diff options
Diffstat (limited to 'old/61024-0.txt')
| -rw-r--r-- | old/61024-0.txt | 1857 |
1 files changed, 0 insertions, 1857 deletions
diff --git a/old/61024-0.txt b/old/61024-0.txt deleted file mode 100644 index fc8e3c0..0000000 --- a/old/61024-0.txt +++ /dev/null @@ -1,1857 +0,0 @@ -The Project Gutenberg EBook of Tsel Ha'Olam, by -Gauthier (or Goussin) de Metz and Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -This eBook is for the use of anyone anywhere in the United States and most -other parts of the world at no cost and with almost no restrictions -whatsoever. You may copy it, give it away or re-use it under the terms of -the Project Gutenberg License included with this eBook or online at -www.gutenberg.org. If you are not located in the United States, you'll have -to check the laws of the country where you are located before using this ebook. - -Title: Tsel Ha'Olam - -Author: Gauthier (or Goussin) de Metz - Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -Translator: Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -Release Date: January 30, 2020 [EBook #61024] - -Language: Hebrew - -Character set encoding: UTF-8 - -*** START OF THIS PROJECT GUTENBERG EBOOK TSEL HA'OLAM *** - - - - -Produced by Enrico Segre, using the facilities of -Distributed Proofreaders Italia at -http://dp-test.dm.unipi.it/ - - - - - - - - - - ספר - צל העולם - - -שחיבר הגאון המופלא המקובל האלקי המפורסם התוכן הגדול מהור״ר מתתיהו בן -מהו״רר שלמה דלקארט זצ״ל מדבר מחדושי ארבע חלקי העולם ומעניני גן עדן -וגהינם וארבע יסודות בקיצור נמרץ וכלל בו הרבה חכמות ודברים נוראים מגבורת -ה׳ בבריאותיו כאשר יראה המעיין במפתחת השערים והיה זה הספר כמוס באוצר -בכתיבת יד ועתה לזכות הרבים שיכירו וידעו מנפלאות ה׳׃ - -הובא לבית הדפוס על ידי הנעלה בהר״ר וואלף פרנקפורט׃ - - באמשטרדם - - תצ״ג לפק - - - - - הקדמת המחבר - - -אמר המחבר חפשתי ומצאתי ספר זה כולל פתח החכמות וציורי השטחיות הממודדים -להכדריים ונשלם הספר על יד אחד מחכמי הגוים והנה הוא מפתח השכלי׳ לבעבור -התבאר חלקי העולם ומשכנותיו במדינות באיים בימים ובישוב וכל אשר תחת גלגל -היומי מבואר בו על דרך הקצור ובפרט. ואשתומם המחזה ואומר אהה ה׳ מדוע ירש -בן האמה נאות השכל ובן הגברה ישב בדד וידום. וחפץ בידי יצלי׳ כי לא לרוב -שכלי הרבותי גדר ההעתקה כי אם אל סבת ההבנה במועתק ומעתק והמעתיק מלאו לבו -נדבה רוחו לקרב׳ אל המלאכה להעתיק הספר ונקרא שמו בישראל׃ - -צל העולם והנה נחלק לשלשה חלקים ושעריו תשעה וששים - - - חלק הראשון יש בו י״ד שערים - - א תכלית האדם - ב מדוע נברא העולם - ג מדוע נעש׳ האדם בצלמו - ד מדוע לא נעשה שלא יחטא - ה איך נמצאו ז׳ החכמות - ו מג׳ אומות אשר השכינו הפלוסופים - ז מנהג ז׳ החכמות - ח מהות הטבע ומפעלו - ט באור הגלגל - י איך נוסדו ארבע התולדות - יא איך הארץ עומדת - יב מהו עוגל הארץ - יג מדוע נעשה עגול - יד תנועות הגלגלים והכוכבים - - - חלק שני יש בו שבעה ושלשים שערים - - א מבוא החלק - ב התבאר׳ הארץ בחלקי׳ - ג גן עדן הארציי - ד מארץ הי״נד - ה במדינות הי״נד והכרת׳ - ו מן שרפי הינ״ד - ז תועליות אבני הי״נד - ח ממדינות ארץ הי״נד - ט ממדינות אסייא צעירה - י מן דגי ארץ אינדיא - יא מאלני ארץ הי״נד - יב ממדינת אירופא - יג בארצות אופריקא - יד באיי הימים ועשרם - טו בשנוי המדינות - יו בארצות הבהמות - יז בארצות העופות - יח בדברים המצויי׳ - יט בדברים תחת לארץ - ך ממקום גהינם ומהותו - כא ביסוד ב׳ הוא מים - כב איך מים מתוקים - כג בשינוי המעיינות - כד איך תבקע הארץ - כה מדוע הים מלוח - כו מן האויר - כז בעננים וגשמים - כה בדבר הכפור והשלג - כט בברד קייצי - ל ברעמים ובזיקים - לא בדברי הרוחות - לב מן האש וככבי׳ מדלגי׳ - לג מן התנינים הפרחים - לד באויר עליוני הזך - לה במחשך גוף הלבנה - לו בימי השבוע - לז בתנועות הגלגל הגדול - - - חלק שלישי ויש בו שמנה עשר שערים - - א בדברי היום והלילה - ב איך תקבל הלבנה מאור - ג בלקות השמש - ד בטבע הגלגל הגדול - ה במדידת הכוכבים - ו מתלמי מלך מצרים - ז איך הצילו החכמות - ח במפתי ווייר״גילא - ט מדוע הוסד המטבע - י במשאים עברו ללמוד - יא מהות פלוסופיא - יב במדידת הארץ - יג מדידת השמש - יד בגודל וגובה הכוכבים - טו סך הכוכבים - טז מרחב גן עדן - יז מן שמי השמים - יח בתענוגי גן עדן - - - - - צל העולם חלק א - - - שער א תכלית האדם - -עזרי מעם ה׳ כי בעלות במחשבת היוצר לברא העול׳ לא לצרכו בראו לא ליתרונו -יוסד כי לא נתעלה בשום דבר מחודש כדכתיב אני ה׳ לא שניתי לפני׳ ולאחו׳ אחד -בלי שנוי בלי פירוד בלי חבור בלי ראשי׳ בלי תכלית אין לו דבר נושן ולא -מחודש כי הכל בידו עתים זמנים ימי׳ שנים חדשים אינם לפניו רגעי חלק השעה -והוא טוב וחשוב לו וברע לא יחפוץ וטבעי הרעה מתנגדת וטבע הטובה מתאחדת לכן -נשמת האדם היא העולה למעל׳ ורוח הבהמה שבא אל טבעה תרד למטה לארץ ונמשל -האדם לכלי היין השוקט על שמריו כי תמיד היין עולה למעלה והשמרים יורדים -למטה בשולי הכלי והעולה הוא הטוב והיורד הוא הרעה ולא יעמוד זה בלתי זה -והאד׳ הרוח הטוב יתאמץ בו להדריכו ולהשכילו ולייסרו עזוב חיי העולם הקצר -ורוח הבהמה שבו יתאמץ לאכול ולשתות ולהעמיד הגוף על כן לא יעמיד איש בלתי -שניהם והחכם עיניו בראשו לדעת אחר מי ילך אף כי לשניהם יצטרך שמי שתרח בערב -שבת יאכל בשבת כן לא יקנה איש העולם הארוך אם לא בעולם הקצר על כן לא טוב -להרחיק רוח הבהמה מכל וכל כדכתיב אל תשקצו את נפשותיכם והרז״ל אסור לסנף -עצמו בתענית ואמר אביי בר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותי׳ אמנם -ימשוך איש רובו בכל דרכיו אחרי האנושי ומיעוטו אחרי הבהמיי והיינו דכתיב -ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע כלומר בידך הם עשה -הטוב בעינך כי צריך כל איש לשניהם ואמנם יזהר איש לבלתי יורגל לכת אחרי -הבהמיי אם לא להעמיד גופו בצמצום׃ - - - שער ב מדוע נברא העולם - -הנה התבאר כי לא הוצרך היוצר ליצירת העולם אם לרוב חסדיו למען ינחלו טובו -יתמכו כבוד שפלי רוח נמוכי לב כאשר נראה לעין אשר חלק מהודו לבריותיו -והיינו דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה כי בחסד נברא העולם בלי צורך לו ועוד סבה -אחרת למען ינחלו ימצאו מספרים מעת הודו מכירי קצת הודו ופלאיו ולראות מידי -יום יום גבורותיו ועלנו לשבח לאשר עשנו לתועלותינו וכל דרכיו ﭏינו לחייתנו -יוצר כזה יתפאר ויתרומם׃ - - - שער ג מדוע נעשה אדם בצלמו - -יתברך אל חי עלת העלות אשר יצר את האדם בצלמו ויבחר בו מכל יצריו מעלה ומטה -כאשר נראה כי האדם עליון על כל היצורים כמו שמצינו בשלמה המלך וישב שלמה על -כסא ה׳ שמלך אף על המלאכי׳ אף על השדי׳ ולא מצינו מלאך ולא שד מושל על -אנשי׳ ועושה בהם רצונו והטעם כי אין ביצורי׳ עובד נאמן כאדם כי המלאכי׳ אין -בהם יצר הרע ואין ביניהם הרגל עבירה כי אין שם רציחה וניאוף וגניבה וגזל -ועבודה זרה אמנם בקש היוצר למצוא יצירה אחת יודעת טוב ורע ובעלת יצר טוב -ויצר רע אשר תבח׳ בטוב ותמאס ברע ואז ישמח במעשיו ע״כ יצר האד׳ בצלמו כלומ׳ -ממוסך מכל חציו מן העליונים וחציו מן התחתוני׳ ותארו והרגושיותיו על כל -והשליטו בחושיו לטוב ולרע כי חמשתם לרע ירוצו ולטוב ימהרו וחפץ זכות הלב -ויושר לכתו׃ - - - שער ד מדוע לא נעשה האדם אשר לא יחטא - -הנה הקדמנו בשער ג׳ אשר חפץ השם ביצירת האיש מכל יצוריו לבעבור היות בו דעת -עשות הטוב והרע כי בעשותו הטוב בהכרח לא אליו גמול כי אם תאסר הכסיל אשר -קרע כסותו בטבע יש לו יתרון אשר לא יקרע כסות ולא יעשה שטות כי בהכרח לא -יוכל ואין לו גמול אל המונעו מן החוזק כן האדם אם נעשה בטבע אשר לא יחטא מה -גמול יש לו המוכרח עשות הטוב מי יגמול לו אמנם היודע הטוב והרע ותשתאה נפשו -הבהמית עשות הרע ויעצור ברוחו ויסבול הלעג והבוז והצער והחוסר כאשר עשו -המשאים הקדמונים עזבו חילם נטשו אהלים לכת באשר ימצאו השכל וחכמת הלמודיות -לבא אל תכונת העולם ומעשיהו יגעו ומצאו ויסדו שבע החכמות כאשר נבאר בעזרת -הצור ובישועתו׃ - - - שער ה איך נמצאו שבע החכמות וסדרם - -הנה כבר בארנו מפעל המשאים ולא נודע הסבה. אמת כי בימים הקדמונים העם -הולכים בחשך ולא אור תמהו על הגלגל המקיף והככבים בלילה מאירים ושקיעתם -למזרח והאחד ממהר בשקיעתו מחבירו וביום ראו השמש זורח מן המזרח ועולה עד -חצי היום ובחצי היום עד הערב ישוב על עקביו ובליל׳ ראו הלבנה פעמים חסיר׳ -פעמים שלימה פעמים מליאה עגולה אז פנו מכל עסקיהם להבין כח הדבר מה היה -ובנו בתים בראשי ההרים כאשר עשה תלמי מלך מצרים להעמיק שאולה להתיישב -בדברים אז הבינו כי השמש והירח עבדי האדון וכי אין ללבנה אור כי אם משפעת -החמה ובהתרחקה ממנה תתמלא פגימתה ובהתקרבה אליה תחסר ומנו ימי החסרה ט״ו -ימים וימי התמלאה ט״ו ימים ולזה קראו חדש ימי׳ והיו מתוני׳ בדברים הללו -מאתים שנה עד חפשו ומצאו שבע החכמו׳ כי על ידי המפעל יכירו כח הפועל ואנה -נגלו פלאי השם ליצוריו אם לא בתכונ׳ עולמו ובפלאי תנוע׳ הגלגלי׳ ואשר לא שת -לבו לדעתם לא עשה קורת רוח לקונו האמנם במתניו אונו וכוחו בשרירות בטנו׃ - - - שער ו משלש אומות אשר השכינו הפלוסופים בעולם - -הקדמנו במאמ׳ איך באו החכמות ואחרי כמו׳ בתבונ׳ הדבר נקראו פלוסופים ופי׳ -השם אהבי החכמה אז תקנו בעולם שלש אומת ר״ל הפלוסופים ואנשי המלחמה ועובדי -האדמה. העובדי אדמה ישפיעו השנים הנותרות הצריך. ואנשי המלחמה הם הפרשים -והשרים רוכבי הרכש ממונים לשמור עובדי האדמה בל יריעו בל ישחיתו כי אלמלא -מורה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והפלסופים מנהיגי השרים מהם תצא תורה -ומשפט לעם כדכתיב ויהי דוד עושה משפט וצדקה ויואב על הצבא מי גרם ליואב -היות על הצבא דוד עושה משפט וצדקה ולא יעמדו כל אחד לבדו בלתי אם נועדו -יחדיו. ואחר אשר התבאר איך נמצה שבע החכמות יש לנו לבאר שמם וטבעם על צד -הקצור ובפרט׃ - - - שער ז מנהג שבע החכמות ושמותם - -הראשונה לכל חכמת היא חכמת הדקדוק ובלעדיה לא יכנס איש בשום חכמה כי היא -המלמדת לאד׳ דעת המבטא ונקרא חכמה המבטא ככל לשון היא מפוארה ובלט״ין קורין -גראמ״טיקה ואלו ידע האדם חכמת הדבור ידע עשות כל לשון מעצמו והמבין יבין כי -גדולה חכמה המבטא כי בדבור נעשה העולם בצירוף האות לחברתה נגמר ונעשה -המפעל׃ ב חכמת לוגי״קא היא הכרת אמתות הדבר במופת להוכיח כל דבר איך יצא -לאמתו והבדל השקר מן האמת ועל זאת החכמה יסד אריס״טוטלס ז׳ ספרים כאשר תאמר -ראובן הנושא ושמעון הנשוי על דרך המושל ועל צד הקצור׃ ג חכמת הדינים ונקרא -חכמת אוריטו״ריקא משם תצא משפט לכל העמים אל עם ועם בתורותיו ולדון נפשות -וממונות לחייב את החייב ולזכות את הזכאי׃ ד חכמת המנין הנקרא ארימי״טקא -קבוע באמצע החכמות כי כולם צריכין אליה אין דבר בלי מניין על זאת החכמה -נוסדו ספרים רבים שרשים ענפים תוצאות וחבורים׃ ה חכמת התשבורת הנקראת -גיאומיי״טריא והיא החכמה המועולה בתכונה מכל החכמות תבונת הכוכבים בגלגלים -למצא קשתו׳ הגלגל ויתרון ומה בין מחצה לשלם ומה מרובע לעגול והעגול למרובע -כי מדידת הגלגל ﭏ ﭏכסון מקרן ראשונה לשלישית וכי אופק כל דבר הוא קו ישר -עובר על המרכז ולדעת עובי הכוכב בגלגלו בגובהו ובשפלותו ובהיות ישר או -נזור׃ ו חכמת הניגון הנקר׳ מוזי״קא הוא מזג ממסך כל דב׳ לטבע אך בשירים יש -מלות משפטם להגביהם ויש מלו׳ משפטם להשפילם כאשר תראה בטבעי הרפואה היה -חכמת המזג להחזיק אדם בטבעו ולמסך טבעו חם לחם קר לקר לבעבור כי אין חכמה -זו מועלת רק לחיי אדם ולצרכו אנינה ממנין שבע החכמות כי כל החכמות הם -תוריות זולתי זו היא צריכות ואין גמול בתלמודה׃ ז חכמת החזיון הנקרא -איישטיר״נומיאה והיא סוף לכל החכמות ממנה יצאו ואליה ישובו כמ״ש כל הנחלים -הולכים אל הים וכאשר הם הלכים הם שבים כן תהיה תשובות כל החכמות אל חכמת -התבונה כי ימצאו כל המפעל וכל ההוה ונמצא נדרש בו בשמים ואשר יבא אל תכלית -חכמת התבונה ידע כל דבר על פי הטבע כי הבורא ית׳ ברא הטבע להמציא כל דבר בו -ובדבר זה ישכך תלונות הנמצאים מעליו לשלחם ביד פשעם כי הכל היא הטבע זולתי -יראה לא בטבע הי׳ כאש׳ הקדמנו במאמ׳ מדוע לא נעשה האדם אשר לא יחטא כי אם -היתה האמונה בטבע נמצה מוכרח עשו׳ הטוב ומה גמול ישלם לו ומחכמת התכונה -נמצאו כל החכמות כי מי ישכיל ומי יפתח בו ולא ידע שרשו איכותו ומהותו ולא -ישב על חוג ארץ ונטיית השמים ומסילת הכוכבים ומדת גמיהם עם ארכם וגבהם -וממנו תצא רעה וטובה בטבע בגובה הכרכום ובשפלותו בהיותו נזור רע ישר טוב -ורבים כאל׳ במשפטי החזיון למשיג׳ כי בחכמה זו נגלה העולם והנעלם הנמצא -ומגלה בחיוב גדול ממציא מן הכח אל הפועל כאשר בדמיון הגרזן כלי הנגר והמרצע -כלי הרצען כן ששת החכמות כלי התכונה כי בלעדיה לא ימצא לעולם כאשר השמש כלי -הנפשות וראות הלב ושמחתו ואשר לא ידע מבואו לא יוכל להשקות נפשו הצמאה -תכסוף עלות השכליי׳ בלתי הבן מבואי השמש ולזה כוונת החכם המחבר ספרו להודיע -כי כל החכמות ענפי התכונה על כן בימים קדמונים ערגו כל שרים ומלכים נכספו -לשכלים לדעתם ולא נתייחס האדם ﭏ אב ההמון כי אם התוודעו בשכל על חביריו -והיו קורין לו המיוחם התוריי גם לבעבור המשילו השכלים התוריים גם בלשונם הם -חפצים בחיוב היות משכיל בהם חפצי ותוריי בכל לשון הם מועתקים והוא שכל בדבר -אמתי אשר הכל מודים בו בגלל כי שכל קיי׳ הוא לא ישתנה ואחרי קצרנו במבוא -השכל נשוב לבאר מהות הטבע ואיכותו אשר הוא ממצי׳ בכח כל ההוה ובו הוסד כל -מוסד ממנו פנה ממנו יתד וממנו תנועת הגלגלים ומאורי הככבים הוא מחיה הוא -מקיים הוא מפסיד למען יהמו עליו רוב ההמון ילעיגו על חכמה נאריך מעט בביאור -הטבע למען יבינו חסירי הדעת תכונת העולם תוצאותיו ומבואיו כי הכל בטבע אמנם -הטבע דבר מחודש בלי נוצר להעמיד כל הווה ויש׃ - - - שער ח מהות הטבע ומפעלו - -יתברך אל שברא את הטבע בראשית כל למען יתהוה בו כי כל ההוה הנמצא בלתי הטבע -לא ימצא דבר ומלאכת הטבע לא תושבת הוא הפועל הוא המקיים הוא המפסיד הוא -המכלה ברצון יוצרו כאשר יעשה הגרזן והמסמר לפועל הגרזן מחתך והמסמר מקיים -וברצון הפועל כן הטבע עושה ברצון הפועל האמיתי יסד כל הנמצא בטבע לא ייגה -לריק אמנם מפעל הטבע לעולם שלם כאדם וכבהמה וכי יופסד המנהג בדבר הטבע פותח -בו אמנם ברבת המנהג ירד הטבע כאשר נראה בהמות נולדות בשני ראשים וקצתם בשש -רגלים אחד עז ואחד שפל כן יקרה באנשים כי יולד איש בשש אצבעות אחד בשנים או -בשלושה או מחוסר אבר זרוע או שוק לפי הצטרכו לעולם ופעם יוליד איש שלום -ויפה ולא יחסר כל דבר אמנם חבר יגדל על חבירו או קטן ממנו אחד גדול ואחד -קטן אחד שחור ואחד לבן אחד חכם ואחד שוטה אחד יחכם לעת ילדותו וישתטה לעת -זקנתו אחד נאמן ואחד שקר אחד שמן ואחד כמוש אחד עצב ואחד שמח אחד עז ואחד -שפל אחד זריז ואחד עצל אחד מיושב ואחד מבולבל איש קומה יולד קטן ואיש קטן -יולד גדול אחד ישית לבו ועסקיו לשכל אחד יעסוק באומנות אחד נגד אחד. כי -הטבע ישים בלב תאר מלאכת לפי טבעו ככה או סתת כל אחד לפי טבעו והבנת שכלו -ובכמה ענייני׳ מכוונים בני אדם אחד מחבירו כאשר אמרו רבותינו ז״ל בסנהדרין -בשלשה דברי׳ אדם משתנה מחבירו בקול ובמראה ובדעת כי אם ישמעו קולות בני אדם -שוים. יבא אדם לאשת חבירו בלילה המכרת אשה בקולה ואם לא ישתנה מראות יבא -איש אל אשת רעהו ביום וישחף העם בזמה. ואם ישוו בדע׳ לא יוכל איש לשמור את -שלו ולהניחו מפני הגנבי׳ כי כל איש ידע דעת חבירו והכל מפעל הטבע בתולדותיו -כאשר אמר אפל״טון יצא לו שם הטבע מכל קדומיו כי הטבע מדומה בחיוב מוליד הכל -בטבעו ונגלה הדבר במוליד איש בצלמו המדמה לו המנהג. ואם ישתנה הטבע ישנהו -כעלות מחשבת המוליד או היולדת בשעת המשגל לדעת א׳ לרעה או לטובה כאשר מצינו -חכמים קדמונים אין קושרים כלי כסף וכלי זהב בכרעי מטותם להוליד כדמותם וכן -מצינו בתלמוד בגיטין בפרק הנזקין אשר קשרו הגוים נערי בני ישראל בכרעי -מטותם וגבי פרה אדומה אר״זל כוס של זהב מעבירין לפניהם בעת יעלה עליה זכר -אם כן הסכימו חכמי התלמוד ﭏ הפילוסופים בדבר זה גם אריס״טוטלוס הסכים בדבר -זה וכל הבאים אחריהם כלם הסכימו כי תולדות האדם נהפכת אחרי המחשבת האיש -והאשה בעת המשגל אמנם החכמים אשר הקדמנו שלמים הם אתנו בדבר הזה כי הבורא -ית׳ ברא הטבע ויוכל לשנותו כי בכל יש חילוף ותמורה חבור פירוד ראשית אחרית -ערך ודמיון זולתי בו. והנה ראש משרתיו הוא הטבע בפועל כרצונו הוא אשר שם -באנוש דעה לטוב ורע כי יש טבע לכל אמנם אשר יכריח טבע הרע הוא הטוב ואשר -יכריח טוב הוא הרע ודבר זה דרשו הקדמונים את שבע חכמות אשר על ספר להרחיק -מחשבת הרעות ולזה כיון שלמה ע״ה באמרו הולך את חכמים יחכם אף ההולך בלתי -ידבר חכם כי ישמע את דבריה׳ ויוסר לבבו ממחשבותיו ומשרתיו כי מה לכסיל הולך -בחושך למלאות תאות גויתו ואת נפשו להושיע ישכח. וכאשר לא ישיג החרש שמע -הקולות והעיור צבע המראות והסריס הנאת המשגל כן נפלאות הנאת הנפש מהנאת -הגויה ע״כ מה לתבן את הבר וזה לכל גלוי על כן קצרתי בדבר ואשוב למאמר החכמה -והטבע ותכונת העולם בטבע ברצון יוצר כל׃ - - - שער ט באור הגלגל - -היוצר ברא את העולם עגול ככדור כאשר נבאר בע״ה והקיף סביב העולם השמים -עגולים מכל צד שלמים. כאשר חלבון הביצה מקיף סביב החלמון מכל צד והוא אור -בהיר וזך הוסד על אשיות האויר שלמטה ואלו הורגלו בה בני אדם היו צופים מסוף -העולם עד סופו ויקל לראות בבואה דבר גם לפני רגליו כי אין עיני האדם רואים -אמנם הם כלי ההבטה כי האויר ממשיך הראות לעין והמופת עומד בחשך רואה במקום -האור. עומד במקום האור לא יראה בחשך ואין האור הנזכר מרוצת המלאכים ופרישת -כנפיהם בהשתלחם לארץ להגיד עתידות לראוים להגדה ובהגיע תור ההגדה לאיש היה -ישן ונרד׳ כי אדם צדיק אין בארץ ראוי להסתכל באור ההוא. אמנם שומעים היו -הקול נכנס באוזניהם ובלבבם בלא ראות ובהפרד המלאך כי עוד מקבל ונזכר בו -והוא אשר מצינו במשה אבי כל הוזה כי קרן עור פניו למען יוכל לקבל האור -הגדול ולדעת הפלוסופי׳ היא אספקלרי׳ המאירה לפי שהורש׳ להסתכל המרא׳ הגדול -כי קרן עור פניו מעין אור הגדול ולא כן פירשו רז״ל כי דמות ראה מתוך -אספקלרי׳ מאיר׳ וזכה וראה נבאר שלא ראה דבר לקיים מה שנ׳ כי לא יראני האדם -וחי. וכל הנביאים נסתכלו מתוך ספקלריא שאינ׳ מאירה וכדמה להם כאלו ראו -לקיים מה שנאמר ופראה את ה׳ ע״כ פרש״י ביבמות׃ כן האור טוב זך ובהיר דבר -גופני לא יסבלנו אם קל אם כבד אף העופו׳ הפורחי׳ באור לא יוכלו עמוד למעלה -בלתי יורדו כאבן כי אין דבר מתעכב למעלה זולתי רוחניים לבד בלתי גופניים׃ - - - שער י איך נוסדו ארבע התולדות - -הקדמנו לקרא אויר רוחני אשר מנו יוצא טיסת המלאכים במשלחתם לאנוש אחריו -ארבע יסודות דבוקות זה בזה והם אש מים רוח עפר מעמידים זה את זה והארץ -באמצע תעמוד כי האש ראשון והאויר אחריו והמים אחריהם והארץ אחרונה וכגובה -השמים על הארץ כן גבה הארץ על השמים כי הארץ היא החוג שנא׳ היושב על חוג -הארץ ומשפט כל חוג באמצע כי כל עוגל אם לא יתמצע בחוג לא יתיישרו הקוים -וכאן אשר היסודות למעלה מן הארץ דבוקים זה על זה כן נדבקו למטה מן הארץ׃ - - - שער יא איך עומדת הארץ באמצע העולם - -בהכבד יסוד העפר מכל היסודות עומד באמצע והקלים למעלה ואשר יכבד יקרב לה -ולולי חיות רעות עומדות לשטן בני אדם יוכל אדם לסבב הארץ מכל צד מפה ומפה -כי הארץ עגולה ככדור והמסבב בבואו כנגדינו ידמה לו שאנחנו עליו ורגליו -מכוונות נגד רגלינו תמיד רגליו ורגלינו על הארץ בסובבו כל הארץ ישוב אל -מקומו הראשון. דמיון ראובן ושמעון נסעו זה מזה והלכים בשוה זה למזרח וזה -למערב בסובבים כל הארץ יפגעו זה בזה על הנקודה אשר משם נסעו כי נקודת חוג -הארץ באמצע ובהכבד דבר ימשוך לאמצעוה׳ כי הו׳ הנשקע מסבבי מסביבותיו[*]. -דמיון אחד להקל לשומעי׳ אם מחלק הארץ ﭏ עובו׳ חציה עד נראה מתוכה שפתיה -וזרוק לתוכה צרור או דבר קשה ירוץ עד חוג הדבר ושם יעמוד ואם יעבור החוג -כמעת אליו ישוב ותעמוד באמצ׳ מפני סבוב הגלגל לא יוכל דב׳ כבד להתקרב אליו -בכח הקיפו. דמיון אחר בהחלק הארץ משני צדדים זה על זה וארבע אנשי׳ אחד אחד -לכל צד זה על זה לבל יפול צרור נגד חבירו כל הצרורות יתגלגלו עד האמצעי בל -ירודו משם ובלבד שתהיינה הצרורות משקל אחד ולא תקדים האחת את חברתה. ואם -יכבד האחת על חברתה את אשר יותר יכבד רגע חונה קודם האחרת׃ - -* והחכם ניקולס אמר טעם אחר והיינו כי השמים והארץ כיון שהם ממקור אחד -אוהבי׳ זה לזה כדמיון שני אחים היוצאים מבטן אחד וכדמיון המגנ״טי המושכי׳ -את הברזל איליו והוי״ג שטי״ן המושכת ﭏיו הקש כך הם בטבע השמי׳ עם הארץ ר״ל -חלק המזרח מן היימים מושך הארץ אליו לצד מזרח. ומערב לצד מערב דרום לדרום -צפון לצפון העליון למעלה והתחתון למטה ואין לחלק אחד בהמשכתן ועל חלק -שכנגדו ונמצא נשאר׳ הארץ באמצ׳ כולם׃ - - - שער יב מהו עוגל הארץ - -הנה ישכיל המשכיל כי הערץ עגולה ורבו המופתים בדבר ולראו׳ העין אם יוכל איש -עלות באויר עד יראה הגבעות הנשואות וכל הארץ על פני כלה בעמקי׳ וגבעות ואת -נחלי המים ואת גבה גליה׳ הגבוה כנגד השפל ואת השפל כנגד הגבוה וכל הנשא על -גב הארץ ידמה כשער דק על גב הכדור וראש מופתי עוגל הארץ הוא עוגל הגלגל -וב״ה נבאר המופת מדוע נעשה עגול׃ - - - שער יג מדוע נעשה עגול - -מופתי העולם בעגולו הוא בעבור לא נמצא צורה נכונה בעגולה כי בכל צורות -שטחיות וכרחי׳ בם לא נמצא ישרה כעגולה כי תמיד המרובע יתעכב בקצות כאשר -נראה בחכמת חרשי אץ ואבן ומתכות לא נמצא כלי מחזיק כעגול. ועוד מופת עגולו -לבעבור כי לא נמצא צורה זולתם מיישרת תהלוכה שוה כי המרובע המתעכב בהקף -קצותיו כאשר תראה בצורה מרובעת על גב עגולה בהיקפם לא יניחו קצת המרובעת -במקום תחנות העגולה׃ ועוד מופת עגולו כי אין דבר מצוי ומשונה בתאר קל ומהר -מתנועע מן העגול כאשר בארתי כי המרוב׳ מתעכב בקצוותיו ובעגול איו מעכב ובטל -תנועותיו בלתי תמיד יסובב יום וליל בל ינוח רגע ואלו היה בלתי עגול ינוח -בהגיע בקצות וכל תנועת העולם באדם ובבהמה בדומי׳ ובמחצב נמשכים מתנוע׳ גלגל -ובלתי תנועתו לא יזוזו דבר ממקומו ואשר פרש ידו באותו שעה לא יוכל להשיבה -אליו הנה הוכחנו אשר תועלת גדולה לכל ההוה מעוגל הארץ׃ - - - שער יד תנועת הגלגל וז׳ כוכבים - -הגלגל מתנועע תנועה אמיתות תנועה שלימה אמנם לסבת גדלו זה נכרת תנועותיו -כאשר לא נכרה מרוצת הסוס במקום רחוק הרבה מן העין ידמה במרוצתו הולך לאט כן -ידמה לנו תנועת הגלגל לסבת התרחקו מעינינו. אשר אם תהיה צרור יסוד הכבד מכל -היסודות עד מאה שנה לא תפול לארץ מרוב מרחקו וגודלו על הארץ כי כל הארץ -אנינה למול הגלגל בנקודת המרכז הקטנה בתוך האופן הגדול שבציורים ולא יעלה -אדם בשמים ויראה הארץ תחתיו בוערת באש חזק ולהבה גדולה ידמה לו כמין ככב -הקטן הנראה לנו כי כמדת זה כן מדת זה וכן ארז״ל העולם תחת ככב אחד עומד -ולסבת גדלו יש לדעת כי יסובב במהירות כאשר בכל יום מסובב כל הארץ וזה נראה -לעין השמש זורח במזרח ושוקע במערב ולמחר יזרח במקום זרח אתמול הוא יום -הטבעי ותמיד סובב סובב השמש עד הרקיע בל ינוח רגע דמיון המסמר תקוע בתוך -האופן וכשיסוב האופן יסובב המסמר כן השמש והרקיע לבעבור היות תנועה הכרחיות -הפך התנוע׳ רצונית שהיא למזרח והאחרת למערב. אתן לך דמיון כזבוב עולה על -האופן בהפך תנועתו אף כי האופן יוליך הזבוב עמו כמה סבבוים יסוב האופן טרם -יסוב הזבוב פעם אחת סביב האופן. ועל דרך זה יתקרב השמש אל הירח ואת ז׳ -הככבי׳ במסלה אחת עולים על פני המזרח והגלגל אל המערב אל טבעו׃ - - סליק חלק א - - - - - צל העולם חלק שני - - - שער א מבוא החלק - -הנה בארנו כי כל הארץ איננה רק חוג הגלגל ועינינו רואות ארך הארץ ורחבה לכל -צד אשר אין יודע מתנ׳ מסלותיה ונתיבותיה יש לנו לדעת פלאי גודל הגלגל הסובב -עליה ורחוק הימנה מדה אחת וקצב אחד לכל צד בהתרחבנו מן הגלגל הקו ישר סביב -חוגו לכל צד כאשר הסכימו חכמי התשבורות נבאר משכנות הארץ לפי קצר השגתינו -ואף אם מצער היא תחי נפשי ולכף זכות ידנני רואה דבר שאינו מתוקן יוציא מתחת -ידי ויתברך מאלקים אמן׃ - - - שער ב התבארה הארץ בחלקים - -אחרי התבארה הארץ עגולה ככדור ובה רביעי לא נתיישב ולא עבר שם אדם כאשר -הסכימו המשאים בחלקה בארבעה חלקים ונתן דמיון ככדור נחלק ארכו ורחבו -ואמצעותו ורביעי אחד יבואר כל שטח משוטח ﭏ משכו ונחלק ﭏ פנות אשר חצי האח׳ -נקרא מזרח וחצי נגדו נקר׳ מערב והקו החולק אותם נקר׳ קו השוה. בסוף הקו -השוה הזה ארבע מילין סביבו באמצע נוסדה עיר גדולה הנקרא ארגונ׳ ושם האמצעות -העגול בעיגולו ושם נמצאת חכמה התכונה ושם חצי היום מאיר כמשפטו כי הוא אמצע -העולם וראש הקו השמאלי נקרא צפון קבל שמו משבעה הככבים המסבבים אל הגבעה -האחרת לנהג בים יורדים והארץ הממוצעת אשר קו דרומי עובר בתוכ׳ נקרא גן עדן -מקום נברא שם אדם הראשון ונקרא המקום מזרח על שם זריחת השמש משם לעבר השני -נקרא מערב על שם הערב שמש ועל קן נקראו שמות הד׳ רוחות מזרח מערב צפון -דרום׃ ואלו ד׳ המקומות משפטם לצורה עגולה כצורת העול׳ כאשר הקדמנו ואבן -הרביעי זה כי יוקף קו עגול ויושם באמצע קו חולק מזרח ומערב. אחר כן תעשה כל -בו רביעי ובכל רביעי ד׳ רוחות׃ מקום התיישבה הארץ הם שלושה אשר חלק לצד -מזרח נקרא סבנ״ת הגד״ולה על שם מלכת הארץ נקראת כן. והארץ רחבת ידים לא -יחסר כל טוב בה ואשר חלקה כחלק שני חלקים הנותרים כן נקראת סבנ״ת הגדו״לה -ומשכה מן קרן צפוני על פני כל המזרח עד הדרום הדרומי. חלק ב׳ נקרא אירו״פא -על שם אדוני הארץ ומשכה מן מערב לצפון׃ ומדינותיה מארק״א אייז״א. חלק שלישי -מדינת אופר״יקא ומשכה מן הדרומי למערב ואופ״ריקא היא שאולה של גיהנם כי משם -בה לה שם. נשלמו פה השלשה חלקים ושלושה חלקים שביארנו יש בכללם כמה ארצות -ומלכיות רבים וקצת שמות׳ נזכיר בעזרת הבורא ושמות הבהמות לא הנה מציות -ודמותם ותבונת העמים הבהמו׳ והדגי׳ כאשר דרשו על ספר הפלסוף׃ - - - שער ג גן עדן הארציי - -מקום הראשון למדינת סבנ״ת הגדו״לה הוא גן עדן מקום רענן שמן ודשן מקו׳ שמחה -ותענוג ושם עץ החיים אשר לא ימות אוכל מפריו אמנם אין יכול ללכת שם מפני -להט המתהפכת מקיף לה סביב. ונהר יוצא מעדן ונחלק לארב׳ ראשי׳ שם האחד פישון -סובב כל ארץ החוילה וכל ארץ הינ״ד ויוצא מהר אוטב״ריץ ועובר על עבר מזרח -ונופל בים המערב ושם השני נילוס ונובע מעט כנוס בארץ עד יפול בים האדום -ומקיף כל הארץ אירופ״א ומשקה כל ארץ מצרים עד יפול בים הגדול. ופרת וחדקל -נובעים במדינות איירמ״ניא מתוך גבעה נשוא׳ ונקראו ההרי׳ הנקובי׳. ומשם -יפרדו לארצות רבות עד יפגעו בים האמצעי בו יתעכבו וסביב גן עדן הזה מקום -מסוכן ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם זולתי הבהמות והחיות הגדולו׳ נכונו -להשמית כל הקרב אליהם׃ - - - שער ד מארץ הינ״ד - -אחריו ארץ הינ״ד הנקרא על שם מימיו הנובעים מצד צפון והיא מוקפת מכל צד מים -הגדול ובארץ היא יש אי אחת הנקרא פאבא״נא ועליה עשר עיירות גדולות מכל -עיירות הסמוכות להן ולעם היושב עלי׳ להם יש שני פעמים קיץ ושני פעמים חורף -ובכל עת תדשא הארץ דשא עשב תוציא תמיד ציץ ופרח ועלייהו לא יבול קיץ גם -חורף והיא ארץ החוילה אשר שם הזהב כי שם הרים גדולי׳ ומחצב הזהב וכל אבן -יקרה אמנם לא יגיע שם איש שם מפני התנינים השרפי׳ והבהמו׳ הנכריו׳ אשר -גויתם כאריה ונושאים בצפרניהם איש מזויין והוא מקום תענוג גדול דומה מעט -לג״ע הארציי לשכני שם׃ - - - שער ה ממדינת הינ״ד והכרתם - -במדינות הינ״ד יש הר גדול מחזיק משך רב מן המיושב ומלכות גדול שם. ושם ההר -קפ״יאין ובו שכנים עם חסרי דעת כשבא שם אלכסנדר המוקדוני וישך בעדם לבלתי -יצאו מן ההר והם אוכלים בשר אדם נא צלי ובשל ושם העם ההוא טרטר״ינש במלכות -זה יש כ״ד מלכיות ועם רב לאין מספר וגם יערות רבות וגבוהות לענני׳. ושם העם -הקטן אשר על גביהם שני זרתות ולא יותר ומלכים רבים ירתון ולפעמים נלחמים עם -האג״ורים ולא יחיו יותר משבע שנים ושם העם הוא נוצי״ל ושם גדל פלפל הלבן -אמנם הרמ׳ גדלה בארץ וצריכין להרבות עצים למדליק האש ולהסיר הרמה ומפני עש׳ -האש משחיר הפלפל. ושם עם אחר ושמם גא״ינ׳ בדמיון א״ציץ פוב״יילא ומנהגם -להפיל עצמם באש כדי להציל חיות חבריהם. עוד יש עם אחד ומנהג׳ אשר כי יגיע -אביהם ואמותם למות זובחים אותם ואוכלים אותם וזהו דרך כבוד שלהם ומשפט -נכבדיהם ואשר לא יעשה משפטם הזה נקרא כלי בזוי ונקלה ירא ורך לבב. עוד יש -שם עם אחד מליאו׳ שער אוכלי׳ דגים חיי׳ ושותים מי הים המלוח עוד יש שם עם -ובהמ׳ מרוצי׳ ועם בח׳ אצבעות ברגליהם ושם בהמות משונות אשר יש להם גוף כאד׳ -וראש ככלב ואין נמלט מלפניו ולבושם עור בהמה וקולם ככלב. ועוד שם בהמה ושמה -קרופ״יאן קלים עוברים הרוח למירוץ ואין להם רק רגל אחד וכף רגליהם רחבה ובה -יתכסו כמגן והוא למו מחס׳ משרב ומשמש וזרם מים ומטר ושם עם אחד בעין אחד -והעין באמצע מצחם צלול וזך ועוד עם אחד אשר פיהם ועיניהם במשך החזה ועל כל -כתף עין אחת והחוטם יורד מן הגרון ועל הפנים סמנים כסמני החזיר אשר על גבו -וסמוך לנהר גאנג״איש עם נכרי בעלי דרך ארץ ולהם צורת אדם ממש ומעמידים חיות -בריח התפוח כי בהריחם שום ריח מיד ימותו אם לא יריחו ריח התפוח׃ - - - שער ו מן שרפי הינ״ד - -במדינות הינ״ד יש שרפים עזים אוכלים האלים ועוד יש שם בהמה אחרת הנקרא -סנטיק״ורא ועל פניהם קרנים כקרני הצבי וכארי להם חזה ויריכיהם ורגליהם כסוס -ואזניהם גדולות ובמקום השניים פה עגול והפנים כראש פר קטן ועיניו סמוכין זה -לזה וקולם כאדם. ועוד בהמה אחרת שם גופה כסוס ראשה כחזיר זנבה כפיל ולה שני -קרניים אחת על גבה בהלחמה באחרת שאחרי׳ ובהמה מכוערת ומיתתה במים ויש שם -פרים לבנים צהובים וראשם גס מאוד ופתחון פיהם מאזן לאזן וקרניהם נדים ונעים -לכל צרכיהם על כל מנצחים במלחמותם. עוד שם בהמה אחרת הנקרא אנטיק״ורא -ופניה׳ פני אדם וג׳ מיני שנים בפיה וגופה גוף אריה ועיניה עיני עז וזנבה -זנב עקרב וקולה קל שרף וקלה ברגלה מכל עוף השמים. עוד שם בהמה אחרת ורגליה -עגולים וג׳ קרניים באמצע מצחם. עוד שם בהמה אחרת וגופה נאה ונקר׳ מנטי״דוץ -גופה כגוף סוס רגליה כרגלי הפיל ראשה כראש הצבי קלה צלול וגדול זנבותיהם -גבוהות וקרן במצח׳ וארך הקרן ד׳ רגלים ישרה וחדה כחנית לדקור כל המתנגד בה -לא תלכד הבהמה כי אם על ידי בתולה יפה תפרס לה בגדיה מיד חרוץ הבהמה אליה -ותישן בבגדיה וכך היא נלכדת. עוד שם בהמה אחרת גדולה ומשונה ומראיה דומה -לירקרק ובגופה חברבורות צלולות והם עזות ופריצות ושמם טייגר״יש ורצים בכח -בבא הציידים לצודם ואין בריה עומדת לנגדם לולי כי זורקים לפניהם מראות -זכוכית ובהם רואות דמותם ועושים שמחה גדולה וכך נלכדים. ועוד שם בהמה אחרת -ושמה קשט״ור בצוד הציידים אחריה ללוכדה תסרס עצמה והשליך להם וכך תמלט. עוד -שם בהמה אחרת קטנה ופיה כפי חולדה ושמה מיצליר״ונט ושם האילן היבש אשר דבר -עם אלכסנדר המוקדוני. עוד שם בהמה אחרת ושמה סלמנד״רא באש תחיה ובאש תמות. -ומהם באות החגורות העומדת באש לא תשרפנה. עוד שם חולדות גדולים כחתולים -וקלות במרוצות לא יושגו במריצות בהמה זולתם. ולמזרח מקום החנות האריות ולהם -זנב עב וחזה עב וכח כל אחד גדול מארבע אחרים וביום השלישי באות הנקבות -ליילד גוריהן והם ישנים ועיניהם פתוחות ובזנב מסירים עקבות הרגלים לשבש -הציידים על כן לא יראו איש קטן וגדול זולתי אדוניה׳ כאשר ייסר כלב לפניהם -אז יכנעו לפני האדון. והלביאה שנה ראשונה כי תהר יולדת ה׳ גורים מכאן ואילך -תפחות כל שנה עד סופה ולא תלד עוד. עוד שם בהמה אחרת קטנה ושמה מפגי״ע עזה -אימתה מוטלת על הבהמות ועל כל החיות אף על הארי כדכתיב בתלמוד. עוד בהמה -אחרת מלאה גוונים ושמה טכטי״רא יפה ותמימה וריחה נעים וטוב וכל הבהמות -תלכנה אחריה להריח בה וכי תאכל שום דבר מלוח תישן ג׳ ימים וכאשר תעור יצא -רוח ניחוח משונה מפיה אז תצאנ׳ כל הבהמו׳ אחריה להריח בה מלבד השרפים כי -יקשה להם כל ריח אם רע ואם טוב וזאת הבהמה לא תוליד רק פעם אחת כי בהקשותה -ללדת היא קורעת בטנה בצפרנים להוציא הולד ושוב לא תלד ושם סוסיות נקבות -מקבלו׳ זרע ויולדות מן הרוח. ובמדינה קפרו״צא יש מדינה בה ג׳ ימים אשר שם -הפילים והן בהמות גדולות וכחן גדול ונלחמים עם כל הבהמות ועליהם תמיד נלחמו -אנשי פרס ואינדי״א כי על גביהם ישאו כרך גדול מלא עם מזויינים והדק אשר -יוצא מפיו אשר בו יקבל מאכלו והדק רחב בו יבלע אדם בפעם אחת והמלך אלכסנדר -המוקדון כאשר קבץ כל ﭏו המדינות כאשר קרב לבא למקום הפילין הגדולים ולהלחם -עמה׳ עשה אנשי אש בכלי נחושת בצורות איש ובהלחמו עם רוכבי הפילים הקריב -אנשי האש נגדם והפילים שולחים הדק לבלוע אותם ונשרפים ובהם כבשם בחכמתו -והכניע לבב הפילים עד יפחדו מפני בני אדם ועדיין הם הולכים בתמימות ובהכנעה -לפני בני אד׳ והם קרים יותר מן המים ומכבין האש מרוב קרירותם ויולדות לב׳ -שנים וחיות ג׳ מאות שנה וכל פחדם מפני הנחשים כי אם יגעו בנחש מיד ימותו -ובניה׳ יחביאו במים עד בטנם וכאשר ימצאו אילן יסמכו עליו וישנו שם בעמידה -וכי יצודו אחריהם הציידי׳ אז יכרתו העץ אשר הפיל נשען עליו ואז יפול לארץ -ולא יוכל לקום ולפעמים יבואו אליו פילין אחרים לעזרו לקול בכיותו ולא יוכלו -אז יהמו עליו ויבכו אז יסייעום הקטנים לעמוד תחת׳ ולא יוכלו ובכן נלכדים -הפילים. ובארץ אינד״איש נהר ששמו גאנג״א יש דגים טמאים הנקראים אנג״ליש -וארכם שלש מאות רגלים וטובים למאכל. ובהמות רבות שם עזות ונכריות שמה הבהמה -הנקרא באזלי״קא אשר ממראות עיניהם מזהמין וממיתין בהמות ואנשים וראשם כראש -התרנגול וגופם כגוף השרף והוא מלך על כל השרפים ואין כל בהמה יכולה לעמוד -כנגדה מפני כחה הגדול והארץ אשר תעבור בהלא יצמח בה כל עשב גם אילן לא ישא -פרי ועליהו יבול. ועוד שם שרפים ולהם קרנים כקרני האיל ובהמה אחרת ושמה -אצפ״יץ ולא תלכנה עם שאר השרפים מלבד כששמעה קול השיר כאיל תערוג לשומעו -ותשים זנבה באזנה לבלתי תלכד. עוד שם בהמה אחרת ושמה פורי״ץ והיא נלכדת בכח -ומאתה יוציא הצרי המסיר כל ארס. עוד שם שרף אח׳ ושמה מט״ול גדול וארוך מאד -ולו ב׳ זרועות ארוכות אשר בהם יפילו הפיל וממיתין אותו ואותו שרף מרבה ימים -לרוב והיה כי יזכין ויחליש ירעיב עצמו ויסגף גופו עד יחסר ואז יצא דרך חור -קטן למעת עוד גופו עד יופשט עורו מעליו ואח״כ ישוב עורו עליו ויתחדש -כבתחילה בשכלו הרב. ושרפים אחרים יש אשר עיניהם אבנים טובות מועילים לנשאם. - - - שער ז תועלת אבני הי״נד - -במדינת הי״נד נמצא אבני׳ מאבני מאג״ינט ויש בה כח גדול מושיך הברזל אליו -ושם יגדל הדי״אמנט בקרקע לא יכרת ממנה כי אם בדם תיש עוד נמצא שם אבן הנקרא -איימ״ראדא משמח׳ לב כל רואה ושם מאירה הקייארפו״קלא ושם השאפ״יר אשר מסיר -דמעת העין. ואבן הנקרא סופ״אצא ואבנים טובות רבות אשר בם תועלת גדולה -למכירים ובספר הנקרא לאפי״דארש נבארו תועלתם ומראיתם באורך׃ - - - שער ח מדינות ארץ הינ״ד - -במלכות הינ״ד יש מדינות רבות מליאות אדם ובהמה רבה האחת שמה פרס ובה עשרים -ושלוש מלכיות ובה נמצא חכמת כפיית השדים ונקראת אגרמאנ״שראה ושם יגדל הזפת -רותח אשר היד סולדת בו. במלאת הלבנה חרב ובהתחסרה תחסר ומאותו הזפת עושים -בעלי החכמה מלאכתם. אחריה מדינות מיזופאטא״ניאה היא המדינה אשר ננוה בה היא -העיר הגדולה אשר לה מהלך ג׳ ימים ובכול המגדל אשר עשו בני אדם גובה ד׳ -אלפים רגלים ואחריה מלכות קלריא״ה נמצא שם חכמות התכונה ובא ארץ ריג״בלא -אחריה טרציא״ה אחריה ארכ״א ושם מור ולבונה אחריה ארץ פרובנ״צא במלכות -פני״זא על שם עוף אחד יחיד ואין כמוהו בעולם וכשימות נברא אחר תחתיו. והעוף -יפה וכרבלו דומה לשל תרנגול. גרונו ורגליו מאירים כזהב וגבו כשושנ׳ וזנבו -כשער צהוב וכשיזקין עולה על הר גבוה ותלול ומחדש נעורו ומעל ההר ההוא יצא -מעין יפה ארוכה ורחב׳ צלול׳ ובריא׳ ועל המעין אילן גבוה לצל נראה למרחוק -ותחת האילן יקונין העוף קנו כבשמים יושב עד יעלה ברוחו לשוט באיים ויכנס -השמש במוחו וימות ואז יולד אחר בצלמו בדמותו. אחריה ארץ אנטיא״וקא אחריה -פרלט״ינא אחריה ארץ צמרי״אה אחריה צבאט״א אחריה פאנטפו״ליאה אחריה צומו״רא -אחרי׳ גימור״יאה ושם הים המת אשר לא יש בה כל דבר חי ושם אחרי׳ מייליט״ח -ואחריה קיטבי״טיא ושם עמים משונים זה מזה והם י״ב אומות אחריה מצרים הגדולה -אשר אין בה גשם ורוח. ושם נ״ד אומות עוד מדינות הנשים קרובים לצפון ושמה -אין איש זלתי נשים גדולות ועצומות בכח וגבורה כאריות ונמרים מעררות מלחמה -על כל סביבותיהן ומזויינות בפרשים ובבל תסובבנה אחרי הגבר היות עמו שבוע או -שבועיים עד תהרנה ממנו ואז תשובנה למדינות׳ והיה בלדתם אם זכר או נקיבה -תתגדלו עד ה׳ שנים או ו׳ ואח״כ ישלחו הזכר לאביו והנקיבה תשאר לאמה וכל -כליהם כסף בחסרון ברזל. שם יעשו כלי זייניהם בכסף. ביער הינ״ד נשים אחרות -מגדלות שער וזקן עד שדיהן ונלבשי׳ מעור בהמה ושם תהיינה ערומות מליאות שער -כבהמה ובמים מקום תחנותם והיה כבוא עליהם העם יחבאו במים ויתכסו בם. עוד יש -נשים אחרות גדולות כענקים ומליאי שער כחזירים. עוד יש נשים אחרות לבנים -כשלג ויפות מאד אמנם יש להם שנים כשני הכלב ותחנותם במים ומלכות גדול שם -מחזיק כ״ד מלכיות מג׳ אומות. ושם עופות מליאי ששון ותענוג. ושם נמצא -הפפג״אי שהוא ירוק וצח כסיס והעוף הנכבד שבהם הוא שיש לו ה׳ אצבעות בכל רגל -והנקלה אין לו רק ג׳ ואורך הזנב יותר מרגל גרונו רחבה ועבה. עוד יש עוף אחר -ושמו פליק״אן והוא לבן כמו נזרקה עליו שיבה וכאשר ישחיר שערו יכה באצבעו -נגד לבו עד יוציא דמו וכאשר יצא הדם תתלבן הבשר. ובמדינות איירמנ״יאה הר -גדול אשר נבנה עליו תיבת נח בעת המבול׃ - - - שער ט ממדינות אזי״א הצעיר״ה - -מדינות אזי״א היא המסוגרת בים סביב ושם מדינת פרי״זא וקארד״יינה אופ״ריץ -רבי״אולישא אשר ממנה נחרבה שרוי״א הגדול אשר בסוף גרי״צא ושם מדינת -ליקני״אה ואחרת ושמה ריקרי״אה ובמדינת אייר״מץ בה שלולית נהר גדול אשר החול -זהב מופי הוא ונוסף המלכות ההוא יש עם יצאו מיהודים והם מאוסים ומכוערים -ואין למו אשה בגלל כי חשדים כל נשים מזנות ואין למו חפץ בנשים רק להוליד -מהם בנים ושם עם אחר הנקראים בארבא״רינץ וקורים עצמם יקופי״נש בגלל רבם -הנקרה יאקוב והם גוים במקצתם ולא בגמר לבעבור כי נושאים נשים מין הישמעאלים -ומוטמעים בהם ולא יתודו עונם רק ליוצרם ובהתוודות׳ ישימו האש במחתות ויעלו -עשן ואומרי׳ כי אותו עשן מעלה מחשבותם למעלה. אמנם לא יתכן לאיש יכסה פשעיו -כדכתיב מכסה פשעיו לא יצליח אמנם מגלה פשעיו הבושת מכפר במקצת וע״כ יזהר -מחטה ואצלם עם אחד נוצריים במקצתם ונלחמים עם הישמעאלים ומכניעים אותם ושם -העם גורגי״אנש לבעבור כי במלחמת׳ קוראי׳ לקדש גורג״א והנשים הגדולות נלחמות -עם הישמעאלים ולשונ׳ ותורת׳ כתורת גר״יץ׃ - - - שער י מן דגי ארץ אינד״א - -ארץ אינד״א שם דגים גדולים אשר מעורם עושים בני אדם מלבושים ודג אחד קטן בו -רגל אחד וכי יתעכב ספינה אחת לא תזוז אנא ואנא. עוד יש דגים אחרים ונקרא -דאלפ״ינש בבא הברד והספינה תחשבנה להשבר יתאמצו לעלותו ומתאבקים עמו הדג -הגדול שבים שמו כליינ״א ולרב גדלו יגדלו עליו עשבי׳ וקרקע עד יראה אי גדולה -והר גדול ולפעמים יסובנו יורדי הים בדמותם להמתן שם כי ידמה להם הר יפה -ועושים שם כל צרכם ומבשלים מהכלים וכאשר יחם לדג ויריח האש על גבו ירד -וישקה עד תהום רבה ויטבעו כל החונים עליו. ויש שם דגים אשר ראשם גופם פניהם -שדיהם כדמות בתולה ומשוררים בנעימות ונקרא שריינ״א ודגים אחרים אשר יש להם -כנפים יש קורי׳ אותם דגים ויש קורים אותם עופות פורחים בים׃ - - - שער יא מאלני ארץ הינ״ד - -בארץ הינד יש אלנות נושאים תפוחים וריחם ניחוח ונושאי׳ תמרי׳ הפרי הבריא -ובהר אחד ימצא קרוב למאה אלנות והעלין ארכם ב׳ רגלים ורחבם רגל אחד ויש -תפוחים אשר ניכר בהם נשיכת אדם הראשון ונקרא תפוחי אדם. ועוד שם תפוחים -יפות מבחוץ ורכות מבפנים והכרמים טעונים באשכולות גדולות אשר שני אנשים -עמוסים לשאת אחת ושם אלנות קטנים נושאי׳ המוך ככבל לקצה אחת יגדל הצרי היקר -ובאותו שדה מעיין אחד להשקות השדה ולא ננטע שם אץ נושא פרי ושם אלנות בלי -עלין וסרעפותיו ערומות ומהם נעשי׳ בגדים יפים ואלנות עושים פרי מריחים הטוב -כזרוח השמש עליהם ובלילה יתחבא הריח במקורות האילן. ועוד שם אילן אחד מנו -יוצאי׳ הגחלים כי יובערו יעמדו שנה תמימה בלי יכלה ולאחר השנה יהפך לדשן. -ואלנות אחרים נושאים מסמרי הגילופר״א ואגוז המושקא״דא וקובי״יבש אשר קליפתן -קאנ״ילאי ושרש האילן גלינ״גל וזנגב״ול ושרטו״אט וכל הבשמים אשר בה נעשית -קבלתינו ואגוזי׳ כמעט כראש אדם. ומאלני גן עדן לא נגלה פירותם והעץ אשר -חמדה חוה לאכול נקרא אץ הדעת כמבואר. ואלנות אחרים הרבה שם ותענוג גדול -אמנם לא הורשה דבר לכנם שם מפני להט חרב המתהפכת׃ - - - שער יב ממדינות איר״ופא - -אחרי בארנו אזי״יא גדולה וקטנה. נשוב לבאר משך אירופ״א ונקצר מעט בדברים -תועלת בם. המקום הראשון הוא ירמני״אה וקונשטאנטי״נופולא מצד אח׳ אחריו -אוריא״נרא אמרציד״ונא טיצ״אל באמי״אה אייצפיי״נאי אחריהם פייאר״א היא הארץ -הבריאה אשר ממנה נובע מעיין אשר לא תכבה בה אש אבל תוקד ומבער. ומשם יפלו -למדינת ארקאדי״אה ושם אבן יקרה כי תוקד קצתה לא תכבה עד תוקד כלה. ומשם -יפלו לארץ הונגר״יאה ואופר״יקא ואחר איירמ״ניאה לצד המערב כמה מלכיות שם -הונגר״יאה ואש״כנז. ושם נהר גדול יפרד לשבע נהרות איר״לאנדא אישק״וטא -אנגלט״יירה כל צרפת עד מונגז״יאה משך אירו״פא׃ - - - שער יג בארצות אפרי״קא - -אחרי אירו״פא נסמכה אופרי״קא ומקום ראשון נקרא אלי״בא ארץ שמינה ורחבה -ואחריה כל ארץ צור ירושלים גרי״צה לומברד״יא טושקא״נה רומנ״יאה איישפ״ניאה -אלישנד״רא וארצות טובות ועיירות ומלכיות אשר קבלו שמם מבהמות המשתנות שם. -והנה צורת העיר אחריה לעיר רומי צורת אריה לעיר טורי״א צורת סוס אנטיא״וקא -היא סמוכה לסוף אופרי״קא ושם עם שחור כזפת מרוב חמימות הארץ כי בוערת כתנור -שם על כן משם והלאה אין ישוב רק מדבר צייה ושממה בהמות משונות ונסב הגבול -לים הגדול׃ - - - שער יד באיי הימים ועשרם - -אחרי בארנו הארצות נשוב נבאר האיים נגד אירו״פא יש אי הנקרא איבידוץ ואחריה -קולקוץ שם נמצא שפעת הזהב ואי אחרת הנקרא׳ פאנ״א נגד אזי״אה נגדו אי אחת -נקרא דילו״ס היא אשר נראית תחלה אחר המבול. ואחריה הנקרא מילו״ט לבעבור -נעימות שיר העופות שם. ואי אחרת נקרא פירו״נא שם יגדל האלן הלבן. והיא -הנקרא פלאמ״וט ושם נמצאו תחלה כלי חרש וממנה יצא הפילוסוף אשר מצא חכמת -הניגון הנקרא מוז״יקא. ואי אחרת באופ״ריקא ושם נא״דישר ונמצא עשב אשר אכליו -במותו ימצא שחוק פיהו. ושם ארץ העקום ואין שרף ורמה אין אחרת הנקראים -קולומבי״נא מליאה שרפים ורמה. ואי אחרת ארוכה ורחבה אשר שם נמצא כף הקלע -ושמה בק״ריץ. ואי אחרת הנקרא מורו״אים אשר בחצי היום בקייץ שם צל ובה בור -עמוק מאוד אשר השמש זורח עד תחתיתו. ואי אחרת הנקרא ציל״א ושם אי גדולה לפי -דברי אפלטון יש לה משך גדול מכל אפרי״קא וכל אירו״פא אמנם שוב נחרבה ברצון -היוצר ונשתקעה בים. ויש אי אחרת אשר פעמים נגלית ופעמים נכסת ושמה האבו״דה -ומשם כמה איים כאי ציפר״א ואי שז״ילא וכמה איים אין צריך להזכירם. ואל תתמה -על החפץ לאל לעשות. זה דבר שנוי המאמין יאמין כי כל תוכל יד אל עשותה כל -אלה וכאשר בעינינו הם משונים כך אנו משונים בעיניהם. וכאשר יפלא לנו הענק -הגדול יפלא העם הקטן בעיני הענקים. וכשתבא לתמצית העולם אין דבר משונה כי -אם בהיותו בלתי מצוי כאשר הצנטיקו״רא משתנה לנו בהיות רגליו כרגל׳ הסוס. -הסוס משתנה להם בהיות רגליו כרגלי הצנטי״קורא יען היותו מצוי אצלם׃ - - - שער טו בשנוי המדינות - -הרבה דברים מצויים אצלינו ולא לזולתינו במדינות אירלנד״א על הים יש עופות -לא יראו פרחים לעולם וגדלים על האלנות ובהגיע תור מיתתן נופלים לארץ מתים -מיד. ובאיר״לנדא יש אי אחת בלי שרץ ובלי חיה רעה והנשא מן הרמה ממדינות -אחרת מיד ימותו. ושם אי אחת רחוקה אשר לא יעמוד שם זכר כי הנקיבות מתרחקות -מהם ויש מקום אשר לא ימותו יושביו והיה כי יזקין ויחליש ויבחרו מות מחיים -ישאום אוהביהם למקום אחר ושם ימותו. ויש אי אחרת ושמה טי״לא אשר כל עלי -אילנותיו לא יבולי יוציאו פרח יציצו ציץ קיץ וחורף ושם יום אחד בשנה ולא -יותר כי החלק הלילה ממשך ו׳ חדשים והיום ו׳ חדשים. ובאירלנ״דא יש מקום אשר -יום ולילה יבער כאש ונקרא לפו׳ד גאטז״ימא ולא הורשו כל לכנס שם כי כל הקרוב -שם אם לא יחרד על פשעיו מיד נשחת והיה כלא היה. והיה אם ירא וחרד ושב -מפשעיו יעבר כל הבהלות ויהיה לו למחילת חטא והיה בשובו הנה ידאג על כל אשר -יראה ויחרד לכובד עונות אשר יראה בבני אדם. ובאי הנזכר יש הר גדול וגבוה -כלו גופריית בוער תמיד לא יכבה. ובמדינת בר״טיינא יש מעין אחד ועמוד גדול -אצלה אשר בהשפך המים על העמוד יתקדרו העבים והברד עם מטר נותך ארצה. ואחריה -יש עם אחד אשר להם זנב מאחוריהם כבהמות. ובצרפת נראו עם בקרנים ואל ההרים -הנזכרים נשים עקומות והיותר עקומה תחשב יותר יפה. ואל תתמה על החפץ השם -לעשות כי מרעה אחד יצאו מן הכח אל הפועל׃ - - - שער יו בארצו׳ הבהמות - -השועל ערום מכל כי יחפוץ לצוד עופות ישתטח בשדה כמת בל ינוע. ובהקבץ העופות -עליו לאכלו יקח ויאכל מהם לרצונו. והיה כי יזקין יאכל עוד השרף לחדש ימי -נעוריו. הזאב יאכל הנחש וישליכהו על גביו לשאת לאכלו בחוריו. העכביש תטוה -ותעשה רשתות בהם תלכד הזבובים. נקיבת הקוף תלד ב׳ קופים תאהב האחד והב׳ -תשכח. הבכור תשא בין זרעותיה והב׳ תניח. הכלב שמור ממון אדוניו מאדם -ומבהמה. ובאיינג״לטיירא יש מקום אשר אם גונב מעם איש דבר ישלח כלבו אחריו -ויריח עד ימצאנו. החולד קטן מאד המית העכברים ותלחם עם השרפים עד תמיתם. -ההרי״צון יפיל התפוחים עם המלמד ויצאו עמו פרי שמח וטוב לב וישים ראשו בין -רגליו ויהיה עגול מכל צד והמלמד סביב לו להצילו מן הבהמות. הכבש אף כי לא -ראה זאב ירא ממנו ולא מבהמה אחרת כי גדול מכח הטבע׃ - - - שער יז בארצות העופות - -הנשר ידחף על גוזליו מאחזם בצפרניו והיה אשר יחזק בו בכח אותו יאהב ואשר לא -יראה בו כח לא ישים עינו עליו והיה כי יזקין יגביה עוף עד יגיע העננים וחם -השמש וישרפנה אז יחלש ויפול לארץ ויטבול בנהר מוכן לו לחדש גופו ואת פיו -יסכר באבן ותתחדש לו. אח״כ כי יאבד התור לנקיבותו לא תלך אחרי זכר אחר -לעולם ולא תשב על דשה ועשב כי אם על האלנות ושדות יבישות ותאכל הברזל -בטרדתה בל ידע. היי״רונץ יברח בבא הברד ויברח על הענני׳ להנצל מן הברד -והגשם והיה כי ימצ׳ זהב וכסף יכסנו ויחביאנו. העורב ידמה בעצמו היות יפה -ונעים זמר מכל עוף וכי יראה ערביו קטנים יפים תשנאם. הסיס כי יביטו עלול -יגלגל זנבו סביביו להדמותו יפה ומתגאה ביופיו והיה כי יראה רגליו הכעורים -יפלו פניו ויפול זנבו. הפרץ והנץ יבקשו מזונותיהם בגללם ובגלל אדוניהם. -היונה נעימה תגדל בני חבירה. ועוף הנקרא להופ״א מלא גוונים ויגדל במקום -מאוס ומקום צואה ואשר יזה עליו מדם העוף וילך לישן ידמה לו כי באו עליו -שדים לכלותו. והוא לבן מבחוץ ושחור מבפנים ולפעמים ישורר נגד מיתתו ומרוב -הדברים רבים יתמהו אשר לא ראו ואשר לא שמעו אל היותו בלתי מצוי כי אף -לדברים יתמהו עמים רבים׃ - - - שער יח בדברים מצויים - -הרבה דברים מצויים אשר לא נתגלה הטעם. ועליו תמהו רבים כאשר ראינו הכסף חי -ישא משאת האבן אשר לא יוכלו המים לשאתה כי תשקה האבן. המים הקרים האם -מחמתן. זוהר השמש תשחיר פני אנשים ותלבין הסדינים והמפות. ואת הארץ היבשה -תעשה רכה ואת הרכה תעשה יבישה. מן האבן והברזל תצא אש בלי הבערה. האש החם -יבעירנו הרוח הקר. נשמת האדם חמה תקרר דבר אם ינופח עליו האויר יקרר -בתנועתו והמים מחממין. הארץ היא יסוד הכבד עומד באמצע כל היסודות הקלים -תחתיו ועליו בלי עומד ובלי יסוד הכל בטבעו. על כן לא יתמה איש אם לא ידע -טעם הדברים כלם כי רוב הדברים לא נודע סבתם במופת. האמנם יבין המבין בטבע -קצת מופתי הטבע הפועל בארץ. וסבה הטבע לא נגלה רק לאשר יסדו כמו שבארנו׃ - - - שער יט בדברים אשר תחת לארץ - -אחרי בארנו הארץ מחוץ יש לנו לבארה פנים לה. ומה שם אם גהינם אם גן עדן -ואיזו טוב ואיזו רע. הנה ישכיל המשכיל כי המקום הנמוך והשפל מתחת לארץ בדין -יקרא גהינם כי לא יתכן היותו באויר או בשמים או בשום מקום תענוג כי הוא -מתנגד לכל תענוג ושמחה ואורה ועל כן צריך לומר כי הוא באמצה תחת לארץ נגד -גן עדן ואין לומר כי גהינם במקום ימות אנוש ימצא גמולו אם טוב ואם רע. ואם -במקום שמחה ימות ויצר לו באותו השמחה ישמח ועתה נבארה מהות גהינם׃ - - - שער כ גהינם ומהותו - -הנה בארנו הד׳ יסודות יתלכדו מוגבלים זה בזה והארץ באמצע יבשה וקשה כתנועת -הגלגל כן באמצע הארץ יש מקום ושמו תהום והוא מקום ארץ שממה ופחד ואימה -מליאי גפרית בוער תמיד להבה מסרחת והמקום גדול מבפנים ופיו קטן נכון לבלוע -ולהשחית כל ותמיד תוקד ולא תכבה ולא תחסר האש כי כן טבעו ושם מקומות הא׳ -צלמות כי שם הנפשות חיות ומיתות וחיות ומשקעות כאשר ישקע האבן תורד במים -ולא תראה עוד כן לא יראו הבאים שם ולא ישובו. ותמיד יבערו ויעמדו באש ולו -יכלו ולא יאבדו כדכתיב וצורם לבלות שאול וגומר גהינם כלה והם אינם כלה -נכונו דברי רז״ל על פי הטבע כי הנשמות הם מקבלות הגמול והם רוחניות בלתי -גשמיות וכל דבר רוחני לא יופסד על כן הנשמה קיימת אם בטוב אם ברע. וטובתה -ורעתה נצחי והארץ שהקדמנו נקרא אדמת השכחה כי החונים על דגלה נשכחים מלב -כל. כאשר שכחו יוצרם ומוצאי׳ מן הכח אל הפועל. ושם החושך והערפל מליאות -יגון ואנחה נהי ויללה הנידונים ואדמת האש הצלול לבוע׳ לא ידמה לא אש שלנו -כי האש שלנו חושך ואפל מול האש ההוא. ושם נהרות אש וקרח וכפור ואוצרות רמה -ותעולה קשה לנשמה כמחת לבשר החי. ורבים מקומות בארץ מסוכנים אם בים אם -ביבשה אם באיים של אש והרי גפרית דולקים יום ולילה ומה לנו להאריך בדברים -הללו לכל גלוי את אשר ארצא החוטא על פי הקבלה. ואחר בארנו יסוד הארץ הגדול -שביסודות נבאר השני לו הכבד אחריו והוא המים ואח״כ האויר ואח״כ האש׃ - - - שער כא ביסוד שני הוא המים - -הים הם מים עמוקים המקיפים הארץ וממנו באים כל הנחלים הנגדים בארץ כאשר הם -הולכים לה שבים מים כנגדם מצד אחר על כן לא תתמלא הים לעולם לבעבור הקל -יסוד המים מן הארץ שוטפת על פני הארץ ותשובתה אל הים. כאשר השכל מתפשט בגוף -המשכיל בכל איבריו ומקום תחנותו במקום אחד משם יצא ואילו ישוב כן המים -מתפשטות במקורות הארץ ונודעים במעיינות כאשר נראה במים עמוקים אשר בעמקם -נבעים על ראשי ההרים וכאשר בארנו בטבע היסודות. - - - שער כב איך המים מלוחים מתוקים - -כל המים יתיילדו מן הים המתוקים והמלוחים. ואחרי באו מן הים והים מלוח בטבע -כאשר נבאר משפט כל מים היותם מלוחים האמנם לפעמים יומתקו ברוצים בארץ מתוקה -הארץ תסיר מלחה והמים אשר עודם מלוחים לבעבור רוצם בארץ מרה העמיד מלחה. -ויש מים מרים ושמורים וטובים לשתות נגד סם המות כי הם מריקים וטובים לגוף -מרוב הרקות. ויש מים מרים ושחורים לבעבור כי טבעי בארץ מרה ושחורה ומליאה -עפש ורקב ואלו המים מסוכנים לשתות. ויש מים חמים אשר היד סולדת בם ושמם -מרחצאות נובעיין כאשר מצינו חמי איישלאקא״פיילי בתוך הארץ יש כמה מקורי מים -חמים כאשר בעש״שית בהשתנות מקורות הארץ מליאות גופרית ועל ידי הרוח כי -יוליד שם על המים על פי טבעו קלות היסודות והרוח נופח בגפרית עד יבער כתנור -ויחמו במים ויהיו בוערות כאש במקום תולדותם. אמנם כי ירחקו מקומם יחסר חומם -ולרוב התרחקה תשוב לקרירו׳ ממשי כי אין דבר חם אשר לא יתקרר בלתי אש גהינ׳. -ובמקומו׳ הארץ יש מקום מלא רמה ותולעים מזוהמים והמים הנגרים דרך שם מקבלת -זוהמת הארץ השותה מהם דמו בראשו׃ - - - שער כג בשנויי המעיינות - -בארץ יש מעיינות ישנו מראיתם. ומעיינות מופלאים משונים לא נודע סבתם. בארץ -צמרי״אה מעיין אחד יתאמץ בחלוף מראיתו ד׳ פעמים בשנה. מראה הראשון ירוק. -הב׳ אדמדם. הג׳ עכור. וד׳ צלול ויפה נחמד למראה ולא הורשה איש לשתות ממנו -כי נבהל כל איש מפניו. ומעין אחר אשר נובע ג׳ ימים או ד׳ בשבוע ושאר הימים -תעמוד באתנא דומה יבשה. ומעיין אחד גדול רץ כל ששת ימי השבוע ונח ביום -השביעי ואותו מעיין הנקרא נהר שבת והוא נהר שבתיון על שם שבת. ובמדינות עכו -יש חול אשר עושים ממנה כלי זכוכית הטובים על ידי טיפת מי הים המעורבים בו. -והים האדום סביב מצרים הוא הים אשר עברו בו בני ישראל ביבשה בלכתם אל ארץ -ישראל והיא אדומה מפני אדמת הארץ. בארץ פרס יש נהר גדול אשר כל הלילה יקרחו -ממנו קרח קשה יוכלו בני אדם עבור עליו וביום נובע צלול. עוד יש מעיין בארץ -פרס אשר יכבו בו גחלים בוערות ואח״כ בו ידליקום. ובמצרים מעיין אשר בלילה -יחם כאש בוערה. וביום יקרר כעת הקרח. בארץ לוקיי״נה סמוך לים יש מעיין אחד -מחדש ימי הנערות ובאותו מים נזונים כל הארץ אשר לא ימותו בה ונובעים מבור -סמוך להם הנקרא בור דוד ואצלה מעיין שורף כאש ובמקום ההוא נובעין מים קרים -כעין הקרח ושם הם ממוסכים ומזוגים מזג יפה וטוב מן קר וחם ואשר ירחץ שם -ישוב בשרו בריא ויפה. עוד יש מעין אחר אשר נקרא בש״ת בריאה לשותיו לפעמים -בגלל סם המות. ולפעמים מועלים להרקה מכל תחבושת עשב ובושם. ולצד המזרח -מעיין אשר מנו עושין אש גרי״גייץ בוער לעומות תערובתו ולנשיכתו לא יכבוהו -מים זולתי שמן וחומץ מערבים ואותם מים מוכרי׳ הישמעאלים יקרים מכל -יינותיהם. ומשאר מקומות יצאו מעיינות מרפאים פצעים וחלי העין. ומעיינות -מחזירי הדעת לנשטתה. ומעיינות מסירים השכחה. ומעיינות מחזירי השמע לנתחרש. -ומעיינות מעברים נשים עקרות ומעיינות מעמידים נשים מלדת. ומעיינות משחירי -כבשים. ומעיינות מלביני כשלג ואגמית לא יטבע בהם איש ובהמות ואגמים לא יטבע -בהם דבר. ויש מעיינות אחרות חמים מעורים עיני הגנבים הנשבעים לשקר בגניבתם. -ואם לא גנב ושתה יבואו בא חמים להפרות את גופו להשביחו ואין טעם בדבר. -ומעיין אחר צלול ונקי ושקט זולתי בהשמע׳ קול התוף או נוגן עליו תפסיק אנה -ואנה על פני כל הארץ ומעיינות אחרים אין תועלת בהזכרתם נקצר מדבר מן הדבר -המתהוה על ידי המי׳ הנגרי׳ על פני הארץ ובתוכה שהיא גרם תנועת הארץ -בהתנועעה יפלו העומדים עליהם׃ - - - שער כד איך תקבע הארץ - -תנועת הארץ ובקיעתה המפילים כרכים ועיירות ולא נראו עוד כי יבאו בתוך הארץ -ומתוך מלחמת גלי הים לארץ. יולדו רוחות נבקעים אשר בארץ והמקו׳ צר לאויר -עומד בדוחק ומבקש לצאת אז תקבע הארץ להוציא האויר והרוח ויפלו הכרכים אשר -עליה. ואם הארץ חזקה ובריאה שם אשר לא תבקיע תתנועע בכח מרוב צרת מלחמת -בניהם מתרוצצים בבטנה לצאת ובאותו תנועה יפלו היושבים עליה. ועל כי לא נודע -לעם מתי תבוא התנועה ישכיל הירא דבר השם יחרד ישוב מכל פשעיו יבקש סליחה -טרם יספה לא ידע׃ - - - שער כה מדוע מי הים מלוחים - -מי הים מלוחים לרב גבהם בהתקרב לשמש ותחמם עם חמימות הארץ וארץ כי תיחם -יתמרמר לחלחותה ומי הים מושכים אותו ליחות ומרירות ההרים האיים אשר יותר -קרובים לשמש ונשרף בו והמים יקחו טעם אלו ואלו מעורב במי הים ונמצאו מי הים -מושכים ﭏיהם טעם לחות הארץ הנשרפת בשמש עם זהמת הגלים יתעכבו יחדיו ונמצאו -מרים ומלוחים׃ - - - שער כו מן האויר - -על המים הוסד האויר לבעבור כי זך וקל ועליוני. והמים מקיפות הארץ והאויר -עליוני מעלה הגשם ומורידה אותו אויר נקרא אויר עב מקיף סביבותינו מעמיד -חיותינו כאשר המים מעמידים חיות הדגים כן יעשה לחיותו פנים וחוץ מפני -נעימות לחותו ולמעת כבדותו יכבד לשאת עופות הפורחים בו לא יפלא איש איך ישא -דבר מרוב דקותו כי עמודי שמים מאויר נעשו ולדקותו יותר מופת בטבע תנענע -באוי׳ בכח תכיף כאגמון ראשו. ואם לא היה האויר עב לא יכוף ולא יזוז הראש. -ומן האויר באות רוחות רע בגוף. יארבו כאויבים להרע לגוף או להוציא איש -מדעתו כאשר נסו חכמי איגראנמ״נציא היא חכמת כפיות השדים להדמות בכל דמיונות -יחפץ אשר יחכם בה. אמנם לא טובה אותה חכמה לא לגוף ולא לנשמה. על כן נעזבה -בכל לשונות ועתה כדבר על אשר יקרה באויר מחמת הארץ׃ - - - שער כז בעננים וגשמים - -השמש יסוד כל חום ועתי׳ כאשר הלב באד׳ יסוד הגוף כן השמש בעולם כל ההוה בו -בטבע כי השמש חם הטבעי. ממנו עליית העננים ומנו ירידת הגשמים וזה הדרך לכתו -כאשר יזרח השמש ויתפשט על פני הארץ ועל פני המים וישאב חומו לחות המים -ויעלה למעלה לחלוחית עם שורת השמש והאויר נשאה. ויתקבצו שם בצורות השמש עד -ידמה קטור וענן ערפל וחשך ועבה מחשוך לכו זוהר השמש. אמנם אור היום לא -יחשיך וכאשר תתעבה ביותר יגשים עד יפלו כל המים שבה. והענן לבן וזך ובו -יזרח השמש כאשר תראה מתוך זכוכית הנר אשר בעששית יגיף הנר לא יראה כן יזרח -השמש מתוך הענן ומחזיר לנו אור היום וגוף החמה לא נראה. אמנם הלילה לרוב -עבותה ידמה תמיד ענן וגשם סביב לארץ דמיון נגד מלוחלח ישוטח להתייבש והלחות -עולה כקטור הכבשן אשר ישים ידו עליו תלוחלח ידו לפי התערבה שם עד יטיפו -נטפי מים מידו כן העננים והגשמים יולדו בסבת טבע ויתרכו ברצון יוצר הטבע -כפי הצורך לארץ׃ - - - שער כח בדבר הכפור והשלג - -הכפור והשלג יולד על אודות האויר שהוא קר באמציעתו יותר מצד אחר. כאשר תראה -על ההרים הרמים אשר כי יגבה יותר יקרר על היות האויר שם עליוני רחוק מן -הארץ והנו כדבר תלוי לא יעמוד חומו בו כאשר נראה בדמיון הברזל יתחמם יותר -מן האבן לרב חזקו ועבותו פי כל דבר עב וחזק מעמיד חומו יותר מן הזך והחלש -כן האויר עליוני הוא זך ודק יותר מן הסוף הסמוך לנו. על כן יתקרר ולסבת -יולד הרוח בכל מקום גבוה ויתנענע האויר כי כל דבר נע יותר קר מן הנח. כאשר -תראה במים הנעי׳ קרים מן הנחים. כי בחוזק בתנועה יצא החום. והקרח בהתקרש -הקר. ומשם מתפשט הקר על פני כל הארץ׃ - - - שער כט בדבר הכפור והברד הקייצי - -הכפור אשר יקרה בקיץ יבא לסיבת הוולד באמר רוח קר מוליד בו לחות יוציא מן -הארץ מוקרחת ויתקבצו הלחות באויר מפני החם הטבעי ינוסו כי לא יעמוד בלתי -טבעי לפני הטבעי. והנה חום השמש רודף אחריהם ומדביקים מייבשת להקשותם -ומתחמת קשיים יתפצלו ויפלו אבני ברד וכפור לאגמו׳ כשיעור הולדם כי כאוי׳ -מפצצם׃ - - - שער ל ברעמים ובזיקים ובברקים - -הרבה דברים יקרו באויר לא נגלו להמון ולא יבינו חסירי דעת שאלנו מופת כמו -בארנו מופת מהות תנועת הארץ ובקיעת׳ ותנועה העננים והדבר יפקיע הארץ יפריד -העננים ונראה הבזק והרעמים וסבת הבזק והרעמים יוליד במלחמת הרוחות יפגיעו -זה בזה תחת הענן מתלחמות בכח עד יצא האש מחזיק מלחמתם ונעשה ברד ואש מתלקחת -יפול ברד מקימות כי הרוחות במלחמתם רוחקות העננים עדי יובקעו. והוא יציאת -הברק והרעש יפול בכח מפני חמת יציקת מלחמת הרוח מפיל כל אשר יפגיע לא יעמד -דבר בפניו מפני חוזק יסודו. ופעם יבריק ויערי׳ בנחת לפי קלות הרוח וקלות -מלחמתו כי כאשר יתעבה הענן ויחשיך לרוב המים שבו לא יעבור הרוח בו בקל כאשר -היה זך וחם ויבש כי מי הענן יכבו אש הרוחות ולא יגיע לארץ. אמנם יתפשט בו -ויכבה והוא קול הרעם הנשמע בקיץ מפני האש הנכבה בענן המים. כמו יחם הברזל -ויותז במים יוציא קול כן הדבר הזה. אמנם יתראה הבזק הוא פרידת העננים טרם -הרעם נשמע כי נכבד חוש הראות מן חוש השמע. כאשר תראה איש למרחוק לא תוכל -שמוע דבריו. כן ראות הבזק קודמת לנו לשמע הרעש. ויש לנו לומר כשנראה הבזק -כי כבר החל הרעם׃ - - - שער לא בדברי הרוחות - -הנה בארנו סבות לרוחות יפגעו זה בזה בים ביבשה וילחמו בכח עדי ידחיקו האויר -לעלות למעלה ונגרש ממקומו ויסוב לאחוריה ויצדד לשוב למקומו כמו גלי הים -יסודם ויצדדו עדי ינוחו ויולדו רוחות ואמרם יקולקלו ויוחלפו וישונה טבעם. -ועל פי הדברים האלה יבואו ענני גשמים וברד כאשר בארנו. ורב מופתים חצוניים -בידינו יקשו להבין והקל להמון בארנו בזאת ועתה נבאר טבע האש אשר על האויר׃ - - - שער לב מן האש והככבים המדלגים - -על האויר הוסד האש סביבותיו והוא יסוד נכבד וגדול וטבעו חם ויבש יפה וצלול -מן האויר כמו האויר מן המים. והמים מן הארץ והאש כמו כן יסוד אוירי יתפשט -עד הלבנה ותחת האויר ההוא יתראה לפעמים נצוצי אש ידמה כוכבים חדשים להמון -יאמרו כי הם ככבים נעים ממקומן ואינו כן. כי הוא האש אשר על האויר היבש -בהתקרבו אילו. ולרוב יובשו ילהב באויר להבה יבישה דולקת מן הארץ עולה על -ידי השמש. ובעלותה באויר למעלה דולקת כבד ותדמה ככב והרוח נושאה עד תעבור -באויר לח ותכבה בו. ולפעמים תהיה הלהבה גדולה והאויר יבש כי יחם מאד או -תפיל לארץ ורוב פעמים מלחי הים בלילות והולכי דרכים יראוה לפניהם תפול להבה -גדולה וצלולה. והיה כי ידמו לקחתה יעלו בידם כמו דשן או כמו עלה נדף ובלה -מרוקב מרוב לחות. והאומרים כוכבים המה טח עינים מראות והמשכיל לבותם. כי -הככבים לא יוכלו ליפל. אמנם תנועתם בגלגלים יום ולילה לא ישנו סדרם׃ - - - שער לג מן התנינים הפרחים באויר - -ידמה להמון תנין פורח באויר ולא כן הדבר. כי הוא להבה יבשה מסוגרת תקון -למעלה תבער והלהב מפני החם. והיה כי תבער תרוץ בכח אנה ואנא פעם תפול בארץ -ופעם בים ואלו הדברים יבואו שינוי ותמורת סדר העולם. והנה בארנו האש עם ד׳ -יסודות איך יוסדם יוצרם זה על זה הקל למעלה והכבד תחתיו. והדבר הגדול באמצע -הוא יסוד הארץ ממנה יצא האש ירננו בה אדם ובהמה לבעבור רוב הטובות היוצאות -מן הארץ. והתועלת הגדולה באה מאת הככבים יצאו רבים מדרך השכל לאמר כי העולם -קדמון. והם לא הבינו דבר כי מרעה אחד כחנו ובמפת כי אין מתנועע בלתי מניע -וממנו הטוב והרע. אדון כמוהו ישתבח בפי כל מפעליו להושיענו ולתת לנו זכרון -פלאי מפלעותיו למען ננחל את שני העולמות׃ - - - שער לד בדבר האויר עליוני הזך והככבים - -האויר הזך העליוני אשר על האש אשר מקומו עד השמים והאויר ההוא זך מאיר -וצלול ובאותו אויר יסובבו שבעת הככבי׳ את הארץ זו על זו. ובין כל אחד ואחד -כמו הארץ עד גלגל הלבנה. וי״ב פעמים יותר ורצים כל אחד ואחד ועושים גלגלים -זה גדול מחבירו בתוך הגלגל הגדול לפי תגדל ותקל סבובה. כי הקטן ירוץ מהרה -מן הגדול. דמיון החוג חוג בכותל והקיפוהו גלגלים זה על זה את אשר יקרוב -לחוג היא הקטן ויותר יקל לסובב מן הגדול׃ - - - שער לה במחשך גוף הלבנה - -לבעבור היוה הלבנה קרובה לארץ תדמה לנו גדולה מאשר כוכבי׳ הגדולה ממנה -לבעבור התקרבה לארץ חשך במחשך האויר אין לה מאיר בהיר מגופה אמנם המאור שלה -קבלה מן החמה זורחת עליה מתוך הגלגלים כאשר יזרח השמש על הכותל מתוך -הזכוכית והקדרות נראה בה שחור. ולכן רבים אומרים כי השחרות הוא הארץ. -והלובן הוא המים. כאשר תראה במראה רוב מראות. ורבים אומרים כי הקדרות יבא -בה לסבת אשר אכל אדם מן האילן ולקה גם הלבנה. ומשבעת הככבים שהזכרנו לא -נכרו בחוצות כי אם שנים. והם החמה והלבנה. והחמשה לא נראו רק לחכמי התכונה. -והשנים שעל גלגל הלבנה לכל אחד טבע נבדל מחבירו. והם ככב ונוגה ועל שלשתן -החמה צלולה בהירה מאירה בכל. וגלגלה גדול מגלגל הלבנה י״ב פעמים וסובבת -גלגלה אחת לשלשים יום. וﭏ היות גלגל השמש גדול ממנו יסובב גלגלו בש״סה ימי׳ -ויתר כאשר הסכימו חכמי המחקר כי לפי השתנות השנים. יש שנה תכלה בלילה -הוסיפו על שס״ה רביעי יום והוא ו׳ שעות והרביעית יצטרף לחבירו עד ד׳ שנים -להיות יום אחד. והוא יום עבורה של חמה למען תתחיל השנה כמשפטה והוא בחצי -מארם יום כניסת החמה בטלה. והוא ראשית העולם מחדש כל עשבים ואלנות תדשא -הארץ בפרחיה. ועל השמש שלשה ככבים והם מאדים צדק שבתי על גביהם. וסובב -גלגלו אחת לשלשים שנה. וטבע כל הדברים מתהוים בעולם בכל יום׃ - - - שער לו בימי השבוע על שם הככבים - -הנה הסכימו חכמי המחקר בטבע ז׳ הככבים ומפעלם יותר מכל שאר הככבים. ומשבעת -הככבים קבלו ימי השבוע שמותם יום שבת על שם שבתי. ויום א׳ על החמה משמשת -בו. יום ב׳ על שם לבנה. יום ג׳ על שם מאדים. יום ד׳ על שם כוכב. יום ה׳ על -שם צדק. יום ו׳ על שם נוגה. ובל״טין דומיי״נקא שו״ייל לונד׳ילונא. מא״רח -מא״רם. מיי״קרדי מיירק״ורא. יו״די ופוט״ייכי וואר״נדי וי״נוש. שאמ״די -שאטו״רנוץ׃ - - - שער לז בתנועת הגלגל הגדול וז׳ הככבים - -על גלגל שבתי הגבוה הוסד הגלגל המככב אשר ממנו נראים הככבים בלילה בהיות -העת זך וצלול. ועליו הגלגל הגדול הסובב נפלאות תנועה מכל פלאי העולם. ואשר -יהפוך רעיוניו עליו בידוע כי לא יחטא ויש אומרים אשר ממנו ישחקו הנערים -הקטנים בשנתם רואים תנועת הגלגל הגדול ושומעים שיר המלאכים משוררים ומהללים -למי עשה ופעל. אמנם לא נתגלה האמת לנמצאים זולתי ליוצר יסדם ונתן בהם כח -בטבעם על כל אשר בארץ ובימים ובכל דבר תלך בככבים ואין איש יודע כמותם מלבד -מונה מספר לככבים. אמנם מן הככבים הנראים קל לדעת מספרם להשכילם בחכמת -התכונ׳ כי אין ככב קטן וגדול בשמים אשר אין משטרו בארץ. בעשב בפרי בזרע -בפרח בכל מיני דבר ואחרי בארנו הגלגל הגדול נבאר צורתו להקל להבינו ולדעת -מה למעלה ממנו׃ - - סליק חלק ב - - - - - חלק שלישי - - - שער א בדברי היום והלילה - -השמש סובב הארץ מהלך ישר כל שעה. ובעברו על הארץ יאור לנו היום. ובבואו תחת -הארץ יהיה לילה. כמו תגלגל נר סביב ראשך או סביב תפוח גדול רחוק ממך צדו -לצד הנר יאיר תמיד ושכנגדו יחשיך בו השמש יכול להיות על הארץ ולא יאיר בכל -מקום כי המקום הישר אצלו יאיר שם והמתעקם ממנו יצתאל. כי הארץ חשוכה מאז -והוא הלילה. לבעבור יגדל השמש הרבה מן הארץ יקצר הצל אל ראשו יהיה כראש -החנית אם היו הארץ והשמש שוים לא יחסר הצל. ואם היתה הארץ גדולה מן השמש -לפי גדלה יגדל הצל. ולהוכיח הדבר בלי צורה יוקח דבר חשוך מעמיד האור בלבל -יצא כאץ ואבן ויושם נגד העין תתאו ראות הדבר אם הדבר אשר תחפוץ ראות בו -גדולה מאשר בין עיניך לא תוכל ראות אחריו קרוב ורחוק כי אם לפי גדלו. ואם -הדבר שוה לבין עיניך תוכל ראות כולם ואם הדבר קטן מאשר בין עיניך לא יזיק -לראות אשר תחפוץ. ובקרבך הדבר בין עיניך אז תוכל לראות יותר בקל ובריות אל -עיר צדו עד תראה כולו. כן השמש גדול הרבה מן הארץ. ומאיר על פני הככבים אשר -בגלגל הגדול ולא נוכל לראות הככבים ביום מפני זוה׳ החמה הבהיר המופלא דמיון -נר חלק בלילה מראותינו ואם גדול בוער בינותינו לנר לא נוכל ראות הנר. -והסתלק מאחרינו תראה הנר כככבים לא יראו בעוד השמש על הארץ ובהם תלקו תחת -הארץ יתראו. וככבי שבה לא יראו. בחורף לא נראה השמש עד התקרבו לארץ. בעוד -יתחזק הצל לא יזרח השמש ובהתקרב השמש יחסר הצל ומזה יבא הקדרות ללבנה. עתה -התבאר כי הארץ מסירה ממנו זוהר השמש. ואם היתה דקה ובהירה לא יוכלו בני אדם -ראות מתוכה היה השמש נראה תמיד בהיות תחת הארץ אמנם לרוב עבותה יגדל צאלה -צאל בינינו ובין שמש. ובשחר בזרוח השמש במזרח הנה הצל כנגדו במערב. ובהיות -השמש על קו חצי היום אז הצל ישר תחתיו. וכי ישקע במערב יהיה הצל במזרח. -ובהיות השמש תחתינו אז הצל עלינו ותמיד ישפיל לצד המערב עד יזרח השמש כנגדו -בעבור הלילה ובבא היום׃ - - - שער ב איך תקבל הלבנה מאורה - -אחרי בארנו היום והלילה יתבאר איך הלבנה מקבלת מאור מן השמש אשר בהיותה -עגולה נקראת מלאה ובהיותה תחת הארץ תקרא חסירה. כי הארץ בינה ובין השמש -הרודף אחריה והיא מאירה כנגדה ומחשכת עלינו. אמנם בעלותה על קו השמש יראו -קרניה ותמיד בעלותה תאיר ותגדל עת תתמלאת חציה ואז סבבה חלק רביעי בגלגלה -תסובבנה פעם אחת בחדש ואז תעלה ויעלה מאורה עד תתמלאות כלה ותראה יפה -ושלימה ואז היא למעלה מן השמש בגללה לצד מבטו כנגד ביותר ואז תאיר לנו כי -מאור השמש מבית עליה והארץ ביניהם ועל כן לא יראו שניהם יחדו ערבות. ומחצי -הגלגל לצד החמה תרד הלבנה ותחסר עד תהיה מחוצה כמו בחלק רביעי כי אז סבבה -שלשה חלקים בגלגלה ותתקרב לשמש כמו ברביעי ראשון ותמיד בהתקרבה תראה קרובה -עד תחסר ולא תראה מפני צד השמש אשר לפניה. ולפעמים יקרה כי יחסר מאור הלבנה -ותקדר ולא יבא הקדרות כי אם בעת הנגוד כי תתמלאת והנה בארנו עד כה מאין יבא -לה מאור. אמנם בעת תקדר יהיה לסבת לא יוכל המאור להגיע אליה בשום צד ולא -תקדר עד תסוב חצי גלגלה אף כי בכל עת יזרח השמש עליה. אמנם לסבת לכתה דרך -מעוקל אחד מן השמש והיא קטנה מן הארץ. יש מקומות תעבור בהן תתכסה כצל הארץ -יעבור בתוכה. ויש ביניהם כמו קו נטוי מזה לזה כי תשפל הלבנה מהרה מן השמש -על כי תרוץ מהרה ממנו. אז ישוב השמש לזרוח עליה. והיה ברבות לה מקום הצל -יגדל קדרות כפי המקום. ואם ימעט המקום ימעט הקדרות דמיון הצל בקו יעבור -באמצע הארץ אל עבר פניה כנגדנו. ויעבור בגוף השמש וראש השני לקו בעברו השמש -יעבור צלו חוץ לגלגל. והיה בהיות הלבנה נגד החמה תעבר דרך הצל ותקדר כי לא -יוכל אור השמש להגיע אליה ובעברה יותר ישרה על הקו יותר תקדר וזה יקרה בליל -הנגוד או ביומו ואחר כך תשוב למאור׃ - - - שער ג בלקות השמש - -השמש יקדר ויחסר אורו פעם קוד׳ חצי חצי היום והוא הנקר׳ לקות. והסבה בהיות -הלבנה תחת השמש ביותר על קו אחד מבדלת בינינו ובין השמש אז יחסר לנו אור -השמש ויקדר כי הלבנה נעשת מאש שחורה לא יוכל השמש לעבור בתוכה להאיר לנו -כמו מתוך שאר הככבים. דמיון נר דלוק רחוק ממך ושים ידך בינך לנר לא תראה -הנר ויותר תיישר ידך נגד הנר יותר יחסר האור. וכן יקרה לקות השמש כי אין -נתיב השמש והלבנה אחת. כי נתיב הלבנה מוליכה בעקל מפה ומפה מנתיב השמש כי -מהלכה קצר ממנו תמיד תלך תחתיו עד תעבור על הקו נגד השמש ותבדיל בינינו -כמבואר ושם לא תבואה השמש ומונעת זוהר השמש לבא בארץ השכנים תחת הקו ההוא -להם לבדם יהיה הלקות ולא יראה לכל. כי אין הלבנה גדולה לכסות פני החמה בכל -הארץ כי קטנה היא מן הארץ. ועל זה עמלו המשאים לדעת אן ילקה ואן לא ילקה -ובכן התבאר הלקות בעלותו למעלה על הקו והלבנה מפרדת בינינו ושלשה ימים תראה -קרובה. הנה התבאר כי לקות לבנה לא יהיה כי אם ביום הנגוד ולקות החמה כי אם -ביום ר״ח. וישכיל כי הלקות מופת דבר חדש יקרה בעולם דבר או חרב או רעב כאשר -נסו הפלוסופים בספר המשפטים ויתר דברי המשאים על ספר דברי הימים לתלמי -ואב״ן מעש״ר׃ - - - שער ד בטבע הגלגל הגדול והככבים - -שמעו עמים השכילו בחכמה נדרש כל הנעשים תחת השמש בטעם מבורר על פי הטבע -השמים העליונים והככבים הם בלי הטבע העליוני לפעול מעלה ומטה כרצון הצור -י״ש. ואשר ישכיל בהם לדעת טבעם וכחם הגדול בארץ כמו לשמש ולירח להאיר -לנמצאים ולאשר ימצאו אחריהם בכל דבר לו תחלה ותכלה ובכל השתנות דבר אם באדם -אם בבהמה אם בעשב יקרה בטבע שם יוצרו ככבים ועל פי הטבע הקיפם סביב העולם -נגד תנועת הגלגל הגדול וכי יחפץ המנענע ינוחו. ואז ינוח כל הנמצא לא יזוז -ממקומו איש ולא שום דבר עד שוב התנועה לגלגל. וכן החפץ השם ית׳ לברא עולמו -הכל נברא לצורך העולם כי בכל הככבים טבע משונה מחבירו כמו הלבנה מקבלת -מאורה אשר בהתמלאה יתמלא גוף מאדם דם ולחות. וכי תפסד יחסר באיש ובבהמות -ובעצמות יתמלאו מוח ואף הים התמלא במלאותה ותחסר בהחסרה אשר השוכנים אל הים -שכנים באהלים ישאום במלאותה וישיבום בהחסרה. וכן השמש טבעו משונה אשר -בהתקרבו אלינו כי יחל לעלות עלינו תדשא הארץ דשא עשב ועץ פרי עשה פרי -והעופות יזמרו ונגן ייטיבו כי הגיע עת הזמיר קול התור השמוע והיה כי ישפיל -יכלה כל דבר והעלה נבל והגשם בא והחרף הגיע אם כן בראותינו שני ככבים אלו -אשר יפה כחם כאשר בארנו בקצור יש לנו לדעת כי יתר הככבים לא לחנם נבראו. -אמנם לכל אחד יש כח וטבע גדול מחדש הדברים ההוים בעולם ושנוי העתים אם טוב -אם רע אם קר ולח אם חם ויבש והקיץ והחורף אחד משפיע ואחד יחסר וכל המשתנה -כל הככבים הוא והכל ברצון יוצרם יסדם על מכונם ותנועתם בטבע כל תנוע משונה -מחברתה. והמופת בטבע תנועת השמש עולה הקיץ יורד החורף. כי כל שתי מעלות -הנכוחות הם שנות בכל שתי תקופות כמו יעלה בזו ירד בזו וכל הקייצים החרפי׳ -שוים עד ישוב לראש השנה שנית למקום אשר היה שם בתחלת שנה ראשונה וזה ידוע -לחכמי התכונה. ואם לא נבראו שאר הככבים אז יהיה כל החדשים שוים כשבט שנה זו -יהיה שבט שנה האחרת. וכל הימים ישוו אם קר אם חם אם יבש לא ישתנו. כי מהלך -השמש ותנועתם שוה והשמש מאור הככבים וכחו גדול מכלם בטבע כמשפט המפת. אמנם -לפעמים תצטרך לשאר הככבים. והמשל המלך הוא המנהיג עמו ראשי מאורם וכלם -צריכין לו והוא גם צריך לעמו כי בהתקרבו לעמו יגדל כחו ובהתרחקו מהם יחסר -כחו כן השמש מלך על כל הככבים ומאורו וכחו גדול משלהם וטבעו מתפשט בחוץ -יותר מכלם. אמנם יצטרך להם בהקרבתם אליו בהתרחקם ממנו ילקה כאשר בארנו אשר -בהתחבר הלבנה ילקה השמש. ואחרי בארנו טבעו הככבים ובגלגל הגדול צד הקצור. -נשוב נבאר איך סודר העולם לארכו ולרחבו לעמקו ולגבהו. ועל ידי חכמי ז׳ -החכמות אשר חכמת התשבורת אחת מהנה. ובה נמדד על ארך וגובה מן הארץ ועד -הגלגל הגדול ואת כל הככבים. ואשר נמצאו זאת החכמה אמרו כי לא יתכן משכיל -בחכמת החזיון בלתי ידע מדת העולם והככבים ע״כ מדדוהו יגעו ומצאו׃ - - - שער ה במדידות העולם והכוכבים - -תחלת דברי המשאים בקטרי המדידה מדדו הארץ לעומקה מה היה כי במדידת הארץ -מצאו מדת הככבים ומדת הגלגל הגדול. וכאשר כלו מדידת ארכה ורחבה ועביה אז -בקשו מדידת הלבנה לבעבור היותה קרובה אל הארץ. אח״כ בקשו מדידת מרחק השמש -מן הארץ וגדל תנועתו מצאוהו גדול מכל הארץ. וכאשר מצאו מדת אלו הג׳ השמש -והלבנה והארץ הקל בקש שאר הככבים גבהם התרחקם והתקרבם ולא מצאו ככב קטן מן -הארץ מלבד ג׳ והם ככב נוגה לבנה קטנים הם ממנה כאשר נוכיח למשכילים בחכמת -התשבורת עם חכמת החזיון. אמנם לבעבור מעטו בה מעיינים אל עמקה וקשיה תקשה -ההוכחה במפת נבאר איך ארך רוחב ועובי לארץ והתרחקות ממנה הלבנ׳ וגובה ומרחק -השמש על צד הקצור כאשר הוכיח תלמי המלך ומן שאר הככבים אשר בגלגל הגדול ואת -גדלם ואת גבהם וכל מדתם. האמנם טרם נחל בבאורם נאמר מה עלה בדעת המלך תלמי -ואיך דרש חכמת החזיון מכל קדומיו׃ - - - שער ו מן תלמי מלך מצרים - -תלמי מלך מצרים אשר דרש ואסף החכמה מכל קדומיו. ויחבר ספרים רבים וכלים -למצא גודל הארץ. וגבה הגלגל ותנועת הככבים יום ולילה וכלי מבחן השעות הנקרא -אור״לוגא יתכנו לכל דבר היות מבחר לאכול לשתות ליקח למכור להתפלל בשעה -קבוע. ואל יהרסו בגשתם לבקש כבוד יוצרם שלא כסדר כי אם אל נכון בשעה יום זה -בקיום זה בל ימהר בל יחור. ומאד קל הדבר לעשותו מבחן השעות היא מלאכה קלה. -אמנם רוב ההמון לא ישיתו לבבם כי אם לכנוס ולאסוף לצבור הון לבעלי נשואי -נשיהן ויעזבו לאחרים חילם בלכתם ארץ צייה ושממה בלי כסות ושמלה ודאגתם להון -וחמדתן אליו ימהרו מיתתן כי יבקש כל איש לשנו׳ טבעו ויחמוד וידאג תמיד -לשנותו לטבע אחר להנות גופו והוא כלי לא ישתבר כי לא מקרה הוא על כן ימהר -בהרף עין ואינו יחזיק בו ולא יקום. והנה הוא המלך תלמי אשר מצא הקאלנ״דיר -למצא תנועת הירח. ויחכם מכל קדומיו עד אדם הראשון אשר נשלם ונגמר בז׳ -החכמות יען היותו ראש עפרות תבל חפץ השם להשכילו ולחסרו מעת מחלקים -ויעטריהו הוד והדר עז וגבורה וישימהו עליון על כל אשר יולדו. ואמנ׳ באכלו -מן הפרי חרה אפו על אשר שם בו וישת עליו כפו למעטו ולחסרו מכל דברו הטוב -ונעשה בעל חיים מת אשר לא היה לפני אכלו מן העץ נבראו הוא וכל העתידים -לחיות תמיד בששון בשמחה בלי שנוי ותמורה בגן עדן הארציי עד חטא ולקה הוא -ואשתו והארץ לקתה ואף הככבים לקו ומעטו מאורם. והיה כאשר חטא ולקה האדם -וימעט הודו ושכלו וגבורתו עד נראה בדעתו ערום ר״ל מן השכל וההוד והגבורה אף -כי השאיר לו השם יותר שכל והוד וגבורה מכל הבאים אחריו רק בג׳ אנשים. ההוד -נמצא באבשלום. והשכל נמצא בשלמה. והגבורה נמצאת בשמשון. וכלם נשארו באדם -הראשון ואחריו באו רבים יגעו ומצאו החכמות וימתיקו סוד לשמרה מן המבול כי -בחכמות השכילו אשר יופסד העולם באש ובמים׃ - - - שער ז איך אצילו החכמות מפני מי המבול - -צרפו ויתבררו רבים לדרוש החכמות יגעו לדעת איך יחסר העול׳ וימצאו אשר יופסד -העולם שני פעמים. פעם באש ופעם במים. אמנם לא השכילם השם ב״ה לדעת איזו -קודם. אז חמלו הפלוספים על אבידות השכל כי יאבד לנמצאים אחרי כלות העול׳ -ויבנה. אז עשו עמודים גדולים וחקקו בו אות מין החכמות אשר יש אמר כי האחד -מאבן שייש חזקה קשה לא תמחה במים עזים. והאותיות חקוקות רחבות וגדולות לא -יקלקולם מים ואש ולכל החכמות חצבו עמודים למען ימצאום הבאים אחריהם אח״כ -ירד המבול וימח כל היקום מלבד נח ואשר אתו בתיבה אשר ממנו נבנה עולם בשנים -קדמוניות ויחלו לבנות ולנטוע ליישב העולם כקדם והיה העולם שמה עת מראות -עיניהם עד מצאו השכלים ויהיו אחרי המבול הראשון אשר מצא החכמות היה שם בן -נח אשר יגע ומצא חכמת התכונה. ואח״כ בא אברהם אשר החכים והשכיל ויחכם מאד. -ואחריהם מדור לדור הוסיפו ספרים השכלים דור הולך ודור בא עד בא התכונה -הגדול הפלסוף הנעלה אפ״לטון הוא אשר הוכיח אחדות האל וכי יש מנהיג במפתים -רבים. ואחריו בא אריסט״וטלס אשר אלך בעקבותיו ומנו למד והוא אשר יסד חכמת -ההגיון. ורוב עסקיו היה בחכמה וכל ספריהם עשו בלשון ארמי כי הלט״ין לא בא -עד ג׳ מאות שנה אחריהם. ואחריהם באו משכיליים שריים ויעתיקום בלט״ין. ורבים -השכילו ויעשו אותות רואים תמהו ואשר הפליא לעשות הוא היה הפלוסוף -ווייר״גילא׃ - - - שער ח במופתי בייר״גילא הפלוסוף - -טרם דת מצרי היה ביירג״ילה אשר רבו פעליו ונפלאו מעלליו בחכמת התכונה. הוא -עשה זבוב נחושתן אשר מי יקומוה במקום ישר מרגשת כל הזבובים הרחק כמטחוי קשת -ובהתקרבם אליו מיד ימותו. הוא אשר עשה סוס נחשת לרפאות כל חלהי סוסים והיה -כי יחלה סוס ותביט אל סוס נחושת מיד נרפא. הוא יסד עיר גדולה על ביצה והיה -כל מניע הביצה מנענע כל הבירה. והנה הזבוב והסוס ומרבק הארי אשר עשה הלא -המה במדינה נאפ״ש. הוא אשר האפיס את האש בעיר רומא על דבר בת הקיסר והחזירו -לרצונו. הוא אשר עשה הגשר הגדול המופלא בתוך המים אשר נפלאו עליו כל חכמי -עץ ואבן יגעו מצוא איכות הגשר. ולא מצאו איכותו ועל מה עמד ואנה ראשיתו -ואחריתו. הוא אשר עשה גן אחד מוקף אויר בלי קיר וחומה והאויר עב כחומות אבן -בל יכנס דבר דרך. בו שתי נירות דולקות תמיד לא תכבינה ובמותו אחת תכבנה -ותלויה באויר. הוא אשר עשה ראש מתכת מדברת אליו ועונה ומשיב ומגיד לו כל -העתיד. ויהי היום וישאל בראש הילך בדרך אחד. ויען הראש כי ילך כאשר יחפץ -ובלבד כי ישמור ראשו. והוא לא הבין ודמה בדעתו לשמר הראש של מתכת. והראש לא -כן דבר אם בראשו ממש. ויהי כאשר פחד הראש כן היה. בדרך אשר הלך נכנס חום -השמש במוחו ויחלה מחליו אשר מת בו. וירא ווייר״גילא כי בחליו ימות ויצו -לתלמידו לשאיתו מן רומא וישאוהו ויקברוהו בארץ שזי״לא מיל אחת קרוב לים. -ועדין שומרים שם עצמותיו מכל אחרים וכאשר ינענע עצמותיו ויעלום למעלה התמלא -זעם הים ותפל למעלה לפי העלות העצמות עד ישובון למקום ואז נחה הים מזעפו. -כי מאד החכים מכל אדם ותהי חכמה מפוארה בכלי מכוער. כי שפל קומה היה וראש -נמוך ושדרתו עקומה ורבו פלאי מעלליו ולא יאמנו להמון ילעגו להם אם יסופרו -כי השומע דבר עליו ולא ידע מהותו ואיכותו ילעג לו כאשר רבו משפילי השכל -מלעיגים על החכמה ואשר מעשה שדים ורוח הם והם לא הבינו דברו כי לא ידעו -האיכות יקל להם המעשה ומה יתרון לכסיל ילך בחשך ואין נוגה בדרכיהם ויאמרו -לא יראה יה ולא ולא יבינו כי יד אלקים עשתה כל וילכו אחרי שרירות לבן הרע -לתור אחרי עיניהם הזונים לצבור הון ומטבע. ואת פרי השכל המירו בבוסר המטבע -ולא ישיתו ללבבם על מי ועל מה הוסד הטבע ועל כל זאת לא נמנע בביאורו כמה -קבלנו מקדמונים׃ - - - שער ט מדוע הוסד המטבע - -המטבע הוסד ופשט בעולם אל חסרון התבואה והבגדים וכל דבר צריך לגוף את אשר -לו תבואה אין לו בגדים. את אשר לו בגדים אין לו תבואה. מה עשה בראשונה היו -מחליפים זה בזה. ואשר לא היה לו לא זה ולא זה מה יכול לעשות. ויהי כאשר ראו -המשאים את הדבר כי רע הוא ויאמרו איכה נישא משאת בגדים עמנו בדרך רחוקה -לקנות לא אוכל ומשקה ויבקשו מאת אדוני הארץ לעשות מטבע קטן וקל למען יכול -איש לשאת עמו די ספוקו בכל דבר וקראו לו שם כמו מנהוג. ובלע״ז בוטי״אה ואז -פשט המטבע בכל מקום בלי שנוי. אמנם שוב תדשו בה דברים ונעשו רוב מטבעות. -ועדיין הקטנה והקלה טובה ותקל לשאת כי כן יסדו המשאים הקדמונים׃ - - - שער י במשאים עברו תמיד ללמוד - -הנה התבאר כי המטבע דרשו המשאים עברו האיים והמדינות כאשר עשו הפלוסוף -הגדול אפל״טון נטש אהלו עזב חילו ללכת באשר ימצא למצא כדור החכמות. גם המלך -אפי״לונן עזב מלכותו ויעבור ממקום למקום לבקש החכמות כאיש דל ואביון וברוב -מקומות נתפס ונמסר מזה לזה מוכה ונמרט ולא שת ללבו כל הקורות למען דעת היות -מנהיג אם אין. ויחתוך עד הגיע מקום תחנות הפלוסוף היושב בין עמודי הזהב -ושמו אר״קץ המלמד לאדם דעת בטבע בככבים ובכל מיני חכמת במפת בהכרח מחייב כל -הראוי ושולל כמו כן ויצא לו שם גדול בכל החכמות ומשם הלך לדרכו עד מצא שלחן -זהב מופי הנקרא שלחן השמש לבעבור נחקק עליו מהלך השמש וכל ההוה ושם למד -הרבה סתרי השכל אשר טוב סחרו מסחר כסף. ומשם נסע ומצא נהר גאני״יץ וכל הארץ -אינד״יא עד סופה וכל דרכיו ועמלו ביגיעת השכל. אלכסנדר יגע והלך ממקום -למקום בבקשת החכמה אמנם יגיעתו היתה בעושר בכבוד ובחיל גדול כמלך הלך לבקש -החכמה ע״כ לא הפליטו אלקים לדעתה כאשר עשו המשאים העוברים במקלם ברעב ובצמא -חרפו נפשם למות עכבו ארץ מגוריהם וילכו כאשר ימצאו לבקש השכל ולדרוש -הפלוסוף. ואחרי הזכרנו נוסיף בביאור׳ ונבאר מהותה׃ - - - שער יא מהות פלוסופיה - -הפלוסופיה היא הכרת כל דבר ותכונה כל מעשה הוה ונעשה ונמצא יתהוה וימצא -למען דעת כי ה׳ הוא הﭏלקים ואשר יכיר מעלת עצמו. ומהותו ישכיל פלוסופיה. כי -לפלוסופים הכרה דקה מאד כאשר ענה אפלט״ון כי יגעה כל ימיך למצא החכמה מה -תאמר לנו ואיזה דרך הטוב תורינו ונלך בה ויהי כמתלוצץ בעיניו ויען לו ויאמר -לא למדתי דבר ויום ולילה יגעתי ולא מצאתי. ובכן התנצל מזיד לץ מתלוצץ על -השכל ויש פתי ישמע דבר יישר בעיניו ידמה דעת כל מחקרי תכונת השכל וישמיע -לכל מעט חכמתו. ובהודעו בשכלו נגרע אין בו ממש יוציא לעז על החכמה ותתבזה -ולזה כיון החכם באמרו אל תשליכו הפנינים לפני החזירים כי אין יודעים מעלתם -ולא כן עשו הקדמונים. כתלמי המלך אשר יגע ומצא תנועת הככבים אשר בגלגלים -ואת מדותם. כאשר הקדמנו. ועתה נבאר מדת הארץ לארכה ורחבה ומדת השמש ואת -השמים וירח והככבים והוכיחם במופת בספרו הנקרא אל״מגסטי. ואחריו מדדו -החכמים ויסכימו לדבריו׃ - - - שער יב במדידת הארץ - -הפלוסופים בשכלם מדדו כל הארץ לכל צד בחכמת המחקר עם חכמת התשבורת מצאו הקף -הארץ כמו חגורה בסינר סביבה ואח״כ שטחוהו לארץ ומדדוהו ומצאו ארכה עשרים -אלף וחמש מאות וכ״ח מילין. ובמיל אלף פסיעות. ובפסיעה ד׳ רגלים וכל רגל -ארבע עשרה אצבעות בגודל ארך סביבה. ועביה כמה נחלקה אל חציה מדדו ומצאו ארך -עביה שש ﭏף וחמש מאות ואת גובה הגלגל מדדו להקיף כל ההוה ויש׃ - - - שער יג מדידת השמש והירח - -אחרי בארנו מדת הארץ הקל למו באור מדת הככבים והגלגל ונקל במדת הארץ הלבנה -ונוכיח כי מדת הארץ בהקיפה גדול מגוף הלבנה ל״ט פעמים ועוד מעט ונחלקה על -הארץ כ״ד פעמים וחצי בעובי הארץ. וגוף השמש גדול מגוף הארץ קס״ו פעמים כך -נסו חכמי התשבורות אשר תמהו לדברי הקדמונים לא האמינו להם עד בחנו החכמות -וימצאו כי כדבריהם כן הוא בגבה ומהות ויקל להאמין לרב גדלו מן הארץ לרב -התרחקו ממנה. אמנם אף כי גבה מאד מדדו הקדמונים ותלמי הביאו במופת גבהו -תקפ״ה פעמים כעובי הארץ׃ - - - שער יד בגודל ובגובה הככבים - -גובה הככבים שוה. אמנם בכולם ישתנה ואין שום ככב קטן נברא להאיר שלא יהיה -גדול מכל הארץ והימים והגדול שבכולם הוא ככב חמה כי הוא מאיר כל הככבים. -ומן הארץ עד הככבים מרחק עשרת אלפים וחמשים פעמים כעובי הארץ. ואשר ישכיל -בתשבורת יערך ערך האצבעות והרגלים והמילים בכמה ימים מהלכת. ואשר יוכל -לעלות דרך ישר בלי סביב וילך כ״ה מילין בכל יום יעלה לככבים בשבע אלף וק״נ -שנה. אדם הראשון אלו הלך עד הנה תמיד כ״ה מילין בכל יום עדין לא יגיע -לככבים ויחסר לו לכת מהלך ב״א מ״ה שנה מיום נברא אדם עד יום נעשה ספר זה -שנת ה׳ ﭏלפי׳ וה׳ לבריאות העולם ועוד דמיון אם היה כדור שם יקל לפול במאה -שנה אז תלך בכל שעה מן כ״ד שעות היום ס״ג מילין וחצי עד תפול לארץ כי כן -הוכיח אשר יסד ספר זה ארבעים פעמים כמהלך הסוס בלי ינוח והמבין יבין כי -גדול וארוך הדבר לפרשו יותר׃ - - - שער טו סך הכוכבים - -אמר תלמי המלך כי הככבים המאירים ברורים הם אלף וי״ב עם ככבי לכת וסך כלם -הידועים כ״ט אלף הם הנראים לבני אדם. ואת שאינם נראים אין להם מספר ואין -איש יודע מספרם רק מונה מספרם בראש ב״ה וסך הככבים הנראים גבלו מספרם על -ידי הכלי הנכבד אשר עשה תלמי המלך אשר בו ידעו מספרם ומרחק כל אחד מחבירו. -ואלו הכוכבים חקוקים בגלגל בצלמם בדמותם בחצריהם בטירותם. ומהם לא נכרו -יותר מן הארבעים ושבעה בגלגל ומהם בררו שנים עשר יותר נכבדים וטבעיים -וקראום שנים עשר מזלות הסבבים בעוגל בגלגל לבדם. ואת שבעת הככבים לבדם ומה -גבהו ומה נאוו אשר בחטאו ימות לא יזכה לחזות׳ ואשר יזכה עלות שם ברגע אחד -יהיה למעלה בכל מיני תענוג רוחני אשר לא ידמה לתענוג גשמי כי לא יוכל איש -לדעת רוחב מדורת בעליונים לא ימלאו כל שכני תבל ויושבי ארץ וימים וכל אשר -בהם ומעט נאריך בבאור מרחב גן עדן רוחניי שמיימי׃ - - - שער יו מרחיב גן עדן - -אם היתה הארץ גדולה מאשר היא מאה אלף פעמים וירבו יושביה ק׳ אלף פעמים מכל -אשר היו בה וכל אחד מוליד בכל יום ויחיו ק׳ אלף שנה וכל הנולד יהיה עיר -ולכל אחד כרך מפואר גדול לא יחסר בו דבר יערות נהרות תנור וכירים בית -הריחים פרדס וגנים סביבות כרכם. ולכל אחד מאה עבדים ולכל עבד עשרה תחתיו לא -ידמו בגלגל הגדול כגרגיר מלח בים אוקינו׳. ע״כ יאמרו המושלי׳ מה טוב ונעים -להאמין לדעת יוצר הכל אשר יצר הבניינים הגדולים והמפוארים לשמור מצותיו -וחקותיו לבלתי יכעיסוהו בהבליהם וירחקו נדוד ישובו רשעים שאלה לא יראו -המקום הנורא הקדוש אשר מעל לגלגל הגדול גן עדן שמיימי לא ימלאנו דבר כי אם -יקר כבוד יוצרו ב״ה השר ממלא כל ושני המקומות הם ג״ע וגהינם מתנגדים והעול׳ -ביניהם זה מושך אליו החטאים בנפשותם. וג״ע מושך אליו כל הטובים והמקומות -ההם בלי גבול נודע יש בהם להחזיק כל הנמצאי׳ לא ימלא מהן. ע״כ אמרתי יגעתי -ולא מצאתי אל תאמן כי מלא כל הארץ כבוד השם ובא לטהר מסייעין לו. ואחרי -בארנו גדול הגלגל מקום משכן הככבים ותנועתו נבאר הגלגל אשר לא ינוע בו ובו -לא ישתנה כאשר ילך היש ממקום זה למקום אחר ההולך ינוע והנהלך ינוח עד שוב -הנע למקום הראשון ותמיד המקום ינוח בל יזוז וישתנה והם השמים המשפיעים לנו -את זוהר הגדול הצלול בהיות האויר זך ודק כאשר מצאו חכמי בחזיון. והשמים ההם -מקיפים הגלגל הגדול ובו נלאו חידות וקצרה שכל אנושי להגיע לתמציתו לא נמצא -בו הכרה והוכחה במופת כי אם על דרך הקבלה לפי דברי הקדמונים׃ - - - שער יז מן השמים ושמי השמים בשמותם - -על השמים ההם יש שמים אחרים המקיפים להם סביב ועצם כעין הבדולח לבן וצלול -כקרח הנורא ושמם שמי הבדולח ועל השמים ההם נוסדו שמים אחרי׳ מקיפין להם -סביב ועצמן זהורו שבעתי׳ כאו׳ החמה ושמם שמי המראה ומשם נפלו המלאכים בדור -המבול ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו כי מה נורא המקום ההוא אשר המלאכים לא -זכו היות שם בלתי זולת מלאכי השרת הקדושים׃ - - - שער יח בתענוגי גן עדן השמיימי - -הנה התבאר אשר ג״ע למעלה כל הגלגלים ושם מקום התענוג והשמחה ההוד וההדר -וכבוד השם נגלה גלוי לכל ראש אוכלי׳ והוא המקום המובחר משכן כבוד אלקי -ישראל אף כי נמצא בכל לא נגלה רק שם כי אין נסתר מנגד עיניו רואה כל וציפה -כי שומר הכל הוא ואם תתמהו אם יראה השם ב״ה כל הנמצאים כי המשל בדבור היוצא -מפי איש וכל העומדים שם ישמעו כל המאמר אף כי יצא מפי אחד כי כן משפט חוש -השמע עא״כו עין היוצר אשר כל צופה כי כל הגוים כאין נגדו. ועוד המשל כנר -תאיר על כמה דברים בפעם אחד וכאשר נפלאו פעליו איך יתמהו על פלאי השם הפועל -ב״ה אשר הכל נעשה במאמרו וכבודו מלא כל. ובג״ע מקום משכן הקדושים והיראים -והמלאכים אשר לא יגיעו שכל מעשיו לדעת מהותו ואת תענוגו ואם יחכם איש מכל -אשר לפניו ולו מאות אלף לשונות ומאה אלף לבבות מושכלים כל אחד בכל אשר היה -לפניו לא יוכלו לחוק בספר חלק אחד מאלף אלפים מן השמחה והתענוג וההוד והנוי -אשר יקרה לשכנים שם אשר נבזה גם הנמאס שם לא יטוש הנאתו הרוחנית יום אחד -להיות מלך על כל העולם כלו לעולם. כי כאשר לא ישיג העור אור השמש מטעם שלא -ראה אותו מעולם. כך אי אפשר להשיג תענוג גן עדן אשר הוא אור רוחניי וכמו -שא״ז״ל ראה שאין העולם כדאי להשתמש באור וגנזו לצדיקים לעתיד לבא וכמו -שאמרו השמש הוא אחד משתין אלפין וחמש ושבעין חולקין מההוא נהורא דאתגניז. -ומטעם זה כל היעודים שנכתבו בתורה הם כלם תענוגים גשמים כמו שאמר הכתוב -ואכלתם לחמיכם לשובע. הגם שרומזים לדברים רוחניים כי אלו נכתב בתורה יעודים -רוחניים כמו תענוגי הנשמות לא יעשו ההמון שאינם מבינים אלו הענינים המצות -בעבורם כיון שאי אפשר להם לציירם בשכלם. לכן רמוז הדברים רוחניים בעניינים -גשמיים כמו הלויתן ובהמות בהררי אלף. מכל מקום כל איש אשר יראת ה׳ על פניו -מצפה לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו כן יזכנו לראות בטובו׃ - - תם ונשלם שבח לאל בורא עולם - - והיתה השלמתו יום שהוכפל בו בכי טוב כ״ג אדר תצ״ג לפק׃ - -על ידי הפועל המסדר במלאכת הקודש באמונה נאם. זלמן בן כמהו״רר משה פ״פנר״ו׃ - זעציר מק״ק אמשטרדם׃ - - - - - הערת עורך המהדורה האלקטרונית: - - -צורת הכתיב והדיקדוק נשמרו נאמנים למקור, לרוב בהקשר להוספה או להשמטה של -אימות קריאה כמו האותיות ו׳ וי׳, לארתוגרפיה משתנה ולשיבושים במילים -הלועזיות. מילים מקוצרות בידי גרש, והצירוף א-ל (ﭏ) נשמרו כבמקור. למען הסר -ספק נעשה עיון במהדורות נוספות של הספר (ווילנא, מהוראדנה תקס״ב; וורשא, -ראטהער 1862; מונקאטש, בלייער עט קאהן תרנ״ז), אם כי כל מהדורה גם מכניסה -שינוים משלה. - -השגיאות דפוס הבאות תוקנו: - - * עמוד ב׳א, שורה 10: מן האש וסכבי׳ מדלגי׳ ← מן האש וככבי׳ מדלגי׳ - * ע׳ ב׳א, ש׳ 22: מדוע הוסד הטבע ← מדוע הוסד המטבע - * ע׳ ב׳א, ש׳ 11: מן התנינים הפרהים ← מן התנינים הפרחים - * ע׳ ב׳ב, ש׳ 8: וטבע הטובה מתאחתת ← וטבע הטובה מתאחדת - * ע׳ ב׳ב, ש׳ 13: ולהשכ לו ולייסרו ← ולהשכילו ולייסרו - * ע׳ ב׳ב, ש׳ 26: למע ינחלו טובו ← למען ינחלו טובו - * ע׳ ד׳א, ש׳ 23: זלותי יראה ← זולתי יראה - * ע׳ ד׳ב, ש׳ 9: פנה ממנ יתד ← פנה ממנו יתד - * ע׳ ד׳ב, ש׳ 27: וישטטה לעת זקנתו ← וישתטה לעת זקנתו - * ע׳ ז׳א, ש׳ 8: לפי קצר השגחינו ← לפי קצר השגתינו - * ע׳ ז׳א, ש׳ 17: ואבן הארביע ← ואבן הרביעי - * ע׳ ז׳ב, ש׳ 13: ומשם יכרדו ← ומשם יפרדו - * ע׳ ז׳ב, ש׳ 25: ונושאים בצרפניהם ← ונושאים בצפרניהם - * ע׳ ט׳א, ש׳ 24: אשר בהם. יפילו ← אשר בהם יפילו - * ע׳ ט׳א, ש׳ 30: ויש בה כה גדול ← ויש בה כח גדול - * ע׳ י׳א, ש׳ 26: כתורץ גר״יץ׃ ← כתורת גר״יץ׃ - * ע׳ י׳ב, ש׳ 18: ולחחר השנה ← ולאחר השנה - * ע׳ י׳ב, ש׳ 20: קליפתן קאניילאי ← קליפתן קאנ״ילאי - * ע׳ יב׳א, ש׳ 5: והב׳ תניח ← והב׳ תניח. - * ע׳ יג׳א, ש׳ 19: וחשובתה אל הים. ← ותשובתה אל הים. - * ע׳ יג׳ב, ש׳ 19: ובתדינות עכו יש חול ← ובמדינות עכו יש חול - * ע׳ יד׳א, ש׳ 23: היושב ם עליה. ← היושבים עליה. - * ע׳ טו׳א, ש׳ 18: כי כאוי׳ מפצצם ← כי כאוי׳ מפצצם׃ - * ע׳ טז׳ב, ש׳ 17: בכל יום ← בכל יום׃ - * ע׳ יז׳א, ש׳ 2: בשנתם רואם ← בשנתם רואים - * ע׳ יז׳ב, ש׳ 9: מד יזרח השמש ← עד יזרח השמש - * ע׳ יח׳א, ש׳ 8: בלוקת השמש ← בלקות השמש - * ע׳ יח׳א, ש׳ אחרונה: השמים העליונים והככבם ← השמים העליונים והככבים - * ע׳ כא׳ב, ש׳ 17: שלא יהיה גודל ← שלא יהיה גדול - * ע׳ כב׳א, ש׳ 15: מרחיב גן עדם ← מרחיב גן עדן - * ע׳ כב׳ב, ש׳ 16: בתענוני גן עדן ← בתענוגי גן עדן - * ע׳ כב׳ב, ש׳ 25: וכאשר נפלעו ← וכאשר נפלאו - * ע׳ כג׳א, ש׳ 8: שנכתבא בתורה ← שנכתבו בתורה - * ע׳ כג׳א, ש׳ 9: תענונים גשמים ← תענוגים גשמים - - - - - - -End of the Project Gutenberg EBook of Tsel Ha'Olam, by -Gauthier (or Goussin) de Metz and Mattityahu ben Shlomo Delacrut - -*** END OF THIS PROJECT GUTENBERG EBOOK TSEL HA'OLAM *** - -***** This file should be named 61024-0.txt or 61024-0.zip ***** -This and all associated files of various formats will be found in: - http://www.gutenberg.org/6/1/0/2/61024/ - -Produced by Enrico Segre, using the facilities of -Distributed Proofreaders Italia at -http://dp-test.dm.unipi.it/ - -Updated editions will replace the previous one--the old editions will -be renamed. - -Creating the works from print editions not protected by U.S. copyright -law means that no one owns a United States copyright in these works, -so the Foundation (and you!) can copy and distribute it in the United -States without permission and without paying copyright -royalties. Special rules, set forth in the General Terms of Use part -of this license, apply to copying and distributing Project -Gutenberg-tm electronic works to protect the PROJECT GUTENBERG-tm -concept and trademark. Project Gutenberg is a registered trademark, -and may not be used if you charge for the eBooks, unless you receive -specific permission. If you do not charge anything for copies of this -eBook, complying with the rules is very easy. You may use this eBook -for nearly any purpose such as creation of derivative works, reports, -performances and research. They may be modified and printed and given -away--you may do practically ANYTHING in the United States with eBooks -not protected by U.S. copyright law. Redistribution is subject to the -trademark license, especially commercial redistribution. - -START: FULL LICENSE - -THE FULL PROJECT GUTENBERG LICENSE -PLEASE READ THIS BEFORE YOU DISTRIBUTE OR USE THIS WORK - -To protect the Project Gutenberg-tm mission of promoting the free -distribution of electronic works, by using or distributing this work -(or any other work associated in any way with the phrase "Project -Gutenberg"), you agree to comply with all the terms of the Full -Project Gutenberg-tm License available with this file or online at -www.gutenberg.org/license. - -Section 1. General Terms of Use and Redistributing Project -Gutenberg-tm electronic works - -1.A. By reading or using any part of this Project Gutenberg-tm -electronic work, you indicate that you have read, understand, agree to -and accept all the terms of this license and intellectual property -(trademark/copyright) agreement. If you do not agree to abide by all -the terms of this agreement, you must cease using and return or -destroy all copies of Project Gutenberg-tm electronic works in your -possession. If you paid a fee for obtaining a copy of or access to a -Project Gutenberg-tm electronic work and you do not agree to be bound -by the terms of this agreement, you may obtain a refund from the -person or entity to whom you paid the fee as set forth in paragraph -1.E.8. - -1.B. "Project Gutenberg" is a registered trademark. It may only be -used on or associated in any way with an electronic work by people who -agree to be bound by the terms of this agreement. There are a few -things that you can do with most Project Gutenberg-tm electronic works -even without complying with the full terms of this agreement. See -paragraph 1.C below. There are a lot of things you can do with Project -Gutenberg-tm electronic works if you follow the terms of this -agreement and help preserve free future access to Project Gutenberg-tm -electronic works. See paragraph 1.E below. - -1.C. The Project Gutenberg Literary Archive Foundation ("the -Foundation" or PGLAF), owns a compilation copyright in the collection -of Project Gutenberg-tm electronic works. Nearly all the individual -works in the collection are in the public domain in the United -States. If an individual work is unprotected by copyright law in the -United States and you are located in the United States, we do not -claim a right to prevent you from copying, distributing, performing, -displaying or creating derivative works based on the work as long as -all references to Project Gutenberg are removed. Of course, we hope -that you will support the Project Gutenberg-tm mission of promoting -free access to electronic works by freely sharing Project Gutenberg-tm -works in compliance with the terms of this agreement for keeping the -Project Gutenberg-tm name associated with the work. You can easily -comply with the terms of this agreement by keeping this work in the -same format with its attached full Project Gutenberg-tm License when -you share it without charge with others. - -1.D. The copyright laws of the place where you are located also govern -what you can do with this work. Copyright laws in most countries are -in a constant state of change. If you are outside the United States, -check the laws of your country in addition to the terms of this -agreement before downloading, copying, displaying, performing, -distributing or creating derivative works based on this work or any -other Project Gutenberg-tm work. The Foundation makes no -representations concerning the copyright status of any work in any -country outside the United States. - -1.E. Unless you have removed all references to Project Gutenberg: - -1.E.1. The following sentence, with active links to, or other -immediate access to, the full Project Gutenberg-tm License must appear -prominently whenever any copy of a Project Gutenberg-tm work (any work -on which the phrase "Project Gutenberg" appears, or with which the -phrase "Project Gutenberg" is associated) is accessed, displayed, -performed, viewed, copied or distributed: - - This eBook is for the use of anyone anywhere in the United States and - most other parts of the world at no cost and with almost no - restrictions whatsoever. You may copy it, give it away or re-use it - under the terms of the Project Gutenberg License included with this - eBook or online at www.gutenberg.org. If you are not located in the - United States, you'll have to check the laws of the country where you - are located before using this ebook. - -1.E.2. If an individual Project Gutenberg-tm electronic work is -derived from texts not protected by U.S. copyright law (does not -contain a notice indicating that it is posted with permission of the -copyright holder), the work can be copied and distributed to anyone in -the United States without paying any fees or charges. If you are -redistributing or providing access to a work with the phrase "Project -Gutenberg" associated with or appearing on the work, you must comply -either with the requirements of paragraphs 1.E.1 through 1.E.7 or -obtain permission for the use of the work and the Project Gutenberg-tm -trademark as set forth in paragraphs 1.E.8 or 1.E.9. - -1.E.3. If an individual Project Gutenberg-tm electronic work is posted -with the permission of the copyright holder, your use and distribution -must comply with both paragraphs 1.E.1 through 1.E.7 and any -additional terms imposed by the copyright holder. Additional terms -will be linked to the Project Gutenberg-tm License for all works -posted with the permission of the copyright holder found at the -beginning of this work. - -1.E.4. Do not unlink or detach or remove the full Project Gutenberg-tm -License terms from this work, or any files containing a part of this -work or any other work associated with Project Gutenberg-tm. - -1.E.5. Do not copy, display, perform, distribute or redistribute this -electronic work, or any part of this electronic work, without -prominently displaying the sentence set forth in paragraph 1.E.1 with -active links or immediate access to the full terms of the Project -Gutenberg-tm License. - -1.E.6. You may convert to and distribute this work in any binary, -compressed, marked up, nonproprietary or proprietary form, including -any word processing or hypertext form. However, if you provide access -to or distribute copies of a Project Gutenberg-tm work in a format -other than "Plain Vanilla ASCII" or other format used in the official -version posted on the official Project Gutenberg-tm web site -(www.gutenberg.org), you must, at no additional cost, fee or expense -to the user, provide a copy, a means of exporting a copy, or a means -of obtaining a copy upon request, of the work in its original "Plain -Vanilla ASCII" or other form. Any alternate format must include the -full Project Gutenberg-tm License as specified in paragraph 1.E.1. - -1.E.7. Do not charge a fee for access to, viewing, displaying, -performing, copying or distributing any Project Gutenberg-tm works -unless you comply with paragraph 1.E.8 or 1.E.9. - -1.E.8. You may charge a reasonable fee for copies of or providing -access to or distributing Project Gutenberg-tm electronic works -provided that - -* You pay a royalty fee of 20% of the gross profits you derive from - the use of Project Gutenberg-tm works calculated using the method - you already use to calculate your applicable taxes. The fee is owed - to the owner of the Project Gutenberg-tm trademark, but he has - agreed to donate royalties under this paragraph to the Project - Gutenberg Literary Archive Foundation. Royalty payments must be paid - within 60 days following each date on which you prepare (or are - legally required to prepare) your periodic tax returns. Royalty - payments should be clearly marked as such and sent to the Project - Gutenberg Literary Archive Foundation at the address specified in - Section 4, "Information about donations to the Project Gutenberg - Literary Archive Foundation." - -* You provide a full refund of any money paid by a user who notifies - you in writing (or by e-mail) within 30 days of receipt that s/he - does not agree to the terms of the full Project Gutenberg-tm - License. You must require such a user to return or destroy all - copies of the works possessed in a physical medium and discontinue - all use of and all access to other copies of Project Gutenberg-tm - works. - -* You provide, in accordance with paragraph 1.F.3, a full refund of - any money paid for a work or a replacement copy, if a defect in the - electronic work is discovered and reported to you within 90 days of - receipt of the work. - -* You comply with all other terms of this agreement for free - distribution of Project Gutenberg-tm works. - -1.E.9. If you wish to charge a fee or distribute a Project -Gutenberg-tm electronic work or group of works on different terms than -are set forth in this agreement, you must obtain permission in writing -from both the Project Gutenberg Literary Archive Foundation and The -Project Gutenberg Trademark LLC, the owner of the Project Gutenberg-tm -trademark. Contact the Foundation as set forth in Section 3 below. - -1.F. - -1.F.1. Project Gutenberg volunteers and employees expend considerable -effort to identify, do copyright research on, transcribe and proofread -works not protected by U.S. copyright law in creating the Project -Gutenberg-tm collection. Despite these efforts, Project Gutenberg-tm -electronic works, and the medium on which they may be stored, may -contain "Defects," such as, but not limited to, incomplete, inaccurate -or corrupt data, transcription errors, a copyright or other -intellectual property infringement, a defective or damaged disk or -other medium, a computer virus, or computer codes that damage or -cannot be read by your equipment. - -1.F.2. LIMITED WARRANTY, DISCLAIMER OF DAMAGES - Except for the "Right -of Replacement or Refund" described in paragraph 1.F.3, the Project -Gutenberg Literary Archive Foundation, the owner of the Project -Gutenberg-tm trademark, and any other party distributing a Project -Gutenberg-tm electronic work under this agreement, disclaim all -liability to you for damages, costs and expenses, including legal -fees. YOU AGREE THAT YOU HAVE NO REMEDIES FOR NEGLIGENCE, STRICT -LIABILITY, BREACH OF WARRANTY OR BREACH OF CONTRACT EXCEPT THOSE -PROVIDED IN PARAGRAPH 1.F.3. YOU AGREE THAT THE FOUNDATION, THE -TRADEMARK OWNER, AND ANY DISTRIBUTOR UNDER THIS AGREEMENT WILL NOT BE -LIABLE TO YOU FOR ACTUAL, DIRECT, INDIRECT, CONSEQUENTIAL, PUNITIVE OR -INCIDENTAL DAMAGES EVEN IF YOU GIVE NOTICE OF THE POSSIBILITY OF SUCH -DAMAGE. - -1.F.3. LIMITED RIGHT OF REPLACEMENT OR REFUND - If you discover a -defect in this electronic work within 90 days of receiving it, you can -receive a refund of the money (if any) you paid for it by sending a -written explanation to the person you received the work from. If you -received the work on a physical medium, you must return the medium -with your written explanation. The person or entity that provided you -with the defective work may elect to provide a replacement copy in -lieu of a refund. If you received the work electronically, the person -or entity providing it to you may choose to give you a second -opportunity to receive the work electronically in lieu of a refund. If -the second copy is also defective, you may demand a refund in writing -without further opportunities to fix the problem. - -1.F.4. Except for the limited right of replacement or refund set forth -in paragraph 1.F.3, this work is provided to you 'AS-IS', WITH NO -OTHER WARRANTIES OF ANY KIND, EXPRESS OR IMPLIED, INCLUDING BUT NOT -LIMITED TO WARRANTIES OF MERCHANTABILITY OR FITNESS FOR ANY PURPOSE. - -1.F.5. Some states do not allow disclaimers of certain implied -warranties or the exclusion or limitation of certain types of -damages. If any disclaimer or limitation set forth in this agreement -violates the law of the state applicable to this agreement, the -agreement shall be interpreted to make the maximum disclaimer or -limitation permitted by the applicable state law. The invalidity or -unenforceability of any provision of this agreement shall not void the -remaining provisions. - -1.F.6. INDEMNITY - You agree to indemnify and hold the Foundation, the -trademark owner, any agent or employee of the Foundation, anyone -providing copies of Project Gutenberg-tm electronic works in -accordance with this agreement, and any volunteers associated with the -production, promotion and distribution of Project Gutenberg-tm -electronic works, harmless from all liability, costs and expenses, -including legal fees, that arise directly or indirectly from any of -the following which you do or cause to occur: (a) distribution of this -or any Project Gutenberg-tm work, (b) alteration, modification, or -additions or deletions to any Project Gutenberg-tm work, and (c) any -Defect you cause. - -Section 2. Information about the Mission of Project Gutenberg-tm - -Project Gutenberg-tm is synonymous with the free distribution of -electronic works in formats readable by the widest variety of -computers including obsolete, old, middle-aged and new computers. It -exists because of the efforts of hundreds of volunteers and donations -from people in all walks of life. - -Volunteers and financial support to provide volunteers with the -assistance they need are critical to reaching Project Gutenberg-tm's -goals and ensuring that the Project Gutenberg-tm collection will -remain freely available for generations to come. In 2001, the Project -Gutenberg Literary Archive Foundation was created to provide a secure -and permanent future for Project Gutenberg-tm and future -generations. To learn more about the Project Gutenberg Literary -Archive Foundation and how your efforts and donations can help, see -Sections 3 and 4 and the Foundation information page at -www.gutenberg.org - - - -Section 3. Information about the Project Gutenberg Literary Archive Foundation - -The Project Gutenberg Literary Archive Foundation is a non profit -501(c)(3) educational corporation organized under the laws of the -state of Mississippi and granted tax exempt status by the Internal -Revenue Service. The Foundation's EIN or federal tax identification -number is 64-6221541. Contributions to the Project Gutenberg Literary -Archive Foundation are tax deductible to the full extent permitted by -U.S. federal laws and your state's laws. - -The Foundation's principal office is in Fairbanks, Alaska, with the -mailing address: PO Box 750175, Fairbanks, AK 99775, but its -volunteers and employees are scattered throughout numerous -locations. Its business office is located at 809 North 1500 West, Salt -Lake City, UT 84116, (801) 596-1887. Email contact links and up to -date contact information can be found at the Foundation's web site and -official page at www.gutenberg.org/contact - -For additional contact information: - - Dr. Gregory B. Newby - Chief Executive and Director - gbnewby@pglaf.org - -Section 4. Information about Donations to the Project Gutenberg -Literary Archive Foundation - -Project Gutenberg-tm depends upon and cannot survive without wide -spread public support and donations to carry out its mission of -increasing the number of public domain and licensed works that can be -freely distributed in machine readable form accessible by the widest -array of equipment including outdated equipment. Many small donations -($1 to $5,000) are particularly important to maintaining tax exempt -status with the IRS. - -The Foundation is committed to complying with the laws regulating -charities and charitable donations in all 50 states of the United -States. Compliance requirements are not uniform and it takes a -considerable effort, much paperwork and many fees to meet and keep up -with these requirements. We do not solicit donations in locations -where we have not received written confirmation of compliance. To SEND -DONATIONS or determine the status of compliance for any particular -state visit www.gutenberg.org/donate - -While we cannot and do not solicit contributions from states where we -have not met the solicitation requirements, we know of no prohibition -against accepting unsolicited donations from donors in such states who -approach us with offers to donate. - -International donations are gratefully accepted, but we cannot make -any statements concerning tax treatment of donations received from -outside the United States. U.S. laws alone swamp our small staff. - -Please check the Project Gutenberg Web pages for current donation -methods and addresses. Donations are accepted in a number of other -ways including checks, online payments and credit card donations. To -donate, please visit: www.gutenberg.org/donate - -Section 5. General Information About Project Gutenberg-tm electronic works. - -Professor Michael S. Hart was the originator of the Project -Gutenberg-tm concept of a library of electronic works that could be -freely shared with anyone. For forty years, he produced and -distributed Project Gutenberg-tm eBooks with only a loose network of -volunteer support. - -Project Gutenberg-tm eBooks are often created from several printed -editions, all of which are confirmed as not protected by copyright in -the U.S. unless a copyright notice is included. Thus, we do not -necessarily keep eBooks in compliance with any particular paper -edition. - -Most people start at our Web site which has the main PG search -facility: www.gutenberg.org - -This Web site includes information about Project Gutenberg-tm, -including how to make donations to the Project Gutenberg Literary -Archive Foundation, how to help produce our new eBooks, and how to -subscribe to our email newsletter to hear about new eBooks. - |