזקין יגביה עוף עד יגיע העננים וחם -השמש וישרפנה אז יחלש ויפול לארץ ויטבול בנהר מוכן לו לחדש גופו ואת פיו -יסכר באבן ותתחדש לו. אח״כ כי יאבד התור לנקיבותו לא תלך אחרי זכר אחר -לעולם ולא תשב על דשה ועשב כי אם על האלנות ושדות יבישות ותאכל הברזל -בטרדתה בל ידע. היי״רונץ יברח בבא הברד ויברח על הענני׳ להנצל מן הברד -והגשם והיה כי ימצ׳ זהב וכסף יכסנו ויחביאנו. העורב ידמה בעצמו היות יפה -ונעים זמר מכל עוף וכי יראה ערביו קטנים יפים תשנאם. הסיס כי יביטו עלול -יגלגל זנבו סביביו להדמותו יפה ומתגאה ביופיו והיה כי יראה רגליו הכעורים -יפלו פניו ויפול זנבו. הפרץ והנץ יבקשו מזונותיהם בגללם ובגלל אדוניהם. -היונה נעימה תגדל בני חבירה. ועוף הנקרא להופ״א מלא גוונים ויגדל במקום -מאוס ומקום צואה ואשר יזה עליו מדם העוף וילך לישן ידמה לו כי באו עליו -שדים לכלותו. והוא לבן מבחוץ ושחור מבפנים ולפעמים ישורר נגד מיתתו ומרוב -הדברים רבים יתמהו אשר לא ראו ואשר לא שמעו אל היותו בלתי מצוי כי אף -לדברים יתמהו עמים רבים׃ - - - שער יח בדברים מצויים - -הרבה דברים מצויים אשר לא נתגלה הטעם. ועליו תמהו רבים כאשר ראינו הכסף חי -ישא משאת האבן אשר לא יוכלו המים לשאתה כי תשקה האבן. המים הקרים האם -מחמתן. זוהר השמש תשחיר פני אנשים ותלבין הסדינים והמפות. ואת הארץ היבשה -תעשה רכה ואת הרכה תעשה יבישה. מן האבן והברזל תצא אש בלי הבערה. האש החם -יבעירנו הרוח הקר. נשמת האדם חמה תקרר דבר אם ינופח עליו האויר יקרר -בתנועתו והמים מחממין. הארץ היא יסוד הכבד עומד באמצע כל היסודות הקלים -תחתיו ועליו בלי עומד ובלי יסוד הכל בטבעו. על כן לא יתמה איש אם לא ידע -טעם הדברים כלם כי רוב הדברים לא נודע סבתם במופת. האמנם יבין המבין בטבע -קצת מופתי הטבע הפועל בארץ. וסבה הטבע לא נגלה רק לאשר יסדו כמו שבארנו׃ - - - שער יט בדברים אשר תחת לארץ - -אחרי בארנו הארץ מחוץ יש לנו לבארה פנים לה. ומה שם אם גהינם אם גן עדן -ואיזו טוב ואיזו רע. הנה ישכיל המשכיל כי המקום הנמוך והשפל מתחת לארץ בדין -יקרא גהינם כי לא יתכן היותו באויר או בשמים או בשום מקום תענוג כי הוא -מתנגד לכל תענוג ושמחה ואורה ועל כן צריך לומר כי הוא באמצה תחת לארץ נגד -גן עדן ואין לומר כי גהינם במקום ימות אנוש ימצא גמולו אם טוב ואם רע. ואם -במקום שמחה ימות ויצר לו באותו השמחה ישמח ועתה נבארה מהות גהינם׃ - - - שער כ גהינם ומהותו - -הנה בארנו הד׳ יסודות יתלכדו מוגבלים זה בזה והארץ באמצע יבשה וקשה כתנועת -הגלגל כן באמצע הארץ יש מקום ושמו תהום והוא מקום ארץ שממה ופחד ואימה -מליאי גפרית בוער תמיד להבה מסרחת והמקום גדול מבפנים ופיו קטן נכון לבלוע -ולהשחית כל ותמיד תוקד ולא תכבה ולא תחסר האש כי כן טבעו ושם מקומות הא׳ -צלמות כי שם הנפשות חיות ומיתות וחיות ומשקעות כאשר ישקע האבן תורד במים -ולא תראה עוד כן לא יראו הבאים שם ולא ישובו. ותמיד יבערו ויעמדו באש ולו -יכלו ולא יאבדו כדכתיב וצורם לבלות שאול וגומר גהינם כלה והם אינם כלה -נכונו דברי רז״ל על פי הטבע כי הנשמות הם מקבלות הגמול והם רוחניות בלתי -גשמיות וכל דבר רוחני לא יופסד על כן הנשמה קיימת אם בטוב אם ברע. וטובתה -ורעתה נצחי והארץ שהקדמנו נקרא אדמת השכחה כי החונים על דגלה נשכחים מלב -כל. כאשר שכחו יוצרם ומוצאי׳ מן הכח אל הפועל. ושם החושך והערפל מליאות -יגון ואנחה נהי ויללה הנידונים ואדמת האש הצלול לבוע׳ לא ידמה לא אש שלנו -כי האש שלנו חושך ואפל מול האש ההוא. ושם נהרות אש וקרח וכפור ואוצרות רמה -ותעולה קשה לנשמה כמחת לבשר החי. ורבים מקומות בארץ מסוכנים אם בים אם -ביבשה אם באיים של אש והרי גפרית דולקים יום ולילה ומה לנו להאריך בדברים -הללו לכל גלוי את אשר ארצא החוטא על פי הקבלה. ואחר בארנו יסוד הארץ הגדול -שביסודות נבאר השני לו הכבד אחריו והוא המים ואח״כ האויר ואח״כ האש׃ - - - שער כא ביסוד שני הוא המים - -הים הם מים עמוקים המקיפים הארץ וממנו באים כל הנחלים הנגדים בארץ כאשר הם -הולכים לה שבים מים כנגדם מצד אחר על כן לא תתמלא הים לעולם לבעבור הקל -יסוד המים מן הארץ שוטפת על פני הארץ ותשובתה אל הים. כאשר השכל מתפשט בגוף -המשכיל בכל איבריו ומקום תחנותו במקום אחד משם יצא ואילו ישוב כן המים -מתפשטות במקורות הארץ ונודעים במעיינות כאשר נראה במים עמוקים אשר בעמקם -נבעים על ראשי ההרים וכאשר בארנו בטבע היסודות. - - - שער כב איך המים מלוחים מתוקים - -כל המים יתיילדו מן הים המתוקים והמלוחים. ואחרי באו מן הים והים מלוח בטבע -כאשר נבאר משפט כל מים היותם מלוחים האמנם לפעמים יומתקו ברוצים בארץ מתוקה -הארץ תסיר מלחה והמים אשר עודם מלוחים לבעבור רוצם בארץ מרה העמיד מלחה. -ויש מים מרים ושמורים וטובים לשתות נגד סם המות כי הם מריקים וטובים לגוף -מרוב הרקות. ויש מים מרים ושחורים לבעבור כי טבעי בארץ מרה ושחורה ומליאה -עפש ורקב ואלו המים מסוכנים לשתות. ויש מים חמים אשר היד סולדת בם ושמם -מרחצאות נובעיין כאשר מצינו חמי איישלאקא״פיילי בתוך הארץ יש כמה מקורי מים -חמים כאשר בעש״שית בהשתנות מקורות הארץ מליאות גופרית ועל ידי הרוח כי -יוליד שם על המים על פי טבעו קלות היסודות והרוח נופח בגפרית עד יבער כתנור -ויחמו במים ויהיו בוערות כאש במקום תולדותם. אמנם כי ירחקו מקומם יחסר חומם -ולרוב התרחקה תשוב לקרירו׳ ממשי כי אין דבר חם אשר לא יתקרר בלתי אש גהינ׳. -ובמקומו׳ הארץ יש מקום מלא רמה ותולעים מזוהמים והמים הנגרים דרך שם מקבלת -זוהמת הארץ השותה מהם דמו בראשו׃ - - - שער כג בשנויי המעיינות - -בארץ יש מעיינות ישנו מראיתם. ומעיינות מופלאים משונים לא נודע סבתם. בארץ -צמרי״אה מעיין אחד יתאמץ בחלוף מראיתו ד׳ פעמים בשנה. מראה הראשון ירוק. -הב׳ אדמדם. הג׳ עכור. וד׳ צלול ויפה נחמד למראה ולא הורשה איש לשתות ממנו -כי נבהל כל איש מפניו. ומעין אחר אשר נובע ג׳ ימים או ד׳ בשבוע ושאר הימים -תעמוד באתנא דומה יבשה. ומעיין אחד גדול רץ כל ששת ימי השבוע ונח ביום -השביעי ואותו מעיין הנקרא נהר שבת והוא נהר שבתיון על שם שבת. ובמדינות עכו -יש חול אשר עושים ממנה כלי זכוכית הטובים על ידי טיפת מי הים המעורבים בו. -והים האדום סביב מצרים הוא הים אשר עברו בו בני ישראל ביבשה בלכתם אל ארץ -ישראל והיא אדומה מפני אדמת הארץ. בארץ פרס יש נהר גדול אשר כל הלילה יקרחו -ממנו קרח קשה יוכלו בני אדם עבור עליו וביום נובע צלול. עוד יש מעיין בארץ -פרס אשר יכבו בו גחלים בוערות ואח״כ בו ידליקום. ובמצרים מעיין אשר בלילה -יחם כאש בוערה. וביום יקרר כעת הקרח. בארץ לוקיי״נה סמוך לים יש מעיין אחד -מחדש ימי הנערות ובאותו מים נזונים כל הארץ אשר לא ימותו בה ונובעים מבור -סמוך להם הנקרא בור דוד ואצלה מעיין שורף כאש ובמקום ההוא נובעין מים קרים -כעין הקרח ושם הם ממוסכים ומזוגים מזג יפה וטוב מן קר וחם ואשר ירחץ שם -ישוב בשרו בריא ויפה. עוד יש מעין אחר אשר נקרא בש״ת בריאה לשותיו לפעמים -בגלל סם המות. ולפעמים מועלים להרקה מכל תחבושת עשב ובושם. ולצד המזרח -מעיין אשר מנו עושין אש גרי״גייץ בוער לעומות תערובתו ולנשיכתו לא יכבוהו -מים זולתי שמן וחומץ מערבים ואותם מים מוכרי׳ הישמעאלים יקרים מכל -יינותיהם. ומשאר מקומות יצאו מעיינות מרפאים פצעים וחלי העין. ומעיינות -מחזירי הדעת לנשטתה. ומעיינות מסירים השכחה. ומעיינות מחזירי השמע לנתחרש. -ומעיינות מעברים נשים עקרות ומעיינות מעמידים נשים מלדת. ומעיינות משחירי -כבשים. ומעיינות מלביני כשלג ואגמית לא יטבע בהם איש ובהמות ואגמים לא יטבע -בהם דבר. ויש מעיינות אחרות חמים מעורים עיני הגנבים הנשבעים לשקר בגניבתם. -ואם לא גנב ושתה יבואו בא חמים להפרות את גופו להשביחו ואין טעם בדבר. -ומעיין אחר צלול ונקי ושקט זולתי בהשמע׳ קול התוף או נוגן עליו תפסיק אנה -ואנה על פני כל הארץ ומעיינות אחרים אין תועלת בהזכרתם נקצר מדבר מן הדבר -המתהוה על ידי המי׳ הנגרי׳ על פני הארץ ובתוכה שהיא גרם תנועת הארץ -בהתנועעה יפלו העומדים עליהם׃ - - - שער כד איך תקבע הארץ - -תנועת הארץ ובקיעתה המפילים כרכים ועיירות ולא נראו עוד כי יבאו בתוך הארץ -ומתוך מלחמת גלי הים לארץ. יולדו רוחות נבקעים אשר בארץ והמקו׳ צר לאויר -עומד בדוחק ומבקש לצאת אז תקבע הארץ להוציא האויר והרוח ויפלו הכרכים אשר -עליה. ואם הארץ חזקה ובריאה שם אשר לא תבקיע תתנועע בכח מרוב צרת מלחמת -בניהם מתרוצצים בבטנה לצאת ובאותו תנועה יפלו היושבים עליה. ועל כי לא נודע -לעם מתי תבוא התנועה ישכיל הירא דבר השם יחרד ישוב מכל פשעיו יבקש סליחה -טרם יספה לא ידע׃ - - - שער כה מדוע מי הים מלוחים - -מי הים מלוחים לרב גבהם בהתקרב לשמש ותחמם עם חמימות הארץ וארץ כי תיחם -יתמרמר לחלחותה ומי הים מושכים אותו ליחות ומרירות ההרים האיים אשר יותר -קרובים לשמש ונשרף בו והמים יקחו טעם אלו ואלו מעורב במי הים ונמצאו מי הים -מושכים ﭏיהם טעם לחות הארץ הנשרפת בשמש עם זהמת הגלים יתעכבו יחדיו ונמצאו -מרים ומלוחים׃ - - - שער כו מן האויר - -על המים הוסד האויר לבעבור כי זך וקל ועליוני. והמים מקיפות הארץ והאויר -עליוני מעלה הגשם ומורידה אותו אויר נקרא אויר עב מקיף סביבותינו מעמיד -חיותינו כאשר המים מעמידים חיות הדגים כן יעשה לחיותו פנים וחוץ מפני -נעימות לחותו ולמעת כבדותו יכבד לשאת עופות הפורחים בו לא יפלא איש איך ישא -דבר מרוב דקותו כי עמודי שמים מאויר נעשו ולדקותו יותר מופת בטבע תנענע -באוי׳ בכח תכיף כאגמון ראשו. ואם לא היה האויר עב לא יכוף ולא יזוז הראש. -ומן האויר באות רוחות רע בגוף. יארבו כאויבים להרע לגוף או להוציא איש -מדעתו כאשר נסו חכמי איגראנמ״נציא היא חכמת כפיות השדים להדמות בכל דמיונות -יחפץ אשר יחכם בה. אמנם לא טובה אותה חכמה לא לגוף ולא לנשמה. על כן נעזבה -בכל לשונות ועתה כדבר על אשר יקרה באויר מחמת הארץ׃ - - - שער כז בעננים וגשמים - -השמש יסוד כל חום ועתי׳ כאשר הלב באד׳ יסוד הגוף כן השמש בעולם כל ההוה בו -בטבע כי השמש חם הטבעי. ממנו עליית העננים ומנו ירידת הגשמים וזה הדרך לכתו -כאשר יזרח השמש ויתפשט על פני הארץ ועל פני המים וישאב חומו לחות המים -ויעלה למעלה לחלוחית עם שורת השמש והאויר נשאה. ויתקבצו שם בצורות השמש עד -ידמה קטור וענן ערפל וחשך ועבה מחשוך לכו זוהר השמש. אמנם אור היום לא -יחשיך וכאשר תתעבה ביותר יגשים עד יפלו כל המים שבה. והענן לבן וזך ובו -יזרח השמש כאשר תראה מתוך זכוכית הנר אשר בעששית יגיף הנר לא יראה כן יזרח -השמש מתוך הענן ומחזיר לנו אור היום וגוף החמה לא נראה. אמנם הלילה לרוב -עבותה ידמה תמיד ענן וגשם סביב לארץ דמיון נגד מלוחלח ישוטח להתייבש והלחות -עולה כקטור הכבשן אשר ישים ידו עליו תלוחלח ידו לפי התערבה שם עד יטיפו -נטפי מים מידו כן העננים והגשמים יולדו בסבת טבע ויתרכו ברצון יוצר הטבע -כפי הצורך לארץ׃ - - - שער כח בדבר הכפור והשלג - -הכפור והשלג יולד על אודות האויר שהוא קר באמציעתו יותר מצד אחר. כאשר תראה -על ההרים הרמים אשר כי יגבה יותר יקרר על היות האויר שם עליוני רחוק מן -הארץ והנו כדבר תלוי לא יעמוד חומו בו כאשר נראה בדמיון הברזל יתחמם יותר -מן האבן לרב חזקו ועבותו פי כל דבר עב וחזק מעמיד חומו יותר מן הזך והחלש -כן האויר עליוני הוא זך ודק יותר מן הסוף הסמוך לנו. על כן יתקרר ולסבת -יולד הרוח בכל מקום גבוה ויתנענע האויר כי כל דבר נע יותר קר מן הנח. כאשר -תראה במים הנעי׳ קרים מן הנחים. כי בחוזק בתנועה יצא החום. והקרח בהתקרש -הקר. ומשם מתפשט הקר על פני כל הארץ׃ - - - שער כט בדבר הכפור והברד הקייצי - -הכפור אשר יקרה בקיץ יבא לסיבת הוולד באמר רוח קר מוליד בו לחות יוציא מן -הארץ מוקרחת ויתקבצו הלחות באויר מפני החם הטבעי ינוסו כי לא יעמוד בלתי -טבעי לפני הטבעי. והנה חום השמש רודף אחריהם ומדביקים מייבשת להקשותם -ומתחמת קשיים יתפצלו ויפלו אבני ברד וכפור לאגמו׳ כשיעור הולדם כי כאוי׳ -מפצצם׃ - - - שער ל ברעמים ובזיקים ובברקים - -הרבה דברים יקרו באויר לא נגלו להמון ולא יבינו חסירי דעת שאלנו מופת כמו -בארנו מופת מהות תנועת הארץ ובקיעת׳ ותנועה העננים והדבר יפקיע הארץ יפריד -העננים ונראה הבזק והרעמים וסבת הבזק והרעמים יוליד במלחמת הרוחות יפגיעו -זה בזה תחת הענן מתלחמות בכח עד יצא האש מחזיק מלחמתם ונעשה ברד ואש מתלקחת -יפול ברד מקימות כי הרוחות במלחמתם רוחקות העננים עדי יובקעו. והוא יציאת -הברק והרעש יפול בכח מפני חמת יציקת מלחמת הרוח מפיל כל אשר יפגיע לא יעמד -דבר בפניו מפני חוזק יסודו. ופעם יבריק ויערי׳ בנחת לפי קלות הרוח וקלות -מלחמתו כי כאשר יתעבה הענן ויחשיך לרוב המים שבו לא יעבור הרוח בו בקל כאשר -היה זך וחם ויבש כי מי הענן יכבו אש הרוחות ולא יגיע לארץ. אמנם יתפשט בו -ויכבה והוא קול הרעם הנשמע בקיץ מפני האש הנכבה בענן המים. כמו יחם הברזל -ויותז במים יוציא קול כן הדבר הזה. אמנם יתראה הבזק הוא פרידת העננים טרם -הרעם נשמע כי נכבד חוש הראות מן חוש השמע. כאשר תראה איש למרחוק לא תוכל -שמוע דבריו. כן ראות הבזק קודמת לנו לשמע הרעש. ויש לנו לומר כשנראה הבזק -כי כבר החל הרעם׃ - - - שער לא בדברי הרוחות - -הנה בארנו סבות לרוחות יפגעו זה בזה בים ביבשה וילחמו בכח עדי ידחיקו האויר -לעלות למעלה ונגרש ממקומו ויסוב לאחוריה ויצדד לשוב למקומו כמו גלי הים -יסודם ויצדדו עדי ינוחו ויולדו רוחות ואמרם יקולקלו ויוחלפו וישונה טבעם. -ועל פי הדברים האלה יבואו ענני גשמים וברד כאשר בארנו. ורב מופתים חצוניים -בידינו יקשו להבין והקל להמון בארנו בזאת ועתה נבאר טבע האש אשר על האויר׃ - - - שער לב מן האש והככבים המדלגים - -על האויר הוסד האש סביבותיו והוא יסוד נכבד וגדול וטבעו חם ויבש יפה וצלול -מן האויר כמו האויר מן המים. והמים מן הארץ והאש כמו כן יסוד אוירי יתפשט -עד הלבנה ותחת האויר ההוא יתראה לפעמים נצוצי אש ידמה כוכבים חדשים להמון -יאמרו כי הם ככבים נעים ממקומן ואינו כן. כי הוא האש אשר על האויר היבש -בהתקרבו אילו. ולרוב יובשו ילהב באויר להבה יבישה דולקת מן הארץ עולה על -ידי השמש. ובעלותה באויר למעלה דולקת כבד ותדמה ככב והרוח נושאה עד תעבור -באויר לח ותכבה בו. ולפעמים תהיה הלהבה גדולה והאויר יבש כי יחם מאד או -תפיל לארץ ורוב פעמים מלחי הים בלילות והולכי דרכים יראוה לפניהם תפול להבה -גדולה וצלולה. והיה כי ידמו לקחתה יעלו בידם כמו דשן או כמו עלה נדף ובלה -מרוקב מרוב לחות. והאומרים כוכבים המה טח עינים מראות והמשכיל לבותם. כי -הככבים לא יוכלו ליפל. אמנם תנועתם בגלגלים יום ולילה לא ישנו סדרם׃ - - - שער לג מן התנינים הפרחים באויר - -ידמה להמון תנין פורח באויר ולא כן הדבר. כי הוא להבה יבשה מסוגרת תקון -למעלה תבער והלהב מפני החם. והיה כי תבער תרוץ בכח אנה ואנא פעם תפול בארץ -ופעם בים ואלו הדברים יבואו שינוי ותמורת סדר העולם. והנה בארנו האש עם ד׳ -יסודות איך יוסדם יוצרם זה על זה הקל למעלה והכבד תחתיו. והדבר הגדול באמצע -הוא יסוד הארץ ממנה יצא האש ירננו בה אדם ובהמה לבעבור רוב הטובות היוצאות -מן הארץ. והתועלת הגדולה באה מאת הככבים יצאו רבים מדרך השכל לאמר כי העולם -קדמון. והם לא הבינו דבר כי מרעה אחד כחנו ובמפת כי אין מתנועע בלתי מניע -וממנו הטוב והרע. אדון כמוהו ישתבח בפי כל מפעליו להושיענו ולתת לנו זכרון -פלאי מפלעותיו למען ננחל את שני העולמות׃ - - - שער לד בדבר האויר עליוני הזך והככבים - -האויר הזך העליוני אשר על האש אשר מקומו עד השמים והאויר ההוא זך מאיר -וצלול ובאותו אויר יסובבו שבעת הככבי׳ את הארץ זו על זו. ובין כל אחד ואחד -כמו הארץ עד גלגל הלבנה. וי״ב פעמים יותר ורצים כל אחד ואחד ועושים גלגלים -זה גדול מחבירו בתוך הגלגל הגדול לפי תגדל ותקל סבובה. כי הקטן ירוץ מהרה -מן הגדול. דמיון החוג חוג בכותל והקיפוהו גלגלים זה על זה את אשר יקרוב -לחוג היא הקטן ויותר יקל לסובב מן הגדול׃ - - - שער לה במחשך גוף הלבנה - -לבעבור היוה הלבנה קרובה לארץ תדמה לנו גדולה מאשר כוכבי׳ הגדולה ממנה -לבעבור התקרבה לארץ חשך במחשך האויר אין לה מאיר בהיר מגופה אמנם המאור שלה -קבלה מן החמה זורחת עליה מתוך הגלגלים כאשר יזרח השמש על הכותל מתוך -הזכוכית והקדרות נראה בה שחור. ולכן רבים אומרים כי השחרות הוא הארץ. -והלובן הוא המים. כאשר תראה במראה רוב מראות. ורבים אומרים כי הקדרות יבא -בה לסבת אשר אכל אדם מן האילן ולקה גם הלבנה. ומשבעת הככבים שהזכרנו לא -נכרו בחוצות כי אם שנים. והם החמה והלבנה. והחמשה לא נראו רק לחכמי התכונה. -והשנים שעל גלגל הלבנה לכל אחד טבע נבדל מחבירו. והם ככב ונוגה ועל שלשתן -החמה צלולה בהירה מאירה בכל. וגלגלה גדול מגלגל הלבנה י״ב פעמים וסובבת -גלגלה אחת לשלשים יום. וﭏ היות גלגל השמש גדול ממנו יסובב גלגלו בש״סה ימי׳ -ויתר כאשר הסכימו חכמי המחקר כי לפי השתנות השנים. יש שנה תכלה בלילה -הוסיפו על שס״ה רביעי יום והוא ו׳ שעות והרביעית יצטרף לחבירו עד ד׳ שנים -להיות יום אחד. והוא יום עבורה של חמה למען תתחיל השנה כמשפטה והוא בחצי -מארם יום כניסת החמה בטלה. והוא ראשית העולם מחדש כל עשבים ואלנות תדשא -הארץ בפרחיה. ועל השמש שלשה ככבים והם מאדים צדק שבתי על גביהם. וסובב -גלגלו אחת לשלשים שנה. וטבע כל הדברים מתהוים בעולם בכל יום׃ - - - שער לו בימי השבוע על שם הככבים - -הנה הסכימו חכמי המחקר בטבע ז׳ הככבים ומפעלם יותר מכל שאר הככבים. ומשבעת -הככבים קבלו ימי השבוע שמותם יום שבת על שם שבתי. ויום א׳ על החמה משמשת -בו. יום ב׳ על שם לבנה. יום ג׳ על שם מאדים. יום ד׳ על שם כוכב. יום ה׳ על -שם צדק. יום ו׳ על שם נוגה. ובל״טין דומיי״נקא שו״ייל לונד׳ילונא. מא״רח -מא״רם. מיי״קרדי מיירק״ורא. יו״די ופוט״ייכי וואר״נדי וי״נוש. שאמ״די -שאטו״רנוץ׃ - - - שער לז בתנועת הגלגל הגדול וז׳ הככבים - -על גלגל שבתי הגבוה הוסד הגלגל המככב אשר ממנו נראים הככבים בלילה בהיות -העת זך וצלול. ועליו הגלגל הגדול הסובב נפלאות תנועה מכל פלאי העולם. ואשר -יהפוך רעיוניו עליו בידוע כי לא יחטא ויש אומרים אשר ממנו ישחקו הנערים -הקטנים בשנתם רואים תנועת הגלגל הגדול ושומעים שיר המלאכים משוררים ומהללים -למי עשה ופעל. אמנם לא נתגלה האמת לנמצאים זולתי ליוצר יסדם ונתן בהם כח -בטבעם על כל אשר בארץ ובימים ובכל דבר תלך בככבים ואין איש יודע כמותם מלבד -מונה מספר לככבים. אמנם מן הככבים הנראים קל לדעת מספרם להשכילם בחכמת -התכונ׳ כי אין ככב קטן וגדול בשמים אשר אין משטרו בארץ. בעשב בפרי בזרע -בפרח בכל מיני דבר ואחרי בארנו הגלגל הגדול נבאר צורתו להקל להבינו ולדעת -מה למעלה ממנו׃ - - סליק חלק ב - - - - - חלק שלישי - - - שער א בדברי היום והלילה - -השמש סובב הארץ מהלך ישר כל שעה. ובעברו על הארץ יאור לנו היום. ובבואו תחת -הארץ יהיה לילה. כמו תגלגל נר סביב ראשך או סביב תפוח גדול רחוק ממך צדו -לצד הנר יאיר תמיד ושכנגדו יחשיך בו השמש יכול להיות על הארץ ולא יאיר בכל -מקום כי המקום הישר אצלו יאיר שם והמתעקם ממנו יצתאל. כי הארץ חשוכה מאז -והוא הלילה. לבעבור יגדל השמש הרבה מן הארץ יקצר הצל אל ראשו יהיה כראש -החנית אם היו הארץ והשמש שוים לא יחסר הצל. ואם היתה הארץ גדולה מן השמש -לפי גדלה יגדל הצל. ולהוכיח הדבר בלי צורה יוקח דבר חשוך מעמיד האור בלבל -יצא כאץ ואבן ויושם נגד העין תתאו ראות הדבר אם הדבר אשר תחפוץ ראות בו -גדולה מאשר בין עיניך לא תוכל ראות אחריו קרוב ורחוק כי אם לפי גדלו. ואם -הדבר שוה לבין עיניך תוכל ראות כולם ואם הדבר קטן מאשר בין עיניך לא יזיק -לראות אשר תחפוץ. ובקרבך הדבר בין עיניך אז תוכל לראות יותר בקל ובריות אל -עיר צדו עד תראה כולו. כן השמש גדול הרבה מן הארץ. ומאיר על פני הככבים אשר -בגלגל הגדול ולא נוכל לראות הככבים ביום מפני זוה׳ החמה הבהיר המופלא דמיון -נר חלק בלילה מראותינו ואם גדול בוער בינותינו לנר לא נוכל ראות הנר. -והסתלק מאחרינו תראה הנר כככבים לא יראו בעוד השמש על הארץ ובהם תלקו תחת -הארץ יתראו. וככבי שבה לא יראו. בחורף לא נראה השמש עד התקרבו לארץ. בעוד -יתחזק הצל לא יזרח השמש ובהתקרב השמש יחסר הצל ומזה יבא הקדרות ללבנה. עתה -התבאר כי הארץ מסירה ממנו זוהר השמש. ואם היתה דקה ובהירה לא יוכלו בני אדם -ראות מתוכה היה השמש נראה תמיד בהיות תחת הארץ אמנם לרוב עבותה יגדל צאלה -צאל בינינו ובין שמש. ובשחר בזרוח השמש במזרח הנה הצל כנגדו במערב. ובהיות -השמש על קו חצי היום אז הצל ישר תחתיו. וכי ישקע במערב יהיה הצל במזרח. -ובהיות השמש תחתינו אז הצל עלינו ותמיד ישפיל לצד המערב עד יזרח השמש כנגדו -בעבור הלילה ובבא היום׃ - - - שער ב איך תקבל הלבנה מאורה - -אחרי בארנו היום והלילה יתבאר איך הלבנה מקבלת מאור מן השמש אשר בהיותה -עגולה נקראת מלאה ובהיותה תחת הארץ תקרא חסירה. כי הארץ בינה ובין השמש -הרודף אחריה והיא מאירה כנגדה ומחשכת עלינו. אמנם בעלותה על קו השמש יראו -קרניה ותמיד בעלותה תאיר ותגדל עת תתמלאת חציה ואז סבבה חלק רביעי בגלגלה -תסובבנה פעם אחת בחדש ואז תעלה ויעלה מאורה עד תתמלאות כלה ותראה יפה -ושלימה ואז היא למעלה מן השמש בגללה לצד מבטו כנגד ביותר ואז תאיר לנו כי -מאור השמש מבית עליה והארץ ביניהם ועל כן לא יראו שניהם יחדו ערבות. ומחצי -הגלגל לצד החמה תרד הלבנה ותחסר עד תהיה מחוצה כמו בחלק רביעי כי אז סבבה -שלשה חלקים בגלגלה ותתקרב לשמש כמו ברביעי ראשון ותמיד בהתקרבה תראה קרובה -עד תחסר ולא תראה מפני צד השמש אשר לפניה. ולפעמים יקרה כי יחסר מאור הלבנה -ותקדר ולא יבא הקדרות כי אם בעת הנגוד כי תתמלאת והנה בארנו עד כה מאין יבא -לה מאור. אמנם בעת תקדר יהיה לסבת לא יוכל המאור להגיע אליה בשום צד ולא -תקדר עד תסוב חצי גלגלה אף כי בכל עת יזרח השמש עליה. אמנם לסבת לכתה דרך -מעוקל אחד מן השמש והיא קטנה מן הארץ. יש מקומות תעבור בהן תתכסה כצל הארץ -יעבור בתוכה. ויש ביניהם כמו קו נטוי מזה לזה כי תשפל הלבנה מהרה מן השמש -על כי תרוץ מהרה ממנו. אז ישוב השמש לזרוח עליה. והיה ברבות לה מקום הצל -יגדל קדרות כפי המקום. ואם ימעט המקום ימעט הקדרות דמיון הצל בקו יעבור -באמצע הארץ אל עבר פניה כנגדנו. ויעבור בגוף השמש וראש השני לקו בעברו השמש -יעבור צלו חוץ לגלגל. והיה בהיות הלבנה נגד החמה תעבר דרך הצל ותקדר כי לא -יוכל אור השמש להגיע אליה ובעברה יותר ישרה על הקו יותר תקדר וזה יקרה בליל -הנגוד או ביומו ואחר כך תשוב למאור׃ - - - שער ג בלקות השמש - -השמש יקדר ויחסר אורו פעם קוד׳ חצי חצי היום והוא הנקר׳ לקות. והסבה בהיות -הלבנה תחת השמש ביותר על קו אחד מבדלת בינינו ובין השמש אז יחסר לנו אור -השמש ויקדר כי הלבנה נעשת מאש שחורה לא יוכל השמש לעבור בתוכה להאיר לנו -כמו מתוך שאר הככבים. דמיון נר דלוק רחוק ממך ושים ידך בינך לנר לא תראה -הנר ויותר תיישר ידך נגד הנר יותר יחסר האור. וכן יקרה לקות השמש כי אין -נתיב השמש והלבנה אחת. כי נתיב הלבנה מוליכה בעקל מפה ומפה מנתיב השמש כי -מהלכה קצר ממנו תמיד תלך תחתיו עד תעבור על הקו נגד השמש ותבדיל בינינו -כמבואר ושם לא תבואה השמש ומונעת זוהר השמש לבא בארץ השכנים תחת הקו ההוא -להם לבדם יהיה הלקות ולא יראה לכל. כי אין הלבנה גדולה לכסות פני החמה בכל -הארץ כי קטנה היא מן הארץ. ועל זה עמלו המשאים לדעת אן ילקה ואן לא ילקה -ובכן התבאר הלקות בעלותו למעלה על הקו והלבנה מפרדת בינינו ושלשה ימים תראה -קרובה. הנה התבאר כי לקות לבנה לא יהיה כי אם ביום הנגוד ולקות החמה כי אם -ביום ר״ח. וישכיל כי הלקות מופת דבר חדש יקרה בעולם דבר או חרב או רעב כאשר -נסו הפלוסופים בספר המשפטים ויתר דברי המשאים על ספר דברי הימים לתלמי -ואב״ן מעש״ר׃ - - - שער ד בטבע הגלגל הגדול והככבים - -שמעו עמים השכילו בחכמה נדרש כל הנעשים תחת השמש בטעם מבורר על פי הטבע -השמים העליונים והככבים הם בלי הטבע העליוני לפעול מעלה ומטה כרצון הצור -י״ש. ואשר ישכיל בהם לדעת טבעם וכחם הגדול בארץ כמו לשמש ולירח להאיר -לנמצאים ולאשר ימצאו אחריהם בכל דבר לו תחלה ותכלה ובכל השתנות דבר אם באדם -אם בבהמה אם בעשב יקרה בטבע שם יוצרו ככבים ועל פי הטבע הקיפם סביב העולם -נגד תנועת הגלגל הגדול וכי יחפץ המנענע ינוחו. ואז ינוח כל הנמצא לא יזוז -ממקומו איש ולא שום דבר עד שוב התנועה לגלגל. וכן החפץ השם ית׳ לברא עולמו -הכל נברא לצורך העולם כי בכל הככבים טבע משונה מחבירו כמו הלבנה מקבלת -מאורה אשר בהתמלאה יתמלא גוף מאדם דם ולחות. וכי תפסד יחסר באיש ובבהמות -ובעצמות יתמלאו מוח ואף הים התמלא במלאותה ותחסר בהחסרה אשר השוכנים אל הים -שכנים באהלים ישאום במלאותה וישיבום בהחסרה. וכן השמש טבעו משונה אשר -בהתקרבו אלינו כי יחל לעלות עלינו תדשא הארץ דשא עשב ועץ פרי עשה פרי -והעופות יזמרו ונגן ייטיבו כי הגיע עת הזמיר קול התור השמוע והיה כי ישפיל -יכלה כל דבר והעלה נבל והגשם בא והחרף הגיע אם כן בראותינו שני ככבים אלו -אשר יפה כחם כאשר בארנו בקצור יש לנו לדעת כי יתר הככבים לא לחנם נבראו. -אמנם לכל אחד יש כח וטבע גדול מחדש הדברים ההוים בעולם ושנוי העתים אם טוב -אם רע אם קר ולח אם חם ויבש והקיץ והחורף אחד משפיע ואחד יחסר וכל המשתנה -כל הככבים הוא והכל ברצון יוצרם יסדם על מכונם ותנועתם בטבע כל תנוע משונה -מחברתה. והמופת בטבע תנועת השמש עולה הקיץ יורד החורף. כי כל שתי מעלות -הנכוחות הם שנות בכל שתי תקופות כמו יעלה בזו ירד בזו וכל הקייצים החרפי׳ -שוים עד ישוב לראש השנה שנית למקום אשר היה שם בתחלת שנה ראשונה וזה ידוע -לחכמי התכונה. ואם לא נבראו שאר הככבים אז יהיה כל החדשים שוים כשבט שנה זו -יהיה שבט שנה האחרת. וכל הימים ישוו אם קר אם חם אם יבש לא ישתנו. כי מהלך -השמש ותנועתם שוה והשמש מאור הככבים וכחו גדול מכלם בטבע כמשפט המפת. אמנם -לפעמים תצטרך לשאר הככבים. והמשל המלך הוא המנהיג עמו ראשי מאורם וכלם -צריכין לו והוא גם צריך לעמו כי בהתקרבו לעמו יגדל כחו ובהתרחקו מהם יחסר -כחו כן השמש מלך על כל הככבים ומאורו וכחו גדול משלהם וטבעו מתפשט בחוץ -יותר מכלם. אמנם יצטרך להם בהקרבתם אליו בהתרחקם ממנו ילקה כאשר בארנו אשר -בהתחבר הלבנה ילקה השמש. ואחרי בארנו טבעו הככבים ובגלגל הגדול צד הקצור. -נשוב נבאר איך סודר העולם לארכו ולרחבו לעמקו ולגבהו. ועל ידי חכמי ז׳ -החכמות אשר חכמת התשבורת אחת מהנה. ובה נמדד על ארך וגובה מן הארץ ועד -הגלגל הגדול ואת כל הככבים. ואשר נמצאו זאת החכמה אמרו כי לא יתכן משכיל -בחכמת החזיון בלתי ידע מדת העולם והככבים ע״כ מדדוהו יגעו ומצאו׃ - - - שער ה במדידות העולם והכוכבים - -תחלת דברי המשאים בקטרי המדידה מדדו הארץ לעומקה מה היה כי במדידת הארץ -מצאו מדת הככבים ומדת הגלגל הגדול. וכאשר כלו מדידת ארכה ורחבה ועביה אז -בקשו מדידת הלבנה לבעבור היותה קרובה אל הארץ. אח״כ בקשו מדידת מרחק השמש -מן הארץ וגדל תנועתו מצאוהו גדול מכל הארץ. וכאשר מצאו מדת אלו הג׳ השמש -והלבנה והארץ הקל בקש שאר הככבים גבהם התרחקם והתקרבם ולא מצאו ככב קטן מן -הארץ מלבד ג׳ והם ככב נוגה לבנה קטנים הם ממנה כאשר נוכיח למשכילים בחכמת -התשבורת עם חכמת החזיון. אמנם לבעבור מעטו בה מעיינים אל עמקה וקשיה תקשה -ההוכחה במפת נבאר איך ארך רוחב ועובי לארץ והתרחקות ממנה הלבנ׳ וגובה ומרחק -השמש על צד הקצור כאשר הוכיח תלמי המלך ומן שאר הככבים אשר בגלגל הגדול ואת -גדלם ואת גבהם וכל מדתם. האמנם טרם נחל בבאורם נאמר מה עלה בדעת המלך תלמי -ואיך דרש חכמת החזיון מכל קדומיו׃ - - - שער ו מן תלמי מלך מצרים - -תלמי מלך מצרים אשר דרש ואסף החכמה מכל קדומיו. ויחבר ספרים רבים וכלים -למצא גודל הארץ. וגבה הגלגל ותנועת הככבים יום ולילה וכלי מבחן השעות הנקרא -אור״לוגא יתכנו לכל דבר היות מבחר לאכול לשתות ליקח למכור להתפלל בשעה -קבוע. ואל יהרסו בגשתם לבקש כבוד יוצרם שלא כסדר כי אם אל נכון בשעה יום זה -בקיום זה בל ימהר בל יחור. ומאד קל הדבר לעשותו מבחן השעות היא מלאכה קלה. -אמנם רוב ההמון לא ישיתו לבבם כי אם לכנוס ולאסוף לצבור הון לבעלי נשואי -נשיהן ויעזבו לאחרים חילם בלכתם ארץ צייה ושממה בלי כסות ושמלה ודאגתם להון -וחמדתן אליו ימהרו מיתתן כי יבקש כל איש לשנו׳ טבעו ויחמוד וידאג תמיד -לשנותו לטבע אחר להנות גופו והוא כלי לא ישתבר כי לא מקרה הוא על כן ימהר -בהרף עין ואינו יחזיק בו ולא יקום. והנה הוא המלך תלמי אשר מצא הקאלנ״דיר -למצא תנועת הירח. ויחכם מכל קדומיו עד אדם הראשון אשר נשלם ונגמר בז׳ -החכמות יען היותו ראש עפרות תבל חפץ השם להשכילו ולחסרו מעת מחלקים -ויעטריהו הוד והדר עז וגבורה וישימהו עליון על כל אשר יולדו. ואמנ׳ באכלו -מן הפרי חרה אפו על אשר שם בו וישת עליו כפו למעטו ולחסרו מכל דברו הטוב -ונעשה בעל חיים מת אשר לא היה לפני אכלו מן העץ נבראו הוא וכל העתידים -לחיות תמיד בששון בשמחה בלי שנוי ותמורה בגן עדן הארציי עד חטא ולקה הוא -ואשתו והארץ לקתה ואף הככבים לקו ומעטו מאורם. והיה כאשר חטא ולקה האדם -וימעט הודו ושכלו וגבורתו עד נראה בדעתו ערום ר״ל מן השכל וההוד והגבורה אף -כי השאיר לו השם יותר שכל והוד וגבורה מכל הבאים אחריו רק בג׳ אנשים. ההוד -נמצא באבשלום. והשכל נמצא בשלמה. והגבורה נמצאת בשמשון. וכלם נשארו באדם -הראשון ואחריו באו רבים יגעו ומצאו החכמות וימתיקו סוד לשמרה מן המבול כי -בחכמות השכילו אשר יופסד העולם באש ובמים׃ - - - שער ז איך אצילו החכמות מפני מי המבול - -צרפו ויתבררו רבים לדרוש החכמות יגעו לדעת איך יחסר העול׳ וימצאו אשר יופסד -העולם שני פעמים. פעם באש ופעם במים. אמנם לא השכילם השם ב״ה לדעת איזו -קודם. אז חמלו הפלוספים על אבידות השכל כי יאבד לנמצאים אחרי כלות העול׳ -ויבנה. אז עשו עמודים גדולים וחקקו בו אות מין החכמות אשר יש אמר כי האחד -מאבן שייש חזקה קשה לא תמחה במים עזים. והאותיות חקוקות רחבות וגדולות לא -יקלקולם מים ואש ולכל החכמות חצבו עמודים למען ימצאום הבאים אחריהם אח״כ -ירד המבול וימח כל היקום מלבד נח ואשר אתו בתיבה אשר ממנו נבנה עולם בשנים -קדמוניות ויחלו לבנות ולנטוע ליישב העולם כקדם והיה העולם שמה עת מראות -עיניהם עד מצאו השכלים ויהיו אחרי המבול הראשון אשר מצא החכמות היה שם בן -נח אשר יגע ומצא חכמת התכונה. ואח״כ בא אברהם אשר החכים והשכיל ויחכם מאד. -ואחריהם מדור לדור הוסיפו ספרים השכלים דור הולך ודור בא עד בא התכונה -הגדול הפלסוף הנעלה אפ״לטון הוא אשר הוכיח אחדות האל וכי יש מנהיג במפתים -רבים. ואחריו בא אריסט״וטלס אשר אלך בעקבותיו ומנו למד והוא אשר יסד חכמת -ההגיון. ורוב עסקיו היה בחכמה וכל ספריהם עשו בלשון ארמי כי הלט״ין לא בא -עד ג׳ מאות שנה אחריהם. ואחריהם באו משכיליים שריים ויעתיקום בלט״ין. ורבים -השכילו ויעשו אותות רואים תמהו ואשר הפליא לעשות הוא היה הפלוסוף -ווייר״גילא׃ - - - שער ח במופתי בייר״גילא הפלוסוף - -טרם דת מצרי היה ביירג״ילה אשר רבו פעליו ונפלאו מעלליו בחכמת התכונה. הוא -עשה זבוב נחושתן אשר מי יקומוה במקום ישר מרגשת כל הזבובים הרחק כמטחוי קשת -ובהתקרבם אליו מיד ימותו. הוא אשר עשה סוס נחשת לרפאות כל חלהי סוסים והיה -כי יחלה סוס ותביט אל סוס נחושת מיד נרפא. הוא יסד עיר גדולה על ביצה והיה -כל מניע הביצה מנענע כל הבירה. והנה הזבוב והסוס ומרבק הארי אשר עשה הלא -המה במדינה נאפ״ש. הוא אשר האפיס את האש בעיר רומא על דבר בת הקיסר והחזירו -לרצונו. הוא אשר עשה הגשר הגדול המופלא בתוך המים אשר נפלאו עליו כל חכמי -עץ ואבן יגעו מצוא איכות הגשר. ולא מצאו איכותו ועל מה עמד ואנה ראשיתו -ואחריתו. הוא אשר עשה גן אחד מוקף אויר בלי קיר וחומה והאויר עב כחומות אבן -בל יכנס דבר דרך. בו שתי נירות דולקות תמיד לא תכבינה ובמותו אחת תכבנה -ותלויה באויר. הוא אשר עשה ראש מתכת מדברת אליו ועונה ומשיב ומגיד לו כל -העתיד. ויהי היום וישאל בראש הילך בדרך אחד. ויען הראש כי ילך כאשר יחפץ -ובלבד כי ישמור ראשו. והוא לא הבין ודמה בדעתו לשמר הראש של מתכת. והראש לא -כן דבר אם בראשו ממש. ויהי כאשר פחד הראש כן היה. בדרך אשר הלך נכנס חום -השמש במוחו ויחלה מחליו אשר מת בו. וירא ווייר״גילא כי בחליו ימות ויצו -לתלמידו לשאיתו מן רומא וישאוהו ויקברוהו בארץ שזי״לא מיל אחת קרוב לים. -ועדין שומרים שם עצמותיו מכל אחרים וכאשר ינענע עצמותיו ויעלום למעלה התמלא -זעם הים ותפל למעלה לפי העלות העצמות עד ישובון למקום ואז נחה הים מזעפו. -כי מאד החכים מכל אדם ותהי חכמה מפוארה בכלי מכוער. כי שפל קומה היה וראש -נמוך ושדרתו עקומה ורבו פלאי מעלליו ולא יאמנו להמון ילעגו להם אם יסופרו -כי השומע דבר עליו ולא ידע מהותו ואיכותו ילעג לו כאשר רבו משפילי השכל -מלעיגים על החכמה ואשר מעשה שדים ורוח הם והם לא הבינו דברו כי לא ידעו -האיכות יקל להם המעשה ומה יתרון לכסיל ילך בחשך ואין נוגה בדרכיהם ויאמרו -לא יראה יה ולא ולא יבינו כי יד אלקים עשתה כל וילכו אחרי שרירות לבן הרע -לתור אחרי עיניהם הזונים לצבור הון ומטבע. ואת פרי השכל המירו בבוסר המטבע -ולא ישיתו ללבבם על מי ועל מה הוסד הטבע ועל כל זאת לא נמנע בביאורו כמה -קבלנו מקדמונים׃ - - - שער ט מדוע הוסד המטבע - -המטבע הוסד ופשט בעולם אל חסרון התבואה והבגדים וכל דבר צריך לגוף את אשר -לו תבואה אין לו בגדים. את אשר לו בגדים אין לו תבואה. מה עשה בראשונה היו -מחליפים זה בזה. ואשר לא היה לו לא זה ולא זה מה יכול לעשות. ויהי כאשר ראו -המשאים את הדבר כי רע הוא ויאמרו איכה נישא משאת בגדים עמנו בדרך רחוקה -לקנות לא אוכל ומשקה ויבקשו מאת אדוני הארץ לעשות מטבע קטן וקל למען יכול -איש לשאת עמו די ספוקו בכל דבר וקראו לו שם כמו מנהוג. ובלע״ז בוטי״אה ואז -פשט המטבע בכל מקום בלי שנוי. אמנם שוב תדשו בה דברים ונעשו רוב מטבעות. -ועדיין הקטנה והקלה טובה ותקל לשאת כי כן יסדו המשאים הקדמונים׃ - - - שער י במשאים עברו תמיד ללמוד - -הנה התבאר כי המטבע דרשו המשאים עברו האיים והמדינות כאשר עשו הפלוסוף -הגדול אפל״טון נטש אהלו עזב חילו ללכת באשר ימצא למצא כדור החכמות. גם המלך -אפי״לונן עזב מלכותו ויעבור ממקום למקום לבקש החכמות כאיש דל ואביון וברוב -מקומות נתפס ונמסר מזה לזה מוכה ונמרט ולא שת ללבו כל הקורות למען דעת היות -מנהיג אם אין. ויחתוך עד הגיע מקום תחנות הפלוסוף היושב בין עמודי הזהב -ושמו אר״קץ המלמד לאדם דעת בטבע בככבים ובכל מיני חכמת במפת בהכרח מחייב כל -הראוי ושולל כמו כן ויצא לו שם גדול בכל החכמות ומשם הלך לדרכו עד מצא שלחן -זהב מופי הנקרא שלחן השמש לבעבור נחקק עליו מהלך השמש וכל ההוה ושם למד -הרבה סתרי השכל אשר טוב סחרו מסחר כסף. ומשם נסע ומצא נהר גאני״יץ וכל הארץ -אינד״יא עד סופה וכל דרכיו ועמלו ביגיעת השכל. אלכסנדר יגע והלך ממקום -למקום בבקשת החכמה אמנם יגיעתו היתה בעושר בכבוד ובחיל גדול כמלך הלך לבקש -החכמה ע״כ לא הפליטו אלקים לדעתה כאשר עשו המשאים העוברים במקלם ברעב ובצמא -חרפו נפשם למות עכבו ארץ מגוריהם וילכו כאשר ימצאו לבקש השכל ולדרוש -הפלוסוף. ואחרי הזכרנו נוסיף בביאור׳ ונבאר מהותה׃ - - - שער יא מהות פלוסופיה - -הפלוסופיה היא הכרת כל דבר ותכונה כל מעשה הוה ונעשה ונמצא יתהוה וימצא -למען דעת כי ה׳ הוא הﭏלקים ואשר יכיר מעלת עצמו. ומהותו ישכיל פלוסופיה. כי -לפלוסופים הכרה דקה מאד כאשר ענה אפלט״ון כי יגעה כל ימיך למצא החכמה מה -תאמר לנו ואיזה דרך הטוב תורינו ונלך בה ויהי כמתלוצץ בעיניו ויען לו ויאמר -לא למדתי דבר ויום ולילה יגעתי ולא מצאתי. ובכן התנצל מזיד לץ מתלוצץ על -השכל ויש פתי ישמע דבר יישר בעיניו ידמה דעת כל מחקרי תכונת השכל וישמיע -לכל מעט חכמתו. ובהודעו בשכלו נגרע אין בו ממש יוציא לעז על החכמה ותתבזה -ולזה כיון החכם באמרו אל תשליכו הפנינים לפני החזירים כי אין יודעים מעלתם -ולא כן עשו הקדמונים. כתלמי המלך אשר יגע ומצא תנועת הככבים אשר בגלגלים -ואת מדותם. כאשר הקדמנו. ועתה נבאר מדת הארץ לארכה ורחבה ומדת השמש ואת -השמים וירח והככבים והוכיחם במופת בספרו הנקרא אל״מגסטי. ואחריו מדדו -החכמים ויסכימו לדבריו׃ - - - שער יב במדידת הארץ - -הפלוסופים בשכלם מדדו כל הארץ לכל צד בחכמת המחקר עם חכמת התשבורת מצאו הקף -הארץ כמו חגורה בסינר סביבה ואח״כ שטחוהו לארץ ומדדוהו ומצאו ארכה עשרים -אלף וחמש מאות וכ״ח מילין. ובמיל אלף פסיעות. ובפסיעה ד׳ רגלים וכל רגל -ארבע עשרה אצבעות בגודל ארך סביבה. ועביה כמה נחלקה אל חציה מדדו ומצאו ארך -עביה שש ﭏף וחמש מאות ואת גובה הגלגל מדדו להקיף כל ההוה ויש׃ - - - שער יג מדידת השמש והירח - -אחרי בארנו מדת הארץ הקל למו באור מדת הככבים והגלגל ונקל במדת הארץ הלבנה -ונוכיח כי מדת הארץ בהקיפה גדול מגוף הלבנה ל״ט פעמים ועוד מעט ונחלקה על -הארץ כ״ד פעמים וחצי בעובי הארץ. וגוף השמש גדול מגוף הארץ קס״ו פעמים כך -נסו חכמי התשבורות אשר תמהו לדברי הקדמונים לא האמינו להם עד בחנו החכמות -וימצאו כי כדבריהם כן הוא בגבה ומהות ויקל להאמין לרב גדלו מן הארץ לרב -התרחקו ממנה. אמנם אף כי גבה מאד מדדו הקדמונים ותלמי הביאו במופת גבהו -תקפ״ה פעמים כעובי הארץ׃ - - - שער יד בגודל ובגובה הככבים - -גובה הככבים שוה. אמנם בכולם ישתנה ואין שום ככב קטן נברא להאיר שלא יהיה -גדול מכל הארץ והימים והגדול שבכולם הוא ככב חמה כי הוא מאיר כל הככבים. -ומן הארץ עד הככבים מרחק עשרת אלפים וחמשים פעמים כעובי הארץ. ואשר ישכיל -בתשבורת יערך ערך האצבעות והרגלים והמילים בכמה ימים מהלכת. ואשר יוכל -לעלות דרך ישר בלי סביב וילך כ״ה מילין בכל יום יעלה לככבים בשבע אלף וק״נ -שנה. אדם הראשון אלו הלך עד הנה תמיד כ״ה מילין בכל יום עדין לא יגיע -לככבים ויחסר לו לכת מהלך ב״א מ״ה שנה מיום נברא אדם עד יום נעשה ספר זה -שנת ה׳ ﭏלפי׳ וה׳ לבריאות העולם ועוד דמיון אם היה כדור שם יקל לפול במאה -שנה אז תלך בכל שעה מן כ״ד שעות היום ס״ג מילין וחצי עד תפול לארץ כי כן -הוכיח אשר יסד ספר זה ארבעים פעמים כמהלך הסוס בלי ינוח והמבין יבין כי -גדול וארוך הדבר לפרשו יותר׃ - - - שער טו סך הכוכבים - -אמר תלמי המלך כי הככבים המאירים ברורים הם אלף וי״ב עם ככבי לכת וסך כלם -הידועים כ״ט אלף הם הנראים לבני אדם. ואת שאינם נראים אין להם מספר ואין -איש יודע מספרם רק מונה מספרם בראש ב״ה וסך הככבים הנראים גבלו מספרם על -ידי הכלי הנכבד אשר עשה תלמי המלך אשר בו ידעו מספרם ומרחק כל אחד מחבירו. -ואלו הכוכבים חקוקים בגלגל בצלמם בדמותם בחצריהם בטירותם. ומהם לא נכרו -יותר מן הארבעים ושבעה בגלגל ומהם בררו שנים עשר יותר נכבדים וטבעיים -וקראום שנים עשר מזלות הסבבים בעוגל בגלגל לבדם. ואת שבעת הככבים לבדם ומה -גבהו ומה נאוו אשר בחטאו ימות לא יזכה לחזות׳ ואשר יזכה עלות שם ברגע אחד -יהיה למעלה בכל מיני תענוג רוחני אשר לא ידמה לתענוג גשמי כי לא יוכל איש -לדעת רוחב מדורת בעליונים לא ימלאו כל שכני תבל ויושבי ארץ וימים וכל אשר -בהם ומעט נאריך בבאור מרחב גן עדן רוחניי שמיימי׃ - - - שער יו מרחיב גן עדן - -אם היתה הארץ גדולה מאשר היא מאה אלף פעמים וירבו יושביה ק׳ אלף פעמים מכל -אשר היו בה וכל אחד מוליד בכל יום ויחיו ק׳ אלף שנה וכל הנולד יהיה עיר -ולכל אחד כרך מפואר גדול לא יחסר בו דבר יערות נהרות תנור וכירים בית -הריחים פרדס וגנים סביבות כרכם. ולכל אחד מאה עבדים ולכל עבד עשרה תחתיו לא -ידמו בגלגל הגדול כגרגיר מלח בים אוקינו׳. ע״כ יאמרו המושלי׳ מה טוב ונעים -להאמין לדעת יוצר הכל אשר יצר הבניינים הגדולים והמפוארים לשמור מצותיו -וחקותיו לבלתי יכעיסוהו בהבליהם וירחקו נדוד ישובו רשעים שאלה לא יראו -המקום הנורא הקדוש אשר מעל לגלגל הגדול גן עדן שמיימי לא ימלאנו דבר כי אם -יקר כבוד יוצרו ב״ה השר ממלא כל ושני המקומות הם ג״ע וגהינם מתנגדים והעול׳ -ביניהם זה מושך אליו החטאים בנפשותם. וג״ע מושך אליו כל הטובים והמקומות -ההם בלי גבול נודע יש בהם להחזיק כל הנמצאי׳ לא ימלא מהן. ע״כ אמרתי יגעתי -ולא מצאתי אל תאמן כי מלא כל הארץ כבוד השם ובא לטהר מסייעין לו. ואחרי -בארנו גדול הגלגל מקום משכן הככבים ותנועתו נבאר הגלגל אשר לא ינוע בו ובו -לא ישתנה כאשר ילך היש ממקום זה למקום אחר ההולך ינוע והנהלך ינוח עד שוב -הנע למקום הראשון ותמיד המקום ינוח בל יזוז וישתנה והם השמים המשפיעים לנו -את זוהר הגדול הצלול בהיות האויר זך ודק כאשר מצאו חכמי בחזיון. והשמים ההם -מקיפים הגלגל הגדול ובו נלאו חידות וקצרה שכל אנושי להגיע לתמציתו לא נמצא -בו הכרה והוכחה במופת כי אם על דרך הקבלה לפי דברי הקדמונים׃ - - - שער יז מן השמים ושמי השמים בשמותם - -על השמים ההם יש שמים אחרים המקיפים להם סביב ועצם כעין הבדולח לבן וצלול -כקרח הנורא ושמם שמי הבדולח ועל השמים ההם נוסדו שמים אחרי׳ מקיפין להם -סביב ועצמן זהורו שבעתי׳ כאו׳ החמה ושמם שמי המראה ומשם נפלו המלאכים בדור -המבול ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו כי מה נורא המקום ההוא אשר המלאכים לא -זכו היות שם בלתי זולת מלאכי השרת הקדושים׃ - - - שער יח בתענוגי גן עדן השמיימי - -הנה התבאר אשר ג״ע למעלה כל הגלגלים ושם מקום התענוג והשמחה ההוד וההדר -וכבוד השם נגלה גלוי לכל ראש אוכלי׳ והוא המקום המובחר משכן כבוד אלקי -ישראל אף כי נמצא בכל לא נגלה רק שם כי אין נסתר מנגד עיניו רואה כל וציפה -כי שומר הכל הוא ואם תתמהו אם יראה השם ב״ה כל הנמצאים כי המשל בדבור היוצא -מפי איש וכל העומדים שם ישמעו כל המאמר אף כי יצא מפי אחד כי כן משפט חוש -השמע עא״כו עין היוצר אשר כל צופה כי כל הגוים כאין נגדו. ועוד המשל כנר -תאיר על כמה דברים בפעם אחד וכאשר נפלאו פעליו איך יתמהו על פלאי השם הפועל -ב״ה אשר הכל נעשה במאמרו וכבודו מלא כל. ובג״ע מקום משכן הקדושים והיראים -והמלאכים אשר לא יגיעו שכל מעשיו לדעת מהותו ואת תענוגו ואם יחכם איש מכל -אשר לפניו ולו מאות אלף לשונות ומאה אלף לבבות מושכלים כל אחד בכל אשר היה -לפניו לא יוכלו לחוק בספר חלק אחד מאלף אלפים מן השמחה והתענוג וההוד והנוי -אשר יקרה לשכנים שם אשר נבזה גם הנמאס שם לא יטוש הנאתו הרוחנית יום אחד -להיות מלך על כל העולם כלו לעולם. כי כאשר לא ישיג העור אור השמש מטעם שלא -ראה אותו מעולם. כך אי אפשר להשיג תענוג גן עדן אשר הוא אור רוחניי וכמו -שא״ז״ל ראה שאין העולם כדאי להשתמש באור וגנזו לצדיקים לעתיד לבא וכמו -שאמרו השמש הוא אחד משתין אלפין וחמש ושבעין חולקין מההוא נהורא דאתגניז. -ומטעם זה כל היעודים שנכתבו בתורה הם כלם תענוגים גשמים כמו שאמר הכתוב -ואכלתם לחמיכם לשובע. הגם שרומזים לדברים רוחניים כי אלו נכתב בתורה יעודים -רוחניים כמו תענוגי הנשמות לא יעשו ההמון שאינם מבינים אלו הענינים המצות -בעבורם כיון שאי אפשר להם לציירם בשכלם. לכן רמוז הדברים רוחניים בעניינים -גשמיים כמו הלויתן ובהמות בהררי אלף. מכל מקום כל איש אשר יראת ה׳ על פניו -מצפה לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו כן יזכנו לראות בטובו׃ - - תם ונשלם שבח לאל בורא עולם - - והיתה השלמתו יום שהוכפל בו בכי טוב כ״ג אדר תצ״ג לפק׃ - -על ידי הפועל המסדר במלאכת הקודש באמונה נאם. זלמן בן כמהו״רר משה פ״פנר״ו׃ - זעציר מק״ק אמשטרדם׃ - - - - - הערת עורך המהדורה האלקטרונית: - - -צורת הכתיב והדיקדוק נשמרו נאמנים למקור, לרוב בהקשר להוספה או להשמטה של -אימות קריאה כמו האותיות ו׳ וי׳, לארתוגרפיה משתנה ולשיבושים במילים -הלועזיות. מילים מקוצרות בידי גרש, והצירוף א-ל (ﭏ) נשמרו כבמקור. למען הסר -ספק נעשה עיון במהדורות נוספות של הספר (ווילנא, מהוראדנה תקס״ב; וורשא, -ראטהער 1862; מונקאטש, בלייער עט קאהן תרנ״ז), אם כי כל מהדורה גם מכניסה -שינוים משלה. - -השגיאות דפוס הבאות תוקנו: - - * עמוד ב׳א, שורה 10: מן האש וסכבי׳ מדלגי׳ ← מן האש וככבי׳ מדלגי׳ - * ע׳ ב׳א, ש׳ 22: מדוע הוסד הטבע ← מדוע הוסד המטבע - * ע׳ ב׳א, ש׳ 11: מן התנינים הפרהים ← מן התנינים הפרחים - * ע׳ ב׳ב, ש׳ 8: וטבע הטובה מתאחתת ← וטבע הטובה מתאחדת - * ע׳ ב׳ב, ש׳ 13: ולהשכ לו ולייסרו ← ולהשכילו ולייסרו - * ע׳ ב׳ב, ש׳ 26: למע ינחלו טובו ← למען ינחלו טובו - * ע׳ ד׳א, ש׳ 23: זלותי יראה ← זולתי יראה - * ע׳ ד׳ב, ש׳ 9: פנה ממנ יתד ← פנה ממנו יתד - * ע׳ ד׳ב, ש׳ 27: וישטטה לעת זקנתו ← וישתטה לעת זקנתו - * ע׳ ז׳א, ש׳ 8: לפי קצר השגחינו ← לפי קצר השגתינו - * ע׳ ז׳א, ש׳ 17: ואבן הארביע ← ואבן הרביעי - * ע׳ ז׳ב, ש׳ 13: ומשם יכרדו ← ומשם יפרדו - * ע׳ ז׳ב, ש׳ 25: ונושאים בצרפניהם ← ונושאים בצפרניהם - * ע׳ ט׳א, ש׳ 24: אשר בהם. יפילו ← אשר בהם יפילו - * ע׳ ט׳א, ש׳ 30: ויש בה כה גדול ← ויש בה כח גדול - * ע׳ י׳א, ש׳ 26: כתורץ גר״יץ׃ ← כתורת גר״יץ׃ - * ע׳ י׳ב, ש׳ 18: ולחחר השנה ← ולאחר השנה - * ע׳ י׳ב, ש׳ 20: קליפתן קאניילאי ← קליפתן קאנ״ילאי - * ע׳ יב׳א, ש׳ 5: והב׳ תניח ← והב׳ תניח. - * ע׳ יג׳א, ש׳ 19: וחשובתה אל הים. ← ותשובתה אל הים. - * ע׳ יג׳ב, ש׳ 19: ובתדינות עכו יש חול ← ובמדינות עכו יש חול - * ע׳ יד׳א, ש׳ 23: היושב ם עליה. ← היושבים עליה. - * ע׳ טו׳א, ש׳ 18: כי כאוי׳ מפצצם ← כי כאוי׳ מפצצם׃ - * ע׳ טז׳ב, ש׳ 17: בכל יום ← בכל יום׃ - * ע׳ יז׳א, ש׳ 2: בשנתם רואם ← בשנתם רואים - * ע׳ יז׳ב, ש׳ 9: מד יזרח השמש ← עד יזרח השמש - * ע׳ יח׳א, ש׳ 8: בלוקת השמש ← בלקות השמש - * ע׳ יח׳א, ש׳ אחרונה: השמים העליונים והככבם ← השמים העליונים והככבים - * ע׳ כא׳ב, ש׳ 17: שלא יהיה גודל ← שלא יהיה גדול - * ע׳ כב׳א, ש׳ 15: מרחיב גן עדם ← מרחיב גן עדן - * ע׳ כב׳ב, ש׳ 16: בתענוני גן עדן ← בתענוגי גן עדן - * ע׳ כב׳ב, ש׳ 25: וכאשר נפלעו ← וכאשר נפלאו - * ע׳ כג׳א, ש׳ 8: שנכתבא בתורה ← שנכתבו בתורה - * ע׳ כג׳א, ש׳ 9: תענונים גשמים ← תענוגים גשמים - - - - - - -End of the Project Gutenberg EBook of Tsel Ha'Olam, by -Gauthier (or Goussin) de Metz and Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -*** END OF THIS PROJECT GUTENBERG EBOOK TSEL HA'OLAM *** - -***** This file should be named 61024-0.txt or 61024-0.zip ***** -This and all associated files of various formats will be found in: - http://www.gutenberg.org/6/1/0/2/61024/ - -Produced by Enrico Segre, using the facilities of -Distributed Proofreaders Italia at -http://dp-test.dm.unipi.it/ - -Updated editions will replace the previous one--the old editions will -be renamed. - -Creating the works from print editions not protected by U.S. copyright -law means that no one owns a United States copyright in these works, -so the Foundation (and you!) can copy and distribute it in the United -States without permission and without paying copyright -royalties. Special rules, set forth in the General Terms of Use part -of this license, apply to copying and distributing Project -Gutenberg-tm electronic works to protect the PROJECT GUTENBERG-tm -concept and trademark. Project Gutenberg is a registered trademark, -and may not be used if you charge for the eBooks, unless you receive -specific permission. If you do not charge anything for copies of this -eBook, complying with the rules is very easy. You may use this eBook -for nearly any purpose such as creation of derivative works, reports, -performances and research. They may be modified and printed and given -away--you may do practically ANYTHING in the United States with eBooks -not protected by U.S. copyright law. Redistribution is subject to the -trademark license, especially commercial redistribution. - -START: FULL LICENSE - -THE FULL PROJECT GUTENBERG LICENSE -PLEASE READ THIS BEFORE YOU DISTRIBUTE OR USE THIS WORK - -To protect the Project Gutenberg-tm mission of promoting the free -distribution of electronic works, by using or distributing this work -(or any other work associated in any way with the phrase "Project -Gutenberg"), you agree to comply with all the terms of the Full -Project Gutenberg-tm License available with this file or online at -www.gutenberg.org/license. - -Section 1. General Terms of Use and Redistributing Project -Gutenberg-tm electronic works - -1.A. By reading or using any part of this Project Gutenberg-tm -electronic work, you indicate that you have read, understand, agree to -and accept all the terms of this license and intellectual property -(trademark/copyright) agreement. If you do not agree to abide by all -the terms of this agreement, you must cease using and return or -destroy all copies of Project Gutenberg-tm electronic works in your -possession. If you paid a fee for obtaining a copy of or access to a -Project Gutenberg-tm electronic work and you do not agree to be bound -by the terms of this agreement, you may obtain a refund from the -person or entity to whom you paid the fee as set forth in paragraph -1.E.8. - -1.B. "Project Gutenberg" is a registered trademark. It may only be -used on or associated in any way with an electronic work by people who -agree to be bound by the terms of this agreement. There are a few -things that you can do with most Project Gutenberg-tm electronic works -even without complying with the full terms of this agreement. See -paragraph 1.C below. There are a lot of things you can do with Project -Gutenberg-tm electronic works if you follow the terms of this -agreement and help preserve free future access to Project Gutenberg-tm -electronic works. See paragraph 1.E below. - -1.C. The Project Gutenberg Literary Archive Foundation ("the -Foundation" or PGLAF), owns a compilation copyright in the collection -of Project Gutenberg-tm electronic works. Nearly all the individual -works in the collection are in the public domain in the United -States. If an individual work is unprotected by copyright law in the -United States and you are located in the United States, we do not -claim a right to prevent you from copying, distributing, performing, -displaying or creating derivative works based on the work as long as -all references to Project Gutenberg are removed. Of course, we hope -that you will support the Project Gutenberg-tm mission of promoting -free access to electronic works by freely sharing Project Gutenberg-tm -works in compliance with the terms of this agreement for keeping the -Project Gutenberg-tm name associated with the work. You can easily -comply with the terms of this agreement by keeping this work in the -same format with its attached full Project Gutenberg-tm License when -you share it without charge with others. - -1.D. The copyright laws of the place where you are located also govern -what you can do with this work. Copyright laws in most countries are -in a constant state of change. If you are outside the United States, -check the laws of your country in addition to the terms of this -agreement before downloading, copying, displaying, performing, -distributing or creating derivative works based on this work or any -other Project Gutenberg-tm work. The Foundation makes no -representations concerning the copyright status of any work in any -country outside the United States. - -1.E. Unless you have removed all references to Project Gutenberg: - -1.E.1. The following sentence, with active links to, or other -immediate access to, the full Project Gutenberg-tm License must appear -prominently whenever any copy of a Project Gutenberg-tm work (any work -on which the phrase "Project Gutenberg" appears, or with which the -phrase "Project Gutenberg" is associated) is accessed, displayed, -performed, viewed, copied or distributed: - - This eBook is for the use of anyone anywhere in the United States and - most other parts of the world at no cost and with almost no - restrictions whatsoever. You may copy it, give it away or re-use it - under the terms of the Project Gutenberg License included with this - eBook or online at www.gutenberg.org. If you are not located in the - United States, you'll have to check the laws of the country where you - are located before using this ebook. - -1.E.2. If an individual Project Gutenberg-tm electronic work is -derived from texts not protected by U.S. copyright law (does not -contain a notice indicating that it is posted with permission of the -copyright holder), the work can be copied and distributed to anyone in -the United States without paying any fees or charges. If you are -redistributing or providing access to a work with the phrase "Project -Gutenberg" associated with or appearing on the work, you must comply -either with the requirements of paragraphs 1.E.1 through 1.E.7 or -obtain permission for the use of the work and the Project Gutenberg-tm -trademark as set forth in paragraphs 1.E.8 or 1.E.9. - -1.E.3. If an individual Project Gutenberg-tm electronic work is posted -with the permission of the copyright holder, your use and distribution -must comply with both paragraphs 1.E.1 through 1.E.7 and any -additional terms imposed by the copyright holder. Additional terms -will be linked to the Project Gutenberg-tm License for all works -posted with the permission of the copyright holder found at the -beginning of this work. - -1.E.4. Do not unlink or detach or remove the full Project Gutenberg-tm -License terms from this work, or any files containing a part of this -work or any other work associated with Project Gutenberg-tm. - -1.E.5. Do not copy, display, perform, distribute or redistribute this -electronic work, or any part of this electronic work, without -prominently displaying the sentence set forth in paragraph 1.E.1 with -active links or immediate access to the full terms of the Project -Gutenberg-tm License. - -1.E.6. You may convert to and distribute this work in any binary, -compressed, marked up, nonproprietary or proprietary form, including -any word processing or hypertext form. However, if you provide access -to or distribute copies of a Project Gutenberg-tm work in a format -other than "Plain Vanilla ASCII" or other format used in the official -version posted on the official Project Gutenberg-tm web site -(www.gutenberg.org), you must, at no additional cost, fee or expense -to the user, provide a copy, a means of exporting a copy, or a means -of obtaining a copy upon request, of the work in its original "Plain -Vanilla ASCII" or other form. Any alternate format must include the -full Project Gutenberg-tm License as specified in paragraph 1.E.1. - -1.E.7. Do not charge a fee for access to, viewing, displaying, -performing, copying or distributing any Project Gutenberg-tm works -unless you comply with paragraph 1.E.8 or 1.E.9. - -1.E.8. You may charge a reasonable fee for copies of or providing -access to or distributing Project Gutenberg-tm electronic works -provided that - -* You pay a royalty fee of 20% of the gross profits you derive from - the use of Project Gutenberg-tm works calculated using the method - you already use to calculate your applicable taxes. The fee is owed - to the owner of the Project Gutenberg-tm trademark, but he has - agreed to donate royalties under this paragraph to the Project - Gutenberg Literary Archive Foundation. Royalty payments must be paid - within 60 days following each date on which you prepare (or are - legally required to prepare) your periodic tax returns. Royalty - payments should be clearly marked as such and sent to the Project - Gutenberg Literary Archive Foundation at the address specified in - Section 4, "Information about donations to the Project Gutenberg - Literary Archive Foundation." - -* You provide a full refund of any money paid by a user who notifies - you in writing (or by e-mail) within 30 days of receipt that s/he - does not agree to the terms of the full Project Gutenberg-tm - License. You must require such a user to return or destroy all - copies of the works possessed in a physical medium and discontinue - all use of and all access to other copies of Project Gutenberg-tm - works. - -* You provide, in accordance with paragraph 1.F.3, a full refund of - any money paid for a work or a replacement copy, if a defect in the - electronic work is discovered and reported to you within 90 days of - receipt of the work. - -* You comply with all other terms of this agreement for free - distribution of Project Gutenberg-tm works. - -1.E.9. If you wish to charge a fee or distribute a Project -Gutenberg-tm electronic work or group of works on different terms than -are set forth in this agreement, you must obtain permission in writing -from both the Project Gutenberg Literary Archive Foundation and The -Project Gutenberg Trademark LLC, the owner of the Project Gutenberg-tm -trademark. Contact the Foundation as set forth in Section 3 below. - -1.F. - -1.F.1. Project Gutenberg volunteers and employees expend considerable -effort to identify, do copyright research on, transcribe and proofread -works not protected by U.S. copyright law in creating the Project -Gutenberg-tm collection. Despite these efforts, Project Gutenberg-tm -electronic works, and the medium on which they may be stored, may -contain "Defects," such as, but not limited to, incomplete, inaccurate -or corrupt data, transcription errors, a copyright or other -intellectual property infringement, a defective or damaged disk or -other medium, a computer virus, or computer codes that damage or -cannot be read by your equipment. - -1.F.2. LIMITED WARRANTY, DISCLAIMER OF DAMAGES - Except for the "Right -of Replacement or Refund" described in paragraph 1.F.3, the Project -Gutenberg Literary Archive Foundation, the owner of the Project -Gutenberg-tm trademark, and any other party distributing a Project -Gutenberg-tm electronic work under this agreement, disclaim all -liability to you for damages, costs and expenses, including legal -fees. YOU AGREE THAT YOU HAVE NO REMEDIES FOR NEGLIGENCE, STRICT -LIABILITY, BREACH OF WARRANTY OR BREACH OF CONTRACT EXCEPT THOSE -PROVIDED IN PARAGRAPH 1.F.3. YOU AGREE THAT THE FOUNDATION, THE -TRADEMARK OWNER, AND ANY DISTRIBUTOR UNDER THIS AGREEMENT WILL NOT BE -LIABLE TO YOU FOR ACTUAL, DIRECT, INDIRECT, CONSEQUENTIAL, PUNITIVE OR -INCIDENTAL DAMAGES EVEN IF YOU GIVE NOTICE OF THE POSSIBILITY OF SUCH -DAMAGE. - -1.F.3. LIMITED RIGHT OF REPLACEMENT OR REFUND - If you discover a -defect in this electronic work within 90 days of receiving it, you can -receive a refund of the money (if any) you paid for it by sending a -written explanation to the person you received the work from. If you -received the work on a physical medium, you must return the medium -with your written explanation. The person or entity that provided you -with the defective work may elect to provide a replacement copy in -lieu of a refund. If you received the work electronically, the person -or entity providing it to you may choose to give you a second -opportunity to receive the work electronically in lieu of a refund. If -the second copy is also defective, you may demand a refund in writing -without further opportunities to fix the problem. - -1.F.4. Except for the limited right of replacement or refund set forth -in paragraph 1.F.3, this work is provided to you 'AS-IS', WITH NO -OTHER WARRANTIES OF ANY KIND, EXPRESS OR IMPLIED, INCLUDING BUT NOT -LIMITED TO WARRANTIES OF MERCHANTABILITY OR FITNESS FOR ANY PURPOSE. - -1.F.5. Some states do not allow disclaimers of certain implied -warranties or the exclusion or limitation of certain types of -damages. If any disclaimer or limitation set forth in this agreement -violates the law of the state applicable to this agreement, the -agreement shall be interpreted to make the maximum disclaimer or -limitation permitted by the applicable state law. The invalidity or -unenforceability of any provision of this agreement shall not void the -remaining provisions. - -1.F.6. INDEMNITY - You agree to indemnify and hold the Foundation, the -trademark owner, any agent or employee of the Foundation, anyone -providing copies of Project Gutenberg-tm electronic works in -accordance with this agreement, and any volunteers associated with the -production, promotion and distribution of Project Gutenberg-tm -electronic works, harmless from all liability, costs and expenses, -including legal fees, that arise directly or indirectly from any of -the following which you do or cause to occur: (a) distribution of this -or any Project Gutenberg-tm work, (b) alteration, modification, or -additions or deletions to any Project Gutenberg-tm work, and (c) any -Defect you cause. - -Section 2. Information about the Mission of Project Gutenberg-tm - -Project Gutenberg-tm is synonymous with the free distribution of -electronic works in formats readable by the widest variety of -computers including obsolete, old, middle-aged and new computers. It -exists because of the efforts of hundreds of volunteers and donations -from people in all walks of life. - -Volunteers and financial support to provide volunteers with the -assistance they need are critical to reaching Project Gutenberg-tm's -goals and ensuring that the Project Gutenberg-tm collection will -remain freely available for generations to come. In 2001, the Project -Gutenberg Literary Archive Foundation was created to provide a secure -and permanent future for Project Gutenberg-tm and future -generations. To learn more about the Project Gutenberg Literary -Archive Foundation and how your efforts and donations can help, see -Sections 3 and 4 and the Foundation information page at -www.gutenberg.org - - - -Section 3. Information about the Project Gutenberg Literary Archive Foundation - -The Project Gutenberg Literary Archive Foundation is a non profit -501(c)(3) educational corporation organized under the laws of the -state of Mississippi and granted tax exempt status by the Internal -Revenue Service. The Foundation's EIN or federal tax identification -number is 64-6221541. Contributions to the Project Gutenberg Literary -Archive Foundation are tax deductible to the full extent permitted by -U.S. federal laws and your state's laws. - -The Foundation's principal office is in Fairbanks, Alaska, with the -mailing address: PO Box 750175, Fairbanks, AK 99775, but its -volunteers and employees are scattered throughout numerous -locations. Its business office is located at 809 North 1500 West, Salt -Lake City, UT 84116, (801) 596-1887. Email contact links and up to -date contact information can be found at the Foundation's web site and -official page at www.gutenberg.org/contact - -For additional contact information: - - Dr. Gregory B. Newby - Chief Executive and Director - gbnewby@pglaf.org - -Section 4. Information about Donations to the Project Gutenberg -Literary Archive Foundation - -Project Gutenberg-tm depends upon and cannot survive without wide -spread public support and donations to carry out its mission of -increasing the number of public domain and licensed works that can be -freely distributed in machine readable form accessible by the widest -array of equipment including outdated equipment. Many small donations -($1 to $5,000) are particularly important to maintaining tax exempt -status with the IRS. - -The Foundation is committed to complying with the laws regulating -charities and charitable donations in all 50 states of the United -States. Compliance requirements are not uniform and it takes a -considerable effort, much paperwork and many fees to meet and keep up -with these requirements. We do not solicit donations in locations -where we have not received written confirmation of compliance. To SEND -DONATIONS or determine the status of compliance for any particular -state visit www.gutenberg.org/donate - -While we cannot and do not solicit contributions from states where we -have not met the solicitation requirements, we know of no prohibition -against accepting unsolicited donations from donors in such states who -approach us with offers to donate. - -International donations are gratefully accepted, but we cannot make -any statements concerning tax treatment of donations received from -outside the United States. U.S. laws alone swamp our small staff. - -Please check the Project Gutenberg Web pages for current donation -methods and addresses. Donations are accepted in a number of other -ways including checks, online payments and credit card donations. To -donate, please visit: www.gutenberg.org/donate - -Section 5. General Information About Project Gutenberg-tm electronic works. - -Professor Michael S. Hart was the originator of the Project -Gutenberg-tm concept of a library of electronic works that could be -freely shared with anyone. For forty years, he produced and -distributed Project Gutenberg-tm eBooks with only a loose network of -volunteer support. - -Project Gutenberg-tm eBooks are often created from several printed -editions, all of which are confirmed as not protected by copyright in -the U.S. unless a copyright notice is included. Thus, we do not -necessarily keep eBooks in compliance with any particular paper -edition. - -Most people start at our Web site which has the main PG search -facility: www.gutenberg.org - -This Web site includes information about Project Gutenberg-tm, -including how to make donations to the Project Gutenberg Literary -Archive Foundation, how to help produce our new eBooks, and how to -subscribe to our email newsletter to hear about new eBooks. - diff --git a/old/61024-0.zip b/old/61024-0.zip Binary files differdeleted file mode 100644 index e2a7a87..0000000 --- a/old/61024-0.zip +++ /dev/null diff --git a/old/61024-h.zip b/old/61024-h.zip Binary files differdeleted file mode 100644 index 52af052..0000000 --- a/old/61024-h.zip +++ /dev/null diff --git a/old/61024-h/61024-h.htm b/old/61024-h/61024-h.htm deleted file mode 100644 index 4807db6..0000000 --- a/old/61024-h/61024-h.htm +++ /dev/null @@ -1,2358 +0,0 @@ -<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.1//EN" "http://www.w3.org/TR/xhtml11/DTD/xhtml11.dtd"> -<html xmlns="http://www.w3.org/1999/xhtml" xml:lang="he" dir="rtl" lang="he"> -<head> -<meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=UTF-8"/> -<meta content="http://dpanalyzer.sourceforge.net/" name="generator"/> -<title>Gossuin de Metz / מתיתיהו דלקארט - ספר צל העולם</title> -<style type="text/css"> - body { margin-left: 8%; margin-right: 8%; max-width: 90ex; text-align: justify;} - p { margin-top: .5em; margin-bottom: .75em;} - strong {font-size: 120%; line-height: 0.8;} - .larger {font-size: 120%;} - .smaller {font-size: 80%;} - .center {text-align: center;} - h1,h2,h3 { text-align: center; line-height: 1.5;} - h2 {font-size: 180%; margin-bottom: 0.25em} - h3 {font-size: 150%; margin-bottom: 0.25em;} - .footnote { margin-left: 5%; margin-right: 5%; - font-size: 90%; margin-top: 1em; } - .footnote .label { text-align: right; width: 1em; right: 1em;} - .foot { text-indent: -1ex;} - /* these are copied from epubmaker output: */ - .pageno { position: absolute; left: 1.5%; font: medium sans-serif; - direction: rtl; font-size: 10pt; text-align: right; - width: 2em; text-indent: 0pt; - /* visibility: hidden; */ } - .pageno:after { color: gray; content: '[' attr(title) ']'; } - .frontespizio {text-indent: 0em; - border: 4px dotted black; max-width: 54ex; - margin: 2em auto;} - .frontespizio p { text-indent: 0; margin-left: 2em; - margin-right: 2em} - .colophon p {text-align: center; text-indent: 0; font-weight: bold;} - .blankpage { /* page-break-before: always; */ margin-bottom: 2em;} - a {text-decoration: none; border-bottom: 1px dotted gray;} - a:hover { border-bottom: 1px solid; background-color: #CBCBBB;} - .first {font-size: 160%; float: right; margin: 0 0 0.1em 0.8em; line-height: 80%;} - div.index {text-align: right;} - div.index > p {margin: 0.1em 1em 0.1em auto; text-align: right; - text-indent: -1em;} - div.index > p > a > span.first {font-size:100%; width: 1em; float: right; - line-height: 1; margin-top: 0.1em; margin-bottom: 0.2em;} - /* transcription note stuff */ - .tn {background-color: #FFF9DD; border: 2px solid black; - margin: auto; margin-top: 2em; - page-break-before: always; - padding-left: 1em; padding-right: 1em; padding-bottom: 0.5em;} - .tn h2 {margin-top:0.1em;} - ul {padding-right: 1em; direction: rtl;} /* bullets at left nevertheless on pocketbook */ - li {padding-right: 8em; text-indent: -8em; direction: rtl;} - .loc { /* font-weight: bold;*/ margin-left: 0.5em; text-decoration: underline;} - /* for images from Best Practices */ - .image-center { text-align: center; margin: 1em auto; } - /* from Nigel wiki */ - img {max-width: 100%; height:auto; } - /* CSS3 stuff */ - /* div.index {columns: 10em 2;} - p { text-align-last: center; } - div.index > p, .tn p {text-align-last: auto;} */ - /* poor man alternative to two columns, just sideways rather than vertical order */ - div.index > p {width: 47%; display: inline-block; vertical-align: top;} - /* if fonts would be supported, body rashi, rest square: something like this */ -/* - body {font-family: "Mekorot-Rashi", sans-serif;} - h1,h2,h3,strong,.first,.index,.frontespizio,.colophon - {font-family: "Frank Ruehl", serif;} - .tn {font-family: sans-serif;} -*/ -/* pocketbook apparently cannot parse the css with (max-width: 600px) (CSS3)*/ -/* @media screen and (max-width: 600px) - { - body { margin-left: 5%; margin-right: 5%;} - .pageno {display: none;} - } -*/ - @media print - { - a {border: none; color: black;} - } - @media print, handheld - { - .frontespizio { page-break-before: always; } - h1,h2 { page-break-before: avoid; } - /* h2 { page-break-before: always; } */ - h1,h2,h3 { page-break-after: avoid; } - } - @media handheld - { - /* ebookmaker removes floats anyway, give up trickery */ - div.index > p {width: 100%; display: inline-block;} - } -</style> - -<link rel="coverpage" href="images/cover.jpg"/> - -</head> - -<body> - - -<pre xml:lang="en" style="direction: ltr"> - -The Project Gutenberg EBook of Tsel Ha'Olam, by -Gauthier (or Goussin) de Metz and Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -This eBook is for the use of anyone anywhere in the United States and most -other parts of the world at no cost and with almost no restrictions -whatsoever. You may copy it, give it away or re-use it under the terms of -the Project Gutenberg License included with this eBook or online at -www.gutenberg.org. If you are not located in the United States, you'll have -to check the laws of the country where you are located before using this ebook. - -Title: Tsel Ha'Olam - -Author: Gauthier (or Goussin) de Metz - Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -Translator: Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -Release Date: January 30, 2020 [EBook #61024] - -Language: Hebrew - -Character set encoding: UTF-8 - -*** START OF THIS PROJECT GUTENBERG EBOOK TSEL HA'OLAM *** - - - - -Produced by Enrico Segre, using the facilities of -Distributed Proofreaders Italia at -http://dp-test.dm.unipi.it/ - - - - - - -</pre> - - -<div class="frontespizio"> -<span class="pageno" title="א׳א" id="page-1_r"></span> - <div style="border: 2px solid black; margin: .2ex;"> - <div style="border: 4px dotted black; margin: .5ex;"> - - - <h1><span class="smaller">ספר</span> - <br/>צל העולם</h1> - - <p>שחיבר הגאון המופלא המקובל האלקי - המפורסם התוכן הגדול מהור״ר - <strong>מתתיהו</strong> בן מהו״רר שלמה דלקארט - זצ״ל מדבר מחדושי ארבע חלקי העולם - ומעניני גן עדן וגהינם וארבע יסודות - בקיצור נמרץ וכלל בו הרבה חכמות - ודברים נוראים מגבורת ה׳ בבריאותיו - כאשר יראה המעיין במפתחת השערים - והיה זה הספר כמוס באוצר בכתיבת יד - ועתה לזכות הרבים שיכירו וידעו - מנפלאות ה׳׃ - </p> - - <p>הובא לבית הדפוס על ידי הנעלה - בהר״ר וואלף פרנקפורט׃</p> - - <p class="center" style="font-size:240%; margin: 0em; margin-top: 1em;"> - באמשטרדם</p> - <p class="center">תצ״ג לפק</p> - - </div> - </div> -</div> - -<div> -<span class="pageno" title="א׳ב" id="page-1_v"></span> -</div> - -<h2>הקדמת המחבר</h2> - -<p><span class="first">אמר</span> המחבר חפשתי ומצאתי ספר זה כולל פתח -החכמות וציורי השטחיות הממודדים להכדריים -ונשלם הספר על יד אחד מחכמי הגוים והנה הוא -מפתח השכלי׳ לבעבור התבאר חלקי העולם ומשכנותיו -במדינות באיים בימים ובישוב וכל אשר תחת גלגל היומי -מבואר בו על דרך הקצור ובפרט. ואשתומם המחזה -ואומר אהה ה׳ מדוע ירש בן האמה נאות השכל ובן הגברה -ישב בדד וידום. וחפץ בידי יצלי׳ כי לא לרוב שכלי הרבותי -גדר ההעתקה כי אם אל סבת ההבנה במועתק ומעתק -והמעתיק מלאו לבו נדבה רוחו לקרב׳ אל המלאכה להעתיק -הספר ונקרא שמו בישראל׃ -</p> - -<p><span class="first">צל העולם</span> והנה נחלק לשלשה חלקים ושעריו -תשעה וששים -</p> - -<h3 id="R1"><a href="#H1">חלק הראשון יש בו י״ד שערים</a></h3> - -<div class="index"> - <p id="r1_1"><a href="#s1_1"><span class="first">א</span> תכלית האדם</a></p> - <p id="r1_2"><a href="#s1_2"><span class="first">ב</span> מדוע נברא העולם</a></p> - <p id="r1_3"><a href="#s1_3"><span class="first">ג</span> מדוע נעש׳ האדם בצלמו</a></p> - <p id="r1_4"><a href="#s1_4"><span class="first">ד</span> מדוע לא נעשה שלא יחטא</a></p> - <p id="r1_5"><a href="#s1_5"><span class="first">ה</span> איך נמצאו ז׳ החכמות</a></p> - <p id="r1_6"><a href="#s1_6"><span class="first">ו</span> מג׳ אומות אשר השכינו הפלוסופים</a></p> - <p id="r1_7"><a href="#s1_7"><span class="first">ז</span> מנהג ז׳ החכמות</a></p> - <p id="r1_8"><a href="#s1_8"><span class="first">ח</span> מהות הטבע ומפעלו</a></p> - <p id="r1_9"><a href="#s1_9"><span class="first">ט</span> באור הגלגל</a></p> - <p id="r1_10"><a href="#s1_10"><span class="first">י</span> איך נוסדו ארבע התולדות</a></p> - <p id="r1_11"><a href="#s1_11"><span class="first">יא</span> איך הארץ עומדת</a></p> - <p id="r1_12"><a href="#s1_12"><span class="first">יב</span> מהו עוגל הארץ</a></p> - <p id="r1_13"><a href="#s1_13"><span class="first">יג</span> מדוע נעשה עגול</a></p> - <p id="r1_14"><a href="#s1_14"><span class="first">יד</span> תנועות הגלגלים והכוכבים</a></p> -</div> - -<h3 id="R2"><a href="#H2">חלק שני יש בו שבעה ושלשים שערים</a></h3> - -<div class="index"> - <p id="r2_1"><a href="#s2_1"><span class="first">א</span> מבוא החלק</a></p> - <p id="r2_2"><a href="#s2_2"><span class="first">ב</span> התבאר׳ הארץ בחלקי׳</a></p> - <p id="r2_3"><a href="#s2_3"><span class="first">ג</span> גן עדן הארציי</a></p> - <p id="r2_4"><a href="#s2_4"><span class="first">ד</span> מארץ הי״נד</a></p> - <p id="r2_5"><a href="#s2_5"><span class="first">ה</span> במדינות הי״נד והכרת׳</a></p> - <p id="r2_6"><a href="#s2_6"><span class="first">ו</span> מן שרפי הינ״ד</a></p> -</div> - -<div> -<span class="pageno" title="ב׳א" id="page-2_r"></span> -</div> - -<div class="index"> - <p id="r2_7"><a href="#s2_7"><span class="first">ז</span> תועליות אבני הי״נד</a></p> - <p id="r2_8"><a href="#s2_8"><span class="first">ח</span> ממדינות ארץ הי״נד</a></p> - <p id="r2_9"><a href="#s2_9"><span class="first">ט</span> ממדינות אסייא צעירה</a></p> - <p id="r2_10"><a href="#s2_10"><span class="first">י</span> מן דגי ארץ אינדיא</a></p> - <p id="r2_11"><a href="#s2_11"><span class="first">יא</span> מאלני ארץ הי״נד</a></p> - <p id="r2_12"><a href="#s2_12"><span class="first">יב</span> ממדינת אירופא</a></p> - <p id="r2_13"><a href="#s2_13"><span class="first">יג</span> בארצות אופריקא</a></p> - <p id="r2_14"><a href="#s2_14"><span class="first">יד</span> באיי הימים ועשרם</a></p> - <p id="r2_15"><a href="#s2_15"><span class="first">טו</span> בשנוי המדינות</a></p> - <p id="r2_16"><a href="#s2_16"><span class="first">יו</span> בארצות הבהמות</a></p> - <p id="r2_17"><a href="#s2_17"><span class="first">יז</span> בארצות העופות</a></p> - <p id="r2_18"><a href="#s2_18"><span class="first">יח</span> בדברים המצויי׳</a></p> - <p id="r2_19"><a href="#s2_19"><span class="first">יט</span> בדברים תחת לארץ</a></p> - <p id="r2_20"><a href="#s2_20"><span class="first">ך</span> ממקום גהינם ומהותו</a></p> - <p id="r2_21"><a href="#s2_21"><span class="first">כא</span> ביסוד ב׳ הוא מים</a></p> - <p id="r2_22"><a href="#s2_22"><span class="first">כב</span> איך מים מתוקים</a></p> - <p id="r2_23"><a href="#s2_23"><span class="first">כג</span> בשינוי המעיינות</a></p> - <p id="r2_24"><a href="#s2_24"><span class="first">כד</span> איך תבקע הארץ</a></p> - <p id="r2_25"><a href="#s2_25"><span class="first">כה</span> מדוע הים מלוח</a></p> - <p id="r2_26"><a href="#s2_26"><span class="first">כו</span> מן האויר</a></p> - <p id="r2_27"><a href="#s2_27"><span class="first">כז</span> בעננים וגשמים</a></p> - <p id="r2_28"><a href="#s2_28"><span class="first">כה</span> בדבר הכפור והשלג</a></p> - <p id="r2_29"><a href="#s2_29"><span class="first">כט</span> בברד קייצי</a></p> - <p id="r2_30"><a href="#s2_30"><span class="first">ל</span> ברעמים ובזיקים</a></p> - <p id="r2_31"><a href="#s2_31"><span class="first">לא</span> בדברי הרוחות</a></p> - <p id="r2_32"><a href="#s2_32"><span class="first">לב</span> מן האש <span id="corr1">וככבי׳</span> מדלגי׳</a></p> - <p id="r2_33"><a href="#s2_33"><span class="first">לג</span> מן התנינים <span id="corr2">הפרחים</span></a></p> - <p id="r2_34"><a href="#s2_34"><span class="first">לד</span> באויר עליוני הזך</a></p> - <p id="r2_35"><a href="#s2_35"><span class="first">לה</span> במחשך גוף הלבנה</a></p> - <p id="r2_36"><a href="#s2_36"><span class="first">לו</span> בימי השבוע</a></p> - <p id="r2_37"><a href="#s2_37"><span class="first">לז</span> בתנועות הגלגל הגדול</a></p> - </div> - -<h3 id="R3"><a href="#H3">חלק שלישי ויש בו שמנה עשר שערים</a></h3> - -<div class="index"> - <p id="r3_1"><a href="#s3_1"><span class="first">א</span> בדברי היום והלילה</a></p> - <p id="r3_2"><a href="#s3_2"><span class="first">ב</span> איך תקבל הלבנה מאור</a></p> - <p id="r3_3"><a href="#s3_3"><span class="first">ג</span> בלקות השמש</a></p> - <p id="r3_4"><a href="#s3_4"><span class="first">ד</span> בטבע הגלגל הגדול</a></p> - <p id="r3_5"><a href="#s3_5"><span class="first">ה</span> במדידת הכוכבים</a></p> - <p id="r3_6"><a href="#s3_6"><span class="first">ו</span> מתלמי מלך מצרים</a></p> - <p id="r3_7"><a href="#s3_7"><span class="first">ז</span> איך הצילו החכמות</a></p> - <p id="r3_8"><a href="#s3_8"><span class="first">ח</span> במפתי ווייר״גילא</a></p> - <p id="r3_9"><a href="#s3_9"><span class="first">ט</span> מדוע הוסד המטבע</a></p> - <p id="r3_10"><a href="#s3_10"><span class="first">י</span> במשאים עברו ללמוד</a></p> - <p id="r3_11"><a href="#s3_11"><span class="first">יא</span> מהות פלוסופיא</a></p> - <p id="r3_12"><a href="#s3_12"><span class="first">יב</span> במדידת הארץ</a></p> - <p id="r3_13"><a href="#s3_13"><span class="first">יג</span> מדידת השמש</a></p> - <p id="r3_14"><a href="#s3_14"><span class="first">יד</span> בגודל וגובה הכוכבים</a></p> - <p id="r3_15"><a href="#s3_15"><span class="first">טו</span> סך הכוכבים</a></p> - <p id="r3_16"><a href="#s3_16"><span class="first">טז</span> מרחב גן עדן</a></p> - <p id="r3_17"><a href="#s3_17"><span class="first">יז</span> מן שמי השמים</a></p> - <p id="r3_18"><a href="#s3_18"><span class="first">יח</span> בתענוגי גן עדן</a></p> - </div> - -<div> -<span class="pageno" title="ב׳ב" id="page-2_v"></span> -</div> - -<h2 id="H1"><a href="#R1">צל העולם חלק א</a></h2> - -<h3 id="s1_1"><a href="#r1_1">שער א תכלית האדם</a></h3> - -<p><span class="first">עזרי</span> מעם ה׳ כי בעלות במחשבת היוצר לברא העול׳ לא לצרכו בראו -לא ליתרונו יוסד כי לא נתעלה בשום דבר מחודש כדכתיב אני -ה׳ לא שניתי לפני׳ ולאחו׳ אחד בלי שנוי בלי פירוד בלי חבור בלי ראשי׳ -בלי תכלית אין לו דבר נושן ולא מחודש כי הכל בידו עתים זמנים ימי׳ -שנים חדשים אינם לפניו רגעי חלק השעה והוא טוב וחשוב לו וברע -לא יחפוץ וטבעי הרעה מתנגדת וטבע הטובה <span id="corr3">מתאחדת</span> לכן נשמת -האדם היא העולה למעל׳ ורוח הבהמה שבא אל טבעה תרד למטה לארץ -ונמשל האדם לכלי היין השוקט על שמריו כי תמיד היין עולה למעלה -והשמרים יורדים למטה בשולי הכלי והעולה הוא הטוב והיורד הוא -הרעה ולא יעמוד זה בלתי זה והאד׳ הרוח הטוב יתאמץ בו להדריכו - <span id="corr4">ולהשכילו</span> ולייסרו עזוב חיי העולם הקצר ורוח הבהמה שבו יתאמץ לאכול -ולשתות ולהעמיד הגוף על כן לא יעמיד איש בלתי שניהם והחכם עיניו -בראשו לדעת אחר מי ילך אף כי לשניהם יצטרך שמי שתרח בערב -שבת יאכל בשבת כן לא יקנה איש העולם הארוך אם לא בעולם הקצר -על כן לא טוב להרחיק רוח הבהמה מכל וכל כדכתיב אל תשקצו -את נפשותיכם והרז״ל אסור לסנף עצמו בתענית ואמר אביי בר בי -רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותי׳ אמנם ימשוך איש רובו בכל -דרכיו אחרי האנושי ומיעוטו אחרי הבהמיי והיינו דכתיב ראה נתתי -לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע כלומר בידך הם -עשה הטוב בעינך כי צריך כל איש לשניהם ואמנם יזהר איש לבלתי -יורגל לכת אחרי הבהמיי אם לא להעמיד גופו בצמצום׃ -</p> - -<h3 id="s1_2"><a href="#r1_2">שער ב מדוע נברא העולם</a></h3> - -<p><span class="first">הנה</span> התבאר כי לא הוצרך היוצר ליצירת העולם אם לרוב חסדיו - <span id="corr5">למען</span> ינחלו טובו יתמכו כבוד שפלי רוח נמוכי לב כאשר נראה -לעין אשר חלק מהודו לבריותיו והיינו דכתיב אמרתי עולם חסד -יבנה כי בחסד נברא העולם בלי צורך לו ועוד סבה אחרת למען ינחלו -ימצאו מספרים מעת הודו מכירי קצת הודו ופלאיו ולראות מידי יום -יום גבורותיו ועלנו לשבח לאשר עשנו לתועלותינו וכל דרכיו ﭏינו -לחייתנו יוצר כזה יתפאר ויתרומם׃ -</p> - -<h3 id="s1_3"><a href="#r1_3">שער ג מדוע נעשה אדם בצלמו</a></h3> - -<div> -<span class="pageno" title="ג׳א" id="page-3_r"></span> -</div> - -<p><span class="first">יתברך</span> אל חי עלת העלות אשר יצר את האדם בצלמו ויבחר בו -מכל יצריו מעלה ומטה כאשר נראה כי האדם עליון על -כל היצורים כמו שמצינו בשלמה המלך וישב שלמה על כסא ה׳ שמלך -אף על המלאכי׳ אף על השדי׳ ולא מצינו מלאך ולא שד מושל על אנשי׳ -ועושה בהם רצונו והטעם כי אין ביצורי׳ עובד נאמן כאדם כי המלאכי׳ -אין בהם יצר הרע ואין ביניהם הרגל עבירה כי אין שם רציחה וניאוף -וגניבה וגזל ועבודה זרה אמנם בקש היוצר למצוא יצירה אחת יודעת -טוב ורע ובעלת יצר טוב ויצר רע אשר תבח׳ בטוב ותמאס ברע ואז -ישמח במעשיו ע״כ יצר האד׳ בצלמו כלומ׳ ממוסך מכל חציו מן העליונים -וחציו מן התחתוני׳ ותארו והרגושיותיו על כל והשליטו בחושיו לטוב -ולרע כי חמשתם לרע ירוצו ולטוב ימהרו וחפץ זכות הלב ויושר לכתו׃ -</p> - -<h3 id="s1_4"><a href="#r1_4">שער ד מדוע לא נעשה האדם אשר לא יחטא</a></h3> - -<p><span class="first">הנה</span> הקדמנו בשער ג׳ אשר חפץ השם ביצירת האיש מכל יצוריו -לבעבור היות בו דעת עשות הטוב והרע כי בעשותו הטוב -בהכרח לא אליו גמול כי אם תאסר הכסיל אשר קרע כסותו בטבע -יש לו יתרון אשר לא יקרע כסות ולא יעשה שטות כי בהכרח לא יוכל -ואין לו גמול אל המונעו מן החוזק כן האדם אם נעשה בטבע אשר -לא יחטא מה גמול יש לו המוכרח עשות הטוב מי יגמול לו אמנם -היודע הטוב והרע ותשתאה נפשו הבהמית עשות הרע ויעצור ברוחו -ויסבול הלעג והבוז והצער והחוסר כאשר עשו המשאים הקדמונים -עזבו חילם נטשו אהלים לכת באשר ימצאו השכל וחכמת הלמודיות -לבא אל תכונת העולם ומעשיהו יגעו ומצאו ויסדו שבע החכמות -כאשר נבאר בעזרת הצור ובישועתו׃ -</p> - -<h3 id="s1_5"><a href="#r1_5">שער ה איך נמצאו שבע החכמות וסדרם</a></h3> - -<p><span class="first">הנה</span> כבר בארנו מפעל המשאים ולא נודע הסבה. אמת כי בימים -הקדמונים העם הולכים בחשך ולא אור תמהו על הגלגל -המקיף והככבים בלילה מאירים ושקיעתם למזרח והאחד ממהר -בשקיעתו מחבירו וביום ראו השמש זורח מן המזרח ועולה עד חצי היום -ובחצי היום עד הערב ישוב על עקביו ובליל׳ ראו הלבנה פעמים חסיר׳ -פעמים שלימה פעמים מליאה עגולה אז פנו מכל עסקיהם להבין כח -הדבר מה היה ובנו בתים בראשי ההרים כאשר עשה תלמי מלך -<span class="pageno" title="ג׳ב" id="page-3_v"></span> -מצרים להעמיק שאולה להתיישב בדברים אז הבינו כי השמש והירח -עבדי האדון וכי אין ללבנה אור כי אם משפעת החמה ובהתרחקה -ממנה תתמלא פגימתה ובהתקרבה אליה תחסר ומנו ימי החסרה ט״ו -ימים וימי התמלאה ט״ו ימים ולזה קראו חדש ימי׳ והיו מתוני׳ בדברים -הללו מאתים שנה עד חפשו ומצאו שבע החכמו׳ כי על ידי המפעל -יכירו כח הפועל ואנה נגלו פלאי השם ליצוריו אם לא בתכונ׳ עולמו -ובפלאי תנוע׳ הגלגלי׳ ואשר לא שת לבו לדעתם לא עשה קורת רוח -לקונו האמנם במתניו אונו וכוחו בשרירות בטנו׃ -</p> - -<h3 id="s1_6"><a href="#r1_6">שער ו משלש אומות אשר השכינו -הפלוסופים בעולם</a></h3> - -<p><span class="first">הקדמנו</span> במאמ׳ איך באו החכמות ואחרי כמו׳ בתבונ׳ הדבר -נקראו פלוסופים ופי׳ השם אהבי החכמה אז תקנו -בעולם שלש אומת ר״ל הפלוסופים ואנשי המלחמה ועובדי האדמה. -העובדי אדמה ישפיעו השנים הנותרות הצריך. ואנשי המלחמה הם -הפרשים והשרים רוכבי הרכש ממונים לשמור עובדי האדמה בל -יריעו בל ישחיתו כי אלמלא מורה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו -והפלסופים מנהיגי השרים מהם תצא תורה ומשפט לעם כדכתיב ויהי -דוד עושה משפט וצדקה ויואב על הצבא מי גרם ליואב היות על הצבא -דוד עושה משפט וצדקה ולא יעמדו כל אחד לבדו בלתי אם נועדו -יחדיו. ואחר אשר התבאר איך נמצה שבע החכמות יש לנו לבאר -שמם וטבעם על צד הקצור ובפרט׃ -</p> - -<h3 id="s1_7"><a href="#r1_7">שער ז מנהג שבע החכמות ושמותם</a></h3> - -<p><span class="first">הראשונה</span> לכל חכמת היא חכמת הדקדוק ובלעדיה לא יכנס -איש בשום חכמה כי היא המלמדת לאד׳ דעת המבטא -ונקרא חכמה המבטא ככל לשון היא מפוארה ובלט״ין קורין גראמ״טיקה -ואלו ידע האדם חכמת הדבור ידע עשות כל לשון מעצמו והמבין -יבין כי גדולה חכמה המבטא כי בדבור נעשה העולם בצירוף האות -לחברתה נגמר ונעשה המפעל׃ <strong>ב</strong> חכמת לוגי״קא היא הכרת -אמתות הדבר במופת להוכיח כל דבר איך יצא לאמתו והבדל השקר -מן האמת ועל זאת החכמה יסד אריס״טוטלס ז׳ ספרים כאשר תאמר -ראובן הנושא ושמעון הנשוי על דרך המושל ועל צד הקצור׃ <strong>ג</strong> חכמת -<span class="pageno" title="ד׳א" id="page-4_r"></span> -הדינים ונקרא חכמת אוריטו״ריקא משם תצא משפט לכל העמים אל -עם ועם בתורותיו ולדון נפשות וממונות לחייב את החייב ולזכות את -הזכאי׃ <strong>ד</strong> חכמת המנין הנקרא ארימי״טקא קבוע באמצע החכמות -כי כולם צריכין אליה אין דבר בלי מניין על זאת החכמה נוסדו -ספרים רבים שרשים ענפים תוצאות וחבורים׃ <strong>ה</strong> חכמת התשבורת -הנקראת גיאומיי״טריא והיא החכמה המועולה בתכונה מכל החכמות -תבונת הכוכבים בגלגלים למצא קשתו׳ הגלגל ויתרון ומה בין מחצה -לשלם ומה מרובע לעגול והעגול למרובע כי מדידת הגלגל ﭏ ﭏכסון -מקרן ראשונה לשלישית וכי אופק כל דבר הוא קו ישר עובר על המרכז -ולדעת עובי הכוכב בגלגלו בגובהו ובשפלותו ובהיות ישר או נזור׃ -<strong>ו</strong> חכמת הניגון הנקר׳ מוזי״קא הוא מזג ממסך כל דב׳ לטבע אך -בשירים יש מלות משפטם להגביהם ויש מלו׳ משפטם להשפילם כאשר -תראה בטבעי הרפואה היה חכמת המזג להחזיק אדם בטבעו -ולמסך טבעו חם לחם קר לקר לבעבור כי אין חכמה זו מועלת רק לחיי -אדם ולצרכו אנינה ממנין שבע החכמות כי כל החכמות הם תוריות -זולתי זו היא צריכות ואין גמול בתלמודה׃ <strong>ז</strong> חכמת החזיון הנקרא -איישטיר״נומיאה והיא סוף לכל החכמות ממנה יצאו ואליה ישובו כמ״ש -כל הנחלים הולכים אל הים וכאשר הם הלכים הם שבים כן תהיה -תשובות כל החכמות אל חכמת התבונה כי ימצאו כל המפעל וכל -ההוה ונמצא נדרש בו בשמים ואשר יבא אל תכלית חכמת התבונה -ידע כל דבר על פי הטבע כי הבורא ית׳ ברא הטבע להמציא כל דבר -בו ובדבר זה ישכך תלונות הנמצאים מעליו לשלחם ביד פשעם כי הכל -היא הטבע <span id="corr6">זולתי</span> יראה לא בטבע הי׳ כאש׳ הקדמנו במאמ׳ מדוע לא -נעשה האדם אשר לא יחטא כי אם היתה האמונה בטבע נמצה מוכרח -עשו׳ הטוב ומה גמול ישלם לו ומחכמת התכונה נמצאו כל החכמות -כי מי ישכיל ומי יפתח בו ולא ידע שרשו איכותו ומהותו ולא ישב על -חוג ארץ ונטיית השמים ומסילת הכוכבים ומדת גמיהם עם ארכם -וגבהם וממנו תצא רעה וטובה בטבע בגובה הכרכום ובשפלותו -בהיותו נזור רע ישר טוב ורבים כאל׳ במשפטי החזיון למשיג׳ כי -בחכמה זו נגלה העולם והנעלם הנמצא ומגלה בחיוב גדול ממציא מן -הכח אל הפועל כאשר בדמיון הגרזן כלי הנגר והמרצע כלי הרצען כן -ששת החכמות כלי התכונה כי בלעדיה לא ימצא לעולם כאשר השמש -כלי הנפשות וראות הלב ושמחתו ואשר לא ידע מבואו לא יוכל להשקות -נפשו הצמאה תכסוף עלות השכליי׳ בלתי הבן מבואי השמש ולזה כוונת -<span class="pageno" title="ד׳ב" id="page-4_v"></span> -החכם המחבר ספרו להודיע כי כל החכמות ענפי התכונה על כן -בימים קדמונים ערגו כל שרים ומלכים נכספו לשכלים לדעתם ולא -נתייחס האדם ﭏ אב ההמון כי אם התוודעו בשכל על חביריו והיו -קורין לו המיוחם התוריי גם לבעבור המשילו השכלים התוריים גם -בלשונם הם חפצים בחיוב היות משכיל בהם חפצי ותוריי בכל לשון הם -מועתקים והוא שכל בדבר אמתי אשר הכל מודים בו בגלל כי שכל קיי׳ -הוא לא ישתנה ואחרי קצרנו במבוא השכל נשוב לבאר מהות הטבע -ואיכותו אשר הוא ממצי׳ בכח כל ההוה ובו הוסד כל מוסד ממנו פנה - <span id="corr7">ממנו</span> יתד וממנו תנועת הגלגלים ומאורי הככבים הוא מחיה הוא מקיים -הוא מפסיד למען יהמו עליו רוב ההמון ילעיגו על חכמה נאריך מעט -בביאור הטבע למען יבינו חסירי הדעת תכונת העולם תוצאותיו -ומבואיו כי הכל בטבע אמנם הטבע דבר מחודש בלי נוצר להעמיד -כל הווה ויש׃ -</p> - -<h3 id="s1_8"><a href="#r1_8">שער ח מהות הטבע ומפעלו</a></h3> - -<p><span class="first">יתברך</span> אל שברא את הטבע בראשית כל למען יתהוה בו כי כל -ההוה הנמצא בלתי הטבע לא ימצא דבר ומלאכת הטבע -לא תושבת הוא הפועל הוא המקיים הוא המפסיד הוא המכלה ברצון -יוצרו כאשר יעשה הגרזן והמסמר לפועל הגרזן מחתך והמסמר מקיים -וברצון הפועל כן הטבע עושה ברצון הפועל האמיתי יסד כל הנמצא -בטבע לא ייגה לריק אמנם מפעל הטבע לעולם שלם כאדם וכבהמה -וכי יופסד המנהג בדבר הטבע פותח בו אמנם ברבת המנהג ירד -הטבע כאשר נראה בהמות נולדות בשני ראשים וקצתם בשש רגלים -אחד עז ואחד שפל כן יקרה באנשים כי יולד איש בשש אצבעות אחד -בשנים או בשלושה או מחוסר אבר זרוע או שוק לפי הצטרכו לעולם -ופעם יוליד איש שלום ויפה ולא יחסר כל דבר אמנם חבר יגדל על -חבירו או קטן ממנו אחד גדול ואחד קטן אחד שחור ואחד לבן אחד -חכם ואחד שוטה אחד יחכם לעת ילדותו <span id="corr8">וישתטה</span> לעת זקנתו אחד -נאמן ואחד שקר אחד שמן ואחד כמוש אחד עצב ואחד שמח אחד עז -ואחד שפל אחד זריז ואחד עצל אחד מיושב ואחד מבולבל איש קומה -יולד קטן ואיש קטן יולד גדול אחד ישית לבו ועסקיו לשכל אחד יעסוק -באומנות אחד נגד אחד. כי הטבע ישים בלב תאר מלאכת לפי טבעו -ככה או סתת כל אחד לפי טבעו והבנת שכלו ובכמה ענייני׳ מכוונים -<span class="pageno" title="ה׳א" id="page-5_r"></span> -בני אדם אחד מחבירו כאשר אמרו רבותינו ז״ל בסנהדרין בשלשה דברי׳ -אדם משתנה מחבירו בקול ובמראה ובדעת כי אם ישמעו קולות בני -אדם שוים. יבא אדם לאשת חבירו בלילה המכרת אשה בקולה ואם לא -ישתנה מראות יבא איש אל אשת רעהו ביום וישחף העם בזמה. ואם -ישוו בדע׳ לא יוכל איש לשמור את שלו ולהניחו מפני הגנבי׳ כי כל איש -ידע דעת חבירו והכל מפעל הטבע בתולדותיו כאשר אמר אפל״טון -יצא לו שם הטבע מכל קדומיו כי הטבע מדומה בחיוב מוליד הכל -בטבעו ונגלה הדבר במוליד איש בצלמו המדמה לו המנהג. ואם -ישתנה הטבע ישנהו כעלות מחשבת המוליד או היולדת בשעת המשגל -לדעת א׳ לרעה או לטובה כאשר מצינו חכמים קדמונים אין קושרים -כלי כסף וכלי זהב בכרעי מטותם להוליד כדמותם וכן מצינו בתלמוד -בגיטין בפרק הנזקין אשר קשרו הגוים נערי בני ישראל בכרעי -מטותם וגבי פרה אדומה אר״זל כוס של זהב מעבירין לפניהם בעת -יעלה עליה זכר אם כן הסכימו חכמי התלמוד ﭏ הפילוסופים בדבר זה -גם אריס״טוטלוס הסכים בדבר זה וכל הבאים אחריהם כלם הסכימו -כי תולדות האדם נהפכת אחרי המחשבת האיש והאשה בעת המשגל -אמנם החכמים אשר הקדמנו שלמים הם אתנו בדבר הזה כי הבורא -ית׳ ברא הטבע ויוכל לשנותו כי בכל יש חילוף ותמורה חבור פירוד -ראשית אחרית ערך ודמיון זולתי בו. והנה ראש משרתיו הוא הטבע -בפועל כרצונו הוא אשר שם באנוש דעה לטוב ורע כי יש טבע לכל -אמנם אשר יכריח טבע הרע הוא הטוב ואשר יכריח טוב הוא הרע -ודבר זה דרשו הקדמונים את שבע חכמות אשר על ספר להרחיק מחשבת -הרעות ולזה כיון שלמה ע״ה באמרו הולך את חכמים יחכם אף ההולך -בלתי ידבר חכם כי ישמע את דבריה׳ ויוסר לבבו ממחשבותיו ומשרתיו -כי מה לכסיל הולך בחושך למלאות תאות גויתו ואת נפשו להושיע -ישכח. וכאשר לא ישיג החרש שמע הקולות והעיור צבע המראות -והסריס הנאת המשגל כן נפלאות הנאת הנפש מהנאת הגויה ע״כ מה -לתבן את הבר וזה לכל גלוי על כן קצרתי בדבר ואשוב למאמר החכמה -והטבע ותכונת העולם בטבע ברצון יוצר כל׃ -</p> - -<h3 id="s1_9"><a href="#r1_9">שער ט באור הגלגל</a></h3> - -<p><span class="first">היוצר</span> ברא את העולם עגול ככדור כאשר נבאר בע״ה והקיף -סביב העולם השמים עגולים מכל צד שלמים. כאשר -חלבון הביצה מקיף סביב החלמון מכל צד והוא אור בהיר וזך הוסד -<span class="pageno" title="ה׳ב" id="page-5_v"></span> -על אשיות האויר שלמטה ואלו הורגלו בה בני אדם היו צופים מסוף -העולם עד סופו ויקל לראות בבואה דבר גם לפני רגליו כי אין עיני -האדם רואים אמנם הם כלי ההבטה כי האויר ממשיך הראות לעין -והמופת עומד בחשך רואה במקום האור. עומד במקום האור לא -יראה בחשך ואין האור הנזכר מרוצת המלאכים ופרישת כנפיהם -בהשתלחם לארץ להגיד עתידות לראוים להגדה ובהגיע תור ההגדה -לאיש היה ישן ונרד׳ כי אדם צדיק אין בארץ ראוי להסתכל באור ההוא. -אמנם שומעים היו הקול נכנס באוזניהם ובלבבם בלא ראות ובהפרד -המלאך כי עוד מקבל ונזכר בו והוא אשר מצינו במשה אבי כל הוזה כי -קרן עור פניו למען יוכל לקבל האור הגדול ולדעת הפלוסופי׳ היא -אספקלרי׳ המאירה לפי שהורש׳ להסתכל המרא׳ הגדול כי קרן עור פניו -מעין אור הגדול ולא כן פירשו רז״ל כי דמות ראה מתוך אספקלרי׳ מאיר׳ -וזכה וראה נבאר שלא ראה דבר לקיים מה שנ׳ כי לא יראני האדם וחי. -וכל הנביאים נסתכלו מתוך ספקלריא שאינ׳ מאירה וכדמה להם כאלו -ראו לקיים מה שנאמר ופראה את ה׳ ע״כ פרש״י ביבמות׃ כן -האור טוב זך ובהיר דבר גופני לא יסבלנו אם קל אם כבד אף העופו׳ -הפורחי׳ באור לא יוכלו עמוד למעלה בלתי יורדו כאבן כי אין דבר -מתעכב למעלה זולתי רוחניים לבד בלתי גופניים׃ -</p> - -<h3 id="s1_10"><a href="#r1_10">שער י איך נוסדו ארבע התולדות</a></h3> - -<p><span class="first">הקדמנו</span> לקרא אויר רוחני אשר מנו יוצא טיסת המלאכים -במשלחתם לאנוש אחריו ארבע יסודות דבוקות זה -בזה והם אש מים רוח עפר מעמידים זה את זה והארץ באמצע תעמוד -כי האש ראשון והאויר אחריו והמים אחריהם והארץ אחרונה וכגובה -השמים על הארץ כן גבה הארץ על השמים כי הארץ היא החוג שנא׳ -היושב על חוג הארץ ומשפט כל חוג באמצע כי כל עוגל אם לא -יתמצע בחוג לא יתיישרו הקוים וכאן אשר היסודות למעלה מן הארץ -דבוקים זה על זה כן נדבקו למטה מן הארץ׃ -</p> - -<h3 id="s1_11"><a href="#r1_11">שער יא איך עומדת הארץ באמצע העולם</a></h3> - -<p><span class="first">בהכבד</span> יסוד העפר מכל היסודות עומד באמצע והקלים למעלה -ואשר יכבד יקרב לה ולולי חיות רעות עומדות לשטן -בני אדם יוכל אדם לסבב הארץ מכל צד מפה ומפה כי הארץ עגולה -ככדור והמסבב בבואו כנגדינו ידמה לו שאנחנו עליו ורגליו מכוונות -נגד רגלינו תמיד רגליו ורגלינו על הארץ בסובבו כל הארץ ישוב אל -<span class="pageno" title="ו׳א" id="page-6_r"></span> -מקומו הראשון. דמיון ראובן ושמעון נסעו זה מזה והלכים בשוה -זה למזרח וזה למערב בסובבים כל הארץ יפגעו זה בזה על הנקודה -אשר משם נסעו כי נקודת חוג הארץ באמצע ובהכבד דבר ימשוך -לאמצעוה׳ כי הו׳ הנשקע מסבבי -מסביבותיו<a id="FNanchor_1"></a><a href="#Footnote_1" class="fnanchor"><sup>*</sup></a>. -דמיון אחד להקל -לשומעי׳ אם מחלק הארץ ﭏ עובו׳ -חציה עד נראה מתוכה שפתיה -וזרוק לתוכה צרור או דבר קשה -ירוץ עד חוג הדבר ושם יעמוד -ואם יעבור החוג כמעת אליו -ישוב ותעמוד באמצ׳ מפני סבוב -הגלגל לא יוכל דב׳ כבד להתקרב -אליו בכח הקיפו. דמיון אחר -בהחלק הארץ משני צדדים זה על -זה וארבע אנשי׳ אחד אחד לכל -צד זה על זה לבל יפול צרור נגד -חבירו כל הצרורות יתגלגלו -עד האמצעי בל ירודו משם -ובלבד שתהיינה הצרורות משקל -אחד ולא תקדים האחת את חברתה. ואם יכבד האחת על -חברתה את אשר יותר יכבד רגע חונה קודם האחרת׃ -</p> - -<div class="footnote"><a id="Footnote_1"></a> -<p class="foot"><a href="#FNanchor_1"><span class="label">*</span></a> -והחכם ניקולס אמר טעם אחר -והיינו כי השמים והארץ כיון -שהם ממקור אחד אוהבי׳ זה לזה -כדמיון שני אחים היוצאים מבטן -אחד וכדמיון המגנ״טי המושכי׳ -את הברזל איליו והוי״ג שטי״ן -המושכת ﭏיו הקש כך הם בטבע -השמי׳ עם הארץ ר״ל חלק המזרח -מן היימים מושך הארץ אליו לצד -מזרח. ומערב לצד מערב דרום -לדרום צפון לצפון העליון למעלה -והתחתון למטה ואין לחלק אחד -בהמשכתן ועל חלק שכנגדו ונמצא -נשאר׳ הארץ באמצ׳ כולם׃ -</p> -</div> - -<h3 id="s1_12"><a href="#r1_12">שער יב מהו עוגל הארץ</a></h3> - -<p><span class="first">הנה</span> ישכיל המשכיל כי הערץ עגולה ורבו המופתים בדבר ולראו׳ -העין אם יוכל איש עלות באויר עד יראה הגבעות הנשואות -וכל הארץ על פני כלה בעמקי׳ וגבעות ואת נחלי המים ואת גבה -גליה׳ הגבוה כנגד השפל ואת השפל כנגד הגבוה וכל הנשא על גב -הארץ ידמה כשער דק על גב הכדור וראש מופתי עוגל הארץ הוא עוגל -הגלגל וב״ה נבאר המופת מדוע נעשה עגול׃ -</p> - -<h3 id="s1_13"><a href="#r1_13">שער יג מדוע נעשה עגול</a></h3> - -<p><span class="first">מופתי</span> העולם בעגולו הוא בעבור לא נמצא צורה נכונה בעגולה -כי בכל צורות שטחיות וכרחי׳ בם לא נמצא ישרה כעגולה -כי תמיד המרובע יתעכב בקצות כאשר נראה בחכמת חרשי אץ ואבן -<span class="pageno" title="ו׳ב" id="page-6_v"></span> -ומתכות לא נמצא כלי מחזיק כעגול. ועוד מופת עגולו לבעבור כי -לא נמצא צורה זולתם מיישרת תהלוכה שוה כי המרובע המתעכב -בהקף קצותיו כאשר תראה בצורה מרובעת על גב עגולה בהיקפם לא -יניחו קצת המרובעת במקום תחנות העגולה׃ ועוד מופת עגולו כי אין -דבר מצוי ומשונה בתאר קל ומהר מתנועע מן העגול כאשר בארתי כי -המרוב׳ מתעכב בקצוותיו ובעגול איו מעכב ובטל תנועותיו בלתי תמיד -יסובב יום וליל בל ינוח רגע ואלו היה בלתי עגול ינוח בהגיע בקצות -וכל תנועת העולם באדם ובבהמה בדומי׳ ובמחצב נמשכים מתנוע׳ -גלגל ובלתי תנועתו לא יזוזו דבר ממקומו ואשר פרש ידו באותו שעה לא -יוכל להשיבה אליו הנה הוכחנו אשר תועלת גדולה לכל ההוה מעוגל -הארץ׃ -</p> - -<h3 id="s1_14"><a href="#r1_14">שער יד תנועת הגלגל וז׳ כוכבים</a></h3> - -<p><span class="first">הגלגל</span> מתנועע תנועה אמיתות תנועה שלימה אמנם לסבת -גדלו זה נכרת תנועותיו כאשר לא נכרה מרוצת הסוס -במקום רחוק הרבה מן העין ידמה במרוצתו הולך לאט כן ידמה לנו -תנועת הגלגל לסבת התרחקו מעינינו. אשר אם תהיה צרור יסוד -הכבד מכל היסודות עד מאה שנה לא תפול לארץ מרוב מרחקו וגודלו -על הארץ כי כל הארץ אנינה למול הגלגל בנקודת המרכז הקטנה בתוך -האופן הגדול שבציורים ולא יעלה אדם בשמים ויראה הארץ תחתיו -בוערת באש חזק ולהבה גדולה ידמה לו כמין ככב הקטן הנראה לנו -כי כמדת זה כן מדת זה וכן ארז״ל העולם תחת ככב אחד עומד ולסבת -גדלו יש לדעת כי יסובב במהירות כאשר בכל יום מסובב כל הארץ -וזה נראה לעין השמש זורח במזרח ושוקע במערב ולמחר יזרח במקום -זרח אתמול הוא יום הטבעי ותמיד סובב סובב השמש עד הרקיע בל -ינוח רגע דמיון המסמר תקוע בתוך האופן וכשיסוב האופן יסובב -המסמר כן השמש והרקיע לבעבור היות תנועה הכרחיות הפך התנוע׳ -רצונית שהיא למזרח והאחרת למערב. אתן לך דמיון כזבוב עולה -על האופן בהפך תנועתו אף כי האופן יוליך הזבוב עמו כמה סבבוים -יסוב האופן טרם יסוב הזבוב פעם אחת סביב האופן. ועל דרך -זה יתקרב השמש אל הירח ואת ז׳ הככבי׳ במסלה אחת עולים על פני -המזרח והגלגל אל המערב אל טבעו׃ -</p> - -<div class="colophon"> - <p>סליק חלק א</p> -</div> - -<div class="section"> -<span class="pageno" title="ז׳א" id="page-7_r"></span> -</div> - -<h2 id="H2"><a href="#R2">צל העולם חלק שני</a></h2> - -<h3 id="s2_1"><a href="#r2_1">שער א מבוא החלק</a></h3> - -<p><span class="first">הנה</span> בארנו כי כל הארץ איננה רק חוג הגלגל ועינינו רואות ארך -הארץ ורחבה לכל צד אשר אין יודע מתנ׳ מסלותיה ונתיבותיה -יש לנו לדעת פלאי גודל הגלגל הסובב עליה ורחוק הימנה מדה אחת -וקצב אחד לכל צד בהתרחבנו מן הגלגל הקו ישר סביב חוגו לכל צד -כאשר הסכימו חכמי התשבורות נבאר משכנות הארץ לפי קצר - <span id="corr9">השגתינו</span> -ואף אם מצער היא תחי נפשי ולכף זכות ידנני רואה דבר -שאינו מתוקן יוציא מתחת ידי ויתברך מאלקים אמן׃ -</p> - -<h3 id="s2_2"><a href="#r2_2">שער ב התבארה הארץ בחלקים</a></h3> - -<p><span class="first">אחרי</span> התבארה הארץ עגולה ככדור ובה רביעי לא נתיישב ולא -עבר שם אדם כאשר הסכימו המשאים בחלקה בארבעה -חלקים ונתן דמיון ככדור נחלק ארכו ורחבו ואמצעותו ורביעי אחד -יבואר כל שטח משוטח ﭏ משכו ונחלק ﭏ פנות אשר חצי האח׳ נקרא מזרח -וחצי נגדו נקר׳ מערב והקו החולק אותם נקר׳ קו השוה. בסוף הקו השוה -הזה ארבע מילין סביבו באמצע נוסדה עיר גדולה הנקרא ארגונ׳ ושם -האמצעות העגול בעיגולו ושם נמצאת חכמה התכונה ושם חצי היום -מאיר כמשפטו כי הוא אמצע העולם וראש הקו השמאלי נקרא צפון -קבל שמו משבעה הככבים המסבבים אל הגבעה האחרת לנהג בים -יורדים והארץ הממוצעת אשר קו דרומי עובר בתוכ׳ נקרא גן עדן מקום -נברא שם אדם הראשון ונקרא המקום מזרח על שם זריחת השמש משם -לעבר השני נקרא מערב על שם הערב שמש ועל קן נקראו שמות הד׳ -רוחות מזרח מערב צפון דרום׃ ואלו ד׳ המקומות משפטם לצורה עגולה -כצורת העול׳ כאשר הקדמנו ואבן <span id="corr10">הרביעי</span> זה כי יוקף קו עגול ויושם -באמצע קו חולק מזרח ומערב. אחר כן תעשה כל בו רביעי ובכל -רביעי ד׳ רוחות׃ מקום התיישבה הארץ הם שלושה אשר חלק לצד מזרח -נקרא סבנ״ת הגד״ולה על שם מלכת הארץ נקראת כן. והארץ רחבת -ידים לא יחסר כל טוב בה ואשר חלקה כחלק שני חלקים הנותרים כן -נקראת סבנ״ת הגדו״לה ומשכה מן קרן צפוני על פני כל המזרח עד -הדרום הדרומי. חלק ב׳ נקרא אירו״פא על שם אדוני הארץ ומשכה -מן מערב לצפון׃ ומדינותיה מארק״א אייז״א. חלק שלישי מדינת -אופר״יקא ומשכה מן הדרומי למערב ואופ״ריקא היא שאולה של גיהנם -כי משם בה לה שם. נשלמו פה השלשה חלקים ושלושה חלקים שביארנו -<span class="pageno" title="ז׳ב" id="page-7_v"></span> -יש בכללם כמה ארצות ומלכיות רבים וקצת שמות׳ נזכיר בעזרת הבורא -ושמות הבהמות לא הנה מציות ודמותם ותבונת העמים הבהמו׳ והדגי׳ -כאשר דרשו על ספר הפלסוף׃ -</p> - -<h3 id="s2_3"><a href="#r2_3">שער ג גן עדן הארציי</a></h3> - -<p><span class="first">מקום</span> הראשון למדינת סבנ״ת הגדו״לה הוא גן עדן מקום רענן -שמן ודשן מקו׳ שמחה ותענוג ושם עץ החיים אשר לא ימות -אוכל מפריו אמנם אין יכול ללכת שם מפני להט המתהפכת מקיף לה -סביב. ונהר יוצא מעדן ונחלק לארב׳ ראשי׳ שם האחד פישון סובב כל -ארץ החוילה וכל ארץ הינ״ד ויוצא מהר אוטב״ריץ ועובר על עבר מזרח -ונופל בים המערב ושם השני נילוס ונובע מעט כנוס בארץ עד יפול -בים האדום ומקיף כל הארץ אירופ״א ומשקה כל ארץ מצרים עד יפול -בים הגדול. ופרת וחדקל נובעים במדינות איירמ״ניא מתוך גבעה -נשוא׳ ונקראו ההרי׳ הנקובי׳. ומשם <span id="corr11">יפרדו</span> לארצות רבות עד יפגעו -בים האמצעי בו יתעכבו וסביב גן עדן הזה מקום מסוכן ארץ לא עבר -בה איש ולא ישב אדם שם זולתי הבהמות והחיות הגדולו׳ נכונו להשמית -כל הקרב אליהם׃ -</p> - -<h3 id="s2_4"><a href="#r2_4">שער ד מארץ הינ״ד</a></h3> - -<p><span class="first">אחריו</span> ארץ הינ״ד הנקרא על שם מימיו הנובעים מצד צפון והיא -מוקפת מכל צד מים הגדול ובארץ היא יש אי אחת -הנקרא פאבא״נא ועליה עשר עיירות גדולות מכל עיירות הסמוכות -להן ולעם היושב עלי׳ להם יש שני פעמים קיץ ושני פעמים חורף -ובכל עת תדשא הארץ דשא עשב תוציא תמיד ציץ ופרח ועלייהו לא -יבול קיץ גם חורף והיא ארץ החוילה אשר שם הזהב כי שם הרים גדולי׳ -ומחצב הזהב וכל אבן יקרה אמנם לא יגיע שם איש שם מפני התנינים -השרפי׳ והבהמו׳ הנכריו׳ אשר גויתם כאריה ונושאים <span id="corr12">בצפרניהם</span> איש -מזויין והוא מקום תענוג גדול דומה מעט לג״ע הארציי לשכני שם׃ -</p> - -<h3 id="s2_5"><a href="#r2_5">שער ה ממדינת הינ״ד והכרתם</a></h3> - -<p><span class="first">במדינות</span> הינ״ד יש הר גדול מחזיק משך רב מן המיושב ומלכות -גדול שם. ושם ההר קפ״יאין ובו שכנים עם חסרי דעת -כשבא שם אלכסנדר המוקדוני וישך בעדם לבלתי יצאו מן ההר והם -אוכלים בשר אדם נא צלי ובשל ושם העם ההוא טרטר״ינש במלכות זה -<span class="pageno" title="ח׳א" id="page-8_r"></span> -יש כ״ד מלכיות ועם רב לאין מספר וגם יערות רבות וגבוהות לענני׳. -ושם העם הקטן אשר על גביהם שני זרתות ולא יותר ומלכים רבים -ירתון ולפעמים נלחמים עם האג״ורים ולא יחיו יותר משבע שנים ושם -העם הוא נוצי״ל ושם גדל פלפל הלבן אמנם הרמ׳ גדלה בארץ וצריכין -להרבות עצים למדליק האש ולהסיר הרמה ומפני עש׳ האש משחיר -הפלפל. ושם עם אחר ושמם גא״ינ׳ בדמיון א״ציץ פוב״יילא ומנהגם -להפיל עצמם באש כדי להציל חיות חבריהם. עוד יש עם אחד ומנהג׳ -אשר כי יגיע אביהם ואמותם למות זובחים אותם ואוכלים אותם וזהו -דרך כבוד שלהם ומשפט נכבדיהם ואשר לא יעשה משפטם הזה נקרא -כלי בזוי ונקלה ירא ורך לבב. עוד יש שם עם אחד מליאו׳ שער -אוכלי׳ דגים חיי׳ ושותים מי הים המלוח עוד יש שם עם ובהמ׳ מרוצי׳ -ועם בח׳ אצבעות ברגליהם ושם בהמות משונות אשר יש להם גוף כאד׳ -וראש ככלב ואין נמלט מלפניו ולבושם עור בהמה וקולם ככלב. -ועוד שם בהמה ושמה קרופ״יאן קלים עוברים הרוח למירוץ ואין להם -רק רגל אחד וכף רגליהם רחבה ובה יתכסו כמגן והוא למו מחס׳ משרב -ומשמש וזרם מים ומטר ושם עם אחד בעין אחד והעין באמצע מצחם -צלול וזך ועוד עם אחד אשר פיהם ועיניהם במשך החזה ועל כל כתף -עין אחת והחוטם יורד מן הגרון ועל הפנים סמנים כסמני החזיר אשר -על גבו וסמוך לנהר גאנג״איש עם נכרי בעלי דרך ארץ ולהם צורת -אדם ממש ומעמידים חיות בריח התפוח כי בהריחם שום ריח מיד -ימותו אם לא יריחו ריח התפוח׃ -</p> - -<h3 id="s2_6"><a href="#r2_6">שער ו מן שרפי הינ״ד</a></h3> - -<p><span class="first">במדינות</span> הינ״ד יש שרפים עזים אוכלים האלים ועוד יש שם -בהמה אחרת הנקרא סנטיק״ורא ועל פניהם קרנים -כקרני הצבי וכארי להם חזה ויריכיהם ורגליהם כסוס ואזניהם גדולות -ובמקום השניים פה עגול והפנים כראש פר קטן ועיניו סמוכין זה לזה -וקולם כאדם. ועוד בהמה אחרת שם גופה כסוס ראשה כחזיר זנבה -כפיל ולה שני קרניים אחת על גבה בהלחמה באחרת שאחרי׳ ובהמה -מכוערת ומיתתה במים ויש שם פרים לבנים צהובים וראשם גס מאוד -ופתחון פיהם מאזן לאזן וקרניהם נדים ונעים לכל צרכיהם על כל -מנצחים במלחמותם. עוד שם בהמה אחרת הנקרא אנטיק״ורא ופניה׳ -פני אדם וג׳ מיני שנים בפיה וגופה גוף אריה ועיניה עיני עז וזנבה -זנב עקרב וקולה קל שרף וקלה ברגלה מכל עוף השמים. עוד שם -<span class="pageno" title="ח׳ב" id="page-8_v"></span> -בהמה אחרת ורגליה עגולים וג׳ קרניים באמצע מצחם. עוד שם -בהמה אחרת וגופה נאה ונקר׳ מנטי״דוץ גופה כגוף סוס רגליה כרגלי -הפיל ראשה כראש הצבי קלה צלול וגדול זנבותיהם גבוהות וקרן במצח׳ -וארך הקרן ד׳ רגלים ישרה וחדה כחנית לדקור כל המתנגד בה לא -תלכד הבהמה כי אם על ידי בתולה יפה תפרס לה בגדיה מיד חרוץ -הבהמה אליה ותישן בבגדיה וכך היא נלכדת. עוד שם בהמה אחרת -גדולה ומשונה ומראיה דומה לירקרק ובגופה חברבורות צלולות והם -עזות ופריצות ושמם טייגר״יש ורצים בכח בבא הציידים לצודם ואין -בריה עומדת לנגדם לולי כי זורקים לפניהם מראות זכוכית ובהם -רואות דמותם ועושים שמחה גדולה וכך נלכדים. ועוד שם בהמה -אחרת ושמה קשט״ור בצוד הציידים אחריה ללוכדה תסרס עצמה -והשליך להם וכך תמלט. עוד שם בהמה אחרת קטנה ופיה כפי -חולדה ושמה מיצליר״ונט ושם האילן היבש אשר דבר עם אלכסנדר -המוקדוני. עוד שם בהמה אחרת ושמה סלמנד״רא באש תחיה ובאש -תמות. ומהם באות החגורות העומדת באש לא תשרפנה. עוד שם -חולדות גדולים כחתולים וקלות במרוצות לא יושגו במריצות בהמה -זולתם. ולמזרח מקום החנות האריות ולהם זנב עב וחזה עב וכח כל -אחד גדול מארבע אחרים וביום השלישי באות הנקבות ליילד גוריהן -והם ישנים ועיניהם פתוחות ובזנב מסירים עקבות הרגלים לשבש -הציידים על כן לא יראו איש קטן וגדול זולתי אדוניה׳ כאשר ייסר כלב -לפניהם אז יכנעו לפני האדון. והלביאה שנה ראשונה כי תהר יולדת -ה׳ גורים מכאן ואילך תפחות כל שנה עד סופה ולא תלד עוד. -עוד שם בהמה אחרת קטנה ושמה מפגי״ע עזה אימתה מוטלת על -הבהמות ועל כל החיות אף על הארי כדכתיב בתלמוד. עוד בהמה -אחרת מלאה גוונים ושמה טכטי״רא יפה ותמימה וריחה נעים וטוב -וכל הבהמות תלכנה אחריה להריח בה וכי תאכל שום דבר מלוח תישן -ג׳ ימים וכאשר תעור יצא רוח ניחוח משונה מפיה אז תצאנ׳ כל הבהמו׳ -אחריה להריח בה מלבד השרפים כי יקשה להם כל ריח אם רע ואם טוב -וזאת הבהמה לא תוליד רק פעם אחת כי בהקשותה ללדת היא קורעת -בטנה בצפרנים להוציא הולד ושוב לא תלד ושם סוסיות נקבות מקבלו׳ -זרע ויולדות מן הרוח. ובמדינה קפרו״צא יש מדינה בה ג׳ ימים אשר -שם הפילים והן בהמות גדולות וכחן גדול ונלחמים עם כל הבהמות -ועליהם תמיד נלחמו אנשי פרס ואינדי״א כי על גביהם ישאו כרך גדול -מלא עם מזויינים והדק אשר יוצא מפיו אשר בו יקבל מאכלו והדק רחב -<span class="pageno" title="ט׳א" id="page-9_r"></span> -בו יבלע אדם בפעם אחת והמלך אלכסנדר המוקדון כאשר קבץ כל ﭏו -המדינות כאשר קרב לבא למקום הפילין הגדולים ולהלחם עמה׳ עשה -אנשי אש בכלי נחושת בצורות איש ובהלחמו עם רוכבי הפילים הקריב -אנשי האש נגדם והפילים שולחים הדק לבלוע אותם ונשרפים ובהם -כבשם בחכמתו והכניע לבב הפילים עד יפחדו מפני בני אדם ועדיין -הם הולכים בתמימות ובהכנעה לפני בני אד׳ והם קרים יותר מן המים -ומכבין האש מרוב קרירותם ויולדות לב׳ שנים וחיות ג׳ מאות שנה וכל -פחדם מפני הנחשים כי אם יגעו בנחש מיד ימותו ובניה׳ יחביאו במים -עד בטנם וכאשר ימצאו אילן יסמכו עליו וישנו שם בעמידה וכי יצודו -אחריהם הציידי׳ אז יכרתו העץ אשר הפיל נשען עליו ואז יפול לארץ ולא -יוכל לקום ולפעמים יבואו אליו פילין אחרים לעזרו לקול בכיותו ולא -יוכלו אז יהמו עליו ויבכו אז יסייעום הקטנים לעמוד תחת׳ ולא יוכלו -ובכן נלכדים הפילים. ובארץ אינד״איש נהר ששמו גאנג״א יש דגים -טמאים הנקראים אנג״ליש וארכם שלש מאות רגלים וטובים למאכל. -ובהמות רבות שם עזות ונכריות שמה הבהמה הנקרא באזלי״קא אשר -ממראות עיניהם מזהמין וממיתין בהמות ואנשים וראשם כראש -התרנגול וגופם כגוף השרף והוא מלך על כל השרפים ואין כל בהמה -יכולה לעמוד כנגדה מפני כחה הגדול והארץ אשר תעבור בהלא יצמח -בה כל עשב גם אילן לא ישא פרי ועליהו יבול. ועוד שם שרפים ולהם -קרנים כקרני האיל ובהמה אחרת ושמה אצפ״יץ ולא תלכנה עם שאר -השרפים מלבד כששמעה קול השיר כאיל תערוג לשומעו ותשים זנבה -באזנה לבלתי תלכד. עוד שם בהמה אחרת ושמה פורי״ץ והיא נלכדת -בכח ומאתה יוציא הצרי המסיר כל ארס. עוד שם שרף אח׳ ושמה מט״ול -גדול וארוך מאד ולו ב׳ זרועות ארוכות אשר <span id="corr13">בהם</span> יפילו הפיל וממיתין -אותו ואותו שרף מרבה ימים לרוב והיה כי יזכין ויחליש ירעיב עצמו -ויסגף גופו עד יחסר ואז יצא דרך חור קטן למעת עוד גופו עד יופשט -עורו מעליו ואח״כ ישוב עורו עליו ויתחדש כבתחילה בשכלו הרב. -ושרפים אחרים יש אשר עיניהם אבנים טובות מועילים לנשאם. -</p> - -<h3 id="s2_7"><a href="#r2_7">שער ז תועלת אבני הי״נד</a></h3> - -<p><span class="first">במדינת</span> הי״נד נמצא אבני׳ מאבני מאג״ינט ויש בה <span id="corr14">כח</span> גדול -מושיך הברזל אליו ושם יגדל הדי״אמנט בקרקע לא -יכרת ממנה כי אם בדם תיש עוד נמצא שם אבן הנקרא איימ״ראדא -משמח׳ לב כל רואה ושם מאירה הקייארפו״קלא ושם השאפ״יר אשר מסיר -<span class="pageno" title="ט׳ב" id="page-9_v"></span> -דמעת העין. ואבן הנקרא סופ״אצא ואבנים טובות רבות אשר בם -תועלת גדולה למכירים ובספר הנקרא לאפי״דארש נבארו תועלתם -ומראיתם באורך׃ -</p> - -<h3 id="s2_8"><a href="#r2_8">שער ח מדינות ארץ הינ״ד</a></h3> - -<p><span class="first">במלכות</span> הינ״ד יש מדינות רבות מליאות אדם ובהמה רבה -האחת שמה פרס ובה עשרים ושלוש מלכיות ובה נמצא -חכמת כפיית השדים ונקראת אגרמאנ״שראה ושם יגדל הזפת רותח -אשר היד סולדת בו. במלאת הלבנה חרב ובהתחסרה תחסר ומאותו -הזפת עושים בעלי החכמה מלאכתם. אחריה מדינות מיזופאטא״ניאה -היא המדינה אשר ננוה בה היא העיר הגדולה אשר לה מהלך ג׳ ימים -ובכול המגדל אשר עשו בני אדם גובה ד׳ אלפים רגלים ואחריה -מלכות קלריא״ה נמצא שם חכמות התכונה ובא ארץ ריג״בלא אחריה -טרציא״ה אחריה ארכ״א ושם מור ולבונה אחריה ארץ פרובנ״צא במלכות -פני״זא על שם עוף אחד יחיד ואין כמוהו בעולם וכשימות נברא אחר -תחתיו. והעוף יפה וכרבלו דומה לשל תרנגול. גרונו ורגליו מאירים -כזהב וגבו כשושנ׳ וזנבו כשער צהוב וכשיזקין עולה על הר גבוה ותלול -ומחדש נעורו ומעל ההר ההוא יצא מעין יפה ארוכה ורחב׳ צלול׳ ובריא׳ -ועל המעין אילן גבוה לצל נראה למרחוק ותחת האילן יקונין העוף קנו -כבשמים יושב עד יעלה ברוחו לשוט באיים ויכנס השמש במוחו וימות -ואז יולד אחר בצלמו בדמותו. אחריה ארץ אנטיא״וקא אחריה פרלט״ינא -אחריה ארץ צמרי״אה אחריה צבאט״א אחריה פאנטפו״ליאה אחריה -צומו״רא אחרי׳ גימור״יאה ושם הים המת אשר לא יש בה כל דבר חי ושם -אחרי׳ מייליט״ח ואחריה קיטבי״טיא ושם עמים משונים זה מזה והם -י״ב אומות אחריה מצרים הגדולה אשר אין בה גשם ורוח. ושם נ״ד -אומות עוד מדינות הנשים קרובים לצפון ושמה אין איש זלתי נשים -גדולות ועצומות בכח וגבורה כאריות ונמרים מעררות מלחמה על כל -סביבותיהן ומזויינות בפרשים ובבל תסובבנה אחרי הגבר היות עמו -שבוע או שבועיים עד תהרנה ממנו ואז תשובנה למדינות׳ והיה בלדתם -אם זכר או נקיבה תתגדלו עד ה׳ שנים או ו׳ ואח״כ ישלחו הזכר לאביו -והנקיבה תשאר לאמה וכל כליהם כסף בחסרון ברזל. שם יעשו כלי -זייניהם בכסף. ביער הינ״ד נשים אחרות מגדלות שער וזקן עד -שדיהן ונלבשי׳ מעור בהמה ושם תהיינה ערומות מליאות שער כבהמה -ובמים מקום תחנותם והיה כבוא עליהם העם יחבאו במים ויתכסו בם. -<span class="pageno" title="י׳א" id="page-10_r"></span> -עוד יש נשים אחרות גדולות כענקים ומליאי שער כחזירים. עוד יש -נשים אחרות לבנים כשלג ויפות מאד אמנם יש להם שנים כשני הכלב -ותחנותם במים ומלכות גדול שם מחזיק כ״ד מלכיות מג׳ אומות. ושם -עופות מליאי ששון ותענוג. ושם נמצא הפפג״אי שהוא ירוק וצח כסיס -והעוף הנכבד שבהם הוא שיש לו ה׳ אצבעות בכל רגל והנקלה אין לו רק -ג׳ ואורך הזנב יותר מרגל גרונו רחבה ועבה. עוד יש עוף אחר ושמו -פליק״אן והוא לבן כמו נזרקה עליו שיבה וכאשר ישחיר שערו יכה -באצבעו נגד לבו עד יוציא דמו וכאשר יצא הדם תתלבן הבשר. -ובמדינות איירמנ״יאה הר גדול אשר נבנה עליו תיבת נח בעת המבול׃ -</p> - -<h3 id="s2_9"><a href="#r2_9">שער ט ממדינות אזי״א הצעיר״ה</a></h3> - -<p><span class="first">מדינות</span> אזי״א היא המסוגרת בים סביב ושם מדינת פרי״זא -וקארד״יינה אופ״ריץ רבי״אולישא אשר ממנה נחרבה -שרוי״א הגדול אשר בסוף גרי״צא ושם מדינת ליקני״אה ואחרת ושמה -ריקרי״אה ובמדינת אייר״מץ בה שלולית נהר גדול אשר החול זהב -מופי הוא ונוסף המלכות ההוא יש עם יצאו מיהודים והם מאוסים -ומכוערים ואין למו אשה בגלל כי חשדים כל נשים מזנות ואין למו חפץ -בנשים רק להוליד מהם בנים ושם עם אחר הנקראים בארבא״רינץ -וקורים עצמם יקופי״נש בגלל רבם הנקרה יאקוב והם גוים במקצתם -ולא בגמר לבעבור כי נושאים נשים מין הישמעאלים ומוטמעים בהם -ולא יתודו עונם רק ליוצרם ובהתוודות׳ ישימו האש במחתות -ויעלו עשן ואומרי׳ כי אותו עשן מעלה מחשבותם למעלה. -אמנם לא יתכן לאיש יכסה פשעיו כדכתיב מכסה פשעיו -לא יצליח אמנם מגלה פשעיו הבושת מכפר במקצת וע״כ יזהר מחטה -ואצלם עם אחד נוצריים במקצתם ונלחמים עם הישמעאלים ומכניעים -אותם ושם העם גורגי״אנש לבעבור כי במלחמת׳ קוראי׳ לקדש גורג״א -והנשים הגדולות נלחמות עם הישמעאלים ולשונ׳ ותורת׳ <span id="corr15">כתורת</span> גר״יץ׃ -</p> - -<h3 id="s2_10"><a href="#r2_10">שער י מן דגי ארץ אינד״א</a></h3> - -<p><span class="first">ארץ</span> אינד״א שם דגים גדולים אשר מעורם עושים בני אדם -מלבושים ודג אחד קטן בו רגל אחד וכי יתעכב ספינה -אחת לא תזוז אנא ואנא. עוד יש דגים אחרים ונקרא דאלפ״ינש בבא -הברד והספינה תחשבנה להשבר יתאמצו לעלותו ומתאבקים עמו הדג -הגדול שבים שמו כליינ״א ולרב גדלו יגדלו עליו עשבי׳ וקרקע עד יראה -<span class="pageno" title="י׳ב" id="page-10_v"></span> -אי גדולה והר גדול ולפעמים יסובנו יורדי הים בדמותם להמתן שם -כי ידמה להם הר יפה ועושים שם כל צרכם ומבשלים מהכלים וכאשר -יחם לדג ויריח האש על גבו ירד וישקה עד תהום רבה ויטבעו כל -החונים עליו. ויש שם דגים אשר ראשם גופם פניהם שדיהם כדמות -בתולה ומשוררים בנעימות ונקרא שריינ״א ודגים אחרים אשר יש להם -כנפים יש קורי׳ אותם דגים ויש קורים אותם עופות פורחים בים׃ -</p> - -<h3 id="s2_11"><a href="#r2_11">שער יא מאלני ארץ הינ״ד</a></h3> - -<p><span class="first">בארץ</span> הינד יש אלנות נושאים תפוחים וריחם ניחוח ונושאי׳ תמרי׳ -הפרי הבריא ובהר אחד ימצא קרוב למאה אלנות והעלין -ארכם ב׳ רגלים ורחבם רגל אחד ויש תפוחים אשר ניכר בהם נשיכת -אדם הראשון ונקרא תפוחי אדם. ועוד שם תפוחים יפות מבחוץ -ורכות מבפנים והכרמים טעונים באשכולות גדולות אשר שני אנשים -עמוסים לשאת אחת ושם אלנות קטנים נושאי׳ המוך ככבל לקצה אחת -יגדל הצרי היקר ובאותו שדה מעיין אחד להשקות השדה ולא ננטע -שם אץ נושא פרי ושם אלנות בלי עלין וסרעפותיו ערומות ומהם נעשי׳ -בגדים יפים ואלנות עושים פרי מריחים הטוב כזרוח השמש עליהם -ובלילה יתחבא הריח במקורות האילן. ועוד שם אילן אחד מנו יוצאי׳ -הגחלים כי יובערו יעמדו שנה תמימה בלי יכלה <span id="corr16">ולאחר</span> השנה יהפך -לדשן. ואלנות אחרים נושאים מסמרי הגילופר״א ואגוז המושקא״דא -וקובי״יבש אשר קליפתן <span id="corr17">קאנ״ילאי</span> ושרש האילן גלינ״גל וזנגב״ול -ושרטו״אט וכל הבשמים אשר בה נעשית קבלתינו ואגוזי׳ כמעט כראש -אדם. ומאלני גן עדן לא נגלה פירותם והעץ אשר חמדה חוה לאכול -נקרא אץ הדעת כמבואר. ואלנות אחרים הרבה שם ותענוג גדול -אמנם לא הורשה דבר לכנם שם מפני להט חרב המתהפכת׃ -</p> - -<h3 id="s2_12"><a href="#r2_12">שער יב ממדינות איר״ופא</a></h3> - -<p><span class="first">אחרי</span> בארנו אזי״יא גדולה וקטנה. נשוב לבאר משך אירופ״א -ונקצר מעט בדברים תועלת בם. המקום הראשון הוא -ירמני״אה וקונשטאנטי״נופולא מצד אח׳ אחריו אוריא״נרא אמרציד״ונא -טיצ״אל באמי״אה אייצפיי״נאי אחריהם פייאר״א היא הארץ הבריאה -אשר ממנה נובע מעיין אשר לא תכבה בה אש אבל תוקד ומבער. -ומשם יפלו למדינת ארקאדי״אה ושם אבן יקרה כי תוקד קצתה לא -תכבה עד תוקד כלה. ומשם יפלו לארץ הונגר״יאה ואופר״יקא ואחר -<span class="pageno" title="יא׳א" id="page-11_r"></span> -איירמ״ניאה לצד המערב כמה מלכיות שם הונגר״יאה ואש״כנז. -ושם נהר גדול יפרד לשבע נהרות איר״לאנדא אישק״וטא אנגלט״יירה -כל צרפת עד מונגז״יאה משך אירו״פא׃ -</p> - -<h3 id="s2_13"><a href="#r2_13">שער יג בארצות אפרי״קא</a></h3> - -<p><span class="first">אחרי</span> אירו״פא נסמכה אופרי״קא ומקום ראשון נקרא אלי״בא -ארץ שמינה ורחבה ואחריה כל ארץ צור ירושלים גרי״צה -לומברד״יא טושקא״נה רומנ״יאה איישפ״ניאה אלישנד״רא וארצות -טובות ועיירות ומלכיות אשר קבלו שמם מבהמות המשתנות שם. -והנה צורת העיר אחריה לעיר רומי צורת אריה לעיר טורי״א צורת סוס -אנטיא״וקא היא סמוכה לסוף אופרי״קא ושם עם שחור כזפת מרוב -חמימות הארץ כי בוערת כתנור שם על כן משם והלאה אין ישוב רק -מדבר צייה ושממה בהמות משונות ונסב הגבול לים הגדול׃ -</p> - -<h3 id="s2_14"><a href="#r2_14">שער יד באיי הימים ועשרם</a></h3> - -<p><span class="first">אחרי</span> בארנו הארצות נשוב נבאר האיים נגד אירו״פא יש אי -הנקרא איבידוץ ואחריה קולקוץ שם נמצא שפעת הזהב ואי -אחרת הנקרא׳ פאנ״א נגד אזי״אה נגדו אי אחת נקרא דילו״ס היא -אשר נראית תחלה אחר המבול. ואחריה הנקרא מילו״ט לבעבור -נעימות שיר העופות שם. ואי אחרת נקרא פירו״נא שם יגדל האלן -הלבן. והיא הנקרא פלאמ״וט ושם נמצאו תחלה כלי חרש וממנה יצא -הפילוסוף אשר מצא חכמת הניגון הנקרא מוז״יקא. ואי אחרת -באופ״ריקא ושם נא״דישר ונמצא עשב אשר אכליו במותו ימצא שחוק -פיהו. ושם ארץ העקום ואין שרף ורמה אין אחרת הנקראים -קולומבי״נא מליאה שרפים ורמה. ואי אחרת ארוכה ורחבה אשר שם -נמצא כף הקלע ושמה בק״ריץ. ואי אחרת הנקרא מורו״אים אשר -בחצי היום בקייץ שם צל ובה בור עמוק מאוד אשר השמש זורח עד -תחתיתו. ואי אחרת הנקרא ציל״א ושם אי גדולה לפי דברי אפלטון -יש לה משך גדול מכל אפרי״קא וכל אירו״פא אמנם שוב נחרבה ברצון -היוצר ונשתקעה בים. ויש אי אחרת אשר פעמים נגלית ופעמים -נכסת ושמה האבו״דה ומשם כמה איים כאי ציפר״א ואי שז״ילא -וכמה איים אין צריך להזכירם. ואל תתמה על החפץ לאל לעשות. -<span class="pageno" title="יא׳ב" id="page-11_v"></span> -זה דבר שנוי המאמין יאמין כי כל תוכל יד אל עשותה כל אלה וכאשר -בעינינו הם משונים כך אנו משונים בעיניהם. וכאשר יפלא לנו -הענק הגדול יפלא העם הקטן בעיני הענקים. וכשתבא לתמצית -העולם אין דבר משונה כי אם בהיותו בלתי מצוי כאשר הצנטיקו״רא -משתנה לנו בהיות רגליו כרגל׳ הסוס. הסוס משתנה להם בהיות -רגליו כרגלי הצנטי״קורא יען היותו מצוי אצלם׃ -</p> - -<h3 id="s2_15"><a href="#r2_15">שער טו בשנוי המדינות</a></h3> - -<p><span class="first">הרבה</span> דברים מצויים אצלינו ולא לזולתינו במדינות אירלנד״א -על הים יש עופות לא יראו פרחים לעולם וגדלים על -האלנות ובהגיע תור מיתתן נופלים לארץ מתים מיד. ובאיר״לנדא -יש אי אחת בלי שרץ ובלי חיה רעה והנשא מן הרמה ממדינות אחרת -מיד ימותו. ושם אי אחת רחוקה אשר לא יעמוד שם זכר כי הנקיבות -מתרחקות מהם ויש מקום אשר לא ימותו יושביו והיה כי יזקין ויחליש -ויבחרו מות מחיים ישאום אוהביהם למקום אחר ושם ימותו. ויש אי -אחרת ושמה טי״לא אשר כל עלי אילנותיו לא יבולי יוציאו פרח יציצו -ציץ קיץ וחורף ושם יום אחד בשנה ולא יותר כי החלק הלילה ממשך ו׳ -חדשים והיום ו׳ חדשים. ובאירלנ״דא יש מקום אשר יום ולילה יבער -כאש ונקרא לפו׳ד גאטז״ימא ולא הורשו כל לכנס שם כי כל הקרוב שם -אם לא יחרד על פשעיו מיד נשחת והיה כלא היה. והיה אם ירא -וחרד ושב מפשעיו יעבר כל הבהלות ויהיה לו למחילת חטא והיה בשובו -הנה ידאג על כל אשר יראה ויחרד לכובד עונות אשר יראה בבני אדם. -ובאי הנזכר יש הר גדול וגבוה כלו גופריית בוער תמיד לא יכבה. -ובמדינת בר״טיינא יש מעין אחד ועמוד גדול אצלה אשר בהשפך המים -על העמוד יתקדרו העבים והברד עם מטר נותך ארצה. ואחריה יש -עם אחד אשר להם זנב מאחוריהם כבהמות. ובצרפת נראו עם -בקרנים ואל ההרים הנזכרים נשים עקומות והיותר עקומה תחשב -יותר יפה. ואל תתמה על החפץ השם לעשות כי מרעה אחד יצאו מן -הכח אל הפועל׃ -</p> - -<h3 id="s2_16"><a href="#r2_16">שער יו בארצו׳ הבהמות</a></h3> - -<p><span class="first">השועל</span> ערום מכל כי יחפוץ לצוד עופות ישתטח בשדה כמת בל -<span class="pageno" title="יב׳א" id="page-12_r"></span> -ינוע. ובהקבץ העופות עליו לאכלו יקח ויאכל מהם לרצונו. והיה -כי יזקין יאכל עוד השרף לחדש ימי נעוריו. הזאב יאכל הנחש -וישליכהו על גביו לשאת לאכלו בחוריו. העכביש תטוה ותעשה רשתות -בהם תלכד הזבובים. נקיבת הקוף תלד ב׳ קופים תאהב האחד -והב׳ תשכח. הבכור תשא בין זרעותיה והב׳ <span id="corr18">תניח.</span> הכלב שמור ממון -אדוניו מאדם ומבהמה. ובאיינג״לטיירא יש מקום אשר אם גונב מעם -איש דבר ישלח כלבו אחריו ויריח עד ימצאנו. החולד קטן מאד המית -העכברים ותלחם עם השרפים עד תמיתם. ההרי״צון יפיל התפוחים -עם המלמד ויצאו עמו פרי שמח וטוב לב וישים ראשו בין רגליו ויהיה -עגול מכל צד והמלמד סביב לו להצילו מן הבהמות. הכבש אף כי לא -ראה זאב ירא ממנו ולא מבהמה אחרת כי גדול מכח הטבע׃ -</p> - -<h3 id="s2_17"><a href="#r2_17">שער יז בארצות העופות</a></h3> - -<p><span class="first">הנשר</span> ידחף על גוזליו מאחזם בצפרניו והיה אשר יחזק בו בכח -אותו יאהב ואשר לא יראה בו כח לא ישים עינו עליו והיה -כי יזקין יגביה עוף עד יגיע העננים וחם השמש וישרפנה אז יחלש -ויפול לארץ ויטבול בנהר מוכן לו לחדש גופו ואת פיו יסכר באבן -ותתחדש לו. אח״כ כי יאבד התור לנקיבותו לא תלך אחרי זכר אחר -לעולם ולא תשב על דשה ועשב כי אם על האלנות ושדות יבישות ותאכל -הברזל בטרדתה בל ידע. היי״רונץ יברח בבא הברד ויברח על הענני׳ -להנצל מן הברד והגשם והיה כי ימצ׳ זהב וכסף יכסנו ויחביאנו. העורב -ידמה בעצמו היות יפה ונעים זמר מכל עוף וכי יראה ערביו קטנים -יפים תשנאם. הסיס כי יביטו עלול יגלגל זנבו סביביו להדמותו יפה -ומתגאה ביופיו והיה כי יראה רגליו הכעורים יפלו פניו ויפול זנבו. -הפרץ והנץ יבקשו מזונותיהם בגללם ובגלל אדוניהם. היונה נעימה -תגדל בני חבירה. ועוף הנקרא להופ״א מלא גוונים ויגדל במקום -מאוס ומקום צואה ואשר יזה עליו מדם העוף וילך לישן ידמה לו כי -באו עליו שדים לכלותו. והוא לבן מבחוץ ושחור מבפנים ולפעמים -ישורר נגד מיתתו ומרוב הדברים רבים יתמהו אשר לא ראו ואשר לא -שמעו אל היותו בלתי מצוי כי אף לדברים יתמהו עמים רבים׃ -</p> - -<h3 id="s2_18"><a href="#r2_18">שער יח בדברים מצויים</a></h3> - -<div> -<span class="pageno" title="יב׳ב" id="page-12_v"></span> -</div> - -<p><span class="first">הרבה</span> דברים מצויים אשר לא נתגלה הטעם. ועליו תמהו -רבים כאשר ראינו הכסף חי ישא משאת האבן אשר לא -יוכלו המים לשאתה כי תשקה האבן. המים הקרים האם מחמתן. -זוהר השמש תשחיר פני אנשים ותלבין הסדינים והמפות. ואת הארץ -היבשה תעשה רכה ואת הרכה תעשה יבישה. מן האבן והברזל תצא -אש בלי הבערה. האש החם יבעירנו הרוח הקר. נשמת האדם חמה -תקרר דבר אם ינופח עליו האויר יקרר בתנועתו והמים מחממין. -הארץ היא יסוד הכבד עומד באמצע כל היסודות הקלים תחתיו ועליו -בלי עומד ובלי יסוד הכל בטבעו. על כן לא יתמה איש אם לא ידע -טעם הדברים כלם כי רוב הדברים לא נודע סבתם במופת. האמנם -יבין המבין בטבע קצת מופתי הטבע הפועל בארץ. וסבה הטבע לא -נגלה רק לאשר יסדו כמו שבארנו׃ -</p> - -<h3 id="s2_19"><a href="#r2_19">שער יט בדברים אשר תחת לארץ</a></h3> - -<p><span class="first">אחרי</span> בארנו הארץ מחוץ יש לנו לבארה פנים לה. ומה שם אם -גהינם אם גן עדן ואיזו טוב ואיזו רע. הנה ישכיל המשכיל -כי המקום הנמוך והשפל מתחת לארץ בדין יקרא גהינם כי לא יתכן -היותו באויר או בשמים או בשום מקום תענוג כי הוא מתנגד לכל -תענוג ושמחה ואורה ועל כן צריך לומר כי הוא באמצה תחת לארץ נגד -גן עדן ואין לומר כי גהינם במקום ימות אנוש ימצא גמולו אם טוב -ואם רע. ואם במקום שמחה ימות ויצר לו באותו השמחה ישמח ועתה -נבארה מהות גהינם׃ -</p> - -<h3 id="s2_20"><a href="#r2_20">שער כ גהינם ומהותו</a></h3> - -<p><span class="first">הנה</span> בארנו הד׳ יסודות יתלכדו מוגבלים זה בזה והארץ -באמצע יבשה וקשה כתנועת הגלגל כן באמצע הארץ יש -מקום ושמו תהום והוא מקום ארץ שממה ופחד ואימה מליאי גפרית -בוער תמיד להבה מסרחת והמקום גדול מבפנים ופיו קטן נכון לבלוע -ולהשחית כל ותמיד תוקד ולא תכבה ולא תחסר האש כי כן טבעו ושם -מקומות הא׳ צלמות כי שם הנפשות חיות ומיתות וחיות ומשקעות כאשר -ישקע האבן תורד במים ולא תראה עוד כן לא יראו הבאים שם ולא -<span class="pageno" title="יג׳א" id="page-13_r"></span> -ישובו. ותמיד יבערו ויעמדו באש ולו יכלו ולא יאבדו כדכתיב -וצורם לבלות שאול וגומר גהינם כלה והם אינם כלה נכונו דברי רז״ל -על פי הטבע כי הנשמות הם מקבלות הגמול והם רוחניות בלתי -גשמיות וכל דבר רוחני לא יופסד על כן הנשמה קיימת אם בטוב אם -ברע. וטובתה ורעתה נצחי והארץ שהקדמנו נקרא אדמת השכחה כי -החונים על דגלה נשכחים מלב כל. כאשר שכחו יוצרם ומוצאי׳ מן -הכח אל הפועל. ושם החושך והערפל מליאות יגון ואנחה נהי ויללה -הנידונים ואדמת האש הצלול לבוע׳ לא ידמה לא אש שלנו כי האש שלנו -חושך ואפל מול האש ההוא. ושם נהרות אש וקרח וכפור ואוצרות -רמה ותעולה קשה לנשמה כמחת לבשר החי. ורבים מקומות בארץ -מסוכנים אם בים אם ביבשה אם באיים של אש והרי גפרית דולקים -יום ולילה ומה לנו להאריך בדברים הללו לכל גלוי את אשר ארצא -החוטא על פי הקבלה. ואחר בארנו יסוד הארץ הגדול שביסודות -נבאר השני לו הכבד אחריו והוא המים ואח״כ האויר ואח״כ האש׃ -</p> - -<h3 id="s2_21"><a href="#r2_21">שער כא ביסוד שני הוא המים</a></h3> - -<p><span class="first">הים</span> הם מים עמוקים המקיפים הארץ וממנו באים כל הנחלים -הנגדים בארץ כאשר הם הולכים לה שבים מים כנגדם מצד -אחר על כן לא תתמלא הים לעולם לבעבור הקל יסוד המים מן הארץ -שוטפת על פני הארץ <span id="corr19">ותשובתה</span> אל הים. כאשר השכל מתפשט בגוף -המשכיל בכל איבריו ומקום תחנותו במקום אחד משם יצא ואילו ישוב -כן המים מתפשטות במקורות הארץ ונודעים במעיינות כאשר נראה -במים עמוקים אשר בעמקם נבעים על ראשי ההרים וכאשר בארנו -בטבע היסודות. -</p> - -<h3 id="s2_22"><a href="#r2_22">שער כב איך המים מלוחים מתוקים</a></h3> - -<p><span class="first">כל</span> המים יתיילדו מן הים המתוקים והמלוחים. ואחרי באו מן -הים והים מלוח בטבע כאשר נבאר משפט כל מים היותם -מלוחים האמנם לפעמים יומתקו ברוצים בארץ מתוקה הארץ תסיר -מלחה והמים אשר עודם מלוחים לבעבור רוצם בארץ מרה העמיד -מלחה. ויש מים מרים ושמורים וטובים לשתות נגד סם המות כי הם -מריקים וטובים לגוף מרוב הרקות. ויש מים מרים ושחורים לבעבור -<span class="pageno" title="יג׳ב" id="page-13_v"></span> -כי טבעי בארץ מרה ושחורה ומליאה עפש ורקב ואלו המים מסוכנים -לשתות. ויש מים חמים אשר היד סולדת בם ושמם מרחצאות נובעיין -כאשר מצינו חמי איישלאקא״פיילי בתוך הארץ יש כמה מקורי מים -חמים כאשר בעש״שית בהשתנות מקורות הארץ מליאות גופרית ועל -ידי הרוח כי יוליד שם על המים על פי טבעו קלות היסודות והרוח -נופח בגפרית עד יבער כתנור ויחמו במים ויהיו בוערות כאש במקום -תולדותם. אמנם כי ירחקו מקומם יחסר חומם ולרוב התרחקה תשוב -לקרירו׳ ממשי כי אין דבר חם אשר לא יתקרר בלתי אש גהינ׳. ובמקומו׳ -הארץ יש מקום מלא רמה ותולעים מזוהמים והמים הנגרים דרך שם -מקבלת זוהמת הארץ השותה מהם דמו בראשו׃ -</p> - -<h3 id="s2_23"><a href="#r2_23">שער כג בשנויי המעיינות</a></h3> - -<p><span class="first">בארץ</span> יש מעיינות ישנו מראיתם. ומעיינות מופלאים משונים -לא נודע סבתם. בארץ צמרי״אה מעיין אחד יתאמץ -בחלוף מראיתו ד׳ פעמים בשנה. מראה הראשון ירוק. הב׳ אדמדם. -הג׳ עכור. וד׳ צלול ויפה נחמד למראה ולא הורשה איש לשתות ממנו -כי נבהל כל איש מפניו. ומעין אחר אשר נובע ג׳ ימים או ד׳ בשבוע -ושאר הימים תעמוד באתנא דומה יבשה. ומעיין אחד גדול רץ כל -ששת ימי השבוע ונח ביום השביעי ואותו מעיין הנקרא נהר שבת והוא -נהר שבתיון על שם שבת. <span id="corr20">ובמדינות</span> עכו יש חול אשר עושים ממנה -כלי זכוכית הטובים על ידי טיפת מי הים המעורבים בו. והים האדום -סביב מצרים הוא הים אשר עברו בו בני ישראל ביבשה בלכתם אל ארץ -ישראל והיא אדומה מפני אדמת הארץ. בארץ פרס יש נהר גדול -אשר כל הלילה יקרחו ממנו קרח קשה יוכלו בני אדם עבור עליו וביום -נובע צלול. עוד יש מעיין בארץ פרס אשר יכבו בו גחלים בוערות -ואח״כ בו ידליקום. ובמצרים מעיין אשר בלילה יחם כאש בוערה. -וביום יקרר כעת הקרח. בארץ לוקיי״נה סמוך לים יש מעיין אחד -מחדש ימי הנערות ובאותו מים נזונים כל הארץ אשר לא ימותו בה -ונובעים מבור סמוך להם הנקרא בור דוד ואצלה מעיין שורף כאש -ובמקום ההוא נובעין מים קרים כעין הקרח ושם הם ממוסכים -ומזוגים מזג יפה וטוב מן קר וחם ואשר ירחץ שם ישוב בשרו בריא ויפה. -עוד יש מעין אחר אשר נקרא בש״ת בריאה לשותיו לפעמים בגלל סם -המות. ולפעמים מועלים להרקה מכל תחבושת עשב ובושם. -<span class="pageno" title="יד׳א" id="page-14_r"></span> -ולצד המזרח מעיין אשר מנו עושין אש גרי״גייץ בוער לעומות תערובתו -ולנשיכתו לא יכבוהו מים זולתי שמן וחומץ מערבים ואותם מים מוכרי׳ -הישמעאלים יקרים מכל יינותיהם. ומשאר מקומות יצאו מעיינות -מרפאים פצעים וחלי העין. ומעיינות מחזירי הדעת לנשטתה. -ומעיינות מסירים השכחה. ומעיינות מחזירי השמע לנתחרש. -ומעיינות מעברים נשים עקרות ומעיינות מעמידים נשים מלדת. -ומעיינות משחירי כבשים. ומעיינות מלביני כשלג ואגמית לא יטבע -בהם איש ובהמות ואגמים לא יטבע בהם דבר. ויש -מעיינות אחרות חמים מעורים עיני הגנבים הנשבעים -לשקר בגניבתם. ואם לא גנב ושתה יבואו בא חמים להפרות את גופו -להשביחו ואין טעם בדבר. ומעיין אחר צלול ונקי ושקט זולתי בהשמע׳ -קול התוף או נוגן עליו תפסיק אנה ואנה על פני כל הארץ ומעיינות -אחרים אין תועלת בהזכרתם נקצר מדבר מן הדבר המתהוה על ידי -המי׳ הנגרי׳ על פני הארץ ובתוכה שהיא גרם תנועת הארץ בהתנועעה -יפלו העומדים עליהם׃ -</p> - -<h3 id="s2_24"><a href="#r2_24">שער כד איך תקבע הארץ</a></h3> - -<p><span class="first">תנועת</span> הארץ ובקיעתה המפילים כרכים ועיירות ולא נראו עוד -כי יבאו בתוך הארץ ומתוך מלחמת גלי הים לארץ. -יולדו רוחות נבקעים אשר בארץ והמקו׳ צר לאויר עומד בדוחק -ומבקש לצאת אז תקבע הארץ להוציא האויר והרוח ויפלו הכרכים אשר -עליה. ואם הארץ חזקה ובריאה שם אשר לא תבקיע תתנועע בכח -מרוב צרת מלחמת בניהם מתרוצצים בבטנה לצאת ובאותו תנועה יפלו - <span id="corr21">היושבים</span> עליה. ועל כי לא נודע לעם מתי תבוא התנועה ישכיל -הירא דבר השם יחרד ישוב מכל פשעיו יבקש סליחה טרם יספה -לא ידע׃ -</p> - -<h3 id="s2_25"><a href="#r2_25">שער כה מדוע מי הים מלוחים</a></h3> - -<p><span class="first">מי</span> הים מלוחים לרב גבהם בהתקרב לשמש ותחמם עם חמימות -הארץ וארץ כי תיחם יתמרמר לחלחותה ומי הים מושכים אותו -ליחות ומרירות ההרים האיים אשר יותר קרובים לשמש ונשרף בו -והמים יקחו טעם אלו ואלו מעורב במי הים ונמצאו מי הים מושכים -<span class="pageno" title="יד׳ב" id="page-14_v"></span> -ﭏיהם טעם לחות הארץ הנשרפת בשמש עם זהמת הגלים יתעכבו יחדיו -ונמצאו מרים ומלוחים׃ -</p> - -<h3 id="s2_26"><a href="#r2_26">שער כו מן האויר</a></h3> - -<p><span class="first">על</span> המים הוסד האויר לבעבור כי זך וקל ועליוני. והמים מקיפות -הארץ והאויר עליוני מעלה הגשם ומורידה אותו אויר נקרא -אויר עב מקיף סביבותינו מעמיד חיותינו כאשר המים מעמידים -חיות הדגים כן יעשה לחיותו פנים וחוץ מפני נעימות לחותו ולמעת -כבדותו יכבד לשאת עופות הפורחים בו לא יפלא איש איך ישא דבר -מרוב דקותו כי עמודי שמים מאויר נעשו ולדקותו יותר מופת בטבע -תנענע באוי׳ בכח תכיף כאגמון ראשו. ואם לא היה האויר עב לא יכוף -ולא יזוז הראש. ומן האויר באות רוחות רע בגוף. יארבו כאויבים -להרע לגוף או להוציא איש מדעתו כאשר נסו חכמי איגראנמ״נציא -היא חכמת כפיות השדים להדמות בכל דמיונות יחפץ אשר יחכם בה. -אמנם לא טובה אותה חכמה לא לגוף ולא לנשמה. על כן נעזבה בכל -לשונות ועתה כדבר על אשר יקרה באויר מחמת הארץ׃ -</p> - -<h3 id="s2_27"><a href="#r2_27">שער כז בעננים וגשמים</a></h3> - -<p><span class="first">השמש</span> יסוד כל חום ועתי׳ כאשר הלב באד׳ יסוד הגוף כן השמש -בעולם כל ההוה בו בטבע כי השמש חם הטבעי. ממנו -עליית העננים ומנו ירידת הגשמים וזה הדרך לכתו כאשר יזרח השמש -ויתפשט על פני הארץ ועל פני המים וישאב חומו לחות המים ויעלה -למעלה לחלוחית עם שורת השמש והאויר נשאה. ויתקבצו שם בצורות -השמש עד ידמה קטור וענן ערפל וחשך ועבה מחשוך לכו זוהר השמש. -אמנם אור היום לא יחשיך וכאשר תתעבה ביותר יגשים עד יפלו כל -המים שבה. והענן לבן וזך ובו יזרח השמש כאשר תראה מתוך זכוכית -הנר אשר בעששית יגיף הנר לא יראה כן יזרח השמש מתוך הענן -ומחזיר לנו אור היום וגוף החמה לא נראה. אמנם הלילה לרוב עבותה -ידמה תמיד ענן וגשם סביב לארץ דמיון נגד מלוחלח ישוטח להתייבש -והלחות עולה כקטור הכבשן אשר ישים ידו עליו תלוחלח ידו לפי -התערבה שם עד יטיפו נטפי מים מידו כן העננים והגשמים יולדו -<span class="pageno" title="טו׳א" id="page-15_r"></span> -בסבת טבע ויתרכו ברצון יוצר הטבע כפי הצורך לארץ׃ -</p> - -<h3 id="s2_28"><a href="#r2_28">שער כח בדבר הכפור והשלג</a></h3> - -<p><span class="first">הכפור</span> והשלג יולד על אודות האויר שהוא קר באמציעתו יותר -מצד אחר. כאשר תראה על ההרים הרמים אשר כי יגבה -יותר יקרר על היות האויר שם עליוני רחוק מן הארץ והנו כדבר תלוי -לא יעמוד חומו בו כאשר נראה בדמיון הברזל יתחמם יותר מן האבן -לרב חזקו ועבותו פי כל דבר עב וחזק מעמיד חומו יותר מן הזך והחלש -כן האויר עליוני הוא זך ודק יותר מן הסוף הסמוך לנו. על כן יתקרר -ולסבת יולד הרוח בכל מקום גבוה ויתנענע האויר כי כל דבר נע -יותר קר מן הנח. כאשר תראה במים הנעי׳ קרים מן הנחים. כי בחוזק -בתנועה יצא החום. והקרח בהתקרש הקר. ומשם מתפשט הקר על -פני כל הארץ׃ -</p> - -<h3 id="s2_29"><a href="#r2_29">שער כט בדבר הכפור והברד הקייצי</a></h3> - -<p><span class="first">הכפור</span> אשר יקרה בקיץ יבא לסיבת הוולד באמר רוח קר מוליד -בו לחות יוציא מן הארץ מוקרחת ויתקבצו הלחות באויר -מפני החם הטבעי ינוסו כי לא יעמוד בלתי טבעי לפני הטבעי. והנה -חום השמש רודף אחריהם ומדביקים מייבשת להקשותם ומתחמת קשיים -יתפצלו ויפלו אבני ברד וכפור לאגמו׳ כשיעור הולדם כי כאוי׳ <span id="corr22">מפצצם׃</span> -</p> - -<h3 id="s2_30"><a href="#r2_30">שער ל ברעמים ובזיקים ובברקים</a></h3> - -<p><span class="first">הרבה</span> דברים יקרו באויר לא נגלו להמון ולא יבינו חסירי דעת -שאלנו מופת כמו בארנו מופת מהות תנועת הארץ ובקיעת׳ -ותנועה העננים והדבר יפקיע הארץ יפריד העננים ונראה הבזק -והרעמים וסבת הבזק והרעמים יוליד במלחמת הרוחות יפגיעו זה -בזה תחת הענן מתלחמות בכח עד יצא האש מחזיק מלחמתם ונעשה -ברד ואש מתלקחת יפול ברד מקימות כי הרוחות במלחמתם רוחקות -העננים עדי יובקעו. והוא יציאת הברק והרעש יפול בכח מפני חמת -יציקת מלחמת הרוח מפיל כל אשר יפגיע לא יעמד דבר בפניו מפני -<span class="pageno" title="טו׳ב" id="page-15_v"></span> -חוזק יסודו. ופעם יבריק ויערי׳ בנחת לפי קלות הרוח וקלות מלחמתו -כי כאשר יתעבה הענן ויחשיך לרוב המים שבו לא יעבור הרוח בו -בקל כאשר היה זך וחם ויבש כי מי הענן יכבו אש הרוחות ולא יגיע -לארץ. אמנם יתפשט בו ויכבה והוא קול הרעם הנשמע בקיץ מפני -האש הנכבה בענן המים. כמו יחם הברזל ויותז במים יוציא קול כן -הדבר הזה. אמנם יתראה הבזק הוא פרידת העננים טרם הרעם נשמע -כי נכבד חוש הראות מן חוש השמע. כאשר תראה איש למרחוק לא -תוכל שמוע דבריו. כן ראות הבזק קודמת לנו לשמע הרעש. ויש -לנו לומר כשנראה הבזק כי כבר החל הרעם׃ -</p> - -<h3 id="s2_31"><a href="#r2_31">שער לא בדברי הרוחות</a></h3> - -<p><span class="first">הנה</span> בארנו סבות לרוחות יפגעו זה בזה בים ביבשה וילחמו בכח -עדי ידחיקו האויר לעלות למעלה ונגרש ממקומו ויסוב -לאחוריה ויצדד לשוב למקומו כמו גלי הים יסודם ויצדדו עדי ינוחו -ויולדו רוחות ואמרם יקולקלו ויוחלפו וישונה טבעם. ועל פי הדברים -האלה יבואו ענני גשמים וברד כאשר בארנו. ורב מופתים חצוניים -בידינו יקשו להבין והקל להמון בארנו בזאת ועתה נבאר טבע האש -אשר על האויר׃ -</p> - -<h3 id="s2_32"><a href="#r2_32">שער לב מן האש והככבים המדלגים</a></h3> - -<p><span class="first">על</span> האויר הוסד האש סביבותיו והוא יסוד נכבד וגדול וטבעו חם -ויבש יפה וצלול מן האויר כמו האויר מן המים. והמים מן הארץ -והאש כמו כן יסוד אוירי יתפשט עד הלבנה ותחת האויר ההוא יתראה -לפעמים נצוצי אש ידמה כוכבים חדשים להמון יאמרו כי הם ככבים -נעים ממקומן ואינו כן. כי הוא האש אשר על האויר היבש בהתקרבו -אילו. ולרוב יובשו ילהב באויר להבה יבישה דולקת מן הארץ עולה על -ידי השמש. ובעלותה באויר למעלה דולקת כבד ותדמה ככב והרוח -נושאה עד תעבור באויר לח ותכבה בו. ולפעמים תהיה הלהבה גדולה -והאויר יבש כי יחם מאד או תפיל לארץ ורוב פעמים מלחי הים בלילות -והולכי דרכים יראוה לפניהם תפול להבה גדולה וצלולה. והיה כי -ידמו לקחתה יעלו בידם כמו דשן או כמו עלה נדף ובלה מרוקב מרוב -<span class="pageno" title="טז׳א" id="page-16_r"></span> -לחות. והאומרים כוכבים המה טח עינים מראות והמשכיל לבותם. -כי הככבים לא יוכלו ליפל. אמנם תנועתם בגלגלים יום ולילה לא -ישנו סדרם׃ -</p> - -<h3 id="s2_33"><a href="#r2_33">שער לג מן התנינים הפרחים באויר</a></h3> - -<p><span class="first">ידמה</span> להמון תנין פורח באויר ולא כן הדבר. כי הוא להבה יבשה -מסוגרת תקון למעלה תבער והלהב מפני החם. והיה כי -תבער תרוץ בכח אנה ואנא פעם תפול בארץ ופעם בים ואלו הדברים -יבואו שינוי ותמורת סדר העולם. והנה בארנו האש עם ד׳ יסודות -איך יוסדם יוצרם זה על זה הקל למעלה והכבד תחתיו. והדבר הגדול -באמצע הוא יסוד הארץ ממנה יצא האש ירננו בה אדם ובהמה לבעבור -רוב הטובות היוצאות מן הארץ. והתועלת הגדולה באה מאת הככבים -יצאו רבים מדרך השכל לאמר כי העולם קדמון. והם לא הבינו דבר -כי מרעה אחד כחנו ובמפת כי אין מתנועע בלתי מניע וממנו הטוב -והרע. אדון כמוהו ישתבח בפי כל מפעליו להושיענו ולתת לנו זכרון -פלאי מפלעותיו למען ננחל את שני העולמות׃ -</p> - -<h3 id="s2_34"><a href="#r2_34">שער לד בדבר האויר עליוני הזך והככבים</a></h3> - -<p><span class="first">האויר</span> הזך העליוני אשר על האש אשר מקומו עד השמים והאויר -ההוא זך מאיר וצלול ובאותו אויר יסובבו שבעת הככבי׳ את -הארץ זו על זו. ובין כל אחד ואחד כמו הארץ עד גלגל הלבנה. וי״ב -פעמים יותר ורצים כל אחד ואחד ועושים גלגלים זה גדול מחבירו -בתוך הגלגל הגדול לפי תגדל ותקל סבובה. כי הקטן ירוץ מהרה מן -הגדול. דמיון החוג חוג בכותל והקיפוהו גלגלים זה על זה את אשר -יקרוב לחוג היא הקטן ויותר יקל לסובב מן הגדול׃ -</p> - -<h3 id="s2_35"><a href="#r2_35">שער לה במחשך גוף הלבנה</a></h3> - -<p><span class="first">לבעבור</span> היוה הלבנה קרובה לארץ תדמה לנו גדולה מאשר כוכבי׳ -הגדולה ממנה לבעבור התקרבה לארץ חשך במחשך -האויר אין לה מאיר בהיר מגופה אמנם המאור שלה קבלה מן החמה -<span class="pageno" title="טז׳ב" id="page-16_v"></span> -זורחת עליה מתוך הגלגלים כאשר יזרח השמש על הכותל מתוך -הזכוכית והקדרות נראה בה שחור. ולכן רבים אומרים כי השחרות -הוא הארץ. והלובן הוא המים. כאשר תראה במראה רוב מראות. -ורבים אומרים כי הקדרות יבא בה לסבת אשר אכל אדם מן האילן -ולקה גם הלבנה. ומשבעת הככבים שהזכרנו לא נכרו בחוצות כי אם -שנים. והם החמה והלבנה. והחמשה לא נראו רק לחכמי התכונה. -והשנים שעל גלגל הלבנה לכל אחד טבע נבדל מחבירו. והם ככב -ונוגה ועל שלשתן החמה צלולה בהירה מאירה בכל. וגלגלה גדול -מגלגל הלבנה י״ב פעמים וסובבת גלגלה אחת לשלשים יום. וﭏ היות -גלגל השמש גדול ממנו יסובב גלגלו בש״סה ימי׳ ויתר כאשר הסכימו -חכמי המחקר כי לפי השתנות השנים. יש שנה תכלה בלילה הוסיפו -על שס״ה רביעי יום והוא ו׳ שעות והרביעית יצטרף לחבירו עד ד׳ -שנים להיות יום אחד. והוא יום עבורה של חמה למען תתחיל השנה -כמשפטה והוא בחצי מארם יום כניסת החמה בטלה. והוא ראשית -העולם מחדש כל עשבים ואלנות תדשא הארץ בפרחיה. ועל השמש -שלשה ככבים והם מאדים צדק שבתי על גביהם. וסובב גלגלו אחת -לשלשים שנה. וטבע כל הדברים מתהוים בעולם בכל <span id="corr23">יום׃</span> -</p> - -<h3 id="s2_36"><a href="#r2_36">שער לו בימי השבוע על שם הככבים</a></h3> - -<p><span class="first">הנה</span> הסכימו חכמי המחקר בטבע ז׳ הככבים ומפעלם יותר מכל -שאר הככבים. ומשבעת הככבים קבלו ימי השבוע שמותם -יום שבת על שם שבתי. ויום א׳ על החמה משמשת בו. יום ב׳ על -שם לבנה. יום ג׳ על שם מאדים. יום ד׳ על שם כוכב. יום ה׳ על -שם צדק. יום ו׳ על שם נוגה. ובל״טין דומיי״נקא שו״ייל לונד׳ילונא. -מא״רח מא״רם. מיי״קרדי מיירק״ורא. יו״די ופוט״ייכי וואר״נדי -וי״נוש. שאמ״די שאטו״רנוץ׃ -</p> - -<h3 id="s2_37"><a href="#r2_37">שער לז בתנועת הגלגל הגדול וז׳ הככבים</a></h3> - -<p><span class="first">על</span> גלגל שבתי הגבוה הוסד הגלגל המככב אשר ממנו נראים -הככבים בלילה בהיות העת זך וצלול. ועליו הגלגל הגדול -הסובב נפלאות תנועה מכל פלאי העולם. ואשר יהפוך רעיוניו עליו -<span class="pageno" title="יז׳א" id="page-17_r"></span> -בידוע כי לא יחטא ויש אומרים אשר ממנו ישחקו הנערים הקטנים -בשנתם <span id="corr24">רואים</span> תנועת הגלגל הגדול ושומעים שיר המלאכים משוררים -ומהללים למי עשה ופעל. אמנם לא נתגלה האמת לנמצאים זולתי -ליוצר יסדם ונתן בהם כח בטבעם על כל אשר בארץ ובימים ובכל דבר -תלך בככבים ואין איש יודע כמותם מלבד מונה מספר לככבים. -אמנם מן הככבים הנראים קל לדעת מספרם להשכילם בחכמת התכונ׳ -כי אין ככב קטן וגדול בשמים אשר אין משטרו בארץ. בעשב בפרי -בזרע בפרח בכל מיני דבר ואחרי בארנו הגלגל הגדול נבאר צורתו -להקל להבינו ולדעת מה למעלה ממנו׃ -</p> - -<div class="colophon"> - <p>סליק חלק ב</p> -</div> - -<div class="section"> -<h2 id="H3"><a href="#R3">חלק שלישי</a></h2> -</div> - -<h3 id="s3_1"><a href="#r3_1">שער א בדברי היום והלילה</a></h3> - -<p><span class="first">השמש</span> סובב הארץ מהלך ישר כל שעה. ובעברו על הארץ יאור -לנו היום. ובבואו תחת הארץ יהיה לילה. כמו תגלגל נר -סביב ראשך או סביב תפוח גדול רחוק ממך צדו לצד הנר יאיר תמיד -ושכנגדו יחשיך בו השמש יכול להיות על הארץ ולא יאיר בכל מקום -כי המקום הישר אצלו יאיר שם והמתעקם ממנו יצתאל. כי הארץ -חשוכה מאז והוא הלילה. לבעבור יגדל השמש הרבה מן הארץ יקצר -הצל אל ראשו יהיה כראש החנית אם היו הארץ והשמש שוים לא יחסר -הצל. ואם היתה הארץ גדולה מן השמש לפי גדלה יגדל הצל. ולהוכיח -הדבר בלי צורה יוקח דבר חשוך מעמיד האור בלבל יצא כאץ ואבן -ויושם נגד העין תתאו ראות הדבר אם הדבר אשר תחפוץ ראות בו -גדולה מאשר בין עיניך לא תוכל ראות אחריו קרוב ורחוק כי אם לפי -גדלו. ואם הדבר שוה לבין עיניך תוכל ראות כולם ואם הדבר קטן -מאשר בין עיניך לא יזיק לראות אשר תחפוץ. ובקרבך הדבר בין עיניך -אז תוכל לראות יותר בקל ובריות אל עיר צדו עד תראה כולו. כן -השמש גדול הרבה מן הארץ. ומאיר על פני הככבים אשר בגלגל -הגדול ולא נוכל לראות הככבים ביום מפני זוה׳ החמה הבהיר המופלא -דמיון נר חלק בלילה מראותינו ואם גדול בוער בינותינו לנר לא נוכל -ראות הנר. והסתלק מאחרינו תראה הנר כככבים לא יראו בעוד השמש -<span class="pageno" title="יז׳ב" id="page-17_v"></span> -על הארץ ובהם תלקו תחת הארץ יתראו. וככבי שבה לא יראו. בחורף -לא נראה השמש עד התקרבו לארץ. בעוד יתחזק הצל לא יזרח השמש -ובהתקרב השמש יחסר הצל ומזה יבא הקדרות ללבנה. עתה התבאר -כי הארץ מסירה ממנו זוהר השמש. ואם היתה דקה ובהירה לא יוכלו -בני אדם ראות מתוכה היה השמש נראה תמיד בהיות תחת הארץ -אמנם לרוב עבותה יגדל צאלה צאל בינינו ובין שמש. ובשחר -בזרוח השמש במזרח הנה הצל כנגדו במערב. ובהיות השמש על קו -חצי היום אז הצל ישר תחתיו. וכי ישקע במערב יהיה הצל במזרח. -ובהיות השמש תחתינו אז הצל עלינו ותמיד ישפיל לצד המערב <span id="corr25">עד</span> -יזרח השמש כנגדו בעבור הלילה ובבא היום׃ -</p> - -<h3 id="s3_2"><a href="#r3_2">שער ב איך תקבל הלבנה מאורה</a></h3> - -<p><span class="first">אחרי</span> בארנו היום והלילה יתבאר איך הלבנה מקבלת מאור מן -השמש אשר בהיותה עגולה נקראת מלאה ובהיותה תחת -הארץ תקרא חסירה. כי הארץ בינה ובין השמש הרודף אחריה -והיא מאירה כנגדה ומחשכת עלינו. אמנם בעלותה על קו השמש -יראו קרניה ותמיד בעלותה תאיר ותגדל עת תתמלאת חציה ואז סבבה -חלק רביעי בגלגלה תסובבנה פעם אחת בחדש ואז תעלה ויעלה -מאורה עד תתמלאות כלה ותראה יפה ושלימה ואז היא למעלה מן -השמש בגללה לצד מבטו כנגד ביותר ואז תאיר לנו כי מאור השמש -מבית עליה והארץ ביניהם ועל כן לא יראו שניהם יחדו ערבות. -ומחצי הגלגל לצד החמה תרד הלבנה ותחסר עד תהיה מחוצה כמו -בחלק רביעי כי אז סבבה שלשה חלקים בגלגלה ותתקרב לשמש כמו -ברביעי ראשון ותמיד בהתקרבה תראה קרובה עד תחסר ולא תראה -מפני צד השמש אשר לפניה. ולפעמים יקרה כי יחסר מאור הלבנה -ותקדר ולא יבא הקדרות כי אם בעת הנגוד כי תתמלאת והנה בארנו -עד כה מאין יבא לה מאור. אמנם בעת תקדר יהיה לסבת לא יוכל -המאור להגיע אליה בשום צד ולא תקדר עד תסוב חצי גלגלה אף כי -בכל עת יזרח השמש עליה. אמנם לסבת לכתה דרך מעוקל אחד מן -השמש והיא קטנה מן הארץ. יש מקומות תעבור בהן תתכסה כצל -הארץ יעבור בתוכה. ויש ביניהם כמו קו נטוי מזה לזה כי תשפל -הלבנה מהרה מן השמש על כי תרוץ מהרה ממנו. אז ישוב השמש -<span class="pageno" title="יח׳א" id="page-18_r"></span> -לזרוח עליה. והיה ברבות לה מקום הצל יגדל קדרות כפי המקום. -ואם ימעט המקום ימעט הקדרות דמיון הצל בקו יעבור באמצע הארץ -אל עבר פניה כנגדנו. ויעבור בגוף השמש וראש השני לקו בעברו -השמש יעבור צלו חוץ לגלגל. והיה בהיות הלבנה נגד החמה תעבר -דרך הצל ותקדר כי לא יוכל אור השמש להגיע אליה ובעברה יותר -ישרה על הקו יותר תקדר וזה יקרה בליל הנגוד או ביומו ואחר כך -תשוב למאור׃ -</p> - -<h3 id="s3_3"><a href="#r3_3">שער ג <span id="corr26">בלקות</span> השמש</a></h3> - -<p><span class="first">השמש</span> יקדר ויחסר אורו פעם קוד׳ חצי חצי היום והוא הנקר׳ -לקות. והסבה בהיות הלבנה תחת השמש ביותר על -קו אחד מבדלת בינינו ובין השמש אז יחסר לנו אור השמש ויקדר כי -הלבנה נעשת מאש שחורה לא יוכל השמש לעבור בתוכה להאיר לנו כמו -מתוך שאר הככבים. דמיון נר דלוק רחוק ממך ושים ידך בינך לנר לא -תראה הנר ויותר תיישר ידך נגד הנר יותר יחסר האור. וכן יקרה לקות -השמש כי אין נתיב השמש והלבנה אחת. כי נתיב הלבנה מוליכה -בעקל מפה ומפה מנתיב השמש כי מהלכה קצר ממנו תמיד תלך -תחתיו עד תעבור על הקו נגד השמש ותבדיל בינינו כמבואר ושם -לא תבואה השמש ומונעת זוהר השמש לבא בארץ השכנים תחת -הקו ההוא להם לבדם יהיה הלקות ולא יראה לכל. כי אין הלבנה -גדולה לכסות פני החמה בכל הארץ כי קטנה היא מן הארץ. ועל זה -עמלו המשאים לדעת אן ילקה ואן לא ילקה ובכן התבאר הלקות -בעלותו למעלה על הקו והלבנה מפרדת בינינו ושלשה ימים תראה -קרובה. הנה התבאר כי לקות לבנה לא יהיה כי אם ביום הנגוד -ולקות החמה כי אם ביום ר״ח. וישכיל כי הלקות מופת דבר חדש -יקרה בעולם דבר או חרב או רעב כאשר נסו הפלוסופים בספר -המשפטים ויתר דברי המשאים על ספר דברי הימים לתלמי -ואב״ן מעש״ר׃ -</p> - -<h3 id="s3_4"><a href="#r3_4">שער ד בטבע הגלגל הגדול והככבים</a></h3> - -<p><span class="first">שמעו</span> עמים השכילו בחכמה נדרש כל הנעשים תחת השמש -בטעם מבורר על פי הטבע השמים העליונים <span id="corr27">והככבים</span> -<span class="pageno" title="יח׳ב" id="page-18_v"></span> -הם בלי הטבע העליוני לפעול מעלה ומטה כרצון הצור י״ש. ואשר -ישכיל בהם לדעת טבעם וכחם הגדול בארץ כמו לשמש ולירח להאיר -לנמצאים ולאשר ימצאו אחריהם בכל דבר לו תחלה ותכלה ובכל השתנות -דבר אם באדם אם בבהמה אם בעשב יקרה בטבע שם יוצרו ככבים -ועל פי הטבע הקיפם סביב העולם נגד תנועת הגלגל הגדול וכי יחפץ -המנענע ינוחו. ואז ינוח כל הנמצא לא יזוז ממקומו איש ולא שום -דבר עד שוב התנועה לגלגל. וכן החפץ השם ית׳ לברא עולמו הכל -נברא לצורך העולם כי בכל הככבים טבע משונה מחבירו כמו הלבנה -מקבלת מאורה אשר בהתמלאה יתמלא גוף מאדם דם ולחות. וכי -תפסד יחסר באיש ובבהמות ובעצמות יתמלאו מוח ואף הים התמלא -במלאותה ותחסר בהחסרה אשר השוכנים אל הים שכנים באהלים -ישאום במלאותה וישיבום בהחסרה. וכן השמש טבעו משונה אשר -בהתקרבו אלינו כי יחל לעלות עלינו תדשא הארץ דשא עשב ועץ פרי -עשה פרי והעופות יזמרו ונגן ייטיבו כי הגיע עת הזמיר קול התור -השמוע והיה כי ישפיל יכלה כל דבר והעלה נבל והגשם בא והחרף -הגיע אם כן בראותינו שני ככבים אלו אשר יפה כחם כאשר בארנו -בקצור יש לנו לדעת כי יתר הככבים לא לחנם נבראו. אמנם לכל -אחד יש כח וטבע גדול מחדש הדברים ההוים בעולם ושנוי העתים -אם טוב אם רע אם קר ולח אם חם ויבש והקיץ והחורף אחד משפיע -ואחד יחסר וכל המשתנה כל הככבים הוא והכל ברצון יוצרם יסדם על -מכונם ותנועתם בטבע כל תנוע משונה מחברתה. והמופת בטבע -תנועת השמש עולה הקיץ יורד החורף. כי כל שתי מעלות הנכוחות -הם שנות בכל שתי תקופות כמו יעלה בזו ירד בזו וכל הקייצים החרפי׳ -שוים עד ישוב לראש השנה שנית למקום אשר היה שם בתחלת שנה -ראשונה וזה ידוע לחכמי התכונה. ואם לא נבראו שאר הככבים אז -יהיה כל החדשים שוים כשבט שנה זו יהיה שבט שנה האחרת. וכל -הימים ישוו אם קר אם חם אם יבש לא ישתנו. כי מהלך השמש -ותנועתם שוה והשמש מאור הככבים וכחו גדול מכלם בטבע כמשפט -המפת. אמנם לפעמים תצטרך לשאר הככבים. והמשל המלך הוא -המנהיג עמו ראשי מאורם וכלם צריכין לו והוא גם צריך לעמו כי -בהתקרבו לעמו יגדל כחו ובהתרחקו מהם יחסר כחו כן השמש מלך על -כל הככבים ומאורו וכחו גדול משלהם וטבעו מתפשט בחוץ יותר -מכלם. אמנם יצטרך להם בהקרבתם אליו בהתרחקם ממנו ילקה -כאשר בארנו אשר בהתחבר הלבנה ילקה השמש. ואחרי בארנו טבעו -<span class="pageno" title="יט׳א" id="page-19_r"></span> -הככבים ובגלגל הגדול צד הקצור. נשוב נבאר איך סודר העולם -לארכו ולרחבו לעמקו ולגבהו. ועל ידי חכמי ז׳ החכמות אשר חכמת -התשבורת אחת מהנה. ובה נמדד על ארך וגובה מן הארץ ועד הגלגל -הגדול ואת כל הככבים. ואשר נמצאו זאת החכמה אמרו כי לא יתכן -משכיל בחכמת החזיון בלתי ידע מדת העולם והככבים ע״כ מדדוהו -יגעו ומצאו׃ -</p> - -<h3 id="s3_5"><a href="#r3_5">שער ה במדידות העולם והכוכבים</a></h3> - -<p><span class="first">תחלת</span> דברי המשאים בקטרי המדידה מדדו הארץ לעומקה מה -היה כי במדידת הארץ מצאו מדת הככבים ומדת הגלגל -הגדול. וכאשר כלו מדידת ארכה ורחבה ועביה אז בקשו מדידת -הלבנה לבעבור היותה קרובה אל הארץ. אח״כ בקשו מדידת מרחק -השמש מן הארץ וגדל תנועתו מצאוהו גדול מכל הארץ. וכאשר מצאו -מדת אלו הג׳ השמש והלבנה והארץ הקל בקש שאר הככבים גבהם -התרחקם והתקרבם ולא מצאו ככב קטן מן הארץ מלבד ג׳ והם ככב -נוגה לבנה קטנים הם ממנה כאשר נוכיח למשכילים בחכמת -התשבורת עם חכמת החזיון. אמנם לבעבור מעטו בה מעיינים אל -עמקה וקשיה תקשה ההוכחה במפת נבאר איך ארך רוחב ועובי לארץ -והתרחקות ממנה הלבנ׳ וגובה ומרחק השמש על צד הקצור כאשר הוכיח -תלמי המלך ומן שאר הככבים אשר בגלגל הגדול ואת גדלם ואת גבהם -וכל מדתם. האמנם טרם נחל בבאורם נאמר מה עלה בדעת המלך -תלמי ואיך דרש חכמת החזיון מכל קדומיו׃ -</p> - -<h3 id="s3_6"><a href="#r3_6">שער ו מן תלמי מלך מצרים</a></h3> - -<p><span class="first">תלמי</span> מלך מצרים אשר דרש ואסף החכמה מכל קדומיו. ויחבר -ספרים רבים וכלים למצא גודל הארץ. וגבה הגלגל ותנועת -הככבים יום ולילה וכלי מבחן השעות הנקרא אור״לוגא יתכנו לכל דבר -היות מבחר לאכול לשתות ליקח למכור להתפלל בשעה קבוע. ואל -יהרסו בגשתם לבקש כבוד יוצרם שלא כסדר כי אם אל נכון בשעה יום -זה בקיום זה בל ימהר בל יחור. ומאד קל הדבר לעשותו מבחן השעות -היא מלאכה קלה. אמנם רוב ההמון לא ישיתו לבבם כי אם לכנוס -ולאסוף לצבור הון לבעלי נשואי נשיהן ויעזבו לאחרים חילם בלכתם -ארץ צייה ושממה בלי כסות ושמלה ודאגתם להון וחמדתן אליו ימהרו -<span class="pageno" title="יט׳ב" id="page-19_v"></span> -מיתתן כי יבקש כל איש לשנו׳ טבעו ויחמוד וידאג תמיד לשנותו לטבע -אחר להנות גופו והוא כלי לא ישתבר כי לא מקרה הוא על כן ימהר -בהרף עין ואינו יחזיק בו ולא יקום. והנה הוא המלך תלמי אשר מצא -הקאלנ״דיר למצא תנועת הירח. ויחכם מכל קדומיו עד אדם הראשון -אשר נשלם ונגמר בז׳ החכמות יען היותו ראש עפרות תבל חפץ השם -להשכילו ולחסרו מעת מחלקים ויעטריהו הוד והדר עז וגבורה וישימהו -עליון על כל אשר יולדו. ואמנ׳ באכלו מן הפרי חרה אפו על אשר שם בו -וישת עליו כפו למעטו ולחסרו מכל דברו הטוב ונעשה בעל חיים מת -אשר לא היה לפני אכלו מן העץ נבראו הוא וכל העתידים לחיות תמיד -בששון בשמחה בלי שנוי ותמורה בגן עדן הארציי עד חטא ולקה הוא -ואשתו והארץ לקתה ואף הככבים לקו ומעטו מאורם. והיה כאשר -חטא ולקה האדם וימעט הודו ושכלו וגבורתו עד נראה בדעתו ערום -ר״ל מן השכל וההוד והגבורה אף כי השאיר לו השם יותר שכל והוד -וגבורה מכל הבאים אחריו רק בג׳ אנשים. ההוד נמצא באבשלום. -והשכל נמצא בשלמה. והגבורה נמצאת בשמשון. וכלם נשארו באדם -הראשון ואחריו באו רבים יגעו ומצאו החכמות וימתיקו סוד לשמרה מן -המבול כי בחכמות השכילו אשר יופסד העולם באש ובמים׃ -</p> - -<h3 id="s3_7"><a href="#r3_7">שער ז איך אצילו החכמות מפני מי המבול</a></h3> - -<p><span class="first">צרפו</span> ויתבררו רבים לדרוש החכמות יגעו לדעת איך יחסר העול׳ -וימצאו אשר יופסד העולם שני פעמים. פעם באש ופעם -במים. אמנם לא השכילם השם ב״ה לדעת איזו קודם. אז -חמלו הפלוספים על אבידות השכל כי יאבד לנמצאים אחרי כלות העול׳ -ויבנה. אז עשו עמודים גדולים וחקקו בו אות מין החכמות אשר יש -אמר כי האחד מאבן שייש חזקה קשה לא תמחה במים עזים. והאותיות -חקוקות רחבות וגדולות לא יקלקולם מים ואש ולכל החכמות חצבו -עמודים למען ימצאום הבאים אחריהם אח״כ ירד המבול וימח כל -היקום מלבד נח ואשר אתו בתיבה אשר ממנו נבנה עולם בשנים -קדמוניות ויחלו לבנות ולנטוע ליישב העולם כקדם והיה העולם שמה -עת מראות עיניהם עד מצאו השכלים ויהיו אחרי המבול הראשון אשר -מצא החכמות היה שם בן נח אשר יגע ומצא חכמת התכונה. ואח״כ -בא אברהם אשר החכים והשכיל ויחכם מאד. ואחריהם מדור לדור -הוסיפו ספרים השכלים דור הולך ודור בא עד בא התכונה הגדול -<span class="pageno" title="כ׳א" id="page-20_r"></span> -הפלסוף הנעלה אפ״לטון הוא אשר הוכיח אחדות האל וכי יש מנהיג -במפתים רבים. ואחריו בא אריסט״וטלס אשר אלך בעקבותיו ומנו -למד והוא אשר יסד חכמת ההגיון. ורוב עסקיו היה בחכמה וכל -ספריהם עשו בלשון ארמי כי הלט״ין לא בא עד ג׳ מאות שנה אחריהם. -ואחריהם באו משכיליים שריים ויעתיקום בלט״ין. ורבים השכילו -ויעשו אותות רואים תמהו ואשר הפליא לעשות הוא היה הפלוסוף -ווייר״גילא׃ -</p> - -<h3 id="s3_8"><a href="#r3_8">שער ח במופתי בייר״גילא הפלוסוף</a></h3> - -<p><span class="first">טרם</span> דת מצרי היה ביירג״ילה אשר רבו פעליו ונפלאו מעלליו -בחכמת התכונה. הוא עשה זבוב נחושתן אשר מי יקומוה -במקום ישר מרגשת כל הזבובים הרחק כמטחוי קשת ובהתקרבם אליו -מיד ימותו. הוא אשר עשה סוס נחשת לרפאות כל חלהי סוסים והיה -כי יחלה סוס ותביט אל סוס נחושת מיד נרפא. הוא יסד עיר גדולה -על ביצה והיה כל מניע הביצה מנענע כל הבירה. והנה הזבוב והסוס -ומרבק הארי אשר עשה הלא המה במדינה נאפ״ש. הוא אשר -האפיס את האש בעיר רומא על דבר בת הקיסר והחזירו לרצונו. הוא -אשר עשה הגשר הגדול המופלא בתוך המים אשר נפלאו עליו כל חכמי -עץ ואבן יגעו מצוא איכות הגשר. ולא מצאו איכותו ועל מה עמד -ואנה ראשיתו ואחריתו. הוא אשר עשה גן אחד מוקף אויר בלי קיר -וחומה והאויר עב כחומות אבן בל יכנס דבר דרך. בו שתי נירות -דולקות תמיד לא תכבינה ובמותו אחת תכבנה ותלויה באויר. הוא -אשר עשה ראש מתכת מדברת אליו ועונה ומשיב ומגיד לו כל העתיד. -ויהי היום וישאל בראש הילך בדרך אחד. ויען הראש כי ילך כאשר -יחפץ ובלבד כי ישמור ראשו. והוא לא הבין ודמה בדעתו לשמר -הראש של מתכת. והראש לא כן דבר אם בראשו ממש. ויהי -כאשר פחד הראש כן היה. בדרך אשר הלך נכנס חום השמש במוחו -ויחלה מחליו אשר מת בו. וירא ווייר״גילא כי בחליו ימות ויצו -לתלמידו לשאיתו מן רומא וישאוהו ויקברוהו בארץ שזי״לא מיל אחת -קרוב לים. ועדין שומרים שם עצמותיו מכל אחרים וכאשר ינענע -עצמותיו ויעלום למעלה התמלא זעם הים ותפל למעלה לפי העלות -העצמות עד ישובון למקום ואז נחה הים מזעפו. כי מאד החכים -מכל אדם ותהי חכמה מפוארה בכלי מכוער. כי שפל קומה היה וראש -<span class="pageno" title="כ׳ב" id="page-20_v"></span> -נמוך ושדרתו עקומה ורבו פלאי מעלליו ולא יאמנו להמון ילעגו להם -אם יסופרו כי השומע דבר עליו ולא ידע מהותו ואיכותו ילעג לו כאשר -רבו משפילי השכל מלעיגים על החכמה ואשר מעשה שדים ורוח הם -והם לא הבינו דברו כי לא ידעו האיכות יקל להם המעשה ומה יתרון -לכסיל ילך בחשך ואין נוגה בדרכיהם ויאמרו לא יראה יה ולא ולא יבינו -כי יד אלקים עשתה כל וילכו אחרי שרירות לבן הרע לתור אחרי עיניהם -הזונים לצבור הון ומטבע. ואת פרי השכל המירו בבוסר המטבע ולא -ישיתו ללבבם על מי ועל מה הוסד הטבע ועל כל זאת לא נמנע -בביאורו כמה קבלנו מקדמונים׃ -</p> - -<h3 id="s3_9"><a href="#r3_9">שער ט מדוע הוסד המטבע</a></h3> - -<p><span class="first">המטבע</span> הוסד ופשט בעולם אל חסרון התבואה והבגדים וכל -דבר צריך לגוף את אשר לו תבואה אין לו בגדים. -את אשר לו בגדים אין לו תבואה. מה עשה בראשונה היו מחליפים -זה בזה. ואשר לא היה לו לא זה ולא זה מה יכול לעשות. ויהי כאשר -ראו המשאים את הדבר כי רע הוא ויאמרו איכה נישא משאת בגדים -עמנו בדרך רחוקה לקנות לא אוכל ומשקה ויבקשו מאת אדוני הארץ -לעשות מטבע קטן וקל למען יכול איש לשאת עמו די ספוקו בכל דבר -וקראו לו שם כמו מנהוג. ובלע״ז בוטי״אה ואז פשט המטבע בכל -מקום בלי שנוי. אמנם שוב תדשו בה דברים ונעשו רוב מטבעות. -ועדיין הקטנה והקלה טובה ותקל לשאת כי כן יסדו המשאים -הקדמונים׃ -</p> - -<h3 id="s3_10"><a href="#r3_10">שער י במשאים עברו תמיד ללמוד</a></h3> - -<p><span class="first">הנה</span> התבאר כי המטבע דרשו המשאים עברו האיים והמדינות -כאשר עשו הפלוסוף הגדול אפל״טון נטש אהלו עזב חילו -ללכת באשר ימצא למצא כדור החכמות. גם המלך אפי״לונן עזב -מלכותו ויעבור ממקום למקום לבקש החכמות כאיש דל ואביון וברוב -מקומות נתפס ונמסר מזה לזה מוכה ונמרט ולא שת ללבו כל הקורות -למען דעת היות מנהיג אם אין. ויחתוך עד הגיע מקום תחנות -הפלוסוף היושב בין עמודי הזהב ושמו אר״קץ המלמד לאדם דעת -<span class="pageno" title="כא׳א" id="page-21_r"></span> -בטבע בככבים ובכל מיני חכמת במפת בהכרח מחייב כל הראוי ושולל -כמו כן ויצא לו שם גדול בכל החכמות ומשם הלך לדרכו עד מצא שלחן -זהב מופי הנקרא שלחן השמש לבעבור נחקק עליו מהלך השמש וכל -ההוה ושם למד הרבה סתרי השכל אשר טוב סחרו מסחר כסף. ומשם -נסע ומצא נהר גאני״יץ וכל הארץ אינד״יא עד סופה וכל דרכיו ועמלו -ביגיעת השכל. אלכסנדר יגע והלך ממקום למקום בבקשת החכמה -אמנם יגיעתו היתה בעושר בכבוד ובחיל גדול כמלך הלך לבקש -החכמה ע״כ לא הפליטו אלקים לדעתה כאשר עשו המשאים העוברים -במקלם ברעב ובצמא חרפו נפשם למות עכבו ארץ מגוריהם וילכו -כאשר ימצאו לבקש השכל ולדרוש הפלוסוף. ואחרי הזכרנו נוסיף -בביאור׳ ונבאר מהותה׃ -</p> - -<h3 id="s3_11"><a href="#r3_11">שער יא מהות פלוסופיה</a></h3> - -<p><span class="first">הפלוסופיה</span> היא הכרת כל דבר ותכונה כל מעשה הוה ונעשה -ונמצא יתהוה וימצא למען דעת כי ה׳ הוא הﭏלקים -ואשר יכיר מעלת עצמו. ומהותו ישכיל פלוסופיה. כי לפלוסופים -הכרה דקה מאד כאשר ענה אפלט״ון כי יגעה כל ימיך למצא החכמה -מה תאמר לנו ואיזה דרך הטוב תורינו ונלך בה ויהי כמתלוצץ בעיניו -ויען לו ויאמר לא למדתי דבר ויום ולילה יגעתי ולא מצאתי. ובכן -התנצל מזיד לץ מתלוצץ על השכל ויש פתי ישמע דבר יישר בעיניו ידמה -דעת כל מחקרי תכונת השכל וישמיע לכל מעט חכמתו. ובהודעו -בשכלו נגרע אין בו ממש יוציא לעז על החכמה ותתבזה ולזה כיון -החכם באמרו אל תשליכו הפנינים לפני החזירים כי אין יודעים מעלתם -ולא כן עשו הקדמונים. כתלמי המלך אשר יגע ומצא תנועת הככבים -אשר בגלגלים ואת מדותם. כאשר הקדמנו. ועתה נבאר מדת -הארץ לארכה ורחבה ומדת השמש ואת השמים וירח והככבים -והוכיחם במופת בספרו הנקרא אל״מגסטי. ואחריו מדדו החכמים -ויסכימו לדבריו׃ -</p> - -<h3 id="s3_12"><a href="#r3_12">שער יב במדידת הארץ</a></h3> - -<p><span class="first">הפלוסופים</span> בשכלם מדדו כל הארץ לכל צד בחכמת המחקר -עם חכמת התשבורת מצאו הקף הארץ כמו חגורה -<span class="pageno" title="כא׳ב" id="page-21_v"></span> -בסינר סביבה ואח״כ שטחוהו לארץ ומדדוהו ומצאו ארכה עשרים אלף -וחמש מאות וכ״ח מילין. ובמיל אלף פסיעות. ובפסיעה ד׳ רגלים -וכל רגל ארבע עשרה אצבעות בגודל ארך סביבה. ועביה כמה -נחלקה אל חציה מדדו ומצאו ארך עביה שש ﭏף וחמש מאות ואת גובה -הגלגל מדדו להקיף כל ההוה ויש׃ -</p> - -<h3 id="s3_13"><a href="#r3_13">שער יג מדידת השמש והירח</a></h3> - -<p><span class="first">אחרי</span> בארנו מדת הארץ הקל למו באור מדת הככבים והגלגל ונקל -במדת הארץ הלבנה ונוכיח כי מדת הארץ בהקיפה גדול -מגוף הלבנה ל״ט פעמים ועוד מעט ונחלקה על הארץ כ״ד פעמים וחצי -בעובי הארץ. וגוף השמש גדול מגוף הארץ קס״ו פעמים כך נסו -חכמי התשבורות אשר תמהו לדברי הקדמונים לא האמינו להם עד -בחנו החכמות וימצאו כי כדבריהם כן הוא בגבה ומהות ויקל להאמין -לרב גדלו מן הארץ לרב התרחקו ממנה. אמנם אף כי גבה מאד מדדו -הקדמונים ותלמי הביאו במופת גבהו תקפ״ה פעמים כעובי הארץ׃ -</p> - -<h3 id="s3_14"><a href="#r3_14">שער יד בגודל ובגובה הככבים</a></h3> - -<p><span class="first">גובה</span> הככבים שוה. אמנם בכולם ישתנה ואין שום -ככב קטן נברא להאיר שלא יהיה <span id="corr28">גדול</span> מכל הארץ והימים והגדול -שבכולם הוא ככב חמה כי הוא מאיר כל הככבים. ומן הארץ עד -הככבים מרחק עשרת אלפים וחמשים פעמים כעובי הארץ. ואשר -ישכיל בתשבורת יערך ערך האצבעות והרגלים והמילים בכמה ימים -מהלכת. ואשר יוכל לעלות דרך ישר בלי סביב וילך כ״ה מילין בכל -יום יעלה לככבים בשבע אלף וק״נ שנה. אדם הראשון אלו הלך עד -הנה תמיד כ״ה מילין בכל יום עדין לא יגיע לככבים ויחסר לו לכת -מהלך ב״א מ״ה שנה מיום נברא אדם עד יום נעשה ספר זה -שנת ה׳ ﭏלפי׳ וה׳ לבריאות העולם ועוד דמיון אם היה כדור שם יקל -לפול במאה שנה אז תלך בכל שעה מן כ״ד שעות היום ס״ג מילין וחצי -עד תפול לארץ כי כן הוכיח אשר יסד ספר זה ארבעים פעמים כמהלך -הסוס בלי ינוח והמבין יבין כי גדול וארוך הדבר לפרשו יותר׃ -</p> - -<div> -<span class="pageno" title="כב׳א" id="page-22_r"></span> -</div> - -<h3 id="s3_15"><a href="#r3_15">שער טו סך הכוכבים</a></h3> - -<p><span class="first">אמר</span> תלמי המלך כי הככבים המאירים ברורים הם אלף וי״ב -עם ככבי לכת וסך כלם הידועים כ״ט אלף הם -הנראים לבני אדם. ואת שאינם נראים אין להם מספר ואין איש -יודע מספרם רק מונה מספרם בראש ב״ה וסך הככבים הנראים גבלו -מספרם על ידי הכלי הנכבד אשר עשה תלמי המלך אשר בו ידעו -מספרם ומרחק כל אחד מחבירו. ואלו הכוכבים חקוקים בגלגל -בצלמם בדמותם בחצריהם בטירותם. ומהם לא נכרו יותר מן -הארבעים ושבעה בגלגל ומהם בררו שנים עשר יותר נכבדים וטבעיים -וקראום שנים עשר מזלות הסבבים בעוגל בגלגל לבדם. ואת שבעת -הככבים לבדם ומה גבהו ומה נאוו אשר בחטאו ימות לא יזכה לחזות׳ -ואשר יזכה עלות שם ברגע אחד יהיה למעלה בכל מיני תענוג רוחני -אשר לא ידמה לתענוג גשמי כי לא יוכל איש לדעת רוחב מדורת -בעליונים לא ימלאו כל שכני תבל ויושבי ארץ וימים וכל אשר בהם -ומעט נאריך בבאור מרחב גן עדן רוחניי שמיימי׃ -</p> - -<h3 id="s3_16"><a href="#r3_16">שער יו מרחיב גן <span id="corr29">עדן</span></a></h3> - -<p><span class="first">אם</span> היתה הארץ גדולה מאשר היא מאה אלף פעמים וירבו יושביה -ק׳ אלף פעמים מכל אשר היו בה וכל אחד מוליד בכל יום -ויחיו ק׳ אלף שנה וכל הנולד יהיה עיר ולכל אחד כרך מפואר -גדול לא יחסר בו דבר יערות נהרות תנור וכירים בית הריחים פרדס -וגנים סביבות כרכם. ולכל אחד מאה עבדים ולכל עבד עשרה תחתיו -לא ידמו בגלגל הגדול כגרגיר מלח בים אוקינו׳. ע״כ יאמרו המושלי׳ -מה טוב ונעים להאמין לדעת יוצר הכל אשר יצר הבניינים הגדולים -והמפוארים לשמור מצותיו וחקותיו לבלתי יכעיסוהו בהבליהם וירחקו -נדוד ישובו רשעים שאלה לא יראו המקום הנורא הקדוש אשר מעל -לגלגל הגדול גן עדן שמיימי לא ימלאנו דבר כי אם יקר כבוד יוצרו -ב״ה השר ממלא כל ושני המקומות הם ג״ע וגהינם מתנגדים והעול׳ -ביניהם זה מושך אליו החטאים בנפשותם. וג״ע מושך אליו כל -הטובים והמקומות ההם בלי גבול נודע יש בהם להחזיק כל הנמצאי׳ -לא ימלא מהן. ע״כ אמרתי יגעתי ולא מצאתי אל תאמן כי מלא כל -<span class="pageno" title="כב׳ב" id="page-22_v"></span> -הארץ כבוד השם ובא לטהר מסייעין לו. ואחרי בארנו גדול הגלגל -מקום משכן הככבים ותנועתו נבאר הגלגל אשר לא ינוע בו ובו לא -ישתנה כאשר ילך היש ממקום זה למקום אחר ההולך ינוע והנהלך -ינוח עד שוב הנע למקום הראשון ותמיד המקום ינוח בל יזוז וישתנה -והם השמים המשפיעים לנו את זוהר הגדול הצלול בהיות האויר זך -ודק כאשר מצאו חכמי בחזיון. והשמים ההם מקיפים הגלגל הגדול -ובו נלאו חידות וקצרה שכל אנושי להגיע לתמציתו לא נמצא בו הכרה -והוכחה במופת כי אם על דרך הקבלה לפי דברי הקדמונים׃ -</p> - -<h3 id="s3_17"><a href="#r3_17">שער יז מן השמים ושמי השמים בשמותם</a></h3> - -<p><span class="first">על</span> השמים ההם יש שמים אחרים המקיפים להם סביב ועצם כעין -הבדולח לבן וצלול כקרח הנורא ושמם שמי הבדולח ועל השמים -ההם נוסדו שמים אחרי׳ מקיפין להם סביב ועצמן זהורו שבעתי׳ כאו׳ -החמה ושמם שמי המראה ומשם נפלו המלאכים בדור המבול ויקחו -להם נשים מכל אשר בחרו כי מה נורא המקום ההוא אשר המלאכים לא -זכו היות שם בלתי זולת מלאכי השרת הקדושים׃ -</p> - -<h3 id="s3_18"><a href="#r3_18">שער יח <span id="corr30">בתענוגי</span> גן עדן השמיימי</a></h3> - -<p><span class="first">הנה</span> התבאר אשר ג״ע למעלה כל הגלגלים ושם מקום התענוג -והשמחה ההוד וההדר וכבוד השם נגלה גלוי לכל ראש אוכלי׳ -והוא המקום המובחר משכן כבוד אלקי ישראל אף כי נמצא בכל לא -נגלה רק שם כי אין נסתר מנגד עיניו רואה כל וציפה כי שומר הכל הוא -ואם תתמהו אם יראה השם ב״ה כל הנמצאים כי המשל -בדבור היוצא מפי איש וכל העומדים שם ישמעו כל המאמר אף כי יצא -מפי אחד כי כן משפט חוש השמע עא״כו עין היוצר אשר כל צופה -כי כל הגוים כאין נגדו. ועוד המשל כנר תאיר על כמה דברים בפעם -אחד וכאשר <span id="corr31">נפלאו</span> פעליו איך יתמהו על פלאי השם הפועל ב״ה אשר -הכל נעשה במאמרו וכבודו מלא כל. ובג״ע מקום משכן הקדושים -והיראים והמלאכים אשר לא יגיעו שכל מעשיו לדעת מהותו ואת -תענוגו ואם יחכם איש מכל אשר לפניו ולו מאות אלף לשונות ומאה -אלף לבבות מושכלים כל אחד בכל אשר היה לפניו לא יוכלו לחוק -<span class="pageno" title="כג׳א" id="page-23_r"></span> -בספר חלק אחד מאלף אלפים מן השמחה והתענוג וההוד והנוי אשר -יקרה לשכנים שם אשר נבזה גם הנמאס שם לא יטוש הנאתו הרוחנית -יום אחד להיות מלך על כל העולם כלו לעולם. כי כאשר לא ישיג -העור אור השמש מטעם שלא ראה אותו מעולם. כך אי אפשר להשיג -תענוג גן עדן אשר הוא אור רוחניי וכמו שא״ז״ל ראה שאין העולם -כדאי להשתמש באור וגנזו לצדיקים לעתיד לבא וכמו שאמרו השמש -הוא אחד משתין אלפין וחמש ושבעין חולקין מההוא נהורא דאתגניז. -ומטעם זה כל היעודים <span id="corr32">שנכתבו</span> בתורה -הם כלם <span id="corr33">תענוגים</span> גשמים כמו -שאמר הכתוב ואכלתם לחמיכם לשובע. הגם שרומזים לדברים -רוחניים כי אלו נכתב בתורה יעודים רוחניים כמו תענוגי הנשמות -לא יעשו ההמון שאינם מבינים אלו הענינים המצות בעבורם כיון שאי -אפשר להם לציירם בשכלם. לכן רמוז הדברים רוחניים בעניינים -גשמיים כמו הלויתן ובהמות בהררי אלף. מכל מקום כל איש אשר -יראת ה׳ על פניו מצפה לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו כן יזכנו -לראות בטובו׃ -</p> - -<div class="colophon"> - <p class="larger">תם ונשלם שבח לאל בורא עולם</p> - <p class="larger">והיתה השלמתו יום שהוכפל בו בכי טוב כ״ג - אדר תצ״ג לפק׃</p> - - <p>על ידי הפועל המסדר במלאכת הקודש באמונה - נאם. זלמן בן כמהו״רר משה פ״פנר״ו׃ זעציר מק״ק - אמשטרדם׃</p> - - <div class="image-center"> - <img style="width: 40em; margin-top: 2em;" src="images/colophon.png" alt=""/> - </div> - -</div> - -<div class="blankpage"> -<span class="pageno" title="כג׳ב" id="page-23_v"></span> -</div> - -<div class="tn section"> - <h2>הערת עורך המהדורה האלקטרונית:</h2> - - <p> - צורת הכתיב והדיקדוק נשמרו נאמנים למקור, לרוב בהקשר להוספה או להשמטה של אימות - קריאה כמו האותיות ו׳ וי׳, לארתוגרפיה משתנה ולשיבושים במילים הלועזיות. - מילים מקוצרות בידי גרש, והצירוף א-ל (ﭏ) נשמרו כבמקור. למען הסר ספק - נעשה עיון במהדורות נוספות של הספר (ווילנא, מהוראדנה תקס״ב; וורשא, ראטהער 1862; מונקאטש, בלייער עט קאהן תרנ״ז), - אם כי כל מהדורה גם מכניסה שינוים משלה. - </p> - - <p>השגיאות דפוס הבאות תוקנו:</p> - <ul> - <li><span class="loc">עמוד ב׳א, שורה 10:</span> - מן האש וסכבי׳ מדלגי׳ ← <a href="#corr1"> מן האש וככבי׳ מדלגי׳</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ב׳א, ש׳ 22:</span> - מדוע הוסד הטבע ← <a href="#r3_9"> מדוע הוסד המטבע</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ב׳א, ש׳ 11:</span> - מן התנינים הפרהים ← <a href="#corr2"> מן התנינים הפרחים</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ב׳ב, ש׳ 8:</span> - וטבע הטובה מתאחתת ← <a href="#corr3"> וטבע הטובה מתאחדת</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ב׳ב, ש׳ 13:</span> - ולהשכ לו ולייסרו ← <a href="#corr4"> ולהשכילו ולייסרו</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ב׳ב, ש׳ 26:</span> - למע ינחלו טובו ← <a href="#corr5"> למען ינחלו טובו</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ד׳א, ש׳ 23:</span> - זלותי יראה ← <a href="#corr6"> זולתי יראה</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ד׳ב, ש׳ 9:</span> - פנה ממנ יתד ← <a href="#corr7"> פנה ממנו יתד</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ד׳ב, ש׳ 27:</span> - וישטטה לעת זקנתו ← <a href="#corr8"> וישתטה לעת זקנתו</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ז׳א, ש׳ 8:</span> - לפי קצר השגחינו ← <a href="#corr9"> לפי קצר השגתינו</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ז׳א, ש׳ 17:</span> - ואבן הארביע ← <a href="#corr10"> ואבן הרביעי</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ז׳ב, ש׳ 13:</span> - ומשם יכרדו ← <a href="#corr11"> ומשם יפרדו</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ז׳ב, ש׳ 25:</span> - ונושאים בצרפניהם ← <a href="#corr12"> ונושאים בצפרניהם</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ט׳א, ש׳ 24:</span> - אשר בהם. יפילו ← <a href="#corr13"> אשר בהם יפילו</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ ט׳א, ש׳ 30:</span> - ויש בה כה גדול ← <a href="#corr14"> ויש בה כח גדול</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ י׳א, ש׳ 26:</span> - כתורץ גר״יץ׃ ← <a href="#corr15"> כתורת גר״יץ׃</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ י׳ב, ש׳ 18:</span> - ולחחר השנה ← <a href="#corr16"> ולאחר השנה</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ י׳ב, ש׳ 20:</span> - קליפתן קאניילאי ← <a href="#corr17">קליפתן קאנ״ילאי</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ יב׳א, ש׳ 5:</span> - והב׳ תניח ← <a href="#corr18"> והב׳ תניח.</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ יג׳א, ש׳ 19:</span> - וחשובתה אל הים. ← <a href="#corr19"> ותשובתה אל הים.</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ יג׳ב, ש׳ 19:</span> - ובתדינות עכו יש חול ← <a href="#corr20"> ובמדינות עכו יש חול</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ יד׳א, ש׳ 23:</span> - היושב ם עליה. ← <a href="#corr21"> היושבים עליה.</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ טו׳א, ש׳ 18:</span> - כי כאוי׳ מפצצם ← <a href="#corr22"> כי כאוי׳ מפצצם׃</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ טז׳ב, ש׳ 17:</span> - בכל יום ← <a href="#corr23"> בכל יום׃</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ יז׳א, ש׳ 2:</span> - בשנתם רואם ← <a href="#corr24"> בשנתם רואים</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ יז׳ב, ש׳ 9:</span> - מד יזרח השמש ← <a href="#corr25"> עד יזרח השמש</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ יח׳א, ש׳ 8:</span> - בלוקת השמש ← <a href="#corr26"> בלקות השמש</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ יח׳א, ש׳ אחרונה:</span> - השמים העליונים והככבם ← <a href="#corr27"> השמים העליונים והככבים</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ כא׳ב, ש׳ 17:</span> - שלא יהיה גודל ← <a href="#corr28"> שלא יהיה גדול</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ כב׳א, ש׳ 15:</span> - מרחיב גן עדם ← <a href="#corr29"> מרחיב גן עדן</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ כב׳ב, ש׳ 16:</span> - בתענוני גן עדן ← <a href="#corr30"> בתענוגי גן עדן</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ כב׳ב, ש׳ 25:</span> - וכאשר נפלעו ← <a href="#corr31"> וכאשר נפלאו</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ כג׳א, ש׳ 8:</span> - שנכתבא בתורה ←<a href="#corr32"> שנכתבו בתורה</a></li> - <li><span class="loc">ע׳ כג׳א, ש׳ 9:</span> - תענונים גשמים ←<a href="#corr33"> תענוגים גשמים</a></li> -</ul> -</div> - - - - - - - - - -<pre xml:lang="en" style="direction: ltr"> - - - - - -End of the Project Gutenberg EBook of Tsel Ha'Olam, by -Gauthier (or Goussin) de Metz and Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -*** END OF THIS PROJECT GUTENBERG EBOOK TSEL HA'OLAM *** - -***** This file should be named 61024-h.htm or 61024-h.zip ***** -This and all associated files of various formats will be found in: - http://www.gutenberg.org/6/1/0/2/61024/ - -Produced by Enrico Segre, using the facilities of -Distributed Proofreaders Italia at -http://dp-test.dm.unipi.it/ - -Updated editions will replace the previous one--the old editions will -be renamed. - -Creating the works from print editions not protected by U.S. copyright -law means that no one owns a United States copyright in these works, -so the Foundation (and you!) can copy and distribute it in the United -States without permission and without paying copyright -royalties. Special rules, set forth in the General Terms of Use part -of this license, apply to copying and distributing Project -Gutenberg-tm electronic works to protect the PROJECT GUTENBERG-tm -concept and trademark. Project Gutenberg is a registered trademark, -and may not be used if you charge for the eBooks, unless you receive -specific permission. If you do not charge anything for copies of this -eBook, complying with the rules is very easy. You may use this eBook -for nearly any purpose such as creation of derivative works, reports, -performances and research. They may be modified and printed and given -away--you may do practically ANYTHING in the United States with eBooks -not protected by U.S. copyright law. Redistribution is subject to the -trademark license, especially commercial redistribution. - -START: FULL LICENSE - -THE FULL PROJECT GUTENBERG LICENSE -PLEASE READ THIS BEFORE YOU DISTRIBUTE OR USE THIS WORK - -To protect the Project Gutenberg-tm mission of promoting the free -distribution of electronic works, by using or distributing this work -(or any other work associated in any way with the phrase "Project -Gutenberg"), you agree to comply with all the terms of the Full -Project Gutenberg-tm License available with this file or online at -www.gutenberg.org/license. - -Section 1. General Terms of Use and Redistributing Project -Gutenberg-tm electronic works - -1.A. By reading or using any part of this Project Gutenberg-tm -electronic work, you indicate that you have read, understand, agree to -and accept all the terms of this license and intellectual property -(trademark/copyright) agreement. If you do not agree to abide by all -the terms of this agreement, you must cease using and return or -destroy all copies of Project Gutenberg-tm electronic works in your -possession. If you paid a fee for obtaining a copy of or access to a -Project Gutenberg-tm electronic work and you do not agree to be bound -by the terms of this agreement, you may obtain a refund from the -person or entity to whom you paid the fee as set forth in paragraph -1.E.8. - -1.B. "Project Gutenberg" is a registered trademark. It may only be -used on or associated in any way with an electronic work by people who -agree to be bound by the terms of this agreement. There are a few -things that you can do with most Project Gutenberg-tm electronic works -even without complying with the full terms of this agreement. See -paragraph 1.C below. There are a lot of things you can do with Project -Gutenberg-tm electronic works if you follow the terms of this -agreement and help preserve free future access to Project Gutenberg-tm -electronic works. See paragraph 1.E below. - -1.C. The Project Gutenberg Literary Archive Foundation ("the -Foundation" or PGLAF), owns a compilation copyright in the collection -of Project Gutenberg-tm electronic works. Nearly all the individual -works in the collection are in the public domain in the United -States. If an individual work is unprotected by copyright law in the -United States and you are located in the United States, we do not -claim a right to prevent you from copying, distributing, performing, -displaying or creating derivative works based on the work as long as -all references to Project Gutenberg are removed. Of course, we hope -that you will support the Project Gutenberg-tm mission of promoting -free access to electronic works by freely sharing Project Gutenberg-tm -works in compliance with the terms of this agreement for keeping the -Project Gutenberg-tm name associated with the work. You can easily -comply with the terms of this agreement by keeping this work in the -same format with its attached full Project Gutenberg-tm License when -you share it without charge with others. - -1.D. The copyright laws of the place where you are located also govern -what you can do with this work. Copyright laws in most countries are -in a constant state of change. If you are outside the United States, -check the laws of your country in addition to the terms of this -agreement before downloading, copying, displaying, performing, -distributing or creating derivative works based on this work or any -other Project Gutenberg-tm work. The Foundation makes no -representations concerning the copyright status of any work in any -country outside the United States. - -1.E. Unless you have removed all references to Project Gutenberg: - -1.E.1. The following sentence, with active links to, or other -immediate access to, the full Project Gutenberg-tm License must appear -prominently whenever any copy of a Project Gutenberg-tm work (any work -on which the phrase "Project Gutenberg" appears, or with which the -phrase "Project Gutenberg" is associated) is accessed, displayed, -performed, viewed, copied or distributed: - - This eBook is for the use of anyone anywhere in the United States and - most other parts of the world at no cost and with almost no - restrictions whatsoever. You may copy it, give it away or re-use it - under the terms of the Project Gutenberg License included with this - eBook or online at www.gutenberg.org. If you are not located in the - United States, you'll have to check the laws of the country where you - are located before using this ebook. - -1.E.2. If an individual Project Gutenberg-tm electronic work is -derived from texts not protected by U.S. copyright law (does not -contain a notice indicating that it is posted with permission of the -copyright holder), the work can be copied and distributed to anyone in -the United States without paying any fees or charges. If you are -redistributing or providing access to a work with the phrase "Project -Gutenberg" associated with or appearing on the work, you must comply -either with the requirements of paragraphs 1.E.1 through 1.E.7 or -obtain permission for the use of the work and the Project Gutenberg-tm -trademark as set forth in paragraphs 1.E.8 or 1.E.9. - -1.E.3. If an individual Project Gutenberg-tm electronic work is posted -with the permission of the copyright holder, your use and distribution -must comply with both paragraphs 1.E.1 through 1.E.7 and any -additional terms imposed by the copyright holder. Additional terms -will be linked to the Project Gutenberg-tm License for all works -posted with the permission of the copyright holder found at the -beginning of this work. - -1.E.4. Do not unlink or detach or remove the full Project Gutenberg-tm -License terms from this work, or any files containing a part of this -work or any other work associated with Project Gutenberg-tm. - -1.E.5. Do not copy, display, perform, distribute or redistribute this -electronic work, or any part of this electronic work, without -prominently displaying the sentence set forth in paragraph 1.E.1 with -active links or immediate access to the full terms of the Project -Gutenberg-tm License. - -1.E.6. You may convert to and distribute this work in any binary, -compressed, marked up, nonproprietary or proprietary form, including -any word processing or hypertext form. However, if you provide access -to or distribute copies of a Project Gutenberg-tm work in a format -other than "Plain Vanilla ASCII" or other format used in the official -version posted on the official Project Gutenberg-tm web site -(www.gutenberg.org), you must, at no additional cost, fee or expense -to the user, provide a copy, a means of exporting a copy, or a means -of obtaining a copy upon request, of the work in its original "Plain -Vanilla ASCII" or other form. Any alternate format must include the -full Project Gutenberg-tm License as specified in paragraph 1.E.1. - -1.E.7. Do not charge a fee for access to, viewing, displaying, -performing, copying or distributing any Project Gutenberg-tm works -unless you comply with paragraph 1.E.8 or 1.E.9. - -1.E.8. You may charge a reasonable fee for copies of or providing -access to or distributing Project Gutenberg-tm electronic works -provided that - -* You pay a royalty fee of 20% of the gross profits you derive from - the use of Project Gutenberg-tm works calculated using the method - you already use to calculate your applicable taxes. The fee is owed - to the owner of the Project Gutenberg-tm trademark, but he has - agreed to donate royalties under this paragraph to the Project - Gutenberg Literary Archive Foundation. Royalty payments must be paid - within 60 days following each date on which you prepare (or are - legally required to prepare) your periodic tax returns. Royalty - payments should be clearly marked as such and sent to the Project - Gutenberg Literary Archive Foundation at the address specified in - Section 4, "Information about donations to the Project Gutenberg - Literary Archive Foundation." - -* You provide a full refund of any money paid by a user who notifies - you in writing (or by e-mail) within 30 days of receipt that s/he - does not agree to the terms of the full Project Gutenberg-tm - License. You must require such a user to return or destroy all - copies of the works possessed in a physical medium and discontinue - all use of and all access to other copies of Project Gutenberg-tm - works. - -* You provide, in accordance with paragraph 1.F.3, a full refund of - any money paid for a work or a replacement copy, if a defect in the - electronic work is discovered and reported to you within 90 days of - receipt of the work. - -* You comply with all other terms of this agreement for free - distribution of Project Gutenberg-tm works. - -1.E.9. If you wish to charge a fee or distribute a Project -Gutenberg-tm electronic work or group of works on different terms than -are set forth in this agreement, you must obtain permission in writing -from both the Project Gutenberg Literary Archive Foundation and The -Project Gutenberg Trademark LLC, the owner of the Project Gutenberg-tm -trademark. Contact the Foundation as set forth in Section 3 below. - -1.F. - -1.F.1. Project Gutenberg volunteers and employees expend considerable -effort to identify, do copyright research on, transcribe and proofread -works not protected by U.S. copyright law in creating the Project -Gutenberg-tm collection. Despite these efforts, Project Gutenberg-tm -electronic works, and the medium on which they may be stored, may -contain "Defects," such as, but not limited to, incomplete, inaccurate -or corrupt data, transcription errors, a copyright or other -intellectual property infringement, a defective or damaged disk or -other medium, a computer virus, or computer codes that damage or -cannot be read by your equipment. - -1.F.2. LIMITED WARRANTY, DISCLAIMER OF DAMAGES - Except for the "Right -of Replacement or Refund" described in paragraph 1.F.3, the Project -Gutenberg Literary Archive Foundation, the owner of the Project -Gutenberg-tm trademark, and any other party distributing a Project -Gutenberg-tm electronic work under this agreement, disclaim all -liability to you for damages, costs and expenses, including legal -fees. YOU AGREE THAT YOU HAVE NO REMEDIES FOR NEGLIGENCE, STRICT -LIABILITY, BREACH OF WARRANTY OR BREACH OF CONTRACT EXCEPT THOSE -PROVIDED IN PARAGRAPH 1.F.3. YOU AGREE THAT THE FOUNDATION, THE -TRADEMARK OWNER, AND ANY DISTRIBUTOR UNDER THIS AGREEMENT WILL NOT BE -LIABLE TO YOU FOR ACTUAL, DIRECT, INDIRECT, CONSEQUENTIAL, PUNITIVE OR -INCIDENTAL DAMAGES EVEN IF YOU GIVE NOTICE OF THE POSSIBILITY OF SUCH -DAMAGE. - -1.F.3. LIMITED RIGHT OF REPLACEMENT OR REFUND - If you discover a -defect in this electronic work within 90 days of receiving it, you can -receive a refund of the money (if any) you paid for it by sending a -written explanation to the person you received the work from. If you -received the work on a physical medium, you must return the medium -with your written explanation. The person or entity that provided you -with the defective work may elect to provide a replacement copy in -lieu of a refund. If you received the work electronically, the person -or entity providing it to you may choose to give you a second -opportunity to receive the work electronically in lieu of a refund. If -the second copy is also defective, you may demand a refund in writing -without further opportunities to fix the problem. - -1.F.4. Except for the limited right of replacement or refund set forth -in paragraph 1.F.3, this work is provided to you 'AS-IS', WITH NO -OTHER WARRANTIES OF ANY KIND, EXPRESS OR IMPLIED, INCLUDING BUT NOT -LIMITED TO WARRANTIES OF MERCHANTABILITY OR FITNESS FOR ANY PURPOSE. - -1.F.5. Some states do not allow disclaimers of certain implied -warranties or the exclusion or limitation of certain types of -damages. If any disclaimer or limitation set forth in this agreement -violates the law of the state applicable to this agreement, the -agreement shall be interpreted to make the maximum disclaimer or -limitation permitted by the applicable state law. The invalidity or -unenforceability of any provision of this agreement shall not void the -remaining provisions. - -1.F.6. INDEMNITY - You agree to indemnify and hold the Foundation, the -trademark owner, any agent or employee of the Foundation, anyone -providing copies of Project Gutenberg-tm electronic works in -accordance with this agreement, and any volunteers associated with the -production, promotion and distribution of Project Gutenberg-tm -electronic works, harmless from all liability, costs and expenses, -including legal fees, that arise directly or indirectly from any of -the following which you do or cause to occur: (a) distribution of this -or any Project Gutenberg-tm work, (b) alteration, modification, or -additions or deletions to any Project Gutenberg-tm work, and (c) any -Defect you cause. - -Section 2. Information about the Mission of Project Gutenberg-tm - -Project Gutenberg-tm is synonymous with the free distribution of -electronic works in formats readable by the widest variety of -computers including obsolete, old, middle-aged and new computers. It -exists because of the efforts of hundreds of volunteers and donations -from people in all walks of life. - -Volunteers and financial support to provide volunteers with the -assistance they need are critical to reaching Project Gutenberg-tm's -goals and ensuring that the Project Gutenberg-tm collection will -remain freely available for generations to come. In 2001, the Project -Gutenberg Literary Archive Foundation was created to provide a secure -and permanent future for Project Gutenberg-tm and future -generations. To learn more about the Project Gutenberg Literary -Archive Foundation and how your efforts and donations can help, see -Sections 3 and 4 and the Foundation information page at -www.gutenberg.org - - - -Section 3. Information about the Project Gutenberg Literary Archive Foundation - -The Project Gutenberg Literary Archive Foundation is a non profit -501(c)(3) educational corporation organized under the laws of the -state of Mississippi and granted tax exempt status by the Internal -Revenue Service. The Foundation's EIN or federal tax identification -number is 64-6221541. Contributions to the Project Gutenberg Literary -Archive Foundation are tax deductible to the full extent permitted by -U.S. federal laws and your state's laws. - -The Foundation's principal office is in Fairbanks, Alaska, with the -mailing address: PO Box 750175, Fairbanks, AK 99775, but its -volunteers and employees are scattered throughout numerous -locations. Its business office is located at 809 North 1500 West, Salt -Lake City, UT 84116, (801) 596-1887. Email contact links and up to -date contact information can be found at the Foundation's web site and -official page at www.gutenberg.org/contact - -For additional contact information: - - Dr. Gregory B. Newby - Chief Executive and Director - gbnewby@pglaf.org - -Section 4. Information about Donations to the Project Gutenberg -Literary Archive Foundation - -Project Gutenberg-tm depends upon and cannot survive without wide -spread public support and donations to carry out its mission of -increasing the number of public domain and licensed works that can be -freely distributed in machine readable form accessible by the widest -array of equipment including outdated equipment. Many small donations -($1 to $5,000) are particularly important to maintaining tax exempt -status with the IRS. - -The Foundation is committed to complying with the laws regulating -charities and charitable donations in all 50 states of the United -States. Compliance requirements are not uniform and it takes a -considerable effort, much paperwork and many fees to meet and keep up -with these requirements. We do not solicit donations in locations -where we have not received written confirmation of compliance. To SEND -DONATIONS or determine the status of compliance for any particular -state visit www.gutenberg.org/donate - -While we cannot and do not solicit contributions from states where we -have not met the solicitation requirements, we know of no prohibition -against accepting unsolicited donations from donors in such states who -approach us with offers to donate. - -International donations are gratefully accepted, but we cannot make -any statements concerning tax treatment of donations received from -outside the United States. U.S. laws alone swamp our small staff. - -Please check the Project Gutenberg Web pages for current donation -methods and addresses. Donations are accepted in a number of other -ways including checks, online payments and credit card donations. To -donate, please visit: www.gutenberg.org/donate - -Section 5. General Information About Project Gutenberg-tm electronic works. - -Professor Michael S. Hart was the originator of the Project -Gutenberg-tm concept of a library of electronic works that could be -freely shared with anyone. For forty years, he produced and -distributed Project Gutenberg-tm eBooks with only a loose network of -volunteer support. - -Project Gutenberg-tm eBooks are often created from several printed -editions, all of which are confirmed as not protected by copyright in -the U.S. unless a copyright notice is included. Thus, we do not -necessarily keep eBooks in compliance with any particular paper -edition. - -Most people start at our Web site which has the main PG search -facility: www.gutenberg.org - -This Web site includes information about Project Gutenberg-tm, -including how to make donations to the Project Gutenberg Literary -Archive Foundation, how to help produce our new eBooks, and how to -subscribe to our email newsletter to hear about new eBooks. - - - -</pre> - -</body> -</html> diff --git a/old/61024-h/images/colophon.png b/old/61024-h/images/colophon.png Binary files differdeleted file mode 100644 index c35f2c1..0000000 --- a/old/61024-h/images/colophon.png +++ /dev/null diff --git a/old/61024-h/images/cover.jpg b/old/61024-h/images/cover.jpg Binary files differdeleted file mode 100644 index a92c617..0000000 --- a/old/61024-h/images/cover.jpg +++ /dev/null |
