NormalizeHEADmain

9 files changed, 17 insertions, 4215 deletions

diff --git a/.gitattributes b/.gitattributes
new file mode 100644
index 0000000..d7b82bc
--- /dev/null
+++ b/.gitattributes
@@ -0,0 +1,4 @@
+*.txt text eol=lf
+*.htm text eol=lf
+*.html text eol=lf
+*.md text eol=lf
diff --git a/LICENSE.txt b/LICENSE.txt
new file mode 100644
index 0000000..6312041
--- /dev/null
+++ b/LICENSE.txt
@@ -0,0 +1,11 @@
+This eBook, including all associated images, markup, improvements,
+metadata, and any other content or labor, has been confirmed to be
+in the PUBLIC DOMAIN IN THE UNITED STATES.
+
+Procedures for determining public domain status are described in
+the "Copyright How-To" at https://www.gutenberg.org.
+
+No investigation has been made concerning possible copyrights in
+jurisdictions other than the United States. Anyone seeking to utilize
+this eBook outside of the United States should confirm copyright
+status under the laws that apply to them.
diff --git a/README.md b/README.md
new file mode 100644
index 0000000..0e2ef40
--- /dev/null
+++ b/README.md
@@ -0,0 +1,2 @@
+Project Gutenberg (https://www.gutenberg.org) public repository for
+eBook #61024 (https://www.gutenberg.org/ebooks/61024)
diff --git a/old/61024-0.txt b/old/61024-0.txt
deleted file mode 100644
index fc8e3c0..0000000
--- a/old/61024-0.txt
+++ /dev/null
@@ -1,1857 +0,0 @@
-The Project Gutenberg EBook of Tsel Ha'Olam, by 
-Gauthier (or Goussin) de Metz and Mattityahu ben Shlomo Delacrut
-
-This eBook is for the use of anyone anywhere in the United States and most
-other parts of the world at no cost and with almost no restrictions
-whatsoever.  You may copy it, give it away or re-use it under the terms of
-the Project Gutenberg License included with this eBook or online at
-www.gutenberg.org.  If you are not located in the United States, you'll have
-to check the laws of the country where you are located before using this ebook.
-
-Title: Tsel Ha'Olam
-
-Author: Gauthier (or Goussin) de Metz
-        Mattityahu ben Shlomo Delacrut
-
-Translator: Mattityahu ben Shlomo Delacrut
-
-Release Date: January 30, 2020 [EBook #61024]
-
-Language: Hebrew
-
-Character set encoding: UTF-8
-
-*** START OF THIS PROJECT GUTENBERG EBOOK TSEL HA'OLAM ***
-
-
-
-
-Produced by Enrico Segre, using the facilities of
-Distributed Proofreaders Italia at
-http://dp-test.dm.unipi.it/
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-                                  ספר
-                               צל העולם
-
-
-שחיבר הגאון המופלא המקובל האלקי המפורסם התוכן הגדול מהור״ר מתתיהו בן
-מהו״רר שלמה דלקארט זצ״ל מדבר מחדושי ארבע חלקי העולם ומעניני גן עדן
-וגהינם וארבע יסודות בקיצור נמרץ וכלל בו הרבה חכמות ודברים נוראים מגבורת
-ה׳ בבריאותיו כאשר יראה המעיין במפתחת השערים והיה זה הספר כמוס באוצר
-בכתיבת יד ועתה לזכות הרבים שיכירו וידעו מנפלאות ה׳׃
-
-הובא לבית הדפוס על ידי הנעלה בהר״ר וואלף פרנקפורט׃
-
-                                באמשטרדם
-
-                                תצ״ג לפק
-
-
-
-
-                              הקדמת המחבר
-
-
-אמר המחבר חפשתי ומצאתי ספר זה כולל פתח החכמות וציורי השטחיות הממודדים
-להכדריים ונשלם הספר על יד אחד מחכמי הגוים והנה הוא מפתח השכלי׳ לבעבור
-התבאר חלקי העולם ומשכנותיו במדינות באיים בימים ובישוב וכל אשר תחת גלגל
-היומי מבואר בו על דרך הקצור ובפרט. ואשתומם המחזה ואומר אהה ה׳ מדוע ירש
-בן האמה נאות השכל ובן הגברה ישב בדד וידום. וחפץ בידי יצלי׳ כי לא לרוב
-שכלי הרבותי גדר ההעתקה כי אם אל סבת ההבנה במועתק ומעתק והמעתיק מלאו לבו
-נדבה רוחו לקרב׳ אל המלאכה להעתיק הספר ונקרא שמו בישראל׃
-
-צל העולם והנה נחלק לשלשה חלקים ושעריו תשעה וששים
-
-
-                      חלק הראשון יש בו י״ד שערים
-
-   א תכלית האדם
-   ב מדוע נברא העולם
-   ג מדוע נעש׳ האדם בצלמו
-   ד מדוע לא נעשה שלא יחטא
-   ה איך נמצאו ז׳ החכמות
-   ו מג׳ אומות אשר השכינו הפלוסופים
-   ז מנהג ז׳ החכמות
-   ח מהות הטבע ומפעלו
-   ט באור הגלגל
-   י איך נוסדו ארבע התולדות
-   יא איך הארץ עומדת
-   יב מהו עוגל הארץ
-   יג מדוע נעשה עגול
-   יד תנועות הגלגלים והכוכבים
-
-
-                    חלק שני יש בו שבעה ושלשים שערים
-
-   א מבוא החלק
-   ב התבאר׳ הארץ בחלקי׳
-   ג גן עדן הארציי
-   ד מארץ הי״נד
-   ה במדינות הי״נד והכרת׳
-   ו מן שרפי הינ״ד
-   ז תועליות אבני הי״נד
-   ח ממדינות ארץ הי״נד
-   ט ממדינות אסייא צעירה
-   י מן דגי ארץ אינדיא
-   יא מאלני ארץ הי״נד
-   יב ממדינת אירופא
-   יג בארצות אופריקא
-   יד באיי הימים ועשרם
-   טו בשנוי המדינות
-   יו בארצות הבהמות
-   יז בארצות העופות
-   יח בדברים המצויי׳
-   יט בדברים תחת לארץ
-   ך ממקום גהינם ומהותו
-   כא ביסוד ב׳ הוא מים
-   כב איך מים מתוקים
-   כג בשינוי המעיינות
-   כד איך תבקע הארץ
-   כה מדוע הים מלוח
-   כו מן האויר
-   כז בעננים וגשמים
-   כה בדבר הכפור והשלג
-   כט בברד קייצי
-   ל ברעמים ובזיקים
-   לא בדברי הרוחות
-   לב מן האש וככבי׳ מדלגי׳
-   לג מן התנינים הפרחים
-   לד באויר עליוני הזך
-   לה במחשך גוף הלבנה
-   לו בימי השבוע
-   לז בתנועות הגלגל הגדול
-
-
-                    חלק שלישי ויש בו שמנה עשר שערים
-
-   א בדברי היום והלילה
-   ב איך תקבל הלבנה מאור
-   ג בלקות השמש
-   ד בטבע הגלגל הגדול
-   ה במדידת הכוכבים
-   ו מתלמי מלך מצרים
-   ז איך הצילו החכמות
-   ח במפתי ווייר״גילא
-   ט מדוע הוסד המטבע
-   י במשאים עברו ללמוד
-   יא מהות פלוסופיא
-   יב במדידת הארץ
-   יג מדידת השמש
-   יד בגודל וגובה הכוכבים
-   טו סך הכוכבים
-   טז מרחב גן עדן
-   יז מן שמי השמים
-   יח בתענוגי גן עדן
-
-
-
-
-                            צל העולם חלק א
-
-
-                            שער א תכלית האדם
-
-עזרי מעם ה׳ כי בעלות במחשבת היוצר לברא העול׳ לא לצרכו בראו לא ליתרונו
-יוסד כי לא נתעלה בשום דבר מחודש כדכתיב אני ה׳ לא שניתי לפני׳ ולאחו׳ אחד
-בלי שנוי בלי פירוד בלי חבור בלי ראשי׳ בלי תכלית אין לו דבר נושן ולא
-מחודש כי הכל בידו עתים זמנים ימי׳ שנים חדשים אינם לפניו רגעי חלק השעה
-והוא טוב וחשוב לו וברע לא יחפוץ וטבעי הרעה מתנגדת וטבע הטובה מתאחדת לכן
-נשמת האדם היא העולה למעל׳ ורוח הבהמה שבא אל טבעה תרד למטה לארץ ונמשל
-האדם לכלי היין השוקט על שמריו כי תמיד היין עולה למעלה והשמרים יורדים
-למטה בשולי הכלי והעולה הוא הטוב והיורד הוא הרעה ולא יעמוד זה בלתי זה
-והאד׳ הרוח הטוב יתאמץ בו להדריכו ולהשכילו ולייסרו עזוב חיי העולם הקצר
-ורוח הבהמה שבו יתאמץ לאכול ולשתות ולהעמיד הגוף על כן לא יעמיד איש בלתי
-שניהם והחכם עיניו בראשו לדעת אחר מי ילך אף כי לשניהם יצטרך שמי שתרח בערב
-שבת יאכל בשבת כן לא יקנה איש העולם הארוך אם לא בעולם הקצר על כן לא טוב
-להרחיק רוח הבהמה מכל וכל כדכתיב אל תשקצו את נפשותיכם והרז״ל אסור לסנף
-עצמו בתענית ואמר אביי בר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותי׳ אמנם
-ימשוך איש רובו בכל דרכיו אחרי האנושי ומיעוטו אחרי הבהמיי והיינו דכתיב
-ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע כלומר בידך הם עשה
-הטוב בעינך כי צריך כל איש לשניהם ואמנם יזהר איש לבלתי יורגל לכת אחרי
-הבהמיי אם לא להעמיד גופו בצמצום׃
-
-
-                         שער ב מדוע נברא העולם
-
-הנה התבאר כי לא הוצרך היוצר ליצירת העולם אם לרוב חסדיו למען ינחלו טובו
-יתמכו כבוד שפלי רוח נמוכי לב כאשר נראה לעין אשר חלק מהודו לבריותיו
-והיינו דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה כי בחסד נברא העולם בלי צורך לו ועוד סבה
-אחרת למען ינחלו ימצאו מספרים מעת הודו מכירי קצת הודו ופלאיו ולראות מידי
-יום יום גבורותיו ועלנו לשבח לאשר עשנו לתועלותינו וכל דרכיו ﭏינו לחייתנו
-יוצר כזה יתפאר ויתרומם׃
-
-
-                       שער ג מדוע נעשה אדם בצלמו
-
-יתברך אל חי עלת העלות אשר יצר את האדם בצלמו ויבחר בו מכל יצריו מעלה ומטה
-כאשר נראה כי האדם עליון על כל היצורים כמו שמצינו בשלמה המלך וישב שלמה על
-כסא ה׳ שמלך אף על המלאכי׳ אף על השדי׳ ולא מצינו מלאך ולא שד מושל על
-אנשי׳ ועושה בהם רצונו והטעם כי אין ביצורי׳ עובד נאמן כאדם כי המלאכי׳ אין
-בהם יצר הרע ואין ביניהם הרגל עבירה כי אין שם רציחה וניאוף וגניבה וגזל
-ועבודה זרה אמנם בקש היוצר למצוא יצירה אחת יודעת טוב ורע ובעלת יצר טוב
-ויצר רע אשר תבח׳ בטוב ותמאס ברע ואז ישמח במעשיו ע״כ יצר האד׳ בצלמו כלומ׳
-ממוסך מכל חציו מן העליונים וחציו מן התחתוני׳ ותארו והרגושיותיו על כל
-והשליטו בחושיו לטוב ולרע כי חמשתם לרע ירוצו ולטוב ימהרו וחפץ זכות הלב
-ויושר לכתו׃
-
-
-                  שער ד מדוע לא נעשה האדם אשר לא יחטא
-
-הנה הקדמנו בשער ג׳ אשר חפץ השם ביצירת האיש מכל יצוריו לבעבור היות בו דעת
-עשות הטוב והרע כי בעשותו הטוב בהכרח לא אליו גמול כי אם תאסר הכסיל אשר
-קרע כסותו בטבע יש לו יתרון אשר לא יקרע כסות ולא יעשה שטות כי בהכרח לא
-יוכל ואין לו גמול אל המונעו מן החוזק כן האדם אם נעשה בטבע אשר לא יחטא מה
-גמול יש לו המוכרח עשות הטוב מי יגמול לו אמנם היודע הטוב והרע ותשתאה נפשו
-הבהמית עשות הרע ויעצור ברוחו ויסבול הלעג והבוז והצער והחוסר כאשר עשו
-המשאים הקדמונים עזבו חילם נטשו אהלים לכת באשר ימצאו השכל וחכמת הלמודיות
-לבא אל תכונת העולם ומעשיהו יגעו ומצאו ויסדו שבע החכמות כאשר נבאר בעזרת
-הצור ובישועתו׃
-
-
-                   שער ה איך נמצאו שבע החכמות וסדרם
-
-הנה כבר בארנו מפעל המשאים ולא נודע הסבה. אמת כי בימים הקדמונים העם
-הולכים בחשך ולא אור תמהו על הגלגל המקיף והככבים בלילה מאירים ושקיעתם
-למזרח והאחד ממהר בשקיעתו מחבירו וביום ראו השמש זורח מן המזרח ועולה עד
-חצי היום ובחצי היום עד הערב ישוב על עקביו ובליל׳ ראו הלבנה פעמים חסיר׳
-פעמים שלימה פעמים מליאה עגולה אז פנו מכל עסקיהם להבין כח הדבר מה היה
-ובנו בתים בראשי ההרים כאשר עשה תלמי מלך מצרים להעמיק שאולה להתיישב
-בדברים אז הבינו כי השמש והירח עבדי האדון וכי אין ללבנה אור כי אם משפעת
-החמה ובהתרחקה ממנה תתמלא פגימתה ובהתקרבה אליה תחסר ומנו ימי החסרה ט״ו
-ימים וימי התמלאה ט״ו ימים ולזה קראו חדש ימי׳ והיו מתוני׳ בדברים הללו
-מאתים שנה עד חפשו ומצאו שבע החכמו׳ כי על ידי המפעל יכירו כח הפועל ואנה
-נגלו פלאי השם ליצוריו אם לא בתכונ׳ עולמו ובפלאי תנוע׳ הגלגלי׳ ואשר לא שת
-לבו לדעתם לא עשה קורת רוח לקונו האמנם במתניו אונו וכוחו בשרירות בטנו׃
-
-
-              שער ו משלש אומות אשר השכינו הפלוסופים בעולם
-
-הקדמנו במאמ׳ איך באו החכמות ואחרי כמו׳ בתבונ׳ הדבר נקראו פלוסופים ופי׳
-השם אהבי החכמה אז תקנו בעולם שלש אומת ר״ל הפלוסופים ואנשי המלחמה ועובדי
-האדמה. העובדי אדמה ישפיעו השנים הנותרות הצריך. ואנשי המלחמה הם הפרשים
-והשרים רוכבי הרכש ממונים לשמור עובדי האדמה בל יריעו בל ישחיתו כי אלמלא
-מורה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו והפלסופים מנהיגי השרים מהם תצא תורה
-ומשפט לעם כדכתיב ויהי דוד עושה משפט וצדקה ויואב על הצבא מי גרם ליואב
-היות על הצבא דוד עושה משפט וצדקה ולא יעמדו כל אחד לבדו בלתי אם נועדו
-יחדיו. ואחר אשר התבאר איך נמצה שבע החכמות יש לנו לבאר שמם וטבעם על צד
-הקצור ובפרט׃
-
-
-                     שער ז מנהג שבע החכמות ושמותם
-
-הראשונה לכל חכמת היא חכמת הדקדוק ובלעדיה לא יכנס איש בשום חכמה כי היא
-המלמדת לאד׳ דעת המבטא ונקרא חכמה המבטא ככל לשון היא מפוארה ובלט״ין קורין
-גראמ״טיקה ואלו ידע האדם חכמת הדבור ידע עשות כל לשון מעצמו והמבין יבין כי
-גדולה חכמה המבטא כי בדבור נעשה העולם בצירוף האות לחברתה נגמר ונעשה
-המפעל׃ ב חכמת לוגי״קא היא הכרת אמתות הדבר במופת להוכיח כל דבר איך יצא
-לאמתו והבדל השקר מן האמת ועל זאת החכמה יסד אריס״טוטלס ז׳ ספרים כאשר תאמר
-ראובן הנושא ושמעון הנשוי על דרך המושל ועל צד הקצור׃ ג חכמת הדינים ונקרא
-חכמת אוריטו״ריקא משם תצא משפט לכל העמים אל עם ועם בתורותיו ולדון נפשות
-וממונות לחייב את החייב ולזכות את הזכאי׃ ד חכמת המנין הנקרא ארימי״טקא
-קבוע באמצע החכמות כי כולם צריכין אליה אין דבר בלי מניין על זאת החכמה
-נוסדו ספרים רבים שרשים ענפים תוצאות וחבורים׃ ה חכמת התשבורת הנקראת
-גיאומיי״טריא והיא החכמה המועולה בתכונה מכל החכמות תבונת הכוכבים בגלגלים
-למצא קשתו׳ הגלגל ויתרון ומה בין מחצה לשלם ומה מרובע לעגול והעגול למרובע
-כי מדידת הגלגל ﭏ ﭏכסון מקרן ראשונה לשלישית וכי אופק כל דבר הוא קו ישר
-עובר על המרכז ולדעת עובי הכוכב בגלגלו בגובהו ובשפלותו ובהיות ישר או
-נזור׃ ו חכמת הניגון הנקר׳ מוזי״קא הוא מזג ממסך כל דב׳ לטבע אך בשירים יש
-מלות משפטם להגביהם ויש מלו׳ משפטם להשפילם כאשר תראה בטבעי הרפואה היה
-חכמת המזג להחזיק אדם בטבעו ולמסך טבעו חם לחם קר לקר לבעבור כי אין חכמה
-זו מועלת רק לחיי אדם ולצרכו אנינה ממנין שבע החכמות כי כל החכמות הם
-תוריות זולתי זו היא צריכות ואין גמול בתלמודה׃ ז חכמת החזיון הנקרא
-איישטיר״נומיאה והיא סוף לכל החכמות ממנה יצאו ואליה ישובו כמ״ש כל הנחלים
-הולכים אל הים וכאשר הם הלכים הם שבים כן תהיה תשובות כל החכמות אל חכמת
-התבונה כי ימצאו כל המפעל וכל ההוה ונמצא נדרש בו בשמים ואשר יבא אל תכלית
-חכמת התבונה ידע כל דבר על פי הטבע כי הבורא ית׳ ברא הטבע להמציא כל דבר בו
-ובדבר זה ישכך תלונות הנמצאים מעליו לשלחם ביד פשעם כי הכל היא הטבע זולתי
-יראה לא בטבע הי׳ כאש׳ הקדמנו במאמ׳ מדוע לא נעשה האדם אשר לא יחטא כי אם
-היתה האמונה בטבע נמצה מוכרח עשו׳ הטוב ומה גמול ישלם לו ומחכמת התכונה
-נמצאו כל החכמות כי מי ישכיל ומי יפתח בו ולא ידע שרשו איכותו ומהותו ולא
-ישב על חוג ארץ ונטיית השמים ומסילת הכוכבים ומדת גמיהם עם ארכם וגבהם
-וממנו תצא רעה וטובה בטבע בגובה הכרכום ובשפלותו בהיותו נזור רע ישר טוב
-ורבים כאל׳ במשפטי החזיון למשיג׳ כי בחכמה זו נגלה העולם והנעלם הנמצא
-ומגלה בחיוב גדול ממציא מן הכח אל הפועל כאשר בדמיון הגרזן כלי הנגר והמרצע
-כלי הרצען כן ששת החכמות כלי התכונה כי בלעדיה לא ימצא לעולם כאשר השמש כלי
-הנפשות וראות הלב ושמחתו ואשר לא ידע מבואו לא יוכל להשקות נפשו הצמאה
-תכסוף עלות השכליי׳ בלתי הבן מבואי השמש ולזה כוונת החכם המחבר ספרו להודיע
-כי כל החכמות ענפי התכונה על כן בימים קדמונים ערגו כל שרים ומלכים נכספו
-לשכלים לדעתם ולא נתייחס האדם ﭏ אב ההמון כי אם התוודעו בשכל על חביריו
-והיו קורין לו המיוחם התוריי גם לבעבור המשילו השכלים התוריים גם בלשונם הם
-חפצים בחיוב היות משכיל בהם חפצי ותוריי בכל לשון הם מועתקים והוא שכל בדבר
-אמתי אשר הכל מודים בו בגלל כי שכל קיי׳ הוא לא ישתנה ואחרי קצרנו במבוא
-השכל נשוב לבאר מהות הטבע ואיכותו אשר הוא ממצי׳ בכח כל ההוה ובו הוסד כל
-מוסד ממנו פנה ממנו יתד וממנו תנועת הגלגלים ומאורי הככבים הוא מחיה הוא
-מקיים הוא מפסיד למען יהמו עליו רוב ההמון ילעיגו על חכמה נאריך מעט בביאור
-הטבע למען יבינו חסירי הדעת תכונת העולם תוצאותיו ומבואיו כי הכל בטבע אמנם
-הטבע דבר מחודש בלי נוצר להעמיד כל הווה ויש׃
-
-
-                        שער ח מהות הטבע ומפעלו
-
-יתברך אל שברא את הטבע בראשית כל למען יתהוה בו כי כל ההוה הנמצא בלתי הטבע
-לא ימצא דבר ומלאכת הטבע לא תושבת הוא הפועל הוא המקיים הוא המפסיד הוא
-המכלה ברצון יוצרו כאשר יעשה הגרזן והמסמר לפועל הגרזן מחתך והמסמר מקיים
-וברצון הפועל כן הטבע עושה ברצון הפועל האמיתי יסד כל הנמצא בטבע לא ייגה
-לריק אמנם מפעל הטבע לעולם שלם כאדם וכבהמה וכי יופסד המנהג בדבר הטבע פותח
-בו אמנם ברבת המנהג ירד הטבע כאשר נראה בהמות נולדות בשני ראשים וקצתם בשש
-רגלים אחד עז ואחד שפל כן יקרה באנשים כי יולד איש בשש אצבעות אחד בשנים או
-בשלושה או מחוסר אבר זרוע או שוק לפי הצטרכו לעולם ופעם יוליד איש שלום
-ויפה ולא יחסר כל דבר אמנם חבר יגדל על חבירו או קטן ממנו אחד גדול ואחד
-קטן אחד שחור ואחד לבן אחד חכם ואחד שוטה אחד יחכם לעת ילדותו וישתטה לעת
-זקנתו אחד נאמן ואחד שקר אחד שמן ואחד כמוש אחד עצב ואחד שמח אחד עז ואחד
-שפל אחד זריז ואחד עצל אחד מיושב ואחד מבולבל איש קומה יולד קטן ואיש קטן
-יולד גדול אחד ישית לבו ועסקיו לשכל אחד יעסוק באומנות אחד נגד אחד. כי
-הטבע ישים בלב תאר מלאכת לפי טבעו ככה או סתת כל אחד לפי טבעו והבנת שכלו
-ובכמה ענייני׳ מכוונים בני אדם אחד מחבירו כאשר אמרו רבותינו ז״ל בסנהדרין
-בשלשה דברי׳ אדם משתנה מחבירו בקול ובמראה ובדעת כי אם ישמעו קולות בני אדם
-שוים. יבא אדם לאשת חבירו בלילה המכרת אשה בקולה ואם לא ישתנה מראות יבא
-איש אל אשת רעהו ביום וישחף העם בזמה. ואם ישוו בדע׳ לא יוכל איש לשמור את
-שלו ולהניחו מפני הגנבי׳ כי כל איש ידע דעת חבירו והכל מפעל הטבע בתולדותיו
-כאשר אמר אפל״טון יצא לו שם הטבע מכל קדומיו כי הטבע מדומה בחיוב מוליד הכל
-בטבעו ונגלה הדבר במוליד איש בצלמו המדמה לו המנהג. ואם ישתנה הטבע ישנהו
-כעלות מחשבת המוליד או היולדת בשעת המשגל לדעת א׳ לרעה או לטובה כאשר מצינו
-חכמים קדמונים אין קושרים כלי כסף וכלי זהב בכרעי מטותם להוליד כדמותם וכן
-מצינו בתלמוד בגיטין בפרק הנזקין אשר קשרו הגוים נערי בני ישראל בכרעי
-מטותם וגבי פרה אדומה אר״זל כוס של זהב מעבירין לפניהם בעת יעלה עליה זכר
-אם כן הסכימו חכמי התלמוד ﭏ הפילוסופים בדבר זה גם אריס״טוטלוס הסכים בדבר
-זה וכל הבאים אחריהם כלם הסכימו כי תולדות האדם נהפכת אחרי המחשבת האיש
-והאשה בעת המשגל אמנם החכמים אשר הקדמנו שלמים הם אתנו בדבר הזה כי הבורא
-ית׳ ברא הטבע ויוכל לשנותו כי בכל יש חילוף ותמורה חבור פירוד ראשית אחרית
-ערך ודמיון זולתי בו. והנה ראש משרתיו הוא הטבע בפועל כרצונו הוא אשר שם
-באנוש דעה לטוב ורע כי יש טבע לכל אמנם אשר יכריח טבע הרע הוא הטוב ואשר
-יכריח טוב הוא הרע ודבר זה דרשו הקדמונים את שבע חכמות אשר על ספר להרחיק
-מחשבת הרעות ולזה כיון שלמה ע״ה באמרו הולך את חכמים יחכם אף ההולך בלתי
-ידבר חכם כי ישמע את דבריה׳ ויוסר לבבו ממחשבותיו ומשרתיו כי מה לכסיל הולך
-בחושך למלאות תאות גויתו ואת נפשו להושיע ישכח. וכאשר לא ישיג החרש שמע
-הקולות והעיור צבע המראות והסריס הנאת המשגל כן נפלאות הנאת הנפש מהנאת
-הגויה ע״כ מה לתבן את הבר וזה לכל גלוי על כן קצרתי בדבר ואשוב למאמר החכמה
-והטבע ותכונת העולם בטבע ברצון יוצר כל׃
-
-
-                           שער ט באור הגלגל
-
-היוצר ברא את העולם עגול ככדור כאשר נבאר בע״ה והקיף סביב העולם השמים
-עגולים מכל צד שלמים. כאשר חלבון הביצה מקיף סביב החלמון מכל צד והוא אור
-בהיר וזך הוסד על אשיות האויר שלמטה ואלו הורגלו בה בני אדם היו צופים מסוף
-העולם עד סופו ויקל לראות בבואה דבר גם לפני רגליו כי אין עיני האדם רואים
-אמנם הם כלי ההבטה כי האויר ממשיך הראות לעין והמופת עומד בחשך רואה במקום
-האור. עומד במקום האור לא יראה בחשך ואין האור הנזכר מרוצת המלאכים ופרישת
-כנפיהם בהשתלחם לארץ להגיד עתידות לראוים להגדה ובהגיע תור ההגדה לאיש היה
-ישן ונרד׳ כי אדם צדיק אין בארץ ראוי להסתכל באור ההוא. אמנם שומעים היו
-הקול נכנס באוזניהם ובלבבם בלא ראות ובהפרד המלאך כי עוד מקבל ונזכר בו
-והוא אשר מצינו במשה אבי כל הוזה כי קרן עור פניו למען יוכל לקבל האור
-הגדול ולדעת הפלוסופי׳ היא אספקלרי׳ המאירה לפי שהורש׳ להסתכל המרא׳ הגדול
-כי קרן עור פניו מעין אור הגדול ולא כן פירשו רז״ל כי דמות ראה מתוך
-אספקלרי׳ מאיר׳ וזכה וראה נבאר שלא ראה דבר לקיים מה שנ׳ כי לא יראני האדם
-וחי. וכל הנביאים נסתכלו מתוך ספקלריא שאינ׳ מאירה וכדמה להם כאלו ראו
-לקיים מה שנאמר ופראה את ה׳ ע״כ פרש״י ביבמות׃ כן האור טוב זך ובהיר דבר
-גופני לא יסבלנו אם קל אם כבד אף העופו׳ הפורחי׳ באור לא יוכלו עמוד למעלה
-בלתי יורדו כאבן כי אין דבר מתעכב למעלה זולתי רוחניים לבד בלתי גופניים׃
-
-
-                     שער י איך נוסדו ארבע התולדות
-
-הקדמנו לקרא אויר רוחני אשר מנו יוצא טיסת המלאכים במשלחתם לאנוש אחריו
-ארבע יסודות דבוקות זה בזה והם אש מים רוח עפר מעמידים זה את זה והארץ
-באמצע תעמוד כי האש ראשון והאויר אחריו והמים אחריהם והארץ אחרונה וכגובה
-השמים על הארץ כן גבה הארץ על השמים כי הארץ היא החוג שנא׳ היושב על חוג
-הארץ ומשפט כל חוג באמצע כי כל עוגל אם לא יתמצע בחוג לא יתיישרו הקוים
-וכאן אשר היסודות למעלה מן הארץ דבוקים זה על זה כן נדבקו למטה מן הארץ׃
-
-
-                   שער יא איך עומדת הארץ באמצע העולם
-
-בהכבד יסוד העפר מכל היסודות עומד באמצע והקלים למעלה ואשר יכבד יקרב לה
-ולולי חיות רעות עומדות לשטן בני אדם יוכל אדם לסבב הארץ מכל צד מפה ומפה
-כי הארץ עגולה ככדור והמסבב בבואו כנגדינו ידמה לו שאנחנו עליו ורגליו
-מכוונות נגד רגלינו תמיד רגליו ורגלינו על הארץ בסובבו כל הארץ ישוב אל
-מקומו הראשון. דמיון ראובן ושמעון נסעו זה מזה והלכים בשוה זה למזרח וזה
-למערב בסובבים כל הארץ יפגעו זה בזה על הנקודה אשר משם נסעו כי נקודת חוג
-הארץ באמצע ובהכבד דבר ימשוך לאמצעוה׳ כי הו׳ הנשקע מסבבי מסביבותיו[*].
-דמיון אחד להקל לשומעי׳ אם מחלק הארץ ﭏ עובו׳ חציה עד נראה מתוכה שפתיה
-וזרוק לתוכה צרור או דבר קשה ירוץ עד חוג הדבר ושם יעמוד ואם יעבור החוג
-כמעת אליו ישוב ותעמוד באמצ׳ מפני סבוב הגלגל לא יוכל דב׳ כבד להתקרב אליו
-בכח הקיפו. דמיון אחר בהחלק הארץ משני צדדים זה על זה וארבע אנשי׳ אחד אחד
-לכל צד זה על זה לבל יפול צרור נגד חבירו כל הצרורות יתגלגלו עד האמצעי בל
-ירודו משם ובלבד שתהיינה הצרורות משקל אחד ולא תקדים האחת את חברתה. ואם
-יכבד האחת על חברתה את אשר יותר יכבד רגע חונה קודם האחרת׃
-
-* והחכם ניקולס אמר טעם אחר והיינו כי השמים והארץ כיון שהם ממקור אחד
-אוהבי׳ זה לזה כדמיון שני אחים היוצאים מבטן אחד וכדמיון המגנ״טי המושכי׳
-את הברזל איליו והוי״ג שטי״ן המושכת ﭏיו הקש כך הם בטבע השמי׳ עם הארץ ר״ל
-חלק המזרח מן היימים מושך הארץ אליו לצד מזרח. ומערב לצד מערב דרום לדרום
-צפון לצפון העליון למעלה והתחתון למטה ואין לחלק אחד בהמשכתן ועל חלק
-שכנגדו ונמצא נשאר׳ הארץ באמצ׳ כולם׃
-
-
-                         שער יב מהו עוגל הארץ
-
-הנה ישכיל המשכיל כי הערץ עגולה ורבו המופתים בדבר ולראו׳ העין אם יוכל איש
-עלות באויר עד יראה הגבעות הנשואות וכל הארץ על פני כלה בעמקי׳ וגבעות ואת
-נחלי המים ואת גבה גליה׳ הגבוה כנגד השפל ואת השפל כנגד הגבוה וכל הנשא על
-גב הארץ ידמה כשער דק על גב הכדור וראש מופתי עוגל הארץ הוא עוגל הגלגל
-וב״ה נבאר המופת מדוע נעשה עגול׃
-
-
-                         שער יג מדוע נעשה עגול
-
-מופתי העולם בעגולו הוא בעבור לא נמצא צורה נכונה בעגולה כי בכל צורות
-שטחיות וכרחי׳ בם לא נמצא ישרה כעגולה כי תמיד המרובע יתעכב בקצות כאשר
-נראה בחכמת חרשי אץ ואבן ומתכות לא נמצא כלי מחזיק כעגול. ועוד מופת עגולו
-לבעבור כי לא נמצא צורה זולתם מיישרת תהלוכה שוה כי המרובע המתעכב בהקף
-קצותיו כאשר תראה בצורה מרובעת על גב עגולה בהיקפם לא יניחו קצת המרובעת
-במקום תחנות העגולה׃ ועוד מופת עגולו כי אין דבר מצוי ומשונה בתאר קל ומהר
-מתנועע מן העגול כאשר בארתי כי המרוב׳ מתעכב בקצוותיו ובעגול איו מעכב ובטל
-תנועותיו בלתי תמיד יסובב יום וליל בל ינוח רגע ואלו היה בלתי עגול ינוח
-בהגיע בקצות וכל תנועת העולם באדם ובבהמה בדומי׳ ובמחצב נמשכים מתנוע׳ גלגל
-ובלתי תנועתו לא יזוזו דבר ממקומו ואשר פרש ידו באותו שעה לא יוכל להשיבה
-אליו הנה הוכחנו אשר תועלת גדולה לכל ההוה מעוגל הארץ׃
-
-
-                     שער יד תנועת הגלגל וז׳ כוכבים
-
-הגלגל מתנועע תנועה אמיתות תנועה שלימה אמנם לסבת גדלו זה נכרת תנועותיו
-כאשר לא נכרה מרוצת הסוס במקום רחוק הרבה מן העין ידמה במרוצתו הולך לאט כן
-ידמה לנו תנועת הגלגל לסבת התרחקו מעינינו. אשר אם תהיה צרור יסוד הכבד מכל
-היסודות עד מאה שנה לא תפול לארץ מרוב מרחקו וגודלו על הארץ כי כל הארץ
-אנינה למול הגלגל בנקודת המרכז הקטנה בתוך האופן הגדול שבציורים ולא יעלה
-אדם בשמים ויראה הארץ תחתיו בוערת באש חזק ולהבה גדולה ידמה לו כמין ככב
-הקטן הנראה לנו כי כמדת זה כן מדת זה וכן ארז״ל העולם תחת ככב אחד עומד
-ולסבת גדלו יש לדעת כי יסובב במהירות כאשר בכל יום מסובב כל הארץ וזה נראה
-לעין השמש זורח במזרח ושוקע במערב ולמחר יזרח במקום זרח אתמול הוא יום
-הטבעי ותמיד סובב סובב השמש עד הרקיע בל ינוח רגע דמיון המסמר תקוע בתוך
-האופן וכשיסוב האופן יסובב המסמר כן השמש והרקיע לבעבור היות תנועה הכרחיות
-הפך התנוע׳ רצונית שהיא למזרח והאחרת למערב. אתן לך דמיון כזבוב עולה על
-האופן בהפך תנועתו אף כי האופן יוליך הזבוב עמו כמה סבבוים יסוב האופן טרם
-יסוב הזבוב פעם אחת סביב האופן. ועל דרך זה יתקרב השמש אל הירח ואת ז׳
-הככבי׳ במסלה אחת עולים על פני המזרח והגלגל אל המערב אל טבעו׃
-
-                               סליק חלק א
-
-
-
-
-                           צל העולם חלק שני
-
-
-                            שער א מבוא החלק
-
-הנה בארנו כי כל הארץ איננה רק חוג הגלגל ועינינו רואות ארך הארץ ורחבה לכל
-צד אשר אין יודע מתנ׳ מסלותיה ונתיבותיה יש לנו לדעת פלאי גודל הגלגל הסובב
-עליה ורחוק הימנה מדה אחת וקצב אחד לכל צד בהתרחבנו מן הגלגל הקו ישר סביב
-חוגו לכל צד כאשר הסכימו חכמי התשבורות נבאר משכנות הארץ לפי קצר השגתינו
-ואף אם מצער היא תחי נפשי ולכף זכות ידנני רואה דבר שאינו מתוקן יוציא מתחת
-ידי ויתברך מאלקים אמן׃
-
-
-                       שער ב התבארה הארץ בחלקים
-
-אחרי התבארה הארץ עגולה ככדור ובה רביעי לא נתיישב ולא עבר שם אדם כאשר
-הסכימו המשאים בחלקה בארבעה חלקים ונתן דמיון ככדור נחלק ארכו ורחבו
-ואמצעותו ורביעי אחד יבואר כל שטח משוטח ﭏ משכו ונחלק ﭏ פנות אשר חצי האח׳
-נקרא מזרח וחצי נגדו נקר׳ מערב והקו החולק אותם נקר׳ קו השוה. בסוף הקו
-השוה הזה ארבע מילין סביבו באמצע נוסדה עיר גדולה הנקרא ארגונ׳ ושם האמצעות
-העגול בעיגולו ושם נמצאת חכמה התכונה ושם חצי היום מאיר כמשפטו כי הוא אמצע
-העולם וראש הקו השמאלי נקרא צפון קבל שמו משבעה הככבים המסבבים אל הגבעה
-האחרת לנהג בים יורדים והארץ הממוצעת אשר קו דרומי עובר בתוכ׳ נקרא גן עדן
-מקום נברא שם אדם הראשון ונקרא המקום מזרח על שם זריחת השמש משם לעבר השני
-נקרא מערב על שם הערב שמש ועל קן נקראו שמות הד׳ רוחות מזרח מערב צפון
-דרום׃ ואלו ד׳ המקומות משפטם לצורה עגולה כצורת העול׳ כאשר הקדמנו ואבן
-הרביעי זה כי יוקף קו עגול ויושם באמצע קו חולק מזרח ומערב. אחר כן תעשה כל
-בו רביעי ובכל רביעי ד׳ רוחות׃ מקום התיישבה הארץ הם שלושה אשר חלק לצד
-מזרח נקרא סבנ״ת הגד״ולה על שם מלכת הארץ נקראת כן. והארץ רחבת ידים לא
-יחסר כל טוב בה ואשר חלקה כחלק שני חלקים הנותרים כן נקראת סבנ״ת הגדו״לה
-ומשכה מן קרן צפוני על פני כל המזרח עד הדרום הדרומי. חלק ב׳ נקרא אירו״פא
-על שם אדוני הארץ ומשכה מן מערב לצפון׃ ומדינותיה מארק״א אייז״א. חלק שלישי
-מדינת אופר״יקא ומשכה מן הדרומי למערב ואופ״ריקא היא שאולה של גיהנם כי משם
-בה לה שם. נשלמו פה השלשה חלקים ושלושה חלקים שביארנו יש בכללם כמה ארצות
-ומלכיות רבים וקצת שמות׳ נזכיר בעזרת הבורא ושמות הבהמות לא הנה מציות
-ודמותם ותבונת העמים הבהמו׳ והדגי׳ כאשר דרשו על ספר הפלסוף׃
-
-
-                          שער ג גן עדן הארציי
-
-מקום הראשון למדינת סבנ״ת הגדו״לה הוא גן עדן מקום רענן שמן ודשן מקו׳ שמחה
-ותענוג ושם עץ החיים אשר לא ימות אוכל מפריו אמנם אין יכול ללכת שם מפני
-להט המתהפכת מקיף לה סביב. ונהר יוצא מעדן ונחלק לארב׳ ראשי׳ שם האחד פישון
-סובב כל ארץ החוילה וכל ארץ הינ״ד ויוצא מהר אוטב״ריץ ועובר על עבר מזרח
-ונופל בים המערב ושם השני נילוס ונובע מעט כנוס בארץ עד יפול בים האדום
-ומקיף כל הארץ אירופ״א ומשקה כל ארץ מצרים עד יפול בים הגדול. ופרת וחדקל
-נובעים במדינות איירמ״ניא מתוך גבעה נשוא׳ ונקראו ההרי׳ הנקובי׳. ומשם
-יפרדו לארצות רבות עד יפגעו בים האמצעי בו יתעכבו וסביב גן עדן הזה מקום
-מסוכן ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם זולתי הבהמות והחיות הגדולו׳ נכונו
-להשמית כל הקרב אליהם׃
-
-
-                           שער ד מארץ הינ״ד
-
-אחריו ארץ הינ״ד הנקרא על שם מימיו הנובעים מצד צפון והיא מוקפת מכל צד מים
-הגדול ובארץ היא יש אי אחת הנקרא פאבא״נא ועליה עשר עיירות גדולות מכל
-עיירות הסמוכות להן ולעם היושב עלי׳ להם יש שני פעמים קיץ ושני פעמים חורף
-ובכל עת תדשא הארץ דשא עשב תוציא תמיד ציץ ופרח ועלייהו לא יבול קיץ גם
-חורף והיא ארץ החוילה אשר שם הזהב כי שם הרים גדולי׳ ומחצב הזהב וכל אבן
-יקרה אמנם לא יגיע שם איש שם מפני התנינים השרפי׳ והבהמו׳ הנכריו׳ אשר
-גויתם כאריה ונושאים בצפרניהם איש מזויין והוא מקום תענוג גדול דומה מעט
-לג״ע הארציי לשכני שם׃
-
-
-                       שער ה ממדינת הינ״ד והכרתם
-
-במדינות הינ״ד יש הר גדול מחזיק משך רב מן המיושב ומלכות גדול שם. ושם ההר
-קפ״יאין ובו שכנים עם חסרי דעת כשבא שם אלכסנדר המוקדוני וישך בעדם לבלתי
-יצאו מן ההר והם אוכלים בשר אדם נא צלי ובשל ושם העם ההוא טרטר״ינש במלכות
-זה יש כ״ד מלכיות ועם רב לאין מספר וגם יערות רבות וגבוהות לענני׳. ושם העם
-הקטן אשר על גביהם שני זרתות ולא יותר ומלכים רבים ירתון ולפעמים נלחמים עם
-האג״ורים ולא יחיו יותר משבע שנים ושם העם הוא נוצי״ל ושם גדל פלפל הלבן
-אמנם הרמ׳ גדלה בארץ וצריכין להרבות עצים למדליק האש ולהסיר הרמה ומפני עש׳
-האש משחיר הפלפל. ושם עם אחר ושמם גא״ינ׳ בדמיון א״ציץ פוב״יילא ומנהגם
-להפיל עצמם באש כדי להציל חיות חבריהם. עוד יש עם אחד ומנהג׳ אשר כי יגיע
-אביהם ואמותם למות זובחים אותם ואוכלים אותם וזהו דרך כבוד שלהם ומשפט
-נכבדיהם ואשר לא יעשה משפטם הזה נקרא כלי בזוי ונקלה ירא ורך לבב. עוד יש
-שם עם אחד מליאו׳ שער אוכלי׳ דגים חיי׳ ושותים מי הים המלוח עוד יש שם עם
-ובהמ׳ מרוצי׳ ועם בח׳ אצבעות ברגליהם ושם בהמות משונות אשר יש להם גוף כאד׳
-וראש ככלב ואין נמלט מלפניו ולבושם עור בהמה וקולם ככלב. ועוד שם בהמה ושמה
-קרופ״יאן קלים עוברים הרוח למירוץ ואין להם רק רגל אחד וכף רגליהם רחבה ובה
-יתכסו כמגן והוא למו מחס׳ משרב ומשמש וזרם מים ומטר ושם עם אחד בעין אחד
-והעין באמצע מצחם צלול וזך ועוד עם אחד אשר פיהם ועיניהם במשך החזה ועל כל
-כתף עין אחת והחוטם יורד מן הגרון ועל הפנים סמנים כסמני החזיר אשר על גבו
-וסמוך לנהר גאנג״איש עם נכרי בעלי דרך ארץ ולהם צורת אדם ממש ומעמידים חיות
-בריח התפוח כי בהריחם שום ריח מיד ימותו אם לא יריחו ריח התפוח׃
-
-
-                          שער ו מן שרפי הינ״ד
-
-במדינות הינ״ד יש שרפים עזים אוכלים האלים ועוד יש שם בהמה אחרת הנקרא
-סנטיק״ורא ועל פניהם קרנים כקרני הצבי וכארי להם חזה ויריכיהם ורגליהם כסוס
-ואזניהם גדולות ובמקום השניים פה עגול והפנים כראש פר קטן ועיניו סמוכין זה
-לזה וקולם כאדם. ועוד בהמה אחרת שם גופה כסוס ראשה כחזיר זנבה כפיל ולה שני
-קרניים אחת על גבה בהלחמה באחרת שאחרי׳ ובהמה מכוערת ומיתתה במים ויש שם
-פרים לבנים צהובים וראשם גס מאוד ופתחון פיהם מאזן לאזן וקרניהם נדים ונעים
-לכל צרכיהם על כל מנצחים במלחמותם. עוד שם בהמה אחרת הנקרא אנטיק״ורא
-ופניה׳ פני אדם וג׳ מיני שנים בפיה וגופה גוף אריה ועיניה עיני עז וזנבה
-זנב עקרב וקולה קל שרף וקלה ברגלה מכל עוף השמים. עוד שם בהמה אחרת ורגליה
-עגולים וג׳ קרניים באמצע מצחם. עוד שם בהמה אחרת וגופה נאה ונקר׳ מנטי״דוץ
-גופה כגוף סוס רגליה כרגלי הפיל ראשה כראש הצבי קלה צלול וגדול זנבותיהם
-גבוהות וקרן במצח׳ וארך הקרן ד׳ רגלים ישרה וחדה כחנית לדקור כל המתנגד בה
-לא תלכד הבהמה כי אם על ידי בתולה יפה תפרס לה בגדיה מיד חרוץ הבהמה אליה
-ותישן בבגדיה וכך היא נלכדת. עוד שם בהמה אחרת גדולה ומשונה ומראיה דומה
-לירקרק ובגופה חברבורות צלולות והם עזות ופריצות ושמם טייגר״יש ורצים בכח
-בבא הציידים לצודם ואין בריה עומדת לנגדם לולי כי זורקים לפניהם מראות
-זכוכית ובהם רואות דמותם ועושים שמחה גדולה וכך נלכדים. ועוד שם בהמה אחרת
-ושמה קשט״ור בצוד הציידים אחריה ללוכדה תסרס עצמה והשליך להם וכך תמלט. עוד
-שם בהמה אחרת קטנה ופיה כפי חולדה ושמה מיצליר״ונט ושם האילן היבש אשר דבר
-עם אלכסנדר המוקדוני. עוד שם בהמה אחרת ושמה סלמנד״רא באש תחיה ובאש תמות.
-ומהם באות החגורות העומדת באש לא תשרפנה. עוד שם חולדות גדולים כחתולים
-וקלות במרוצות לא יושגו במריצות בהמה זולתם. ולמזרח מקום החנות האריות ולהם
-זנב עב וחזה עב וכח כל אחד גדול מארבע אחרים וביום השלישי באות הנקבות
-ליילד גוריהן והם ישנים ועיניהם פתוחות ובזנב מסירים עקבות הרגלים לשבש
-הציידים על כן לא יראו איש קטן וגדול זולתי אדוניה׳ כאשר ייסר כלב לפניהם
-אז יכנעו לפני האדון. והלביאה שנה ראשונה כי תהר יולדת ה׳ גורים מכאן ואילך
-תפחות כל שנה עד סופה ולא תלד עוד. עוד שם בהמה אחרת קטנה ושמה מפגי״ע עזה
-אימתה מוטלת על הבהמות ועל כל החיות אף על הארי כדכתיב בתלמוד. עוד בהמה
-אחרת מלאה גוונים ושמה טכטי״רא יפה ותמימה וריחה נעים וטוב וכל הבהמות
-תלכנה אחריה להריח בה וכי תאכל שום דבר מלוח תישן ג׳ ימים וכאשר תעור יצא
-רוח ניחוח משונה מפיה אז תצאנ׳ כל הבהמו׳ אחריה להריח בה מלבד השרפים כי
-יקשה להם כל ריח אם רע ואם טוב וזאת הבהמה לא תוליד רק פעם אחת כי בהקשותה
-ללדת היא קורעת בטנה בצפרנים להוציא הולד ושוב לא תלד ושם סוסיות נקבות
-מקבלו׳ זרע ויולדות מן הרוח. ובמדינה קפרו״צא יש מדינה בה ג׳ ימים אשר שם
-הפילים והן בהמות גדולות וכחן גדול ונלחמים עם כל הבהמות ועליהם תמיד נלחמו
-אנשי פרס ואינדי״א כי על גביהם ישאו כרך גדול מלא עם מזויינים והדק אשר
-יוצא מפיו אשר בו יקבל מאכלו והדק רחב בו יבלע אדם בפעם אחת והמלך אלכסנדר
-המוקדון כאשר קבץ כל ﭏו המדינות כאשר קרב לבא למקום הפילין הגדולים ולהלחם
-עמה׳ עשה אנשי אש בכלי נחושת בצורות איש ובהלחמו עם רוכבי הפילים הקריב
-אנשי האש נגדם והפילים שולחים הדק לבלוע אותם ונשרפים ובהם כבשם בחכמתו
-והכניע לבב הפילים עד יפחדו מפני בני אדם ועדיין הם הולכים בתמימות ובהכנעה
-לפני בני אד׳ והם קרים יותר מן המים ומכבין האש מרוב קרירותם ויולדות לב׳
-שנים וחיות ג׳ מאות שנה וכל פחדם מפני הנחשים כי אם יגעו בנחש מיד ימותו
-ובניה׳ יחביאו במים עד בטנם וכאשר ימצאו אילן יסמכו עליו וישנו שם בעמידה
-וכי יצודו אחריהם הציידי׳ אז יכרתו העץ אשר הפיל נשען עליו ואז יפול לארץ
-ולא יוכל לקום ולפעמים יבואו אליו פילין אחרים לעזרו לקול בכיותו ולא יוכלו
-אז יהמו עליו ויבכו אז יסייעום הקטנים לעמוד תחת׳ ולא יוכלו ובכן נלכדים
-הפילים. ובארץ אינד״איש נהר ששמו גאנג״א יש דגים טמאים הנקראים אנג״ליש
-וארכם שלש מאות רגלים וטובים למאכל. ובהמות רבות שם עזות ונכריות שמה הבהמה
-הנקרא באזלי״קא אשר ממראות עיניהם מזהמין וממיתין בהמות ואנשים וראשם כראש
-התרנגול וגופם כגוף השרף והוא מלך על כל השרפים ואין כל בהמה יכולה לעמוד
-כנגדה מפני כחה הגדול והארץ אשר תעבור בהלא יצמח בה כל עשב גם אילן לא ישא
-פרי ועליהו יבול. ועוד שם שרפים ולהם קרנים כקרני האיל ובהמה אחרת ושמה
-אצפ״יץ ולא תלכנה עם שאר השרפים מלבד כששמעה קול השיר כאיל תערוג לשומעו
-ותשים זנבה באזנה לבלתי תלכד. עוד שם בהמה אחרת ושמה פורי״ץ והיא נלכדת בכח
-ומאתה יוציא הצרי המסיר כל ארס. עוד שם שרף אח׳ ושמה מט״ול גדול וארוך מאד
-ולו ב׳ זרועות ארוכות אשר בהם יפילו הפיל וממיתין אותו ואותו שרף מרבה ימים
-לרוב והיה כי יזכין ויחליש ירעיב עצמו ויסגף גופו עד יחסר ואז יצא דרך חור
-קטן למעת עוד גופו עד יופשט עורו מעליו ואח״כ ישוב עורו עליו ויתחדש
-כבתחילה בשכלו הרב. ושרפים אחרים יש אשר עיניהם אבנים טובות מועילים לנשאם.
-
-
-                        שער ז תועלת אבני הי״נד
-
-במדינת הי״נד נמצא אבני׳ מאבני מאג״ינט ויש בה כח גדול מושיך הברזל אליו
-ושם יגדל הדי״אמנט בקרקע לא יכרת ממנה כי אם בדם תיש עוד נמצא שם אבן הנקרא
-איימ״ראדא משמח׳ לב כל רואה ושם מאירה הקייארפו״קלא ושם השאפ״יר אשר מסיר
-דמעת העין. ואבן הנקרא סופ״אצא ואבנים טובות רבות אשר בם תועלת גדולה
-למכירים ובספר הנקרא לאפי״דארש נבארו תועלתם ומראיתם באורך׃
-
-
-                        שער ח מדינות ארץ הינ״ד
-
-במלכות הינ״ד יש מדינות רבות מליאות אדם ובהמה רבה האחת שמה פרס ובה עשרים
-ושלוש מלכיות ובה נמצא חכמת כפיית השדים ונקראת אגרמאנ״שראה ושם יגדל הזפת
-רותח אשר היד סולדת בו. במלאת הלבנה חרב ובהתחסרה תחסר ומאותו הזפת עושים
-בעלי החכמה מלאכתם. אחריה מדינות מיזופאטא״ניאה היא המדינה אשר ננוה בה היא
-העיר הגדולה אשר לה מהלך ג׳ ימים ובכול המגדל אשר עשו בני אדם גובה ד׳
-אלפים רגלים ואחריה מלכות קלריא״ה נמצא שם חכמות התכונה ובא ארץ ריג״בלא
-אחריה טרציא״ה אחריה ארכ״א ושם מור ולבונה אחריה ארץ פרובנ״צא במלכות
-פני״זא על שם עוף אחד יחיד ואין כמוהו בעולם וכשימות נברא אחר תחתיו. והעוף
-יפה וכרבלו דומה לשל תרנגול. גרונו ורגליו מאירים כזהב וגבו כשושנ׳ וזנבו
-כשער צהוב וכשיזקין עולה על הר גבוה ותלול ומחדש נעורו ומעל ההר ההוא יצא
-מעין יפה ארוכה ורחב׳ צלול׳ ובריא׳ ועל המעין אילן גבוה לצל נראה למרחוק
-ותחת האילן יקונין העוף קנו כבשמים יושב עד יעלה ברוחו לשוט באיים ויכנס
-השמש במוחו וימות ואז יולד אחר בצלמו בדמותו. אחריה ארץ אנטיא״וקא אחריה
-פרלט״ינא אחריה ארץ צמרי״אה אחריה צבאט״א אחריה פאנטפו״ליאה אחריה צומו״רא
-אחרי׳ גימור״יאה ושם הים המת אשר לא יש בה כל דבר חי ושם אחרי׳ מייליט״ח
-ואחריה קיטבי״טיא ושם עמים משונים זה מזה והם י״ב אומות אחריה מצרים הגדולה
-אשר אין בה גשם ורוח. ושם נ״ד אומות עוד מדינות הנשים קרובים לצפון ושמה
-אין איש זלתי נשים גדולות ועצומות בכח וגבורה כאריות ונמרים מעררות מלחמה
-על כל סביבותיהן ומזויינות בפרשים ובבל תסובבנה אחרי הגבר היות עמו שבוע או
-שבועיים עד תהרנה ממנו ואז תשובנה למדינות׳ והיה בלדתם אם זכר או נקיבה
-תתגדלו עד ה׳ שנים או ו׳ ואח״כ ישלחו הזכר לאביו והנקיבה תשאר לאמה וכל
-כליהם כסף בחסרון ברזל. שם יעשו כלי זייניהם בכסף. ביער הינ״ד נשים אחרות
-מגדלות שער וזקן עד שדיהן ונלבשי׳ מעור בהמה ושם תהיינה ערומות מליאות שער
-כבהמה ובמים מקום תחנותם והיה כבוא עליהם העם יחבאו במים ויתכסו בם. עוד יש
-נשים אחרות גדולות כענקים ומליאי שער כחזירים. עוד יש נשים אחרות לבנים
-כשלג ויפות מאד אמנם יש להם שנים כשני הכלב ותחנותם במים ומלכות גדול שם
-מחזיק כ״ד מלכיות מג׳ אומות. ושם עופות מליאי ששון ותענוג. ושם נמצא
-הפפג״אי שהוא ירוק וצח כסיס והעוף הנכבד שבהם הוא שיש לו ה׳ אצבעות בכל רגל
-והנקלה אין לו רק ג׳ ואורך הזנב יותר מרגל גרונו רחבה ועבה. עוד יש עוף אחר
-ושמו פליק״אן והוא לבן כמו נזרקה עליו שיבה וכאשר ישחיר שערו יכה באצבעו
-נגד לבו עד יוציא דמו וכאשר יצא הדם תתלבן הבשר. ובמדינות איירמנ״יאה הר
-גדול אשר נבנה עליו תיבת נח בעת המבול׃
-
-
-                      שער ט ממדינות אזי״א הצעיר״ה
-
-מדינות אזי״א היא המסוגרת בים סביב ושם מדינת פרי״זא וקארד״יינה אופ״ריץ
-רבי״אולישא אשר ממנה נחרבה שרוי״א הגדול אשר בסוף גרי״צא ושם מדינת
-ליקני״אה ואחרת ושמה ריקרי״אה ובמדינת אייר״מץ בה שלולית נהר גדול אשר החול
-זהב מופי הוא ונוסף המלכות ההוא יש עם יצאו מיהודים והם מאוסים ומכוערים
-ואין למו אשה בגלל כי חשדים כל נשים מזנות ואין למו חפץ בנשים רק להוליד
-מהם בנים ושם עם אחר הנקראים בארבא״רינץ וקורים עצמם יקופי״נש בגלל רבם
-הנקרה יאקוב והם גוים במקצתם ולא בגמר לבעבור כי נושאים נשים מין הישמעאלים
-ומוטמעים בהם ולא יתודו עונם רק ליוצרם ובהתוודות׳ ישימו האש במחתות ויעלו
-עשן ואומרי׳ כי אותו עשן מעלה מחשבותם למעלה. אמנם לא יתכן לאיש יכסה פשעיו
-כדכתיב מכסה פשעיו לא יצליח אמנם מגלה פשעיו הבושת מכפר במקצת וע״כ יזהר
-מחטה ואצלם עם אחד נוצריים במקצתם ונלחמים עם הישמעאלים ומכניעים אותם ושם
-העם גורגי״אנש לבעבור כי במלחמת׳ קוראי׳ לקדש גורג״א והנשים הגדולות נלחמות
-עם הישמעאלים ולשונ׳ ותורת׳ כתורת גר״יץ׃
-
-
-                        שער י מן דגי ארץ אינד״א
-
-ארץ אינד״א שם דגים גדולים אשר מעורם עושים בני אדם מלבושים ודג אחד קטן בו
-רגל אחד וכי יתעכב ספינה אחת לא תזוז אנא ואנא. עוד יש דגים אחרים ונקרא
-דאלפ״ינש בבא הברד והספינה תחשבנה להשבר יתאמצו לעלותו ומתאבקים עמו הדג
-הגדול שבים שמו כליינ״א ולרב גדלו יגדלו עליו עשבי׳ וקרקע עד יראה אי גדולה
-והר גדול ולפעמים יסובנו יורדי הים בדמותם להמתן שם כי ידמה להם הר יפה
-ועושים שם כל צרכם ומבשלים מהכלים וכאשר יחם לדג ויריח האש על גבו ירד
-וישקה עד תהום רבה ויטבעו כל החונים עליו. ויש שם דגים אשר ראשם גופם פניהם
-שדיהם כדמות בתולה ומשוררים בנעימות ונקרא שריינ״א ודגים אחרים אשר יש להם
-כנפים יש קורי׳ אותם דגים ויש קורים אותם עופות פורחים בים׃
-
-
-                        שער יא מאלני ארץ הינ״ד
-
-בארץ הינד יש אלנות נושאים תפוחים וריחם ניחוח ונושאי׳ תמרי׳ הפרי הבריא
-ובהר אחד ימצא קרוב למאה אלנות והעלין ארכם ב׳ רגלים ורחבם רגל אחד ויש
-תפוחים אשר ניכר בהם נשיכת אדם הראשון ונקרא תפוחי אדם. ועוד שם תפוחים
-יפות מבחוץ ורכות מבפנים והכרמים טעונים באשכולות גדולות אשר שני אנשים
-עמוסים לשאת אחת ושם אלנות קטנים נושאי׳ המוך ככבל לקצה אחת יגדל הצרי היקר
-ובאותו שדה מעיין אחד להשקות השדה ולא ננטע שם אץ נושא פרי ושם אלנות בלי
-עלין וסרעפותיו ערומות ומהם נעשי׳ בגדים יפים ואלנות עושים פרי מריחים הטוב
-כזרוח השמש עליהם ובלילה יתחבא הריח במקורות האילן. ועוד שם אילן אחד מנו
-יוצאי׳ הגחלים כי יובערו יעמדו שנה תמימה בלי יכלה ולאחר השנה יהפך לדשן.
-ואלנות אחרים נושאים מסמרי הגילופר״א ואגוז המושקא״דא וקובי״יבש אשר קליפתן
-קאנ״ילאי ושרש האילן גלינ״גל וזנגב״ול ושרטו״אט וכל הבשמים אשר בה נעשית
-קבלתינו ואגוזי׳ כמעט כראש אדם. ומאלני גן עדן לא נגלה פירותם והעץ אשר
-חמדה חוה לאכול נקרא אץ הדעת כמבואר. ואלנות אחרים הרבה שם ותענוג גדול
-אמנם לא הורשה דבר לכנם שם מפני להט חרב המתהפכת׃
-
-
-                        שער יב ממדינות איר״ופא
-
-אחרי בארנו אזי״יא גדולה וקטנה. נשוב לבאר משך אירופ״א ונקצר מעט בדברים
-תועלת בם. המקום הראשון הוא ירמני״אה וקונשטאנטי״נופולא מצד אח׳ אחריו
-אוריא״נרא אמרציד״ונא טיצ״אל באמי״אה אייצפיי״נאי אחריהם פייאר״א היא הארץ
-הבריאה אשר ממנה נובע מעיין אשר לא תכבה בה אש אבל תוקד ומבער. ומשם יפלו
-למדינת ארקאדי״אה ושם אבן יקרה כי תוקד קצתה לא תכבה עד תוקד כלה. ומשם
-יפלו לארץ הונגר״יאה ואופר״יקא ואחר איירמ״ניאה לצד המערב כמה מלכיות שם
-הונגר״יאה ואש״כנז. ושם נהר גדול יפרד לשבע נהרות איר״לאנדא אישק״וטא
-אנגלט״יירה כל צרפת עד מונגז״יאה משך אירו״פא׃
-
-
-                         שער יג בארצות אפרי״קא
-
-אחרי אירו״פא נסמכה אופרי״קא ומקום ראשון נקרא אלי״בא ארץ שמינה ורחבה
-ואחריה כל ארץ צור ירושלים גרי״צה לומברד״יא טושקא״נה רומנ״יאה איישפ״ניאה
-אלישנד״רא וארצות טובות ועיירות ומלכיות אשר קבלו שמם מבהמות המשתנות שם.
-והנה צורת העיר אחריה לעיר רומי צורת אריה לעיר טורי״א צורת סוס אנטיא״וקא
-היא סמוכה לסוף אופרי״קא ושם עם שחור כזפת מרוב חמימות הארץ כי בוערת כתנור
-שם על כן משם והלאה אין ישוב רק מדבר צייה ושממה בהמות משונות ונסב הגבול
-לים הגדול׃
-
-
-                        שער יד באיי הימים ועשרם
-
-אחרי בארנו הארצות נשוב נבאר האיים נגד אירו״פא יש אי הנקרא איבידוץ ואחריה
-קולקוץ שם נמצא שפעת הזהב ואי אחרת הנקרא׳ פאנ״א נגד אזי״אה נגדו אי אחת
-נקרא דילו״ס היא אשר נראית תחלה אחר המבול. ואחריה הנקרא מילו״ט לבעבור
-נעימות שיר העופות שם. ואי אחרת נקרא פירו״נא שם יגדל האלן הלבן. והיא
-הנקרא פלאמ״וט ושם נמצאו תחלה כלי חרש וממנה יצא הפילוסוף אשר מצא חכמת
-הניגון הנקרא מוז״יקא. ואי אחרת באופ״ריקא ושם נא״דישר ונמצא עשב אשר אכליו
-במותו ימצא שחוק פיהו. ושם ארץ העקום ואין שרף ורמה אין אחרת הנקראים
-קולומבי״נא מליאה שרפים ורמה. ואי אחרת ארוכה ורחבה אשר שם נמצא כף הקלע
-ושמה בק״ריץ. ואי אחרת הנקרא מורו״אים אשר בחצי היום בקייץ שם צל ובה בור
-עמוק מאוד אשר השמש זורח עד תחתיתו. ואי אחרת הנקרא ציל״א ושם אי גדולה לפי
-דברי אפלטון יש לה משך גדול מכל אפרי״קא וכל אירו״פא אמנם שוב נחרבה ברצון
-היוצר ונשתקעה בים. ויש אי אחרת אשר פעמים נגלית ופעמים נכסת ושמה האבו״דה
-ומשם כמה איים כאי ציפר״א ואי שז״ילא וכמה איים אין צריך להזכירם. ואל תתמה
-על החפץ לאל לעשות. זה דבר שנוי המאמין יאמין כי כל תוכל יד אל עשותה כל
-אלה וכאשר בעינינו הם משונים כך אנו משונים בעיניהם. וכאשר יפלא לנו הענק
-הגדול יפלא העם הקטן בעיני הענקים. וכשתבא לתמצית העולם אין דבר משונה כי
-אם בהיותו בלתי מצוי כאשר הצנטיקו״רא משתנה לנו בהיות רגליו כרגל׳ הסוס.
-הסוס משתנה להם בהיות רגליו כרגלי הצנטי״קורא יען היותו מצוי אצלם׃
-
-
-                         שער טו בשנוי המדינות
-
-הרבה דברים מצויים אצלינו ולא לזולתינו במדינות אירלנד״א על הים יש עופות
-לא יראו פרחים לעולם וגדלים על האלנות ובהגיע תור מיתתן נופלים לארץ מתים
-מיד. ובאיר״לנדא יש אי אחת בלי שרץ ובלי חיה רעה והנשא מן הרמה ממדינות
-אחרת מיד ימותו. ושם אי אחת רחוקה אשר לא יעמוד שם זכר כי הנקיבות מתרחקות
-מהם ויש מקום אשר לא ימותו יושביו והיה כי יזקין ויחליש ויבחרו מות מחיים
-ישאום אוהביהם למקום אחר ושם ימותו. ויש אי אחרת ושמה טי״לא אשר כל עלי
-אילנותיו לא יבולי יוציאו פרח יציצו ציץ קיץ וחורף ושם יום אחד בשנה ולא
-יותר כי החלק הלילה ממשך ו׳ חדשים והיום ו׳ חדשים. ובאירלנ״דא יש מקום אשר
-יום ולילה יבער כאש ונקרא לפו׳ד גאטז״ימא ולא הורשו כל לכנס שם כי כל הקרוב
-שם אם לא יחרד על פשעיו מיד נשחת והיה כלא היה. והיה אם ירא וחרד ושב
-מפשעיו יעבר כל הבהלות ויהיה לו למחילת חטא והיה בשובו הנה ידאג על כל אשר
-יראה ויחרד לכובד עונות אשר יראה בבני אדם. ובאי הנזכר יש הר גדול וגבוה
-כלו גופריית בוער תמיד לא יכבה. ובמדינת בר״טיינא יש מעין אחד ועמוד גדול
-אצלה אשר בהשפך המים על העמוד יתקדרו העבים והברד עם מטר נותך ארצה. ואחריה
-יש עם אחד אשר להם זנב מאחוריהם כבהמות. ובצרפת נראו עם בקרנים ואל ההרים
-הנזכרים נשים עקומות והיותר עקומה תחשב יותר יפה. ואל תתמה על החפץ השם
-לעשות כי מרעה אחד יצאו מן הכח אל הפועל׃
-
-
-                         שער יו בארצו׳ הבהמות
-
-השועל ערום מכל כי יחפוץ לצוד עופות ישתטח בשדה כמת בל ינוע. ובהקבץ העופות
-עליו לאכלו יקח ויאכל מהם לרצונו. והיה כי יזקין יאכל עוד השרף לחדש ימי
-נעוריו. הזאב יאכל הנחש וישליכהו על גביו לשאת לאכלו בחוריו. העכביש תטוה
-ותעשה רשתות בהם תלכד הזבובים. נקיבת הקוף תלד ב׳ קופים תאהב האחד והב׳
-תשכח. הבכור תשא בין זרעותיה והב׳ תניח. הכלב שמור ממון אדוניו מאדם
-ומבהמה. ובאיינג״לטיירא יש מקום אשר אם גונב מעם איש דבר ישלח כלבו אחריו
-ויריח עד ימצאנו. החולד קטן מאד המית העכברים ותלחם עם השרפים עד תמיתם.
-ההרי״צון יפיל התפוחים עם המלמד ויצאו עמו פרי שמח וטוב לב וישים ראשו בין
-רגליו ויהיה עגול מכל צד והמלמד סביב לו להצילו מן הבהמות. הכבש אף כי לא
-ראה זאב ירא ממנו ולא מבהמה אחרת כי גדול מכח הטבע׃
-
-
-                         שער יז בארצות העופות
-
-הנשר ידחף על גוזליו מאחזם בצפרניו והיה אשר יחזק בו בכח אותו יאהב ואשר לא
-יראה בו כח לא ישים עינו עליו והיה כי יזקין יגביה עוף עד יגיע העננים וחם
-השמש וישרפנה אז יחלש ויפול לארץ ויטבול בנהר מוכן לו לחדש גופו ואת פיו
-יסכר באבן ותתחדש לו. אח״כ כי יאבד התור לנקיבותו לא תלך אחרי זכר אחר
-לעולם ולא תשב על דשה ועשב כי אם על האלנות ושדות יבישות ותאכל הברזל
-בטרדתה בל ידע. היי״רונץ יברח בבא הברד ויברח על הענני׳ להנצל מן הברד
-והגשם והיה כי ימצ׳ זהב וכסף יכסנו ויחביאנו. העורב ידמה בעצמו היות יפה
-ונעים זמר מכל עוף וכי יראה ערביו קטנים יפים תשנאם. הסיס כי יביטו עלול
-יגלגל זנבו סביביו להדמותו יפה ומתגאה ביופיו והיה כי יראה רגליו הכעורים
-יפלו פניו ויפול זנבו. הפרץ והנץ יבקשו מזונותיהם בגללם ובגלל אדוניהם.
-היונה נעימה תגדל בני חבירה. ועוף הנקרא להופ״א מלא גוונים ויגדל במקום
-מאוס ומקום צואה ואשר יזה עליו מדם העוף וילך לישן ידמה לו כי באו עליו
-שדים לכלותו. והוא לבן מבחוץ ושחור מבפנים ולפעמים ישורר נגד מיתתו ומרוב
-הדברים רבים יתמהו אשר לא ראו ואשר לא שמעו אל היותו בלתי מצוי כי אף
-לדברים יתמהו עמים רבים׃
-
-
-                         שער יח בדברים מצויים
-
-הרבה דברים מצויים אשר לא נתגלה הטעם. ועליו תמהו רבים כאשר ראינו הכסף חי
-ישא משאת האבן אשר לא יוכלו המים לשאתה כי תשקה האבן. המים הקרים האם
-מחמתן. זוהר השמש תשחיר פני אנשים ותלבין הסדינים והמפות. ואת הארץ היבשה
-תעשה רכה ואת הרכה תעשה יבישה. מן האבן והברזל תצא אש בלי הבערה. האש החם
-יבעירנו הרוח הקר. נשמת האדם חמה תקרר דבר אם ינופח עליו האויר יקרר
-בתנועתו והמים מחממין. הארץ היא יסוד הכבד עומד באמצע כל היסודות הקלים
-תחתיו ועליו בלי עומד ובלי יסוד הכל בטבעו. על כן לא יתמה איש אם לא ידע
-טעם הדברים כלם כי רוב הדברים לא נודע סבתם במופת. האמנם יבין המבין בטבע
-קצת מופתי הטבע הפועל בארץ. וסבה הטבע לא נגלה רק לאשר יסדו כמו שבארנו׃
-
-
-                      שער יט בדברים אשר תחת לארץ
-
-אחרי בארנו הארץ מחוץ יש לנו לבארה פנים לה. ומה שם אם גהינם אם גן עדן
-ואיזו טוב ואיזו רע. הנה ישכיל המשכיל כי המקום הנמוך והשפל מתחת לארץ בדין
-יקרא גהינם כי לא יתכן היותו באויר או בשמים או בשום מקום תענוג כי הוא
-מתנגד לכל תענוג ושמחה ואורה ועל כן צריך לומר כי הוא באמצה תחת לארץ נגד
-גן עדן ואין לומר כי גהינם במקום ימות אנוש ימצא גמולו אם טוב ואם רע. ואם
-במקום שמחה ימות ויצר לו באותו השמחה ישמח ועתה נבארה מהות גהינם׃
-
-
-                          שער כ גהינם ומהותו
-
-הנה בארנו הד׳ יסודות יתלכדו מוגבלים זה בזה והארץ באמצע יבשה וקשה כתנועת
-הגלגל כן באמצע הארץ יש מקום ושמו תהום והוא מקום ארץ שממה ופחד ואימה
-מליאי גפרית בוער תמיד להבה מסרחת והמקום גדול מבפנים ופיו קטן נכון לבלוע
-ולהשחית כל ותמיד תוקד ולא תכבה ולא תחסר האש כי כן טבעו ושם מקומות הא׳
-צלמות כי שם הנפשות חיות ומיתות וחיות ומשקעות כאשר ישקע האבן תורד במים
-ולא תראה עוד כן לא יראו הבאים שם ולא ישובו. ותמיד יבערו ויעמדו באש ולו
-יכלו ולא יאבדו כדכתיב וצורם לבלות שאול וגומר גהינם כלה והם אינם כלה
-נכונו דברי רז״ל על פי הטבע כי הנשמות הם מקבלות הגמול והם רוחניות בלתי
-גשמיות וכל דבר רוחני לא יופסד על כן הנשמה קיימת אם בטוב אם ברע. וטובתה
-ורעתה נצחי והארץ שהקדמנו נקרא אדמת השכחה כי החונים על דגלה נשכחים מלב
-כל. כאשר שכחו יוצרם ומוצאי׳ מן הכח אל הפועל. ושם החושך והערפל מליאות
-יגון ואנחה נהי ויללה הנידונים ואדמת האש הצלול לבוע׳ לא ידמה לא אש שלנו
-כי האש שלנו חושך ואפל מול האש ההוא. ושם נהרות אש וקרח וכפור ואוצרות רמה
-ותעולה קשה לנשמה כמחת לבשר החי. ורבים מקומות בארץ מסוכנים אם בים אם
-ביבשה אם באיים של אש והרי גפרית דולקים יום ולילה ומה לנו להאריך בדברים
-הללו לכל גלוי את אשר ארצא החוטא על פי הקבלה. ואחר בארנו יסוד הארץ הגדול
-שביסודות נבאר השני לו הכבד אחריו והוא המים ואח״כ האויר ואח״כ האש׃
-
-
-                       שער כא ביסוד שני הוא המים
-
-הים הם מים עמוקים המקיפים הארץ וממנו באים כל הנחלים הנגדים בארץ כאשר הם
-הולכים לה שבים מים כנגדם מצד אחר על כן לא תתמלא הים לעולם לבעבור הקל
-יסוד המים מן הארץ שוטפת על פני הארץ ותשובתה אל הים. כאשר השכל מתפשט בגוף
-המשכיל בכל איבריו ומקום תחנותו במקום אחד משם יצא ואילו ישוב כן המים
-מתפשטות במקורות הארץ ונודעים במעיינות כאשר נראה במים עמוקים אשר בעמקם
-נבעים על ראשי ההרים וכאשר בארנו בטבע היסודות.
-
-
-                     שער כב איך המים מלוחים מתוקים
-
-כל המים יתיילדו מן הים המתוקים והמלוחים. ואחרי באו מן הים והים מלוח בטבע
-כאשר נבאר משפט כל מים היותם מלוחים האמנם לפעמים יומתקו ברוצים בארץ מתוקה
-הארץ תסיר מלחה והמים אשר עודם מלוחים לבעבור רוצם בארץ מרה העמיד מלחה.
-ויש מים מרים ושמורים וטובים לשתות נגד סם המות כי הם מריקים וטובים לגוף
-מרוב הרקות. ויש מים מרים ושחורים לבעבור כי טבעי בארץ מרה ושחורה ומליאה
-עפש ורקב ואלו המים מסוכנים לשתות. ויש מים חמים אשר היד סולדת בם ושמם
-מרחצאות נובעיין כאשר מצינו חמי איישלאקא״פיילי בתוך הארץ יש כמה מקורי מים
-חמים כאשר בעש״שית בהשתנות מקורות הארץ מליאות גופרית ועל ידי הרוח כי
-יוליד שם על המים על פי טבעו קלות היסודות והרוח נופח בגפרית עד יבער כתנור
-ויחמו במים ויהיו בוערות כאש במקום תולדותם. אמנם כי ירחקו מקומם יחסר חומם
-ולרוב התרחקה תשוב לקרירו׳ ממשי כי אין דבר חם אשר לא יתקרר בלתי אש גהינ׳.
-ובמקומו׳ הארץ יש מקום מלא רמה ותולעים מזוהמים והמים הנגרים דרך שם מקבלת
-זוהמת הארץ השותה מהם דמו בראשו׃
-
-
-                        שער כג בשנויי המעיינות
-
-בארץ יש מעיינות ישנו מראיתם. ומעיינות מופלאים משונים לא נודע סבתם. בארץ
-צמרי״אה מעיין אחד יתאמץ בחלוף מראיתו ד׳ פעמים בשנה. מראה הראשון ירוק.
-הב׳ אדמדם. הג׳ עכור. וד׳ צלול ויפה נחמד למראה ולא הורשה איש לשתות ממנו
-כי נבהל כל איש מפניו. ומעין אחר אשר נובע ג׳ ימים או ד׳ בשבוע ושאר הימים
-תעמוד באתנא דומה יבשה. ומעיין אחד גדול רץ כל ששת ימי השבוע ונח ביום
-השביעי ואותו מעיין הנקרא נהר שבת והוא נהר שבתיון על שם שבת. ובמדינות עכו
-יש חול אשר עושים ממנה כלי זכוכית הטובים על ידי טיפת מי הים המעורבים בו.
-והים האדום סביב מצרים הוא הים אשר עברו בו בני ישראל ביבשה בלכתם אל ארץ
-ישראל והיא אדומה מפני אדמת הארץ. בארץ פרס יש נהר גדול אשר כל הלילה יקרחו
-ממנו קרח קשה יוכלו בני אדם עבור עליו וביום נובע צלול. עוד יש מעיין בארץ
-פרס אשר יכבו בו גחלים בוערות ואח״כ בו ידליקום. ובמצרים מעיין אשר בלילה
-יחם כאש בוערה. וביום יקרר כעת הקרח. בארץ לוקיי״נה סמוך לים יש מעיין אחד
-מחדש ימי הנערות ובאותו מים נזונים כל הארץ אשר לא ימותו בה ונובעים מבור
-סמוך להם הנקרא בור דוד ואצלה מעיין שורף כאש ובמקום ההוא נובעין מים קרים
-כעין הקרח ושם הם ממוסכים ומזוגים מזג יפה וטוב מן קר וחם ואשר ירחץ שם
-ישוב בשרו בריא ויפה. עוד יש מעין אחר אשר נקרא בש״ת בריאה לשותיו לפעמים
-בגלל סם המות. ולפעמים מועלים להרקה מכל תחבושת עשב ובושם. ולצד המזרח
-מעיין אשר מנו עושין אש גרי״גייץ בוער לעומות תערובתו ולנשיכתו לא יכבוהו
-מים זולתי שמן וחומץ מערבים ואותם מים מוכרי׳ הישמעאלים יקרים מכל
-יינותיהם. ומשאר מקומות יצאו מעיינות מרפאים פצעים וחלי העין. ומעיינות
-מחזירי הדעת לנשטתה. ומעיינות מסירים השכחה. ומעיינות מחזירי השמע לנתחרש.
-ומעיינות מעברים נשים עקרות ומעיינות מעמידים נשים מלדת. ומעיינות משחירי
-כבשים. ומעיינות מלביני כשלג ואגמית לא יטבע בהם איש ובהמות ואגמים לא יטבע
-בהם דבר. ויש מעיינות אחרות חמים מעורים עיני הגנבים הנשבעים לשקר בגניבתם.
-ואם לא גנב ושתה יבואו בא חמים להפרות את גופו להשביחו ואין טעם בדבר.
-ומעיין אחר צלול ונקי ושקט זולתי בהשמע׳ קול התוף או נוגן עליו תפסיק אנה
-ואנה על פני כל הארץ ומעיינות אחרים אין תועלת בהזכרתם נקצר מדבר מן הדבר
-המתהוה על ידי המי׳ הנגרי׳ על פני הארץ ובתוכה שהיא גרם תנועת הארץ
-בהתנועעה יפלו העומדים עליהם׃
-
-
-                         שער כד איך תקבע הארץ
-
-תנועת הארץ ובקיעתה המפילים כרכים ועיירות ולא נראו עוד כי יבאו בתוך הארץ
-ומתוך מלחמת גלי הים לארץ. יולדו רוחות נבקעים אשר בארץ והמקו׳ צר לאויר
-עומד בדוחק ומבקש לצאת אז תקבע הארץ להוציא האויר והרוח ויפלו הכרכים אשר
-עליה. ואם הארץ חזקה ובריאה שם אשר לא תבקיע תתנועע בכח מרוב צרת מלחמת
-בניהם מתרוצצים בבטנה לצאת ובאותו תנועה יפלו היושבים עליה. ועל כי לא נודע
-לעם מתי תבוא התנועה ישכיל הירא דבר השם יחרד ישוב מכל פשעיו יבקש סליחה
-טרם יספה לא ידע׃
-
-
-                       שער כה מדוע מי הים מלוחים
-
-מי הים מלוחים לרב גבהם בהתקרב לשמש ותחמם עם חמימות הארץ וארץ כי תיחם
-יתמרמר לחלחותה ומי הים מושכים אותו ליחות ומרירות ההרים האיים אשר יותר
-קרובים לשמש ונשרף בו והמים יקחו טעם אלו ואלו מעורב במי הים ונמצאו מי הים
-מושכים ﭏיהם טעם לחות הארץ הנשרפת בשמש עם זהמת הגלים יתעכבו יחדיו ונמצאו
-מרים ומלוחים׃
-
-
-                            שער כו מן האויר
-
-על המים הוסד האויר לבעבור כי זך וקל ועליוני. והמים מקיפות הארץ והאויר
-עליוני מעלה הגשם ומורידה אותו אויר נקרא אויר עב מקיף סביבותינו מעמיד
-חיותינו כאשר המים מעמידים חיות הדגים כן יעשה לחיותו פנים וחוץ מפני
-נעימות לחותו ולמעת כבדותו יכבד לשאת עופות הפורחים בו לא יפלא איש איך ישא
-דבר מרוב דקותו כי עמודי שמים מאויר נעשו ולדקותו יותר מופת בטבע תנענע
-באוי׳ בכח תכיף כאגמון ראשו. ואם לא היה האויר עב לא יכוף ולא יזוז הראש.
-ומן האויר באות רוחות רע בגוף. יארבו כאויבים להרע לגוף או להוציא איש
-מדעתו כאשר נסו חכמי איגראנמ״נציא היא חכמת כפיות השדים להדמות בכל דמיונות
-יחפץ אשר יחכם בה. אמנם לא טובה אותה חכמה לא לגוף ולא לנשמה. על כן נעזבה
-בכל לשונות ועתה כדבר על אשר יקרה באויר מחמת הארץ׃
-
-
-                         שער כז בעננים וגשמים
-
-השמש יסוד כל חום ועתי׳ כאשר הלב באד׳ יסוד הגוף כן השמש בעולם כל ההוה בו
-בטבע כי השמש חם הטבעי. ממנו עליית העננים ומנו ירידת הגשמים וזה הדרך לכתו
-כאשר יזרח השמש ויתפשט על פני הארץ ועל פני המים וישאב חומו לחות המים
-ויעלה למעלה לחלוחית עם שורת השמש והאויר נשאה. ויתקבצו שם בצורות השמש עד
-ידמה קטור וענן ערפל וחשך ועבה מחשוך לכו זוהר השמש. אמנם אור היום לא
-יחשיך וכאשר תתעבה ביותר יגשים עד יפלו כל המים שבה. והענן לבן וזך ובו
-יזרח השמש כאשר תראה מתוך זכוכית הנר אשר בעששית יגיף הנר לא יראה כן יזרח
-השמש מתוך הענן ומחזיר לנו אור היום וגוף החמה לא נראה. אמנם הלילה לרוב
-עבותה ידמה תמיד ענן וגשם סביב לארץ דמיון נגד מלוחלח ישוטח להתייבש והלחות
-עולה כקטור הכבשן אשר ישים ידו עליו תלוחלח ידו לפי התערבה שם עד יטיפו
-נטפי מים מידו כן העננים והגשמים יולדו בסבת טבע ויתרכו ברצון יוצר הטבע
-כפי הצורך לארץ׃
-
-
-                        שער כח בדבר הכפור והשלג
-
-הכפור והשלג יולד על אודות האויר שהוא קר באמציעתו יותר מצד אחר. כאשר תראה
-על ההרים הרמים אשר כי יגבה יותר יקרר על היות האויר שם עליוני רחוק מן
-הארץ והנו כדבר תלוי לא יעמוד חומו בו כאשר נראה בדמיון הברזל יתחמם יותר
-מן האבן לרב חזקו ועבותו פי כל דבר עב וחזק מעמיד חומו יותר מן הזך והחלש
-כן האויר עליוני הוא זך ודק יותר מן הסוף הסמוך לנו. על כן יתקרר ולסבת
-יולד הרוח בכל מקום גבוה ויתנענע האויר כי כל דבר נע יותר קר מן הנח. כאשר
-תראה במים הנעי׳ קרים מן הנחים. כי בחוזק בתנועה יצא החום. והקרח בהתקרש
-הקר. ומשם מתפשט הקר על פני כל הארץ׃
-
-
-                    שער כט בדבר הכפור והברד הקייצי
-
-הכפור אשר יקרה בקיץ יבא לסיבת הוולד באמר רוח קר מוליד בו לחות יוציא מן
-הארץ מוקרחת ויתקבצו הלחות באויר מפני החם הטבעי ינוסו כי לא יעמוד בלתי
-טבעי לפני הטבעי. והנה חום השמש רודף אחריהם ומדביקים מייבשת להקשותם
-ומתחמת קשיים יתפצלו ויפלו אבני ברד וכפור לאגמו׳ כשיעור הולדם כי כאוי׳
-מפצצם׃
-
-
-                     שער ל ברעמים ובזיקים ובברקים
-
-הרבה דברים יקרו באויר לא נגלו להמון ולא יבינו חסירי דעת שאלנו מופת כמו
-בארנו מופת מהות תנועת הארץ ובקיעת׳ ותנועה העננים והדבר יפקיע הארץ יפריד
-העננים ונראה הבזק והרעמים וסבת הבזק והרעמים יוליד במלחמת הרוחות יפגיעו
-זה בזה תחת הענן מתלחמות בכח עד יצא האש מחזיק מלחמתם ונעשה ברד ואש מתלקחת
-יפול ברד מקימות כי הרוחות במלחמתם רוחקות העננים עדי יובקעו. והוא יציאת
-הברק והרעש יפול בכח מפני חמת יציקת מלחמת הרוח מפיל כל אשר יפגיע לא יעמד
-דבר בפניו מפני חוזק יסודו. ופעם יבריק ויערי׳ בנחת לפי קלות הרוח וקלות
-מלחמתו כי כאשר יתעבה הענן ויחשיך לרוב המים שבו לא יעבור הרוח בו בקל כאשר
-היה זך וחם ויבש כי מי הענן יכבו אש הרוחות ולא יגיע לארץ. אמנם יתפשט בו
-ויכבה והוא קול הרעם הנשמע בקיץ מפני האש הנכבה בענן המים. כמו יחם הברזל
-ויותז במים יוציא קול כן הדבר הזה. אמנם יתראה הבזק הוא פרידת העננים טרם
-הרעם נשמע כי נכבד חוש הראות מן חוש השמע. כאשר תראה איש למרחוק לא תוכל
-שמוע דבריו. כן ראות הבזק קודמת לנו לשמע הרעש. ויש לנו לומר כשנראה הבזק
-כי כבר החל הרעם׃
-
-
-                          שער לא בדברי הרוחות
-
-הנה בארנו סבות לרוחות יפגעו זה בזה בים ביבשה וילחמו בכח עדי ידחיקו האויר
-לעלות למעלה ונגרש ממקומו ויסוב לאחוריה ויצדד לשוב למקומו כמו גלי הים
-יסודם ויצדדו עדי ינוחו ויולדו רוחות ואמרם יקולקלו ויוחלפו וישונה טבעם.
-ועל פי הדברים האלה יבואו ענני גשמים וברד כאשר בארנו. ורב מופתים חצוניים
-בידינו יקשו להבין והקל להמון בארנו בזאת ועתה נבאר טבע האש אשר על האויר׃
-
-
-                     שער לב מן האש והככבים המדלגים
-
-על האויר הוסד האש סביבותיו והוא יסוד נכבד וגדול וטבעו חם ויבש יפה וצלול
-מן האויר כמו האויר מן המים. והמים מן הארץ והאש כמו כן יסוד אוירי יתפשט
-עד הלבנה ותחת האויר ההוא יתראה לפעמים נצוצי אש ידמה כוכבים חדשים להמון
-יאמרו כי הם ככבים נעים ממקומן ואינו כן. כי הוא האש אשר על האויר היבש
-בהתקרבו אילו. ולרוב יובשו ילהב באויר להבה יבישה דולקת מן הארץ עולה על
-ידי השמש. ובעלותה באויר למעלה דולקת כבד ותדמה ככב והרוח נושאה עד תעבור
-באויר לח ותכבה בו. ולפעמים תהיה הלהבה גדולה והאויר יבש כי יחם מאד או
-תפיל לארץ ורוב פעמים מלחי הים בלילות והולכי דרכים יראוה לפניהם תפול להבה
-גדולה וצלולה. והיה כי ידמו לקחתה יעלו בידם כמו דשן או כמו עלה נדף ובלה
-מרוקב מרוב לחות. והאומרים כוכבים המה טח עינים מראות והמשכיל לבותם. כי
-הככבים לא יוכלו ליפל. אמנם תנועתם בגלגלים יום ולילה לא ישנו סדרם׃
-
-
-                    שער לג מן התנינים הפרחים באויר
-
-ידמה להמון תנין פורח באויר ולא כן הדבר. כי הוא להבה יבשה מסוגרת תקון
-למעלה תבער והלהב מפני החם. והיה כי תבער תרוץ בכח אנה ואנא פעם תפול בארץ
-ופעם בים ואלו הדברים יבואו שינוי ותמורת סדר העולם. והנה בארנו האש עם ד׳
-יסודות איך יוסדם יוצרם זה על זה הקל למעלה והכבד תחתיו. והדבר הגדול באמצע
-הוא יסוד הארץ ממנה יצא האש ירננו בה אדם ובהמה לבעבור רוב הטובות היוצאות
-מן הארץ. והתועלת הגדולה באה מאת הככבים יצאו רבים מדרך השכל לאמר כי העולם
-קדמון. והם לא הבינו דבר כי מרעה אחד כחנו ובמפת כי אין מתנועע בלתי מניע
-וממנו הטוב והרע. אדון כמוהו ישתבח בפי כל מפעליו להושיענו ולתת לנו זכרון
-פלאי מפלעותיו למען ננחל את שני העולמות׃
-
-
-                 שער לד בדבר האויר עליוני הזך והככבים
-
-האויר הזך העליוני אשר על האש אשר מקומו עד השמים והאויר ההוא זך מאיר
-וצלול ובאותו אויר יסובבו שבעת הככבי׳ את הארץ זו על זו. ובין כל אחד ואחד
-כמו הארץ עד גלגל הלבנה. וי״ב פעמים יותר ורצים כל אחד ואחד ועושים גלגלים
-זה גדול מחבירו בתוך הגלגל הגדול לפי תגדל ותקל סבובה. כי הקטן ירוץ מהרה
-מן הגדול. דמיון החוג חוג בכותל והקיפוהו גלגלים זה על זה את אשר יקרוב
-לחוג היא הקטן ויותר יקל לסובב מן הגדול׃
-
-
-                        שער לה במחשך גוף הלבנה
-
-לבעבור היוה הלבנה קרובה לארץ תדמה לנו גדולה מאשר כוכבי׳ הגדולה ממנה
-לבעבור התקרבה לארץ חשך במחשך האויר אין לה מאיר בהיר מגופה אמנם המאור שלה
-קבלה מן החמה זורחת עליה מתוך הגלגלים כאשר יזרח השמש על הכותל מתוך
-הזכוכית והקדרות נראה בה שחור. ולכן רבים אומרים כי השחרות הוא הארץ.
-והלובן הוא המים. כאשר תראה במראה רוב מראות. ורבים אומרים כי הקדרות יבא
-בה לסבת אשר אכל אדם מן האילן ולקה גם הלבנה. ומשבעת הככבים שהזכרנו לא
-נכרו בחוצות כי אם שנים. והם החמה והלבנה. והחמשה לא נראו רק לחכמי התכונה.
-והשנים שעל גלגל הלבנה לכל אחד טבע נבדל מחבירו. והם ככב ונוגה ועל שלשתן
-החמה צלולה בהירה מאירה בכל. וגלגלה גדול מגלגל הלבנה י״ב פעמים וסובבת
-גלגלה אחת לשלשים יום. וﭏ היות גלגל השמש גדול ממנו יסובב גלגלו בש״סה ימי׳
-ויתר כאשר הסכימו חכמי המחקר כי לפי השתנות השנים. יש שנה תכלה בלילה
-הוסיפו על שס״ה רביעי יום והוא ו׳ שעות והרביעית יצטרף לחבירו עד ד׳ שנים
-להיות יום אחד. והוא יום עבורה של חמה למען תתחיל השנה כמשפטה והוא בחצי
-מארם יום כניסת החמה בטלה. והוא ראשית העולם מחדש כל עשבים ואלנות תדשא
-הארץ בפרחיה. ועל השמש שלשה ככבים והם מאדים צדק שבתי על גביהם. וסובב
-גלגלו אחת לשלשים שנה. וטבע כל הדברים מתהוים בעולם בכל יום׃
-
-
-                    שער לו בימי השבוע על שם הככבים
-
-הנה הסכימו חכמי המחקר בטבע ז׳ הככבים ומפעלם יותר מכל שאר הככבים. ומשבעת
-הככבים קבלו ימי השבוע שמותם יום שבת על שם שבתי. ויום א׳ על החמה משמשת
-בו. יום ב׳ על שם לבנה. יום ג׳ על שם מאדים. יום ד׳ על שם כוכב. יום ה׳ על
-שם צדק. יום ו׳ על שם נוגה. ובל״טין דומיי״נקא שו״ייל לונד׳ילונא. מא״רח
-מא״רם. מיי״קרדי מיירק״ורא. יו״די ופוט״ייכי וואר״נדי וי״נוש. שאמ״די
-שאטו״רנוץ׃
-
-
-                 שער לז בתנועת הגלגל הגדול וז׳ הככבים
-
-על גלגל שבתי הגבוה הוסד הגלגל המככב אשר ממנו נראים הככבים בלילה בהיות
-העת זך וצלול. ועליו הגלגל הגדול הסובב נפלאות תנועה מכל פלאי העולם. ואשר
-יהפוך רעיוניו עליו בידוע כי לא יחטא ויש אומרים אשר ממנו ישחקו הנערים
-הקטנים בשנתם רואים תנועת הגלגל הגדול ושומעים שיר המלאכים משוררים ומהללים
-למי עשה ופעל. אמנם לא נתגלה האמת לנמצאים זולתי ליוצר יסדם ונתן בהם כח
-בטבעם על כל אשר בארץ ובימים ובכל דבר תלך בככבים ואין איש יודע כמותם מלבד
-מונה מספר לככבים. אמנם מן הככבים הנראים קל לדעת מספרם להשכילם בחכמת
-התכונ׳ כי אין ככב קטן וגדול בשמים אשר אין משטרו בארץ. בעשב בפרי בזרע
-בפרח בכל מיני דבר ואחרי בארנו הגלגל הגדול נבאר צורתו להקל להבינו ולדעת
-מה למעלה ממנו׃
-
-                               סליק חלק ב
-
-
-
-
-                               חלק שלישי
-
-
-                        שער א בדברי היום והלילה
-
-השמש סובב הארץ מהלך ישר כל שעה. ובעברו על הארץ יאור לנו היום. ובבואו תחת
-הארץ יהיה לילה. כמו תגלגל נר סביב ראשך או סביב תפוח גדול רחוק ממך צדו
-לצד הנר יאיר תמיד ושכנגדו יחשיך בו השמש יכול להיות על הארץ ולא יאיר בכל
-מקום כי המקום הישר אצלו יאיר שם והמתעקם ממנו יצתאל. כי הארץ חשוכה מאז
-והוא הלילה. לבעבור יגדל השמש הרבה מן הארץ יקצר הצל אל ראשו יהיה כראש
-החנית אם היו הארץ והשמש שוים לא יחסר הצל. ואם היתה הארץ גדולה מן השמש
-לפי גדלה יגדל הצל. ולהוכיח הדבר בלי צורה יוקח דבר חשוך מעמיד האור בלבל
-יצא כאץ ואבן ויושם נגד העין תתאו ראות הדבר אם הדבר אשר תחפוץ ראות בו
-גדולה מאשר בין עיניך לא תוכל ראות אחריו קרוב ורחוק כי אם לפי גדלו. ואם
-הדבר שוה לבין עיניך תוכל ראות כולם ואם הדבר קטן מאשר בין עיניך לא יזיק
-לראות אשר תחפוץ. ובקרבך הדבר בין עיניך אז תוכל לראות יותר בקל ובריות אל
-עיר צדו עד תראה כולו. כן השמש גדול הרבה מן הארץ. ומאיר על פני הככבים אשר
-בגלגל הגדול ולא נוכל לראות הככבים ביום מפני זוה׳ החמה הבהיר המופלא דמיון
-נר חלק בלילה מראותינו ואם גדול בוער בינותינו לנר לא נוכל ראות הנר.
-והסתלק מאחרינו תראה הנר כככבים לא יראו בעוד השמש על הארץ ובהם תלקו תחת
-הארץ יתראו. וככבי שבה לא יראו. בחורף לא נראה השמש עד התקרבו לארץ. בעוד
-יתחזק הצל לא יזרח השמש ובהתקרב השמש יחסר הצל ומזה יבא הקדרות ללבנה. עתה
-התבאר כי הארץ מסירה ממנו זוהר השמש. ואם היתה דקה ובהירה לא יוכלו בני אדם
-ראות מתוכה היה השמש נראה תמיד בהיות תחת הארץ אמנם לרוב עבותה יגדל צאלה
-צאל בינינו ובין שמש. ובשחר בזרוח השמש במזרח הנה הצל כנגדו במערב. ובהיות
-השמש על קו חצי היום אז הצל ישר תחתיו. וכי ישקע במערב יהיה הצל במזרח.
-ובהיות השמש תחתינו אז הצל עלינו ותמיד ישפיל לצד המערב עד יזרח השמש כנגדו
-בעבור הלילה ובבא היום׃
-
-
-                      שער ב איך תקבל הלבנה מאורה
-
-אחרי בארנו היום והלילה יתבאר איך הלבנה מקבלת מאור מן השמש אשר בהיותה
-עגולה נקראת מלאה ובהיותה תחת הארץ תקרא חסירה. כי הארץ בינה ובין השמש
-הרודף אחריה והיא מאירה כנגדה ומחשכת עלינו. אמנם בעלותה על קו השמש יראו
-קרניה ותמיד בעלותה תאיר ותגדל עת תתמלאת חציה ואז סבבה חלק רביעי בגלגלה
-תסובבנה פעם אחת בחדש ואז תעלה ויעלה מאורה עד תתמלאות כלה ותראה יפה
-ושלימה ואז היא למעלה מן השמש בגללה לצד מבטו כנגד ביותר ואז תאיר לנו כי
-מאור השמש מבית עליה והארץ ביניהם ועל כן לא יראו שניהם יחדו ערבות. ומחצי
-הגלגל לצד החמה תרד הלבנה ותחסר עד תהיה מחוצה כמו בחלק רביעי כי אז סבבה
-שלשה חלקים בגלגלה ותתקרב לשמש כמו ברביעי ראשון ותמיד בהתקרבה תראה קרובה
-עד תחסר ולא תראה מפני צד השמש אשר לפניה. ולפעמים יקרה כי יחסר מאור הלבנה
-ותקדר ולא יבא הקדרות כי אם בעת הנגוד כי תתמלאת והנה בארנו עד כה מאין יבא
-לה מאור. אמנם בעת תקדר יהיה לסבת לא יוכל המאור להגיע אליה בשום צד ולא
-תקדר עד תסוב חצי גלגלה אף כי בכל עת יזרח השמש עליה. אמנם לסבת לכתה דרך
-מעוקל אחד מן השמש והיא קטנה מן הארץ. יש מקומות תעבור בהן תתכסה כצל הארץ
-יעבור בתוכה. ויש ביניהם כמו קו נטוי מזה לזה כי תשפל הלבנה מהרה מן השמש
-על כי תרוץ מהרה ממנו. אז ישוב השמש לזרוח עליה. והיה ברבות לה מקום הצל
-יגדל קדרות כפי המקום. ואם ימעט המקום ימעט הקדרות דמיון הצל בקו יעבור
-באמצע הארץ אל עבר פניה כנגדנו. ויעבור בגוף השמש וראש השני לקו בעברו השמש
-יעבור צלו חוץ לגלגל. והיה בהיות הלבנה נגד החמה תעבר דרך הצל ותקדר כי לא
-יוכל אור השמש להגיע אליה ובעברה יותר ישרה על הקו יותר תקדר וזה יקרה בליל
-הנגוד או ביומו ואחר כך תשוב למאור׃
-
-
-                           שער ג בלקות השמש
-
-השמש יקדר ויחסר אורו פעם קוד׳ חצי חצי היום והוא הנקר׳ לקות. והסבה בהיות
-הלבנה תחת השמש ביותר על קו אחד מבדלת בינינו ובין השמש אז יחסר לנו אור
-השמש ויקדר כי הלבנה נעשת מאש שחורה לא יוכל השמש לעבור בתוכה להאיר לנו
-כמו מתוך שאר הככבים. דמיון נר דלוק רחוק ממך ושים ידך בינך לנר לא תראה
-הנר ויותר תיישר ידך נגד הנר יותר יחסר האור. וכן יקרה לקות השמש כי אין
-נתיב השמש והלבנה אחת. כי נתיב הלבנה מוליכה בעקל מפה ומפה מנתיב השמש כי
-מהלכה קצר ממנו תמיד תלך תחתיו עד תעבור על הקו נגד השמש ותבדיל בינינו
-כמבואר ושם לא תבואה השמש ומונעת זוהר השמש לבא בארץ השכנים תחת הקו ההוא
-להם לבדם יהיה הלקות ולא יראה לכל. כי אין הלבנה גדולה לכסות פני החמה בכל
-הארץ כי קטנה היא מן הארץ. ועל זה עמלו המשאים לדעת אן ילקה ואן לא ילקה
-ובכן התבאר הלקות בעלותו למעלה על הקו והלבנה מפרדת בינינו ושלשה ימים תראה
-קרובה. הנה התבאר כי לקות לבנה לא יהיה כי אם ביום הנגוד ולקות החמה כי אם
-ביום ר״ח. וישכיל כי הלקות מופת דבר חדש יקרה בעולם דבר או חרב או רעב כאשר
-נסו הפלוסופים בספר המשפטים ויתר דברי המשאים על ספר דברי הימים לתלמי
-ואב״ן מעש״ר׃
-
-
-                    שער ד בטבע הגלגל הגדול והככבים
-
-שמעו עמים השכילו בחכמה נדרש כל הנעשים תחת השמש בטעם מבורר על פי הטבע
-השמים העליונים והככבים הם בלי הטבע העליוני לפעול מעלה ומטה כרצון הצור
-י״ש. ואשר ישכיל בהם לדעת טבעם וכחם הגדול בארץ כמו לשמש ולירח להאיר
-לנמצאים ולאשר ימצאו אחריהם בכל דבר לו תחלה ותכלה ובכל השתנות דבר אם באדם
-אם בבהמה אם בעשב יקרה בטבע שם יוצרו ככבים ועל פי הטבע הקיפם סביב העולם
-נגד תנועת הגלגל הגדול וכי יחפץ המנענע ינוחו. ואז ינוח כל הנמצא לא יזוז
-ממקומו איש ולא שום דבר עד שוב התנועה לגלגל. וכן החפץ השם ית׳ לברא עולמו
-הכל נברא לצורך העולם כי בכל הככבים טבע משונה מחבירו כמו הלבנה מקבלת
-מאורה אשר בהתמלאה יתמלא גוף מאדם דם ולחות. וכי תפסד יחסר באיש ובבהמות
-ובעצמות יתמלאו מוח ואף הים התמלא במלאותה ותחסר בהחסרה אשר השוכנים אל הים
-שכנים באהלים ישאום במלאותה וישיבום בהחסרה. וכן השמש טבעו משונה אשר
-בהתקרבו אלינו כי יחל לעלות עלינו תדשא הארץ דשא עשב ועץ פרי עשה פרי
-והעופות יזמרו ונגן ייטיבו כי הגיע עת הזמיר קול התור השמוע והיה כי ישפיל
-יכלה כל דבר והעלה נבל והגשם בא והחרף הגיע אם כן בראותינו שני ככבים אלו
-אשר יפה כחם כאשר בארנו בקצור יש לנו לדעת כי יתר הככבים לא לחנם נבראו.
-אמנם לכל אחד יש כח וטבע גדול מחדש הדברים ההוים בעולם ושנוי העתים אם טוב
-אם רע אם קר ולח אם חם ויבש והקיץ והחורף אחד משפיע ואחד יחסר וכל המשתנה
-כל הככבים הוא והכל ברצון יוצרם יסדם על מכונם ותנועתם בטבע כל תנוע משונה
-מחברתה. והמופת בטבע תנועת השמש עולה הקיץ יורד החורף. כי כל שתי מעלות
-הנכוחות הם שנות בכל שתי תקופות כמו יעלה בזו ירד בזו וכל הקייצים החרפי׳
-שוים עד ישוב לראש השנה שנית למקום אשר היה שם בתחלת שנה ראשונה וזה ידוע
-לחכמי התכונה. ואם לא נבראו שאר הככבים אז יהיה כל החדשים שוים כשבט שנה זו
-יהיה שבט שנה האחרת. וכל הימים ישוו אם קר אם חם אם יבש לא ישתנו. כי מהלך
-השמש ותנועתם שוה והשמש מאור הככבים וכחו גדול מכלם בטבע כמשפט המפת. אמנם
-לפעמים תצטרך לשאר הככבים. והמשל המלך הוא המנהיג עמו ראשי מאורם וכלם
-צריכין לו והוא גם צריך לעמו כי בהתקרבו לעמו יגדל כחו ובהתרחקו מהם יחסר
-כחו כן השמש מלך על כל הככבים ומאורו וכחו גדול משלהם וטבעו מתפשט בחוץ
-יותר מכלם. אמנם יצטרך להם בהקרבתם אליו בהתרחקם ממנו ילקה כאשר בארנו אשר
-בהתחבר הלבנה ילקה השמש. ואחרי בארנו טבעו הככבים ובגלגל הגדול צד הקצור.
-נשוב נבאר איך סודר העולם לארכו ולרחבו לעמקו ולגבהו. ועל ידי חכמי ז׳
-החכמות אשר חכמת התשבורת אחת מהנה. ובה נמדד על ארך וגובה מן הארץ ועד
-הגלגל הגדול ואת כל הככבים. ואשר נמצאו זאת החכמה אמרו כי לא יתכן משכיל
-בחכמת החזיון בלתי ידע מדת העולם והככבים ע״כ מדדוהו יגעו ומצאו׃
-
-
-                     שער ה במדידות העולם והכוכבים
-
-תחלת דברי המשאים בקטרי המדידה מדדו הארץ לעומקה מה היה כי במדידת הארץ
-מצאו מדת הככבים ומדת הגלגל הגדול. וכאשר כלו מדידת ארכה ורחבה ועביה אז
-בקשו מדידת הלבנה לבעבור היותה קרובה אל הארץ. אח״כ בקשו מדידת מרחק השמש
-מן הארץ וגדל תנועתו מצאוהו גדול מכל הארץ. וכאשר מצאו מדת אלו הג׳ השמש
-והלבנה והארץ הקל בקש שאר הככבים גבהם התרחקם והתקרבם ולא מצאו ככב קטן מן
-הארץ מלבד ג׳ והם ככב נוגה לבנה קטנים הם ממנה כאשר נוכיח למשכילים בחכמת
-התשבורת עם חכמת החזיון. אמנם לבעבור מעטו בה מעיינים אל עמקה וקשיה תקשה
-ההוכחה במפת נבאר איך ארך רוחב ועובי לארץ והתרחקות ממנה הלבנ׳ וגובה ומרחק
-השמש על צד הקצור כאשר הוכיח תלמי המלך ומן שאר הככבים אשר בגלגל הגדול ואת
-גדלם ואת גבהם וכל מדתם. האמנם טרם נחל בבאורם נאמר מה עלה בדעת המלך תלמי
-ואיך דרש חכמת החזיון מכל קדומיו׃
-
-
-                        שער ו מן תלמי מלך מצרים
-
-תלמי מלך מצרים אשר דרש ואסף החכמה מכל קדומיו. ויחבר ספרים רבים וכלים
-למצא גודל הארץ. וגבה הגלגל ותנועת הככבים יום ולילה וכלי מבחן השעות הנקרא
-אור״לוגא יתכנו לכל דבר היות מבחר לאכול לשתות ליקח למכור להתפלל בשעה
-קבוע. ואל יהרסו בגשתם לבקש כבוד יוצרם שלא כסדר כי אם אל נכון בשעה יום זה
-בקיום זה בל ימהר בל יחור. ומאד קל הדבר לעשותו מבחן השעות היא מלאכה קלה.
-אמנם רוב ההמון לא ישיתו לבבם כי אם לכנוס ולאסוף לצבור הון לבעלי נשואי
-נשיהן ויעזבו לאחרים חילם בלכתם ארץ צייה ושממה בלי כסות ושמלה ודאגתם להון
-וחמדתן אליו ימהרו מיתתן כי יבקש כל איש לשנו׳ טבעו ויחמוד וידאג תמיד
-לשנותו לטבע אחר להנות גופו והוא כלי לא ישתבר כי לא מקרה הוא על כן ימהר
-בהרף עין ואינו יחזיק בו ולא יקום. והנה הוא המלך תלמי אשר מצא הקאלנ״דיר
-למצא תנועת הירח. ויחכם מכל קדומיו עד אדם הראשון אשר נשלם ונגמר בז׳
-החכמות יען היותו ראש עפרות תבל חפץ השם להשכילו ולחסרו מעת מחלקים
-ויעטריהו הוד והדר עז וגבורה וישימהו עליון על כל אשר יולדו. ואמנ׳ באכלו
-מן הפרי חרה אפו על אשר שם בו וישת עליו כפו למעטו ולחסרו מכל דברו הטוב
-ונעשה בעל חיים מת אשר לא היה לפני אכלו מן העץ נבראו הוא וכל העתידים
-לחיות תמיד בששון בשמחה בלי שנוי ותמורה בגן עדן הארציי עד חטא ולקה הוא
-ואשתו והארץ לקתה ואף הככבים לקו ומעטו מאורם. והיה כאשר חטא ולקה האדם
-וימעט הודו ושכלו וגבורתו עד נראה בדעתו ערום ר״ל מן השכל וההוד והגבורה אף
-כי השאיר לו השם יותר שכל והוד וגבורה מכל הבאים אחריו רק בג׳ אנשים. ההוד
-נמצא באבשלום. והשכל נמצא בשלמה. והגבורה נמצאת בשמשון. וכלם נשארו באדם
-הראשון ואחריו באו רבים יגעו ומצאו החכמות וימתיקו סוד לשמרה מן המבול כי
-בחכמות השכילו אשר יופסד העולם באש ובמים׃
-
-
-                 שער ז איך אצילו החכמות מפני מי המבול
-
-צרפו ויתבררו רבים לדרוש החכמות יגעו לדעת איך יחסר העול׳ וימצאו אשר יופסד
-העולם שני פעמים. פעם באש ופעם במים. אמנם לא השכילם השם ב״ה לדעת איזו
-קודם. אז חמלו הפלוספים על אבידות השכל כי יאבד לנמצאים אחרי כלות העול׳
-ויבנה. אז עשו עמודים גדולים וחקקו בו אות מין החכמות אשר יש אמר כי האחד
-מאבן שייש חזקה קשה לא תמחה במים עזים. והאותיות חקוקות רחבות וגדולות לא
-יקלקולם מים ואש ולכל החכמות חצבו עמודים למען ימצאום הבאים אחריהם אח״כ
-ירד המבול וימח כל היקום מלבד נח ואשר אתו בתיבה אשר ממנו נבנה עולם בשנים
-קדמוניות ויחלו לבנות ולנטוע ליישב העולם כקדם והיה העולם שמה עת מראות
-עיניהם עד מצאו השכלים ויהיו אחרי המבול הראשון אשר מצא החכמות היה שם בן
-נח אשר יגע ומצא חכמת התכונה. ואח״כ בא אברהם אשר החכים והשכיל ויחכם מאד.
-ואחריהם מדור לדור הוסיפו ספרים השכלים דור הולך ודור בא עד בא התכונה
-הגדול הפלסוף הנעלה אפ״לטון הוא אשר הוכיח אחדות האל וכי יש מנהיג במפתים
-רבים. ואחריו בא אריסט״וטלס אשר אלך בעקבותיו ומנו למד והוא אשר יסד חכמת
-ההגיון. ורוב עסקיו היה בחכמה וכל ספריהם עשו בלשון ארמי כי הלט״ין לא בא
-עד ג׳ מאות שנה אחריהם. ואחריהם באו משכיליים שריים ויעתיקום בלט״ין. ורבים
-השכילו ויעשו אותות רואים תמהו ואשר הפליא לעשות הוא היה הפלוסוף
-ווייר״גילא׃
-
-
-                    שער ח במופתי בייר״גילא הפלוסוף
-
-טרם דת מצרי היה ביירג״ילה אשר רבו פעליו ונפלאו מעלליו בחכמת התכונה. הוא
-עשה זבוב נחושתן אשר מי יקומוה במקום ישר מרגשת כל הזבובים הרחק כמטחוי קשת
-ובהתקרבם אליו מיד ימותו. הוא אשר עשה סוס נחשת לרפאות כל חלהי סוסים והיה
-כי יחלה סוס ותביט אל סוס נחושת מיד נרפא. הוא יסד עיר גדולה על ביצה והיה
-כל מניע הביצה מנענע כל הבירה. והנה הזבוב והסוס ומרבק הארי אשר עשה הלא
-המה במדינה נאפ״ש. הוא אשר האפיס את האש בעיר רומא על דבר בת הקיסר והחזירו
-לרצונו. הוא אשר עשה הגשר הגדול המופלא בתוך המים אשר נפלאו עליו כל חכמי
-עץ ואבן יגעו מצוא איכות הגשר. ולא מצאו איכותו ועל מה עמד ואנה ראשיתו
-ואחריתו. הוא אשר עשה גן אחד מוקף אויר בלי קיר וחומה והאויר עב כחומות אבן
-בל יכנס דבר דרך. בו שתי נירות דולקות תמיד לא תכבינה ובמותו אחת תכבנה
-ותלויה באויר. הוא אשר עשה ראש מתכת מדברת אליו ועונה ומשיב ומגיד לו כל
-העתיד. ויהי היום וישאל בראש הילך בדרך אחד. ויען הראש כי ילך כאשר יחפץ
-ובלבד כי ישמור ראשו. והוא לא הבין ודמה בדעתו לשמר הראש של מתכת. והראש לא
-כן דבר אם בראשו ממש. ויהי כאשר פחד הראש כן היה. בדרך אשר הלך נכנס חום
-השמש במוחו ויחלה מחליו אשר מת בו. וירא ווייר״גילא כי בחליו ימות ויצו
-לתלמידו לשאיתו מן רומא וישאוהו ויקברוהו בארץ שזי״לא מיל אחת קרוב לים.
-ועדין שומרים שם עצמותיו מכל אחרים וכאשר ינענע עצמותיו ויעלום למעלה התמלא
-זעם הים ותפל למעלה לפי העלות העצמות עד ישובון למקום ואז נחה הים מזעפו.
-כי מאד החכים מכל אדם ותהי חכמה מפוארה בכלי מכוער. כי שפל קומה היה וראש
-נמוך ושדרתו עקומה ורבו פלאי מעלליו ולא יאמנו להמון ילעגו להם אם יסופרו
-כי השומע דבר עליו ולא ידע מהותו ואיכותו ילעג לו כאשר רבו משפילי השכל
-מלעיגים על החכמה ואשר מעשה שדים ורוח הם והם לא הבינו דברו כי לא ידעו
-האיכות יקל להם המעשה ומה יתרון לכסיל ילך בחשך ואין נוגה בדרכיהם ויאמרו
-לא יראה יה ולא ולא יבינו כי יד אלקים עשתה כל וילכו אחרי שרירות לבן הרע
-לתור אחרי עיניהם הזונים לצבור הון ומטבע. ואת פרי השכל המירו בבוסר המטבע
-ולא ישיתו ללבבם על מי ועל מה הוסד הטבע ועל כל זאת לא נמנע בביאורו כמה
-קבלנו מקדמונים׃
-
-
-                         שער ט מדוע הוסד המטבע
-
-המטבע הוסד ופשט בעולם אל חסרון התבואה והבגדים וכל דבר צריך לגוף את אשר
-לו תבואה אין לו בגדים. את אשר לו בגדים אין לו תבואה. מה עשה בראשונה היו
-מחליפים זה בזה. ואשר לא היה לו לא זה ולא זה מה יכול לעשות. ויהי כאשר ראו
-המשאים את הדבר כי רע הוא ויאמרו איכה נישא משאת בגדים עמנו בדרך רחוקה
-לקנות לא אוכל ומשקה ויבקשו מאת אדוני הארץ לעשות מטבע קטן וקל למען יכול
-איש לשאת עמו די ספוקו בכל דבר וקראו לו שם כמו מנהוג. ובלע״ז בוטי״אה ואז
-פשט המטבע בכל מקום בלי שנוי. אמנם שוב תדשו בה דברים ונעשו רוב מטבעות.
-ועדיין הקטנה והקלה טובה ותקל לשאת כי כן יסדו המשאים הקדמונים׃
-
-
-                     שער י במשאים עברו תמיד ללמוד
-
-הנה התבאר כי המטבע דרשו המשאים עברו האיים והמדינות כאשר עשו הפלוסוף
-הגדול אפל״טון נטש אהלו עזב חילו ללכת באשר ימצא למצא כדור החכמות. גם המלך
-אפי״לונן עזב מלכותו ויעבור ממקום למקום לבקש החכמות כאיש דל ואביון וברוב
-מקומות נתפס ונמסר מזה לזה מוכה ונמרט ולא שת ללבו כל הקורות למען דעת היות
-מנהיג אם אין. ויחתוך עד הגיע מקום תחנות הפלוסוף היושב בין עמודי הזהב
-ושמו אר״קץ המלמד לאדם דעת בטבע בככבים ובכל מיני חכמת במפת בהכרח מחייב כל
-הראוי ושולל כמו כן ויצא לו שם גדול בכל החכמות ומשם הלך לדרכו עד מצא שלחן
-זהב מופי הנקרא שלחן השמש לבעבור נחקק עליו מהלך השמש וכל ההוה ושם למד
-הרבה סתרי השכל אשר טוב סחרו מסחר כסף. ומשם נסע ומצא נהר גאני״יץ וכל הארץ
-אינד״יא עד סופה וכל דרכיו ועמלו ביגיעת השכל. אלכסנדר יגע והלך ממקום
-למקום בבקשת החכמה אמנם יגיעתו היתה בעושר בכבוד ובחיל גדול כמלך הלך לבקש
-החכמה ע״כ לא הפליטו אלקים לדעתה כאשר עשו המשאים העוברים במקלם ברעב ובצמא
-חרפו נפשם למות עכבו ארץ מגוריהם וילכו כאשר ימצאו לבקש השכל ולדרוש
-הפלוסוף. ואחרי הזכרנו נוסיף בביאור׳ ונבאר מהותה׃
-
-
-                         שער יא מהות פלוסופיה
-
-הפלוסופיה היא הכרת כל דבר ותכונה כל מעשה הוה ונעשה ונמצא יתהוה וימצא
-למען דעת כי ה׳ הוא הﭏלקים ואשר יכיר מעלת עצמו. ומהותו ישכיל פלוסופיה. כי
-לפלוסופים הכרה דקה מאד כאשר ענה אפלט״ון כי יגעה כל ימיך למצא החכמה מה
-תאמר לנו ואיזה דרך הטוב תורינו ונלך בה ויהי כמתלוצץ בעיניו ויען לו ויאמר
-לא למדתי דבר ויום ולילה יגעתי ולא מצאתי. ובכן התנצל מזיד לץ מתלוצץ על
-השכל ויש פתי ישמע דבר יישר בעיניו ידמה דעת כל מחקרי תכונת השכל וישמיע
-לכל מעט חכמתו. ובהודעו בשכלו נגרע אין בו ממש יוציא לעז על החכמה ותתבזה
-ולזה כיון החכם באמרו אל תשליכו הפנינים לפני החזירים כי אין יודעים מעלתם
-ולא כן עשו הקדמונים. כתלמי המלך אשר יגע ומצא תנועת הככבים אשר בגלגלים
-ואת מדותם. כאשר הקדמנו. ועתה נבאר מדת הארץ לארכה ורחבה ומדת השמש ואת
-השמים וירח והככבים והוכיחם במופת בספרו הנקרא אל״מגסטי. ואחריו מדדו
-החכמים ויסכימו לדבריו׃
-
-
-                          שער יב במדידת הארץ
-
-הפלוסופים בשכלם מדדו כל הארץ לכל צד בחכמת המחקר עם חכמת התשבורת מצאו הקף
-הארץ כמו חגורה בסינר סביבה ואח״כ שטחוהו לארץ ומדדוהו ומצאו ארכה עשרים
-אלף וחמש מאות וכ״ח מילין. ובמיל אלף פסיעות. ובפסיעה ד׳ רגלים וכל רגל
-ארבע עשרה אצבעות בגודל ארך סביבה. ועביה כמה נחלקה אל חציה מדדו ומצאו ארך
-עביה שש ﭏף וחמש מאות ואת גובה הגלגל מדדו להקיף כל ההוה ויש׃
-
-
-                        שער יג מדידת השמש והירח
-
-אחרי בארנו מדת הארץ הקל למו באור מדת הככבים והגלגל ונקל במדת הארץ הלבנה
-ונוכיח כי מדת הארץ בהקיפה גדול מגוף הלבנה ל״ט פעמים ועוד מעט ונחלקה על
-הארץ כ״ד פעמים וחצי בעובי הארץ. וגוף השמש גדול מגוף הארץ קס״ו פעמים כך
-נסו חכמי התשבורות אשר תמהו לדברי הקדמונים לא האמינו להם עד בחנו החכמות
-וימצאו כי כדבריהם כן הוא בגבה ומהות ויקל להאמין לרב גדלו מן הארץ לרב
-התרחקו ממנה. אמנם אף כי גבה מאד מדדו הקדמונים ותלמי הביאו במופת גבהו
-תקפ״ה פעמים כעובי הארץ׃
-
-
-                      שער יד בגודל ובגובה הככבים
-
-גובה הככבים שוה. אמנם בכולם ישתנה ואין שום ככב קטן נברא להאיר שלא יהיה
-גדול מכל הארץ והימים והגדול שבכולם הוא ככב חמה כי הוא מאיר כל הככבים.
-ומן הארץ עד הככבים מרחק עשרת אלפים וחמשים פעמים כעובי הארץ. ואשר ישכיל
-בתשבורת יערך ערך האצבעות והרגלים והמילים בכמה ימים מהלכת. ואשר יוכל
-לעלות דרך ישר בלי סביב וילך כ״ה מילין בכל יום יעלה לככבים בשבע אלף וק״נ
-שנה. אדם הראשון אלו הלך עד הנה תמיד כ״ה מילין בכל יום עדין לא יגיע
-לככבים ויחסר לו לכת מהלך ב״א מ״ה שנה מיום נברא אדם עד יום נעשה ספר זה
-שנת ה׳ ﭏלפי׳ וה׳ לבריאות העולם ועוד דמיון אם היה כדור שם יקל לפול במאה
-שנה אז תלך בכל שעה מן כ״ד שעות היום ס״ג מילין וחצי עד תפול לארץ כי כן
-הוכיח אשר יסד ספר זה ארבעים פעמים כמהלך הסוס בלי ינוח והמבין יבין כי
-גדול וארוך הדבר לפרשו יותר׃
-
-
-                           שער טו סך הכוכבים
-
-אמר תלמי המלך כי הככבים המאירים ברורים הם אלף וי״ב עם ככבי לכת וסך כלם
-הידועים כ״ט אלף הם הנראים לבני אדם. ואת שאינם נראים אין להם מספר ואין
-איש יודע מספרם רק מונה מספרם בראש ב״ה וסך הככבים הנראים גבלו מספרם על
-ידי הכלי הנכבד אשר עשה תלמי המלך אשר בו ידעו מספרם ומרחק כל אחד מחבירו.
-ואלו הכוכבים חקוקים בגלגל בצלמם בדמותם בחצריהם בטירותם. ומהם לא נכרו
-יותר מן הארבעים ושבעה בגלגל ומהם בררו שנים עשר יותר נכבדים וטבעיים
-וקראום שנים עשר מזלות הסבבים בעוגל בגלגל לבדם. ואת שבעת הככבים לבדם ומה
-גבהו ומה נאוו אשר בחטאו ימות לא יזכה לחזות׳ ואשר יזכה עלות שם ברגע אחד
-יהיה למעלה בכל מיני תענוג רוחני אשר לא ידמה לתענוג גשמי כי לא יוכל איש
-לדעת רוחב מדורת בעליונים לא ימלאו כל שכני תבל ויושבי ארץ וימים וכל אשר
-בהם ומעט נאריך בבאור מרחב גן עדן רוחניי שמיימי׃
-
-
-                          שער יו מרחיב גן עדן
-
-אם היתה הארץ גדולה מאשר היא מאה אלף פעמים וירבו יושביה ק׳ אלף פעמים מכל
-אשר היו בה וכל אחד מוליד בכל יום ויחיו ק׳ אלף שנה וכל הנולד יהיה עיר
-ולכל אחד כרך מפואר גדול לא יחסר בו דבר יערות נהרות תנור וכירים בית
-הריחים פרדס וגנים סביבות כרכם. ולכל אחד מאה עבדים ולכל עבד עשרה תחתיו לא
-ידמו בגלגל הגדול כגרגיר מלח בים אוקינו׳. ע״כ יאמרו המושלי׳ מה טוב ונעים
-להאמין לדעת יוצר הכל אשר יצר הבניינים הגדולים והמפוארים לשמור מצותיו
-וחקותיו לבלתי יכעיסוהו בהבליהם וירחקו נדוד ישובו רשעים שאלה לא יראו
-המקום הנורא הקדוש אשר מעל לגלגל הגדול גן עדן שמיימי לא ימלאנו דבר כי אם
-יקר כבוד יוצרו ב״ה השר ממלא כל ושני המקומות הם ג״ע וגהינם מתנגדים והעול׳
-ביניהם זה מושך אליו החטאים בנפשותם. וג״ע מושך אליו כל הטובים והמקומות
-ההם בלי גבול נודע יש בהם להחזיק כל הנמצאי׳ לא ימלא מהן. ע״כ אמרתי יגעתי
-ולא מצאתי אל תאמן כי מלא כל הארץ כבוד השם ובא לטהר מסייעין לו. ואחרי
-בארנו גדול הגלגל מקום משכן הככבים ותנועתו נבאר הגלגל אשר לא ינוע בו ובו
-לא ישתנה כאשר ילך היש ממקום זה למקום אחר ההולך ינוע והנהלך ינוח עד שוב
-הנע למקום הראשון ותמיד המקום ינוח בל יזוז וישתנה והם השמים המשפיעים לנו
-את זוהר הגדול הצלול בהיות האויר זך ודק כאשר מצאו חכמי בחזיון. והשמים ההם
-מקיפים הגלגל הגדול ובו נלאו חידות וקצרה שכל אנושי להגיע לתמציתו לא נמצא
-בו הכרה והוכחה במופת כי אם על דרך הקבלה לפי דברי הקדמונים׃
-
-
-                   שער יז מן השמים ושמי השמים בשמותם
-
-על השמים ההם יש שמים אחרים המקיפים להם סביב ועצם כעין הבדולח לבן וצלול
-כקרח הנורא ושמם שמי הבדולח ועל השמים ההם נוסדו שמים אחרי׳ מקיפין להם
-סביב ועצמן זהורו שבעתי׳ כאו׳ החמה ושמם שמי המראה ומשם נפלו המלאכים בדור
-המבול ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו כי מה נורא המקום ההוא אשר המלאכים לא
-זכו היות שם בלתי זולת מלאכי השרת הקדושים׃
-
-
-                     שער יח בתענוגי גן עדן השמיימי
-
-הנה התבאר אשר ג״ע למעלה כל הגלגלים ושם מקום התענוג והשמחה ההוד וההדר
-וכבוד השם נגלה גלוי לכל ראש אוכלי׳ והוא המקום המובחר משכן כבוד אלקי
-ישראל אף כי נמצא בכל לא נגלה רק שם כי אין נסתר מנגד עיניו רואה כל וציפה
-כי שומר הכל הוא ואם תתמהו אם יראה השם ב״ה כל הנמצאים כי המשל בדבור היוצא
-מפי איש וכל העומדים שם ישמעו כל המאמר אף כי יצא מפי אחד כי כן משפט חוש
-השמע עא״כו עין היוצר אשר כל צופה כי כל הגוים כאין נגדו. ועוד המשל כנר
-תאיר על כמה דברים בפעם אחד וכאשר נפלאו פעליו איך יתמהו על פלאי השם הפועל
-ב״ה אשר הכל נעשה במאמרו וכבודו מלא כל. ובג״ע מקום משכן הקדושים והיראים
-והמלאכים אשר לא יגיעו שכל מעשיו לדעת מהותו ואת תענוגו ואם יחכם איש מכל
-אשר לפניו ולו מאות אלף לשונות ומאה אלף לבבות מושכלים כל אחד בכל אשר היה
-לפניו לא יוכלו לחוק בספר חלק אחד מאלף אלפים מן השמחה והתענוג וההוד והנוי
-אשר יקרה לשכנים שם אשר נבזה גם הנמאס שם לא יטוש הנאתו הרוחנית יום אחד
-להיות מלך על כל העולם כלו לעולם. כי כאשר לא ישיג העור אור השמש מטעם שלא
-ראה אותו מעולם. כך אי אפשר להשיג תענוג גן עדן אשר הוא אור רוחניי וכמו
-שא״ז״ל ראה שאין העולם כדאי להשתמש באור וגנזו לצדיקים לעתיד לבא וכמו
-שאמרו השמש הוא אחד משתין אלפין וחמש ושבעין חולקין מההוא נהורא דאתגניז.
-ומטעם זה כל היעודים שנכתבו בתורה הם כלם תענוגים גשמים כמו שאמר הכתוב
-ואכלתם לחמיכם לשובע. הגם שרומזים לדברים רוחניים כי אלו נכתב בתורה יעודים
-רוחניים כמו תענוגי הנשמות לא יעשו ההמון שאינם מבינים אלו הענינים המצות
-בעבורם כיון שאי אפשר להם לציירם בשכלם. לכן רמוז הדברים רוחניים בעניינים
-גשמיים כמו הלויתן ובהמות בהררי אלף. מכל מקום כל איש אשר יראת ה׳ על פניו
-מצפה לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו כן יזכנו לראות בטובו׃
-
-                       תם ונשלם שבח לאל בורא עולם
-
-          והיתה השלמתו יום שהוכפל בו בכי טוב כ״ג אדר תצ״ג לפק׃
-
-על ידי הפועל המסדר במלאכת הקודש באמונה נאם. זלמן בן כמהו״רר משה פ״פנר״ו׃
-                          זעציר מק״ק אמשטרדם׃
-
-
-
-
-                     הערת עורך המהדורה האלקטרונית:
-
-
-צורת הכתיב והדיקדוק נשמרו נאמנים למקור, לרוב בהקשר להוספה או להשמטה של
-אימות קריאה כמו האותיות ו׳ וי׳, לארתוגרפיה משתנה ולשיבושים במילים
-הלועזיות. מילים מקוצרות בידי גרש, והצירוף א-ל (ﭏ) נשמרו כבמקור. למען הסר
-ספק נעשה עיון במהדורות נוספות של הספר (ווילנא, מהוראדנה תקס״ב; וורשא,
-ראטהער 1862; מונקאטש, בלייער עט קאהן תרנ״ז), אם כי כל מהדורה גם מכניסה
-שינוים משלה.
-
-השגיאות דפוס הבאות תוקנו:
-
-  * עמוד ב׳א, שורה 10: מן האש וסכבי׳ מדלגי׳ ← מן האש וככבי׳ מדלגי׳
-  * ע׳ ב׳א, ש׳ 22: מדוע הוסד הטבע ← מדוע הוסד המטבע
-  * ע׳ ב׳א, ש׳ 11: מן התנינים הפרהים ← מן התנינים הפרחים
-  * ע׳ ב׳ב, ש׳ 8: וטבע הטובה מתאחתת ← וטבע הטובה מתאחדת
-  * ע׳ ב׳ב, ש׳ 13: ולהשכ לו ולייסרו ← ולהשכילו ולייסרו
-  * ע׳ ב׳ב, ש׳ 26: למע ינחלו טובו ← למען ינחלו טובו
-  * ע׳ ד׳א, ש׳ 23: זלותי יראה ← זולתי יראה
-  * ע׳ ד׳ב, ש׳ 9: פנה ממנ יתד ← פנה ממנו יתד
-  * ע׳ ד׳ב, ש׳ 27: וישטטה לעת זקנתו ← וישתטה לעת זקנתו
-  * ע׳ ז׳א, ש׳ 8: לפי קצר השגחינו ← לפי קצר השגתינו
-  * ע׳ ז׳א, ש׳ 17: ואבן הארביע ← ואבן הרביעי
-  * ע׳ ז׳ב, ש׳ 13: ומשם יכרדו ← ומשם יפרדו
-  * ע׳ ז׳ב, ש׳ 25: ונושאים בצרפניהם ← ונושאים בצפרניהם
-  * ע׳ ט׳א, ש׳ 24: אשר בהם. יפילו ← אשר בהם יפילו
-  * ע׳ ט׳א, ש׳ 30: ויש בה כה גדול ← ויש בה כח גדול
-  * ע׳ י׳א, ש׳ 26: כתורץ גר״יץ׃ ← כתורת גר״יץ׃
-  * ע׳ י׳ב, ש׳ 18: ולחחר השנה ← ולאחר השנה
-  * ע׳ י׳ב, ש׳ 20: קליפתן קאניילאי ← קליפתן קאנ״ילאי
-  * ע׳ יב׳א, ש׳ 5: והב׳ תניח ← והב׳ תניח.
-  * ע׳ יג׳א, ש׳ 19: וחשובתה אל הים. ← ותשובתה אל הים.
-  * ע׳ יג׳ב, ש׳ 19: ובתדינות עכו יש חול ← ובמדינות עכו יש חול
-  * ע׳ יד׳א, ש׳ 23: היושב ם עליה. ← היושבים עליה.
-  * ע׳ טו׳א, ש׳ 18: כי כאוי׳ מפצצם ← כי כאוי׳ מפצצם׃
-  * ע׳ טז׳ב, ש׳ 17: בכל יום ← בכל יום׃
-  * ע׳ יז׳א, ש׳ 2: בשנתם רואם ← בשנתם רואים
-  * ע׳ יז׳ב, ש׳ 9: מד יזרח השמש ← עד יזרח השמש
-  * ע׳ יח׳א, ש׳ 8: בלוקת השמש ← בלקות השמש
-  * ע׳ יח׳א, ש׳ אחרונה: השמים העליונים והככבם ← השמים העליונים והככבים
-  * ע׳ כא׳ב, ש׳ 17: שלא יהיה גודל ← שלא יהיה גדול
-  * ע׳ כב׳א, ש׳ 15: מרחיב גן עדם ← מרחיב גן עדן
-  * ע׳ כב׳ב, ש׳ 16: בתענוני גן עדן ← בתענוגי גן עדן
-  * ע׳ כב׳ב, ש׳ 25: וכאשר נפלעו ← וכאשר נפלאו
-  * ע׳ כג׳א, ש׳ 8: שנכתבא בתורה ← שנכתבו בתורה
-  * ע׳ כג׳א, ש׳ 9: תענונים גשמים ← תענוגים גשמים
-
-
-
-
-
-
-End of the Project Gutenberg EBook of Tsel Ha'Olam, by 
-Gauthier (or Goussin) de Metz and Mattityahu ben Shlomo Delacrut
-
-*** END OF THIS PROJECT GUTENBERG EBOOK TSEL HA'OLAM ***
-
-***** This file should be named 61024-0.txt or 61024-0.zip *****
-This and all associated files of various formats will be found in:
-        http://www.gutenberg.org/6/1/0/2/61024/
-
-Produced by Enrico Segre, using the facilities of
-Distributed Proofreaders Italia at
-http://dp-test.dm.unipi.it/
-
-Updated editions will replace the previous one--the old editions will
-be renamed.
-
-Creating the works from print editions not protected by U.S. copyright
-law means that no one owns a United States copyright in these works,
-so the Foundation (and you!) can copy and distribute it in the United
-States without permission and without paying copyright
-royalties. Special rules, set forth in the General Terms of Use part
-of this license, apply to copying and distributing Project
-Gutenberg-tm electronic works to protect the PROJECT GUTENBERG-tm
-concept and trademark. Project Gutenberg is a registered trademark,
-and may not be used if you charge for the eBooks, unless you receive
-specific permission. If you do not charge anything for copies of this
-eBook, complying with the rules is very easy. You may use this eBook
-for nearly any purpose such as creation of derivative works, reports,
-performances and research. They may be modified and printed and given
-away--you may do practically ANYTHING in the United States with eBooks
-not protected by U.S. copyright law. Redistribution is subject to the
-trademark license, especially commercial redistribution.
-
-START: FULL LICENSE
-
-THE FULL PROJECT GUTENBERG LICENSE
-PLEASE READ THIS BEFORE YOU DISTRIBUTE OR USE THIS WORK
-
-To protect the Project Gutenberg-tm mission of promoting the free
-distribution of electronic works, by using or distributing this work
-(or any other work associated in any way with the phrase "Project
-Gutenberg"), you agree to comply with all the terms of the Full
-Project Gutenberg-tm License available with this file or online at
-www.gutenberg.org/license.
-
-Section 1. General Terms of Use and Redistributing Project
-Gutenberg-tm electronic works
-
-1.A. By reading or using any part of this Project Gutenberg-tm
-electronic work, you indicate that you have read, understand, agree to
-and accept all the terms of this license and intellectual property
-(trademark/copyright) agreement. If you do not agree to abide by all
-the terms of this agreement, you must cease using and return or
-destroy all copies of Project Gutenberg-tm electronic works in your
-possession. If you paid a fee for obtaining a copy of or access to a
-Project Gutenberg-tm electronic work and you do not agree to be bound
-by the terms of this agreement, you may obtain a refund from the
-person or entity to whom you paid the fee as set forth in paragraph
-1.E.8.
-
-1.B. "Project Gutenberg" is a registered trademark. It may only be
-used on or associated in any way with an electronic work by people who
-agree to be bound by the terms of this agreement. There are a few
-things that you can do with most Project Gutenberg-tm electronic works
-even without complying with the full terms of this agreement. See
-paragraph 1.C below. There are a lot of things you can do with Project
-Gutenberg-tm electronic works if you follow the terms of this
-agreement and help preserve free future access to Project Gutenberg-tm
-electronic works. See paragraph 1.E below.
-
-1.C. The Project Gutenberg Literary Archive Foundation ("the
-Foundation" or PGLAF), owns a compilation copyright in the collection
-of Project Gutenberg-tm electronic works. Nearly all the individual
-works in the collection are in the public domain in the United
-States. If an individual work is unprotected by copyright law in the
-United States and you are located in the United States, we do not
-claim a right to prevent you from copying, distributing, performing,
-displaying or creating derivative works based on the work as long as
-all references to Project Gutenberg are removed. Of course, we hope
-that you will support the Project Gutenberg-tm mission of promoting
-free access to electronic works by freely sharing Project Gutenberg-tm
-works in compliance with the terms of this agreement for keeping the
-Project Gutenberg-tm name associated with the work. You can easily
-comply with the terms of this agreement by keeping this work in the
-same format with its attached full Project Gutenberg-tm License when
-you share it without charge with others.
-
-1.D. The copyright laws of the place where you are located also govern
-what you can do with this work. Copyright laws in most countries are
-in a constant state of change. If you are outside the United States,
-check the laws of your country in addition to the terms of this
-agreement before downloading, copying, displaying, performing,
-distributing or creating derivative works based on this work or any
-other Project Gutenberg-tm work. The Foundation makes no
-representations concerning the copyright status of any work in any
-country outside the United States.
-
-1.E. Unless you have removed all references to Project Gutenberg:
-
-1.E.1. The following sentence, with active links to, or other
-immediate access to, the full Project Gutenberg-tm License must appear
-prominently whenever any copy of a Project Gutenberg-tm work (any work
-on which the phrase "Project Gutenberg" appears, or with which the
-phrase "Project Gutenberg" is associated) is accessed, displayed,
-performed, viewed, copied or distributed:
-
-  This eBook is for the use of anyone anywhere in the United States and
-  most other parts of the world at no cost and with almost no
-  restrictions whatsoever. You may copy it, give it away or re-use it
-  under the terms of the Project Gutenberg License included with this
-  eBook or online at www.gutenberg.org. If you are not located in the
-  United States, you'll have to check the laws of the country where you
-  are located before using this ebook.
-
-1.E.2. If an individual Project Gutenberg-tm electronic work is
-derived from texts not protected by U.S. copyright law (does not
-contain a notice indicating that it is posted with permission of the
-copyright holder), the work can be copied and distributed to anyone in
-the United States without paying any fees or charges. If you are
-redistributing or providing access to a work with the phrase "Project
-Gutenberg" associated with or appearing on the work, you must comply
-either with the requirements of paragraphs 1.E.1 through 1.E.7 or
-obtain permission for the use of the work and the Project Gutenberg-tm
-trademark as set forth in paragraphs 1.E.8 or 1.E.9.
-
-1.E.3. If an individual Project Gutenberg-tm electronic work is posted
-with the permission of the copyright holder, your use and distribution
-must comply with both paragraphs 1.E.1 through 1.E.7 and any
-additional terms imposed by the copyright holder. Additional terms
-will be linked to the Project Gutenberg-tm License for all works
-posted with the permission of the copyright holder found at the
-beginning of this work.
-
-1.E.4. Do not unlink or detach or remove the full Project Gutenberg-tm
-License terms from this work, or any files containing a part of this
-work or any other work associated with Project Gutenberg-tm.
-
-1.E.5. Do not copy, display, perform, distribute or redistribute this
-electronic work, or any part of this electronic work, without
-prominently displaying the sentence set forth in paragraph 1.E.1 with
-active links or immediate access to the full terms of the Project
-Gutenberg-tm License.
-
-1.E.6. You may convert to and distribute this work in any binary,
-compressed, marked up, nonproprietary or proprietary form, including
-any word processing or hypertext form. However, if you provide access
-to or distribute copies of a Project Gutenberg-tm work in a format
-other than "Plain Vanilla ASCII" or other format used in the official
-version posted on the official Project Gutenberg-tm web site
-(www.gutenberg.org), you must, at no additional cost, fee or expense
-to the user, provide a copy, a means of exporting a copy, or a means
-of obtaining a copy upon request, of the work in its original "Plain
-Vanilla ASCII" or other form. Any alternate format must include the
-full Project Gutenberg-tm License as specified in paragraph 1.E.1.
-
-1.E.7. Do not charge a fee for access to, viewing, displaying,
-performing, copying or distributing any Project Gutenberg-tm works
-unless you comply with paragraph 1.E.8 or 1.E.9.
-
-1.E.8. You may charge a reasonable fee for copies of or providing
-access to or distributing Project Gutenberg-tm electronic works
-provided that
-
-* You pay a royalty fee of 20% of the gross profits you derive from
-  the use of Project Gutenberg-tm works calculated using the method
-  you already use to calculate your applicable taxes. The fee is owed
-  to the owner of the Project Gutenberg-tm trademark, but he has
-  agreed to donate royalties under this paragraph to the Project
-  Gutenberg Literary Archive Foundation. Royalty payments must be paid
-  within 60 days following each date on which you prepare (or are
-  legally required to prepare) your periodic tax returns. Royalty
-  payments should be clearly marked as such and sent to the Project
-  Gutenberg Literary Archive Foundation at the address specified in
-  Section 4, "Information about donations to the Project Gutenberg
-  Literary Archive Foundation."
-
-* You provide a full refund of any money paid by a user who notifies
-  you in writing (or by e-mail) within 30 days of receipt that s/he
-  does not agree to the terms of the full Project Gutenberg-tm
-  License. You must require such a user to return or destroy all
-  copies of the works possessed in a physical medium and discontinue
-  all use of and all access to other copies of Project Gutenberg-tm
-  works.
-
-* You provide, in accordance with paragraph 1.F.3, a full refund of
-  any money paid for a work or a replacement copy, if a defect in the
-  electronic work is discovered and reported to you within 90 days of
-  receipt of the work.
-
-* You comply with all other terms of this agreement for free
-  distribution of Project Gutenberg-tm works.
-
-1.E.9. If you wish to charge a fee or distribute a Project
-Gutenberg-tm electronic work or group of works on different terms than
-are set forth in this agreement, you must obtain permission in writing
-from both the Project Gutenberg Literary Archive Foundation and The
-Project Gutenberg Trademark LLC, the owner of the Project Gutenberg-tm
-trademark. Contact the Foundation as set forth in Section 3 below.
-
-1.F.
-
-1.F.1. Project Gutenberg volunteers and employees expend considerable
-effort to identify, do copyright research on, transcribe and proofread
-works not protected by U.S. copyright law in creating the Project
-Gutenberg-tm collection. Despite these efforts, Project Gutenberg-tm
-electronic works, and the medium on which they may be stored, may
-contain "Defects," such as, but not limited to, incomplete, inaccurate
-or corrupt data, transcription errors, a copyright or other
-intellectual property infringement, a defective or damaged disk or
-other medium, a computer virus, or computer codes that damage or
-cannot be read by your equipment.
-
-1.F.2. LIMITED WARRANTY, DISCLAIMER OF DAMAGES - Except for the "Right
-of Replacement or Refund" described in paragraph 1.F.3, the Project
-Gutenberg Literary Archive Foundation, the owner of the Project
-Gutenberg-tm trademark, and any other party distributing a Project
-Gutenberg-tm electronic work under this agreement, disclaim all
-liability to you for damages, costs and expenses, including legal
-fees. YOU AGREE THAT YOU HAVE NO REMEDIES FOR NEGLIGENCE, STRICT
-LIABILITY, BREACH OF WARRANTY OR BREACH OF CONTRACT EXCEPT THOSE
-PROVIDED IN PARAGRAPH 1.F.3. YOU AGREE THAT THE FOUNDATION, THE
-TRADEMARK OWNER, AND ANY DISTRIBUTOR UNDER THIS AGREEMENT WILL NOT BE
-LIABLE TO YOU FOR ACTUAL, DIRECT, INDIRECT, CONSEQUENTIAL, PUNITIVE OR
-INCIDENTAL DAMAGES EVEN IF YOU GIVE NOTICE OF THE POSSIBILITY OF SUCH
-DAMAGE.
-
-1.F.3. LIMITED RIGHT OF REPLACEMENT OR REFUND - If you discover a
-defect in this electronic work within 90 days of receiving it, you can
-receive a refund of the money (if any) you paid for it by sending a
-written explanation to the person you received the work from. If you
-received the work on a physical medium, you must return the medium
-with your written explanation. The person or entity that provided you
-with the defective work may elect to provide a replacement copy in
-lieu of a refund. If you received the work electronically, the person
-or entity providing it to you may choose to give you a second
-opportunity to receive the work electronically in lieu of a refund. If
-the second copy is also defective, you may demand a refund in writing
-without further opportunities to fix the problem.
-
-1.F.4. Except for the limited right of replacement or refund set forth
-in paragraph 1.F.3, this work is provided to you 'AS-IS', WITH NO
-OTHER WARRANTIES OF ANY KIND, EXPRESS OR IMPLIED, INCLUDING BUT NOT
-LIMITED TO WARRANTIES OF MERCHANTABILITY OR FITNESS FOR ANY PURPOSE.
-
-1.F.5. Some states do not allow disclaimers of certain implied
-warranties or the exclusion or limitation of certain types of
-damages. If any disclaimer or limitation set forth in this agreement
-violates the law of the state applicable to this agreement, the
-agreement shall be interpreted to make the maximum disclaimer or
-limitation permitted by the applicable state law. The invalidity or
-unenforceability of any provision of this agreement shall not void the
-remaining provisions.
-
-1.F.6. INDEMNITY - You agree to indemnify and hold the Foundation, the
-trademark owner, any agent or employee of the Foundation, anyone
-providing copies of Project Gutenberg-tm electronic works in
-accordance with this agreement, and any volunteers associated with the
-production, promotion and distribution of Project Gutenberg-tm
-electronic works, harmless from all liability, costs and expenses,
-including legal fees, that arise directly or indirectly from any of
-the following which you do or cause to occur: (a) distribution of this
-or any Project Gutenberg-tm work, (b) alteration, modification, or
-additions or deletions to any Project Gutenberg-tm work, and (c) any
-Defect you cause.
-
-Section 2. Information about the Mission of Project Gutenberg-tm
-
-Project Gutenberg-tm is synonymous with the free distribution of
-electronic works in formats readable by the widest variety of
-computers including obsolete, old, middle-aged and new computers. It
-exists because of the efforts of hundreds of volunteers and donations
-from people in all walks of life.
-
-Volunteers and financial support to provide volunteers with the
-assistance they need are critical to reaching Project Gutenberg-tm's
-goals and ensuring that the Project Gutenberg-tm collection will
-remain freely available for generations to come. In 2001, the Project
-Gutenberg Literary Archive Foundation was created to provide a secure
-and permanent future for Project Gutenberg-tm and future
-generations. To learn more about the Project Gutenberg Literary
-Archive Foundation and how your efforts and donations can help, see
-Sections 3 and 4 and the Foundation information page at
-www.gutenberg.org
-
-
-
-Section 3. Information about the Project Gutenberg Literary Archive Foundation
-
-The Project Gutenberg Literary Archive Foundation is a non profit
-501(c)(3) educational corporation organized under the laws of the
-state of Mississippi and granted tax exempt status by the Internal
-Revenue Service. The Foundation's EIN or federal tax identification
-number is 64-6221541. Contributions to the Project Gutenberg Literary
-Archive Foundation are tax deductible to the full extent permitted by
-U.S. federal laws and your state's laws.
-
-The Foundation's principal office is in Fairbanks, Alaska, with the
-mailing address: PO Box 750175, Fairbanks, AK 99775, but its
-volunteers and employees are scattered throughout numerous
-locations. Its business office is located at 809 North 1500 West, Salt
-Lake City, UT 84116, (801) 596-1887. Email contact links and up to
-date contact information can be found at the Foundation's web site and
-official page at www.gutenberg.org/contact
-
-For additional contact information:
-
-    Dr. Gregory B. Newby
-    Chief Executive and Director
-    gbnewby@pglaf.org
-
-Section 4. Information about Donations to the Project Gutenberg
-Literary Archive Foundation
-
-Project Gutenberg-tm depends upon and cannot survive without wide
-spread public support and donations to carry out its mission of
-increasing the number of public domain and licensed works that can be
-freely distributed in machine readable form accessible by the widest
-array of equipment including outdated equipment. Many small donations
-($1 to $5,000) are particularly important to maintaining tax exempt
-status with the IRS.
-
-The Foundation is committed to complying with the laws regulating
-charities and charitable donations in all 50 states of the United
-States. Compliance requirements are not uniform and it takes a
-considerable effort, much paperwork and many fees to meet and keep up
-with these requirements. We do not solicit donations in locations
-where we have not received written confirmation of compliance. To SEND
-DONATIONS or determine the status of compliance for any particular
-state visit www.gutenberg.org/donate
-
-While we cannot and do not solicit contributions from states where we
-have not met the solicitation requirements, we know of no prohibition
-against accepting unsolicited donations from donors in such states who
-approach us with offers to donate.
-
-International donations are gratefully accepted, but we cannot make
-any statements concerning tax treatment of donations received from
-outside the United States. U.S. laws alone swamp our small staff.
-
-Please check the Project Gutenberg Web pages for current donation
-methods and addresses. Donations are accepted in a number of other
-ways including checks, online payments and credit card donations. To
-donate, please visit: www.gutenberg.org/donate
-
-Section 5. General Information About Project Gutenberg-tm electronic works.
-
-Professor Michael S. Hart was the originator of the Project
-Gutenberg-tm concept of a library of electronic works that could be
-freely shared with anyone. For forty years, he produced and
-distributed Project Gutenberg-tm eBooks with only a loose network of
-volunteer support.
-
-Project Gutenberg-tm eBooks are often created from several printed
-editions, all of which are confirmed as not protected by copyright in
-the U.S. unless a copyright notice is included. Thus, we do not
-necessarily keep eBooks in compliance with any particular paper
-edition.
-
-Most people start at our Web site which has the main PG search
-facility: www.gutenberg.org
-
-This Web site includes information about Project Gutenberg-tm,
-including how to make donations to the Project Gutenberg Literary
-Archive Foundation, how to help produce our new eBooks, and how to
-subscribe to our email newsletter to hear about new eBooks.
-
diff --git a/old/61024-0.zip b/old/61024-0.zip
deleted file mode 100644
index e2a7a87..0000000
--- a/old/61024-0.zip
+++ /dev/null
diff --git a/old/61024-h.zip b/old/61024-h.zip
deleted file mode 100644
index 52af052..0000000
--- a/old/61024-h.zip
+++ /dev/null
diff --git a/old/61024-h/61024-h.htm b/old/61024-h/61024-h.htm
deleted file mode 100644
index 4807db6..0000000
--- a/old/61024-h/61024-h.htm
+++ /dev/null
@@ -1,2358 +0,0 @@
-<!DOCTYPE html PUBLIC "-//W3C//DTD XHTML 1.1//EN" "http://www.w3.org/TR/xhtml11/DTD/xhtml11.dtd">
-<html xmlns="http://www.w3.org/1999/xhtml" xml:lang="he" dir="rtl" lang="he">
-<head>
-<meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=UTF-8"/>
-<meta content="http://dpanalyzer.sourceforge.net/" name="generator"/>
-<title>Gossuin de Metz / מתיתיהו דלקארט - ספר צל העולם</title>
-<style type="text/css">
- body { margin-left: 8%; margin-right: 8%; max-width: 90ex; text-align: justify;}
-    p { margin-top: .5em; margin-bottom: .75em;}
-    strong {font-size: 120%; line-height: 0.8;}
-    .larger {font-size: 120%;}
-    .smaller {font-size: 80%;}
-    .center {text-align: center;}
-    h1,h2,h3 { text-align: center; line-height: 1.5;}
-    h2 {font-size: 180%; margin-bottom: 0.25em}
-    h3 {font-size: 150%; margin-bottom: 0.25em;}
-    .footnote { margin-left: 5%; margin-right: 5%;
-             font-size: 90%; margin-top: 1em; }
-    .footnote .label {  text-align: right; width: 1em; right: 1em;}
-    .foot { text-indent: -1ex;}
-    /* these are copied from epubmaker output: */
-    .pageno       { position: absolute; left: 1.5%; font: medium sans-serif;
-                    direction: rtl; font-size: 10pt;  text-align: right;
-                    width: 2em; text-indent: 0pt;
-                    /* visibility: hidden; */ }
-    .pageno:after { color: gray; content: '[' attr(title) ']'; }
-    .frontespizio {text-indent: 0em;
-                   border: 4px dotted black; max-width: 54ex;
-                   margin: 2em auto;}
-    .frontespizio p { text-indent: 0; margin-left: 2em;
-                     margin-right: 2em}
-    .colophon p {text-align: center; text-indent: 0; font-weight: bold;}
-    .blankpage { /* page-break-before: always; */ margin-bottom: 2em;}
-    a {text-decoration: none; border-bottom: 1px dotted gray;}
-    a:hover { border-bottom: 1px solid;  background-color: #CBCBBB;}
-    .first {font-size: 160%; float: right; margin: 0 0 0.1em 0.8em; line-height: 80%;}
-    div.index {text-align: right;}
-    div.index > p {margin: 0.1em 1em 0.1em auto; text-align: right;
-                   text-indent: -1em;}
-    div.index > p > a > span.first {font-size:100%; width: 1em; float: right;
-                     line-height: 1; margin-top: 0.1em; margin-bottom: 0.2em;}
-   /* transcription note stuff */
-    .tn {background-color: #FFF9DD; border: 2px solid black;
-         margin: auto; margin-top: 2em;
-         page-break-before: always;
-         padding-left: 1em; padding-right: 1em; padding-bottom: 0.5em;}
-     .tn h2 {margin-top:0.1em;}
-     ul {padding-right: 1em; direction: rtl;} /* bullets at left nevertheless on pocketbook */
-     li {padding-right: 8em; text-indent: -8em;  direction: rtl;}
-    .loc { /* font-weight: bold;*/ margin-left: 0.5em; text-decoration: underline;}
-   /* for images from Best Practices */
-    .image-center { text-align: center; margin: 1em auto; }
-   /* from Nigel wiki */
-    img {max-width: 100%; height:auto; }
-   /* CSS3 stuff */
-    /* div.index {columns: 10em 2;}
-     p { text-align-last: center; }
-     div.index > p, .tn p {text-align-last: auto;} */
- /* poor man alternative to two columns, just sideways rather than vertical order */
-    div.index > p {width: 47%; display: inline-block; vertical-align: top;}
- /* if fonts would be supported, body rashi, rest square: something like this */
-/*
-  body {font-family: "Mekorot-Rashi", sans-serif;}
-  h1,h2,h3,strong,.first,.index,.frontespizio,.colophon
-       {font-family: "Frank Ruehl", serif;}
-  .tn {font-family: sans-serif;}
-*/
-/* pocketbook apparently cannot parse the css with (max-width: 600px) (CSS3)*/
-/*  @media screen and (max-width: 600px)
-      {
-       body { margin-left: 5%; margin-right: 5%;}
-       .pageno {display: none;}
-      }
-*/
-  @media print
-      {
-       a {border: none; color: black;}
-       }
-  @media print, handheld
-      {
-       .frontespizio { page-break-before: always; }
-       h1,h2 { page-break-before: avoid; }
-       /* h2 { page-break-before: always; } */
-       h1,h2,h3 { page-break-after: avoid; }
-      }
-  @media handheld
-      {
-       /* ebookmaker removes floats anyway, give up trickery */
-       div.index > p {width: 100%; display: inline-block;}
-      }
-</style>
-
-<link rel="coverpage" href="images/cover.jpg"/>
-
-</head>
-
-<body>
-
-
-<pre xml:lang="en" style="direction: ltr">
-
-The Project Gutenberg EBook of Tsel Ha'Olam, by 
-Gauthier (or Goussin) de Metz and Mattityahu ben Shlomo Delacrut
-
-This eBook is for the use of anyone anywhere in the United States and most
-other parts of the world at no cost and with almost no restrictions
-whatsoever.  You may copy it, give it away or re-use it under the terms of
-the Project Gutenberg License included with this eBook or online at
-www.gutenberg.org.  If you are not located in the United States, you'll have
-to check the laws of the country where you are located before using this ebook.
-
-Title: Tsel Ha'Olam
-
-Author: Gauthier (or Goussin) de Metz
-        Mattityahu ben Shlomo Delacrut
-
-Translator: Mattityahu ben Shlomo Delacrut
-
-Release Date: January 30, 2020 [EBook #61024]
-
-Language: Hebrew
-
-Character set encoding: UTF-8
-
-*** START OF THIS PROJECT GUTENBERG EBOOK TSEL HA'OLAM ***
-
-
-
-
-Produced by Enrico Segre, using the facilities of
-Distributed Proofreaders Italia at
-http://dp-test.dm.unipi.it/
-
-
-
-
-
-
-</pre>
-
-
-<div class="frontespizio">
-<span class="pageno" title="א׳א" id="page-1_r"></span>
-  <div style="border: 2px solid black; margin: .2ex;">
-    <div style="border: 4px dotted black; margin: .5ex;">
-
-
-      <h1><span class="smaller">ספר</span>
-      <br/>צל העולם</h1>
-
-      <p>שחיבר הגאון המופלא המקובל האלקי
-      המפורסם התוכן הגדול מהור״ר
-      <strong>מתתיהו</strong> בן מהו״רר שלמה דלקארט
-      זצ״ל מדבר מחדושי ארבע חלקי העולם
-      ומעניני גן עדן וגהינם וארבע יסודות
-      בקיצור נמרץ וכלל בו הרבה חכמות
-      ודברים נוראים מגבורת ה׳ בבריאותיו
-    כאשר יראה המעיין במפתחת השערים
-    והיה זה הספר כמוס באוצר בכתיבת יד
-      ועתה לזכות הרבים שיכירו וידעו
-     מנפלאות ה׳׃
-     </p>
-
-     <p>הובא לבית הדפוס על ידי הנעלה
-     בהר״ר וואלף פרנקפורט׃</p>
-
-     <p class="center" style="font-size:240%; margin: 0em; margin-top: 1em;">
-	באמשטרדם</p>
-    <p class="center">תצ״ג לפק</p>
-
-    </div>
-  </div>
-</div>
-
-<div>
-<span class="pageno" title="א׳ב" id="page-1_v"></span>
-</div>
-
-<h2>הקדמת המחבר</h2>
-
-<p><span class="first">אמר</span> המחבר חפשתי ומצאתי ספר זה כולל פתח
-החכמות וציורי השטחיות הממודדים להכדריים
-ונשלם הספר על יד אחד מחכמי הגוים והנה הוא
-מפתח השכלי׳ לבעבור התבאר חלקי העולם ומשכנותיו
-במדינות באיים בימים ובישוב וכל אשר תחת גלגל היומי
-מבואר בו על דרך הקצור ובפרט. ואשתומם המחזה
-ואומר אהה ה׳ מדוע ירש בן האמה נאות השכל ובן הגברה
-ישב בדד וידום. וחפץ בידי יצלי׳ כי לא לרוב שכלי הרבותי
-גדר ההעתקה כי אם אל סבת ההבנה במועתק ומעתק
-והמעתיק מלאו לבו נדבה רוחו לקרב׳ אל המלאכה להעתיק
-הספר ונקרא שמו בישראל׃
-</p>
-
-<p><span class="first">צל העולם</span> והנה נחלק לשלשה חלקים ושעריו
-תשעה וששים
-</p>
-
-<h3 id="R1"><a href="#H1">חלק הראשון יש בו י״ד שערים</a></h3>
-
-<div class="index">
-  <p id="r1_1"><a href="#s1_1"><span class="first">א</span> תכלית האדם</a></p>
-  <p id="r1_2"><a href="#s1_2"><span class="first">ב</span> מדוע נברא העולם</a></p>
-  <p id="r1_3"><a href="#s1_3"><span class="first">ג</span> מדוע נעש׳ האדם בצלמו</a></p>
-  <p id="r1_4"><a href="#s1_4"><span class="first">ד</span> מדוע לא נעשה שלא יחטא</a></p>
-  <p id="r1_5"><a href="#s1_5"><span class="first">ה</span> איך נמצאו ז׳ החכמות</a></p>
-  <p id="r1_6"><a href="#s1_6"><span class="first">ו</span> מג׳ אומות אשר השכינו הפלוסופים</a></p>
-  <p id="r1_7"><a href="#s1_7"><span class="first">ז</span> מנהג ז׳ החכמות</a></p>
-  <p id="r1_8"><a href="#s1_8"><span class="first">ח</span> מהות הטבע ומפעלו</a></p>
-  <p id="r1_9"><a href="#s1_9"><span class="first">ט</span> באור הגלגל</a></p>
-  <p id="r1_10"><a href="#s1_10"><span class="first">י</span> איך נוסדו ארבע  התולדות</a></p>
-  <p id="r1_11"><a href="#s1_11"><span class="first">יא</span> איך הארץ עומדת</a></p>
-  <p id="r1_12"><a href="#s1_12"><span class="first">יב</span> מהו עוגל הארץ</a></p>
-  <p id="r1_13"><a href="#s1_13"><span class="first">יג</span> מדוע נעשה עגול</a></p>
-  <p id="r1_14"><a href="#s1_14"><span class="first">יד</span> תנועות הגלגלים והכוכבים</a></p>
-</div>
-
-<h3 id="R2"><a href="#H2">חלק שני יש בו שבעה ושלשים שערים</a></h3>
-
-<div class="index">
-  <p id="r2_1"><a href="#s2_1"><span class="first">א</span> מבוא החלק</a></p>
-  <p id="r2_2"><a href="#s2_2"><span class="first">ב</span> התבאר׳ הארץ בחלקי׳</a></p>
-  <p id="r2_3"><a href="#s2_3"><span class="first">ג</span> גן עדן הארציי</a></p>
-  <p id="r2_4"><a href="#s2_4"><span class="first">ד</span> מארץ הי״נד</a></p>
-  <p id="r2_5"><a href="#s2_5"><span class="first">ה</span> במדינות הי״נד והכרת׳</a></p>
-  <p id="r2_6"><a href="#s2_6"><span class="first">ו</span> מן שרפי הינ״ד</a></p>
-</div>
-
-<div>
-<span class="pageno" title="ב׳א" id="page-2_r"></span>
-</div>
-
-<div class="index">
-    <p id="r2_7"><a href="#s2_7"><span class="first">ז</span> תועליות אבני הי״נד</a></p>
-    <p id="r2_8"><a href="#s2_8"><span class="first">ח</span> ממדינות ארץ הי״נד</a></p>
-    <p id="r2_9"><a href="#s2_9"><span class="first">ט</span> ממדינות אסייא צעירה</a></p>
-    <p id="r2_10"><a href="#s2_10"><span class="first">י</span> מן דגי ארץ אינדיא</a></p>
-    <p id="r2_11"><a href="#s2_11"><span class="first">יא</span> מאלני ארץ הי״נד</a></p>
-    <p id="r2_12"><a href="#s2_12"><span class="first">יב</span> ממדינת אירופא</a></p>
-    <p id="r2_13"><a href="#s2_13"><span class="first">יג</span> בארצות אופריקא</a></p>
-    <p id="r2_14"><a href="#s2_14"><span class="first">יד</span> באיי הימים ועשרם</a></p>
-    <p id="r2_15"><a href="#s2_15"><span class="first">טו</span> בשנוי המדינות</a></p>
-    <p id="r2_16"><a href="#s2_16"><span class="first">יו</span> בארצות הבהמות</a></p>
-    <p id="r2_17"><a href="#s2_17"><span class="first">יז</span> בארצות העופות</a></p>
-    <p id="r2_18"><a href="#s2_18"><span class="first">יח</span> בדברים המצויי׳</a></p>
-    <p id="r2_19"><a href="#s2_19"><span class="first">יט</span> בדברים תחת לארץ</a></p>
-    <p id="r2_20"><a href="#s2_20"><span class="first">ך</span> ממקום גהינם ומהותו</a></p>
-    <p id="r2_21"><a href="#s2_21"><span class="first">כא</span> ביסוד ב׳ הוא מים</a></p>
-    <p id="r2_22"><a href="#s2_22"><span class="first">כב</span> איך מים מתוקים</a></p>
-    <p id="r2_23"><a href="#s2_23"><span class="first">כג</span> בשינוי המעיינות</a></p>
-    <p id="r2_24"><a href="#s2_24"><span class="first">כד</span> איך תבקע הארץ</a></p>
-    <p id="r2_25"><a href="#s2_25"><span class="first">כה</span> מדוע הים מלוח</a></p>
-    <p id="r2_26"><a href="#s2_26"><span class="first">כו</span> מן האויר</a></p>
-    <p id="r2_27"><a href="#s2_27"><span class="first">כז</span> בעננים וגשמים</a></p>
-    <p id="r2_28"><a href="#s2_28"><span class="first">כה</span> בדבר הכפור והשלג</a></p>
-    <p id="r2_29"><a href="#s2_29"><span class="first">כט</span> בברד קייצי</a></p>
-    <p id="r2_30"><a href="#s2_30"><span class="first">ל</span> ברעמים ובזיקים</a></p>
-    <p id="r2_31"><a href="#s2_31"><span class="first">לא</span> בדברי הרוחות</a></p>
-    <p id="r2_32"><a href="#s2_32"><span class="first">לב</span> מן האש <span id="corr1">וככבי׳</span> מדלגי׳</a></p>
-    <p id="r2_33"><a href="#s2_33"><span class="first">לג</span> מן התנינים <span id="corr2">הפרחים</span></a></p>
-    <p id="r2_34"><a href="#s2_34"><span class="first">לד</span> באויר עליוני הזך</a></p>
-    <p id="r2_35"><a href="#s2_35"><span class="first">לה</span> במחשך גוף הלבנה</a></p>
-    <p id="r2_36"><a href="#s2_36"><span class="first">לו</span> בימי השבוע</a></p>
-    <p id="r2_37"><a href="#s2_37"><span class="first">לז</span> בתנועות הגלגל הגדול</a></p>
- </div>
-
-<h3 id="R3"><a href="#H3">חלק שלישי ויש בו שמנה עשר שערים</a></h3>
-
-<div class="index">
-    <p id="r3_1"><a href="#s3_1"><span class="first">א</span> בדברי היום והלילה</a></p>
-    <p id="r3_2"><a href="#s3_2"><span class="first">ב</span> איך תקבל הלבנה מאור</a></p>
-    <p id="r3_3"><a href="#s3_3"><span class="first">ג</span> בלקות השמש</a></p>
-    <p id="r3_4"><a href="#s3_4"><span class="first">ד</span> בטבע הגלגל הגדול</a></p>
-    <p id="r3_5"><a href="#s3_5"><span class="first">ה</span> במדידת הכוכבים</a></p>
-    <p id="r3_6"><a href="#s3_6"><span class="first">ו</span> מתלמי מלך מצרים</a></p>
-    <p id="r3_7"><a href="#s3_7"><span class="first">ז</span> איך הצילו החכמות</a></p>
-    <p id="r3_8"><a href="#s3_8"><span class="first">ח</span> במפתי ווייר״גילא</a></p>
-    <p id="r3_9"><a href="#s3_9"><span class="first">ט</span> מדוע הוסד המטבע</a></p>
-    <p id="r3_10"><a href="#s3_10"><span class="first">י</span> במשאים עברו ללמוד</a></p>
-    <p id="r3_11"><a href="#s3_11"><span class="first">יא</span> מהות פלוסופיא</a></p>
-    <p id="r3_12"><a href="#s3_12"><span class="first">יב</span> במדידת הארץ</a></p>
-    <p id="r3_13"><a href="#s3_13"><span class="first">יג</span> מדידת השמש</a></p>
-    <p id="r3_14"><a href="#s3_14"><span class="first">יד</span> בגודל וגובה הכוכבים</a></p>
-    <p id="r3_15"><a href="#s3_15"><span class="first">טו</span> סך הכוכבים</a></p>
-    <p id="r3_16"><a href="#s3_16"><span class="first">טז</span> מרחב גן עדן</a></p>
-    <p id="r3_17"><a href="#s3_17"><span class="first">יז</span> מן שמי השמים</a></p>
-    <p id="r3_18"><a href="#s3_18"><span class="first">יח</span> בתענוגי גן עדן</a></p>
- </div>
-
-<div>
-<span class="pageno" title="ב׳ב" id="page-2_v"></span>
-</div>
-
-<h2 id="H1"><a href="#R1">צל העולם חלק א</a></h2>
-
-<h3 id="s1_1"><a href="#r1_1">שער א תכלית האדם</a></h3>
-
-<p><span class="first">עזרי</span> מעם ה׳ כי בעלות במחשבת היוצר לברא העול׳ לא לצרכו בראו
-לא ליתרונו יוסד כי לא נתעלה בשום דבר מחודש כדכתיב אני
-ה׳ לא שניתי לפני׳ ולאחו׳ אחד בלי שנוי בלי פירוד בלי חבור בלי ראשי׳
-בלי תכלית אין לו דבר נושן ולא מחודש כי הכל בידו עתים זמנים ימי׳
-שנים חדשים אינם לפניו רגעי חלק השעה והוא טוב וחשוב לו וברע
-לא יחפוץ וטבעי הרעה מתנגדת וטבע הטובה <span id="corr3">מתאחדת</span> לכן נשמת
-האדם היא העולה למעל׳ ורוח הבהמה שבא אל טבעה תרד למטה לארץ
-ונמשל האדם לכלי היין השוקט על שמריו כי תמיד היין עולה למעלה
-והשמרים יורדים למטה בשולי הכלי והעולה הוא הטוב והיורד הוא
-הרעה ולא יעמוד זה בלתי זה והאד׳ הרוח הטוב יתאמץ בו להדריכו
- <span id="corr4">ולהשכילו</span> ולייסרו עזוב חיי העולם הקצר ורוח הבהמה שבו יתאמץ לאכול
-ולשתות ולהעמיד הגוף על כן לא יעמיד איש בלתי שניהם והחכם עיניו
-בראשו לדעת אחר מי ילך אף כי לשניהם יצטרך שמי שתרח בערב
-שבת יאכל בשבת כן לא יקנה איש העולם הארוך אם לא בעולם הקצר
-על כן לא טוב להרחיק רוח הבהמה מכל וכל כדכתיב אל תשקצו
-את נפשותיכם והרז״ל אסור לסנף עצמו בתענית ואמר אביי בר בי
-רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא שירותי׳ אמנם ימשוך איש רובו בכל
-דרכיו אחרי האנושי ומיעוטו אחרי הבהמיי והיינו דכתיב ראה נתתי
-לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע כלומר בידך הם
-עשה הטוב בעינך כי צריך כל איש לשניהם ואמנם יזהר איש לבלתי
-יורגל לכת אחרי הבהמיי אם לא להעמיד גופו בצמצום׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_2"><a href="#r1_2">שער ב מדוע נברא העולם</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנה</span> התבאר כי לא הוצרך היוצר ליצירת העולם אם לרוב חסדיו
- <span id="corr5">למען</span> ינחלו טובו יתמכו כבוד שפלי רוח נמוכי לב כאשר נראה
-לעין אשר חלק מהודו לבריותיו והיינו דכתיב אמרתי עולם חסד
-יבנה כי בחסד נברא העולם בלי צורך לו ועוד סבה אחרת למען ינחלו
-ימצאו מספרים מעת הודו מכירי קצת הודו ופלאיו ולראות מידי יום
-יום גבורותיו ועלנו לשבח לאשר עשנו לתועלותינו וכל דרכיו ﭏינו
-לחייתנו יוצר כזה יתפאר ויתרומם׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_3"><a href="#r1_3">שער ג מדוע נעשה אדם בצלמו</a></h3>
-
-<div>
-<span class="pageno" title="ג׳א" id="page-3_r"></span>
-</div>
-
-<p><span class="first">יתברך</span> אל חי עלת העלות אשר יצר את האדם בצלמו ויבחר בו
-מכל יצריו מעלה ומטה כאשר נראה כי האדם עליון על
-כל היצורים כמו שמצינו בשלמה המלך וישב שלמה על כסא ה׳ שמלך
-אף על המלאכי׳ אף על השדי׳ ולא מצינו מלאך ולא שד מושל על אנשי׳
-ועושה בהם רצונו והטעם כי אין ביצורי׳ עובד נאמן כאדם כי המלאכי׳
-אין בהם יצר הרע ואין ביניהם הרגל עבירה כי אין שם רציחה וניאוף
-וגניבה וגזל ועבודה זרה אמנם בקש היוצר למצוא יצירה אחת יודעת
-טוב ורע ובעלת יצר טוב ויצר רע אשר תבח׳ בטוב ותמאס ברע ואז
-ישמח במעשיו ע״כ יצר האד׳ בצלמו כלומ׳ ממוסך מכל חציו מן העליונים
-וחציו מן התחתוני׳ ותארו והרגושיותיו על כל והשליטו בחושיו לטוב
-ולרע כי חמשתם לרע ירוצו ולטוב ימהרו וחפץ זכות הלב ויושר לכתו׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_4"><a href="#r1_4">שער ד מדוע לא נעשה האדם אשר לא יחטא</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנה</span> הקדמנו בשער ג׳ אשר חפץ השם ביצירת האיש מכל יצוריו
-לבעבור היות בו דעת עשות הטוב והרע כי בעשותו הטוב
-בהכרח לא אליו גמול כי אם תאסר הכסיל אשר קרע כסותו בטבע
-יש לו יתרון אשר לא יקרע כסות ולא יעשה שטות כי בהכרח לא יוכל
-ואין לו גמול אל המונעו מן החוזק כן האדם אם נעשה בטבע אשר
-לא יחטא מה גמול יש לו המוכרח עשות הטוב מי יגמול לו אמנם
-היודע הטוב והרע ותשתאה נפשו הבהמית עשות הרע ויעצור ברוחו
-ויסבול הלעג והבוז והצער והחוסר כאשר עשו המשאים הקדמונים
-עזבו חילם נטשו אהלים לכת באשר ימצאו השכל וחכמת הלמודיות
-לבא אל תכונת העולם ומעשיהו יגעו ומצאו ויסדו שבע החכמות
-כאשר נבאר בעזרת הצור ובישועתו׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_5"><a href="#r1_5">שער ה איך נמצאו שבע החכמות וסדרם</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנה</span> כבר בארנו מפעל המשאים ולא נודע הסבה. אמת כי בימים
-הקדמונים העם הולכים בחשך ולא אור תמהו על הגלגל
-המקיף והככבים בלילה מאירים ושקיעתם למזרח והאחד ממהר
-בשקיעתו מחבירו וביום ראו השמש זורח מן המזרח ועולה עד חצי היום
-ובחצי היום עד הערב ישוב על עקביו ובליל׳ ראו הלבנה פעמים חסיר׳
-פעמים שלימה פעמים מליאה עגולה אז פנו מכל עסקיהם להבין כח
-הדבר מה היה ובנו בתים בראשי ההרים כאשר עשה תלמי מלך
-<span class="pageno" title="ג׳ב" id="page-3_v"></span>
-מצרים להעמיק שאולה להתיישב בדברים אז הבינו כי השמש והירח
-עבדי האדון וכי אין ללבנה אור כי אם משפעת החמה ובהתרחקה
-ממנה תתמלא פגימתה ובהתקרבה אליה תחסר ומנו ימי החסרה ט״ו
-ימים וימי התמלאה ט״ו ימים ולזה קראו חדש ימי׳ והיו מתוני׳ בדברים
-הללו מאתים שנה עד חפשו ומצאו שבע החכמו׳ כי על ידי המפעל
-יכירו כח הפועל ואנה נגלו פלאי השם ליצוריו אם לא בתכונ׳ עולמו
-ובפלאי תנוע׳ הגלגלי׳ ואשר לא שת לבו לדעתם לא עשה קורת רוח
-לקונו האמנם במתניו אונו וכוחו בשרירות בטנו׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_6"><a href="#r1_6">שער ו משלש אומות אשר השכינו
-הפלוסופים בעולם</a></h3>
-
-<p><span class="first">הקדמנו</span> במאמ׳ איך באו החכמות ואחרי כמו׳ בתבונ׳ הדבר
-נקראו פלוסופים ופי׳ השם אהבי החכמה אז תקנו
-בעולם שלש אומת ר״ל הפלוסופים ואנשי המלחמה ועובדי האדמה.
-העובדי אדמה ישפיעו השנים הנותרות הצריך. ואנשי המלחמה הם
-הפרשים והשרים רוכבי הרכש ממונים לשמור עובדי האדמה בל
-יריעו בל ישחיתו כי אלמלא מורה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו
-והפלסופים מנהיגי השרים מהם תצא תורה ומשפט לעם כדכתיב ויהי
-דוד עושה משפט וצדקה ויואב על הצבא מי גרם ליואב היות על הצבא
-דוד עושה משפט וצדקה ולא יעמדו כל אחד לבדו בלתי אם נועדו
-יחדיו. ואחר אשר התבאר איך נמצה שבע החכמות יש לנו לבאר
-שמם וטבעם על צד הקצור ובפרט׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_7"><a href="#r1_7">שער ז מנהג שבע החכמות ושמותם</a></h3>
-
-<p><span class="first">הראשונה</span> לכל חכמת היא חכמת הדקדוק ובלעדיה לא יכנס
-איש בשום חכמה כי היא המלמדת לאד׳ דעת המבטא
-ונקרא חכמה המבטא ככל לשון היא מפוארה ובלט״ין קורין גראמ״טיקה
-ואלו ידע האדם חכמת הדבור ידע עשות כל לשון מעצמו והמבין
-יבין כי גדולה חכמה המבטא כי בדבור נעשה העולם בצירוף האות
-לחברתה נגמר ונעשה המפעל׃ <strong>ב</strong>&nbsp;חכמת לוגי״קא היא הכרת
-אמתות הדבר במופת להוכיח כל דבר איך יצא לאמתו והבדל השקר
-מן האמת ועל זאת החכמה יסד אריס״טוטלס ז׳ ספרים כאשר תאמר
-ראובן הנושא ושמעון הנשוי על דרך המושל ועל צד הקצור׃ <strong>ג</strong>&nbsp;חכמת
-<span class="pageno" title="ד׳א" id="page-4_r"></span>
-הדינים ונקרא חכמת אוריטו״ריקא משם תצא משפט לכל העמים אל
-עם ועם בתורותיו ולדון נפשות וממונות לחייב את החייב ולזכות את
-הזכאי׃ <strong>ד</strong>&nbsp;חכמת המנין הנקרא ארימי״טקא קבוע באמצע החכמות
-כי כולם צריכין אליה אין דבר בלי מניין על זאת החכמה נוסדו
-ספרים רבים שרשים ענפים תוצאות וחבורים׃ <strong>ה</strong>&nbsp;חכמת התשבורת
-הנקראת גיאומיי״טריא והיא החכמה המועולה בתכונה מכל החכמות
-תבונת הכוכבים בגלגלים למצא קשתו׳ הגלגל ויתרון ומה בין מחצה
-לשלם ומה מרובע לעגול והעגול למרובע כי מדידת הגלגל ﭏ ﭏכסון
-מקרן ראשונה לשלישית וכי אופק כל דבר הוא קו ישר עובר על המרכז
-ולדעת עובי הכוכב בגלגלו בגובהו ובשפלותו ובהיות ישר או נזור׃
-<strong>ו</strong>&nbsp;חכמת הניגון הנקר׳ מוזי״קא הוא מזג ממסך כל דב׳ לטבע אך
-בשירים יש מלות משפטם להגביהם ויש מלו׳ משפטם להשפילם כאשר
-תראה בטבעי הרפואה היה חכמת המזג להחזיק אדם בטבעו
-ולמסך טבעו חם לחם קר לקר לבעבור כי אין חכמה זו מועלת רק לחיי
-אדם ולצרכו אנינה ממנין שבע החכמות כי כל החכמות הם תוריות
-זולתי זו היא צריכות ואין גמול בתלמודה׃ <strong>ז</strong>&nbsp;חכמת החזיון הנקרא
-איישטיר״נומיאה  והיא סוף לכל החכמות ממנה יצאו ואליה ישובו כמ״ש
-כל הנחלים הולכים אל הים וכאשר הם הלכים הם שבים כן תהיה
-תשובות כל החכמות אל חכמת התבונה כי ימצאו כל המפעל וכל
-ההוה ונמצא נדרש בו בשמים ואשר יבא אל תכלית חכמת התבונה
-ידע כל דבר על פי הטבע כי הבורא ית׳ ברא הטבע להמציא כל דבר
-בו ובדבר זה ישכך תלונות הנמצאים מעליו לשלחם ביד פשעם כי הכל
-היא הטבע <span id="corr6">זולתי</span> יראה לא בטבע הי׳ כאש׳ הקדמנו במאמ׳ מדוע לא
-נעשה האדם אשר לא יחטא כי אם היתה האמונה בטבע נמצה מוכרח
-עשו׳ הטוב ומה גמול ישלם לו ומחכמת התכונה נמצאו כל החכמות
-כי מי ישכיל ומי יפתח בו ולא ידע שרשו איכותו ומהותו ולא ישב על
-חוג ארץ ונטיית השמים ומסילת הכוכבים ומדת גמיהם עם ארכם
-וגבהם וממנו תצא רעה וטובה בטבע בגובה הכרכום ובשפלותו
-בהיותו נזור רע ישר טוב ורבים כאל׳ במשפטי החזיון למשיג׳ כי
-בחכמה זו נגלה העולם והנעלם הנמצא ומגלה בחיוב גדול ממציא מן
-הכח אל הפועל כאשר בדמיון הגרזן כלי הנגר והמרצע כלי הרצען כן
-ששת החכמות כלי התכונה כי בלעדיה לא ימצא לעולם כאשר השמש
-כלי הנפשות וראות הלב ושמחתו ואשר לא ידע מבואו לא יוכל להשקות
-נפשו הצמאה תכסוף עלות השכליי׳ בלתי הבן מבואי השמש ולזה כוונת
-<span class="pageno" title="ד׳ב" id="page-4_v"></span>
-החכם המחבר ספרו להודיע כי כל החכמות ענפי התכונה על כן
-בימים קדמונים ערגו כל שרים ומלכים נכספו לשכלים לדעתם ולא
-נתייחס האדם ﭏ אב ההמון כי אם התוודעו בשכל על חביריו והיו
-קורין לו המיוחם התוריי גם לבעבור המשילו השכלים התוריים גם
-בלשונם הם חפצים בחיוב היות משכיל בהם חפצי ותוריי בכל לשון הם
-מועתקים והוא שכל בדבר אמתי אשר הכל מודים בו בגלל כי שכל קיי׳
-הוא לא ישתנה ואחרי קצרנו במבוא השכל נשוב לבאר מהות הטבע
-ואיכותו אשר הוא ממצי׳ בכח כל ההוה ובו הוסד כל מוסד ממנו פנה
- <span id="corr7">ממנו</span> יתד וממנו תנועת הגלגלים ומאורי הככבים הוא מחיה הוא מקיים
-הוא מפסיד למען יהמו עליו רוב ההמון ילעיגו על חכמה נאריך מעט
-בביאור הטבע למען יבינו חסירי הדעת תכונת העולם תוצאותיו
-ומבואיו כי הכל בטבע אמנם הטבע דבר מחודש בלי נוצר להעמיד
-כל הווה ויש׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_8"><a href="#r1_8">שער ח מהות הטבע ומפעלו</a></h3>
-
-<p><span class="first">יתברך</span> אל שברא את הטבע בראשית כל למען יתהוה בו כי כל
-ההוה הנמצא בלתי הטבע לא ימצא דבר ומלאכת הטבע
-לא תושבת הוא הפועל הוא המקיים הוא המפסיד הוא המכלה ברצון
-יוצרו כאשר יעשה הגרזן והמסמר לפועל הגרזן מחתך והמסמר מקיים
-וברצון הפועל כן הטבע עושה ברצון הפועל האמיתי יסד כל הנמצא
-בטבע לא ייגה לריק אמנם מפעל הטבע לעולם שלם כאדם וכבהמה
-וכי יופסד המנהג בדבר הטבע פותח בו אמנם ברבת המנהג ירד
-הטבע כאשר נראה בהמות נולדות בשני ראשים וקצתם בשש רגלים
-אחד עז ואחד שפל כן יקרה באנשים כי יולד איש בשש אצבעות אחד
-בשנים או בשלושה או מחוסר אבר זרוע או שוק לפי הצטרכו לעולם
-ופעם יוליד איש שלום ויפה ולא יחסר כל דבר אמנם חבר יגדל על
-חבירו או קטן ממנו אחד גדול ואחד קטן אחד שחור ואחד לבן אחד
-חכם ואחד שוטה אחד יחכם לעת ילדותו <span id="corr8">וישתטה</span> לעת זקנתו אחד
-נאמן ואחד שקר אחד שמן  ואחד כמוש אחד עצב ואחד שמח אחד עז
-ואחד שפל אחד זריז ואחד עצל אחד מיושב  ואחד מבולבל איש קומה
-יולד קטן ואיש קטן יולד גדול אחד ישית לבו ועסקיו לשכל אחד יעסוק
-באומנות אחד נגד אחד. כי הטבע ישים בלב תאר מלאכת לפי טבעו
-ככה או סתת כל אחד לפי טבעו והבנת שכלו ובכמה ענייני׳ מכוונים
-<span class="pageno" title="ה׳א" id="page-5_r"></span>
-בני אדם אחד מחבירו כאשר אמרו רבותינו ז״ל בסנהדרין בשלשה דברי׳
-אדם משתנה מחבירו בקול ובמראה ובדעת כי אם ישמעו קולות בני
-אדם שוים. יבא אדם לאשת חבירו בלילה המכרת אשה בקולה ואם לא
-ישתנה מראות יבא איש אל אשת רעהו ביום וישחף העם בזמה. ואם
-ישוו בדע׳ לא יוכל איש לשמור את שלו ולהניחו מפני הגנבי׳ כי כל איש
-ידע דעת חבירו והכל מפעל הטבע בתולדותיו כאשר אמר אפל״טון
-יצא לו שם הטבע מכל קדומיו כי הטבע מדומה בחיוב מוליד הכל
-בטבעו ונגלה הדבר במוליד איש בצלמו המדמה לו המנהג. ואם
-ישתנה הטבע ישנהו כעלות מחשבת המוליד או היולדת בשעת המשגל
-לדעת א׳ לרעה או לטובה כאשר מצינו חכמים קדמונים אין קושרים
-כלי כסף וכלי זהב בכרעי מטותם להוליד כדמותם וכן מצינו בתלמוד
-בגיטין בפרק הנזקין אשר קשרו הגוים נערי בני ישראל בכרעי
-מטותם וגבי פרה אדומה אר״זל כוס של זהב מעבירין לפניהם בעת
-יעלה עליה זכר אם כן הסכימו חכמי התלמוד ﭏ הפילוסופים בדבר זה
-גם אריס״טוטלוס הסכים בדבר זה וכל הבאים אחריהם כלם הסכימו
-כי תולדות האדם נהפכת אחרי המחשבת האיש והאשה בעת המשגל
-אמנם החכמים אשר הקדמנו שלמים הם אתנו בדבר הזה כי הבורא
-ית׳ ברא הטבע ויוכל לשנותו כי בכל יש חילוף ותמורה חבור פירוד
-ראשית אחרית ערך ודמיון זולתי בו. והנה ראש משרתיו הוא הטבע
-בפועל כרצונו הוא אשר שם באנוש דעה לטוב ורע כי יש טבע לכל
-אמנם אשר יכריח טבע הרע הוא הטוב ואשר יכריח טוב הוא הרע
-ודבר זה דרשו הקדמונים את שבע חכמות אשר על ספר להרחיק מחשבת
-הרעות ולזה כיון שלמה ע״ה באמרו הולך את חכמים יחכם אף ההולך
-בלתי ידבר חכם כי ישמע את דבריה׳ ויוסר לבבו ממחשבותיו ומשרתיו
-כי מה לכסיל הולך בחושך למלאות תאות גויתו ואת נפשו להושיע
-ישכח. וכאשר לא ישיג החרש שמע הקולות והעיור צבע המראות
-והסריס הנאת המשגל כן נפלאות הנאת הנפש מהנאת הגויה ע״כ מה
-לתבן את הבר וזה לכל גלוי על כן קצרתי בדבר ואשוב למאמר החכמה
-והטבע ותכונת העולם בטבע ברצון יוצר כל׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_9"><a href="#r1_9">שער ט באור הגלגל</a></h3>
-
-<p><span class="first">היוצר</span> ברא את העולם עגול ככדור כאשר נבאר בע״ה והקיף
-סביב העולם השמים עגולים מכל צד שלמים. כאשר
-חלבון הביצה מקיף סביב החלמון מכל צד והוא אור בהיר וזך הוסד
-<span class="pageno" title="ה׳ב" id="page-5_v"></span>
-על אשיות האויר שלמטה ואלו הורגלו בה בני אדם היו צופים מסוף
-העולם עד סופו ויקל לראות בבואה דבר גם לפני רגליו כי אין עיני
-האדם רואים אמנם הם כלי ההבטה כי האויר ממשיך הראות לעין
-והמופת עומד בחשך רואה במקום האור. עומד במקום האור לא
-יראה בחשך ואין האור הנזכר מרוצת המלאכים ופרישת כנפיהם
-בהשתלחם לארץ להגיד עתידות לראוים להגדה ובהגיע תור ההגדה
-לאיש היה ישן ונרד׳ כי אדם צדיק אין בארץ ראוי להסתכל באור ההוא.
-אמנם שומעים היו הקול נכנס באוזניהם ובלבבם בלא ראות ובהפרד
-המלאך כי עוד מקבל ונזכר בו והוא אשר מצינו במשה אבי כל הוזה כי
-קרן עור פניו למען יוכל לקבל האור הגדול ולדעת הפלוסופי׳ היא
-אספקלרי׳ המאירה לפי שהורש׳ להסתכל המרא׳ הגדול כי קרן עור פניו
-מעין אור הגדול ולא כן פירשו רז״ל כי דמות ראה מתוך אספקלרי׳ מאיר׳
-וזכה וראה נבאר שלא ראה דבר לקיים מה שנ׳ כי לא יראני האדם וחי.
-וכל הנביאים נסתכלו מתוך ספקלריא שאינ׳ מאירה וכדמה להם כאלו
-ראו לקיים מה שנאמר ופראה את ה׳ ע״כ פרש״י ביבמות׃ כן
-האור טוב זך ובהיר דבר גופני לא יסבלנו אם קל אם כבד אף העופו׳
-הפורחי׳ באור לא יוכלו עמוד למעלה בלתי יורדו כאבן כי אין דבר
-מתעכב למעלה זולתי רוחניים לבד בלתי גופניים׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_10"><a href="#r1_10">שער י איך נוסדו ארבע התולדות</a></h3>
-
-<p><span class="first">הקדמנו</span> לקרא אויר רוחני אשר מנו יוצא טיסת המלאכים
-במשלחתם לאנוש אחריו ארבע יסודות דבוקות זה
-בזה והם אש מים רוח עפר מעמידים זה את זה והארץ באמצע תעמוד
-כי האש ראשון והאויר אחריו והמים אחריהם והארץ אחרונה וכגובה
-השמים על הארץ כן גבה הארץ על השמים כי הארץ היא החוג שנא׳
-היושב על חוג הארץ ומשפט כל חוג באמצע כי כל עוגל אם לא
-יתמצע בחוג לא יתיישרו הקוים וכאן אשר היסודות למעלה מן הארץ
-דבוקים זה על זה כן נדבקו למטה מן הארץ׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_11"><a href="#r1_11">שער יא איך עומדת הארץ באמצע העולם</a></h3>
-
-<p><span class="first">בהכבד</span> יסוד העפר מכל היסודות עומד באמצע והקלים למעלה
-ואשר יכבד יקרב לה ולולי חיות רעות עומדות לשטן
-בני אדם יוכל אדם לסבב הארץ מכל צד מפה ומפה כי הארץ עגולה
-ככדור והמסבב בבואו כנגדינו ידמה לו שאנחנו עליו ורגליו מכוונות
-נגד רגלינו תמיד רגליו ורגלינו על הארץ בסובבו כל הארץ ישוב אל
-<span class="pageno" title="ו׳א" id="page-6_r"></span>
-מקומו הראשון. דמיון ראובן ושמעון נסעו זה מזה והלכים בשוה
-זה למזרח וזה למערב בסובבים כל הארץ יפגעו זה בזה על הנקודה
-אשר משם נסעו כי נקודת חוג הארץ באמצע ובהכבד דבר ימשוך
-לאמצעוה׳ כי הו׳ הנשקע מסבבי
-מסביבותיו<a id="FNanchor_1"></a><a href="#Footnote_1" class="fnanchor"><sup>*</sup></a>.
-דמיון אחד להקל
-לשומעי׳ אם מחלק הארץ ﭏ עובו׳
-חציה עד נראה מתוכה שפתיה
-וזרוק לתוכה צרור או דבר קשה
-ירוץ עד חוג הדבר ושם יעמוד
-ואם יעבור החוג כמעת אליו
-ישוב ותעמוד באמצ׳ מפני סבוב
-הגלגל לא יוכל דב׳ כבד להתקרב
-אליו בכח הקיפו. דמיון אחר
-בהחלק הארץ משני צדדים זה על
-זה וארבע אנשי׳ אחד אחד לכל
-צד זה על זה לבל יפול צרור נגד
-חבירו כל הצרורות יתגלגלו
-עד האמצעי בל ירודו משם
-ובלבד שתהיינה הצרורות משקל
-אחד ולא תקדים האחת את חברתה.  ואם יכבד האחת על
-חברתה את אשר יותר יכבד רגע חונה קודם האחרת׃
-</p>
-
-<div class="footnote"><a id="Footnote_1"></a>
-<p class="foot"><a href="#FNanchor_1"><span class="label">*</span></a>
-והחכם ניקולס אמר טעם אחר
-והיינו כי השמים והארץ כיון
-שהם ממקור אחד אוהבי׳ זה לזה
-כדמיון שני אחים היוצאים מבטן
-אחד וכדמיון המגנ״טי המושכי׳
-את הברזל איליו והוי״ג שטי״ן
-המושכת ﭏיו הקש כך הם בטבע
-השמי׳ עם הארץ ר״ל חלק המזרח
-מן היימים מושך הארץ אליו לצד
-מזרח. ומערב לצד מערב דרום
-לדרום צפון לצפון העליון למעלה
-והתחתון למטה ואין לחלק אחד
-בהמשכתן ועל חלק שכנגדו ונמצא
-נשאר׳ הארץ באמצ׳ כולם׃
-</p>
-</div>
-
-<h3 id="s1_12"><a href="#r1_12">שער יב מהו עוגל הארץ</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנה</span> ישכיל המשכיל כי הערץ עגולה ורבו המופתים בדבר ולראו׳
-העין אם יוכל איש עלות באויר עד יראה הגבעות הנשואות
-וכל הארץ על פני כלה בעמקי׳ וגבעות ואת נחלי המים ואת גבה
-גליה׳ הגבוה כנגד השפל ואת השפל כנגד הגבוה וכל הנשא על גב
-הארץ ידמה כשער דק על גב הכדור וראש מופתי עוגל הארץ הוא עוגל
-הגלגל וב״ה נבאר המופת מדוע נעשה עגול׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_13"><a href="#r1_13">שער יג מדוע נעשה עגול</a></h3>
-
-<p><span class="first">מופתי</span> העולם בעגולו הוא בעבור לא נמצא צורה נכונה בעגולה
-כי בכל צורות שטחיות וכרחי׳ בם לא נמצא ישרה כעגולה
-כי תמיד המרובע יתעכב בקצות כאשר נראה בחכמת חרשי אץ ואבן
-<span class="pageno" title="ו׳ב" id="page-6_v"></span>
-ומתכות לא נמצא כלי מחזיק כעגול. ועוד מופת עגולו לבעבור כי
-לא נמצא צורה זולתם מיישרת תהלוכה שוה כי המרובע המתעכב
-בהקף קצותיו כאשר תראה בצורה מרובעת על גב עגולה בהיקפם לא
-יניחו קצת המרובעת במקום תחנות העגולה׃ ועוד מופת עגולו כי אין
-דבר מצוי ומשונה בתאר קל ומהר מתנועע מן העגול כאשר בארתי כי
-המרוב׳ מתעכב בקצוותיו ובעגול איו מעכב ובטל תנועותיו בלתי תמיד
-יסובב יום וליל בל ינוח רגע ואלו היה בלתי עגול ינוח בהגיע בקצות
-וכל תנועת העולם באדם ובבהמה בדומי׳ ובמחצב נמשכים מתנוע׳
-גלגל ובלתי תנועתו לא יזוזו דבר ממקומו ואשר פרש ידו באותו שעה לא
-יוכל להשיבה אליו הנה הוכחנו אשר תועלת גדולה לכל ההוה מעוגל
-הארץ׃
-</p>
-
-<h3 id="s1_14"><a href="#r1_14">שער יד תנועת הגלגל וז׳ כוכבים</a></h3>
-
-<p><span class="first">הגלגל</span> מתנועע תנועה אמיתות תנועה שלימה אמנם לסבת
-גדלו זה נכרת תנועותיו כאשר לא נכרה מרוצת הסוס
-במקום רחוק הרבה מן העין ידמה במרוצתו הולך לאט כן ידמה לנו
-תנועת הגלגל לסבת התרחקו מעינינו. אשר אם תהיה צרור יסוד
-הכבד מכל היסודות עד מאה שנה לא תפול לארץ מרוב מרחקו וגודלו
-על הארץ כי כל הארץ אנינה למול הגלגל בנקודת המרכז הקטנה בתוך
-האופן הגדול שבציורים ולא יעלה אדם בשמים ויראה הארץ תחתיו
-בוערת באש חזק ולהבה גדולה ידמה לו כמין ככב הקטן הנראה לנו
-כי כמדת זה כן מדת זה וכן ארז״ל העולם תחת ככב אחד עומד ולסבת
-גדלו יש לדעת כי יסובב במהירות כאשר בכל יום מסובב כל הארץ
-וזה נראה לעין השמש זורח במזרח ושוקע במערב ולמחר יזרח במקום
-זרח אתמול הוא יום הטבעי ותמיד סובב סובב השמש עד הרקיע בל
-ינוח רגע דמיון המסמר תקוע בתוך האופן וכשיסוב האופן יסובב
-המסמר כן השמש והרקיע לבעבור היות תנועה הכרחיות הפך התנוע׳
-רצונית שהיא למזרח והאחרת למערב. אתן לך דמיון כזבוב עולה
-על האופן בהפך תנועתו אף כי האופן יוליך הזבוב עמו כמה סבבוים
-יסוב האופן טרם יסוב הזבוב פעם אחת סביב האופן. ועל דרך
-זה יתקרב השמש אל הירח ואת ז׳ הככבי׳ במסלה אחת עולים על פני
-המזרח והגלגל אל המערב אל טבעו׃
-</p>
-
-<div class="colophon">
-    <p>סליק חלק א</p>
-</div>
-
-<div class="section">
-<span class="pageno" title="ז׳א" id="page-7_r"></span>
-</div>
-
-<h2 id="H2"><a href="#R2">צל העולם חלק שני</a></h2>
-
-<h3 id="s2_1"><a href="#r2_1">שער א מבוא החלק</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנה</span> בארנו כי כל הארץ איננה רק חוג הגלגל ועינינו רואות ארך
-הארץ ורחבה לכל צד אשר אין יודע מתנ׳ מסלותיה ונתיבותיה
-יש לנו לדעת פלאי גודל הגלגל הסובב עליה ורחוק הימנה מדה אחת
-וקצב אחד לכל צד בהתרחבנו מן הגלגל הקו ישר סביב חוגו לכל צד
-כאשר הסכימו חכמי התשבורות נבאר משכנות הארץ לפי קצר
- <span id="corr9">השגתינו</span>
-ואף אם מצער היא תחי נפשי ולכף זכות ידנני רואה דבר
-שאינו מתוקן יוציא מתחת ידי ויתברך מאלקים אמן׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_2"><a href="#r2_2">שער ב התבארה הארץ בחלקים</a></h3>
-
-<p><span class="first">אחרי</span> התבארה הארץ עגולה ככדור ובה רביעי לא נתיישב ולא
-עבר שם אדם כאשר הסכימו המשאים בחלקה בארבעה
-חלקים ונתן דמיון ככדור נחלק ארכו ורחבו ואמצעותו ורביעי אחד
-יבואר כל שטח משוטח ﭏ משכו ונחלק ﭏ פנות אשר חצי האח׳ נקרא מזרח
-וחצי נגדו נקר׳ מערב והקו החולק אותם נקר׳ קו השוה. בסוף הקו השוה
-הזה ארבע מילין סביבו באמצע נוסדה עיר גדולה הנקרא ארגונ׳ ושם
-האמצעות העגול בעיגולו ושם נמצאת חכמה התכונה ושם חצי היום
-מאיר כמשפטו כי הוא אמצע העולם וראש הקו השמאלי נקרא צפון
-קבל שמו משבעה הככבים המסבבים אל הגבעה האחרת לנהג בים
-יורדים והארץ הממוצעת אשר קו דרומי עובר בתוכ׳ נקרא גן עדן מקום
-נברא שם אדם הראשון ונקרא המקום מזרח על שם זריחת השמש משם
-לעבר השני נקרא מערב על שם הערב שמש ועל קן נקראו שמות הד׳
-רוחות מזרח מערב צפון דרום׃ ואלו ד׳ המקומות משפטם לצורה עגולה
-כצורת העול׳ כאשר הקדמנו ואבן <span id="corr10">הרביעי</span> זה כי יוקף קו עגול ויושם
-באמצע קו חולק מזרח ומערב. אחר כן תעשה כל בו רביעי ובכל
-רביעי ד׳ רוחות׃ מקום התיישבה הארץ הם שלושה אשר חלק לצד מזרח
-נקרא סבנ״ת הגד״ולה על שם מלכת הארץ נקראת כן. והארץ רחבת
-ידים לא יחסר כל טוב בה ואשר חלקה כחלק שני חלקים הנותרים כן
-נקראת סבנ״ת הגדו״לה ומשכה מן קרן צפוני על פני כל המזרח עד
-הדרום הדרומי. חלק ב׳ נקרא אירו״פא על שם אדוני הארץ ומשכה
-מן מערב לצפון׃ ומדינותיה מארק״א אייז״א. חלק שלישי מדינת
-אופר״יקא ומשכה מן הדרומי למערב ואופ״ריקא היא שאולה של גיהנם
-כי משם בה לה שם. נשלמו פה השלשה חלקים ושלושה חלקים שביארנו
-<span class="pageno" title="ז׳ב" id="page-7_v"></span>
-יש בכללם כמה ארצות ומלכיות רבים וקצת שמות׳ נזכיר בעזרת הבורא
-ושמות הבהמות לא הנה מציות ודמותם ותבונת העמים הבהמו׳ והדגי׳
-כאשר דרשו על ספר הפלסוף׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_3"><a href="#r2_3">שער ג גן עדן הארציי</a></h3>
-
-<p><span class="first">מקום</span> הראשון למדינת סבנ״ת הגדו״לה הוא גן עדן מקום רענן
-שמן ודשן מקו׳ שמחה ותענוג ושם עץ החיים אשר לא ימות
-אוכל מפריו אמנם אין יכול ללכת שם מפני להט המתהפכת מקיף לה
-סביב. ונהר יוצא מעדן ונחלק לארב׳ ראשי׳ שם האחד פישון סובב כל
-ארץ החוילה וכל ארץ הינ״ד ויוצא מהר אוטב״ריץ ועובר על עבר מזרח
-ונופל בים המערב ושם השני  נילוס ונובע מעט כנוס בארץ עד יפול
-בים האדום ומקיף כל הארץ אירופ״א ומשקה כל ארץ מצרים עד יפול
-בים הגדול. ופרת וחדקל נובעים במדינות איירמ״ניא מתוך גבעה
-נשוא׳ ונקראו ההרי׳ הנקובי׳. ומשם <span id="corr11">יפרדו</span> לארצות רבות עד יפגעו
-בים האמצעי בו יתעכבו וסביב גן עדן הזה מקום מסוכן ארץ לא עבר
-בה איש ולא ישב אדם שם זולתי הבהמות והחיות הגדולו׳ נכונו להשמית
-כל הקרב אליהם׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_4"><a href="#r2_4">שער ד מארץ הינ״ד</a></h3>
-
-<p><span class="first">אחריו</span> ארץ הינ״ד הנקרא על שם מימיו הנובעים מצד צפון והיא
-מוקפת מכל צד מים הגדול ובארץ היא יש אי אחת
-הנקרא פאבא״נא ועליה עשר עיירות גדולות מכל עיירות הסמוכות
-להן ולעם היושב עלי׳ להם יש שני פעמים קיץ ושני פעמים חורף
-ובכל עת תדשא הארץ דשא עשב תוציא תמיד ציץ ופרח ועלייהו לא
-יבול קיץ גם חורף והיא ארץ החוילה אשר שם הזהב כי שם הרים גדולי׳
-ומחצב הזהב וכל אבן יקרה אמנם לא יגיע שם איש שם מפני התנינים
-השרפי׳ והבהמו׳ הנכריו׳ אשר גויתם כאריה ונושאים <span id="corr12">בצפרניהם</span> איש
-מזויין והוא מקום תענוג גדול דומה מעט לג״ע הארציי לשכני שם׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_5"><a href="#r2_5">שער ה ממדינת הינ״ד והכרתם</a></h3>
-
-<p><span class="first">במדינות</span> הינ״ד יש הר גדול מחזיק משך רב מן המיושב ומלכות
-גדול שם. ושם ההר קפ״יאין ובו שכנים עם חסרי דעת
-כשבא שם אלכסנדר המוקדוני וישך בעדם לבלתי יצאו מן ההר והם
-אוכלים בשר אדם נא צלי ובשל ושם העם ההוא טרטר״ינש במלכות זה
-<span class="pageno" title="ח׳א" id="page-8_r"></span>
-יש כ״ד מלכיות ועם רב לאין מספר וגם יערות רבות וגבוהות לענני׳.
-ושם העם הקטן אשר על גביהם שני זרתות ולא יותר ומלכים רבים
-ירתון ולפעמים נלחמים עם האג״ורים ולא יחיו יותר משבע שנים ושם
-העם הוא נוצי״ל ושם גדל פלפל הלבן אמנם הרמ׳ גדלה בארץ וצריכין
-להרבות עצים למדליק האש ולהסיר הרמה ומפני עש׳ האש משחיר
-הפלפל. ושם עם אחר ושמם גא״ינ׳ בדמיון א״ציץ פוב״יילא ומנהגם
-להפיל עצמם באש כדי להציל חיות חבריהם. עוד יש עם אחד ומנהג׳
-אשר כי יגיע אביהם ואמותם למות זובחים אותם ואוכלים אותם וזהו
-דרך כבוד שלהם ומשפט נכבדיהם ואשר לא יעשה משפטם הזה נקרא
-כלי בזוי ונקלה ירא ורך לבב. עוד יש שם עם אחד מליאו׳ שער
-אוכלי׳ דגים חיי׳ ושותים מי הים המלוח עוד יש שם עם ובהמ׳ מרוצי׳
-ועם בח׳ אצבעות ברגליהם ושם בהמות משונות אשר יש להם גוף כאד׳
-וראש ככלב ואין נמלט מלפניו ולבושם עור בהמה וקולם ככלב.
-ועוד שם בהמה ושמה קרופ״יאן קלים עוברים הרוח למירוץ ואין להם
-רק רגל אחד וכף רגליהם רחבה ובה יתכסו כמגן והוא למו מחס׳ משרב
-ומשמש וזרם מים ומטר ושם עם אחד בעין אחד והעין באמצע מצחם
-צלול וזך ועוד עם אחד אשר פיהם ועיניהם במשך החזה ועל כל כתף
-עין אחת והחוטם יורד מן הגרון ועל הפנים סמנים כסמני החזיר אשר
-על גבו וסמוך לנהר גאנג״איש עם נכרי בעלי דרך ארץ ולהם צורת
-אדם ממש ומעמידים חיות בריח התפוח כי בהריחם שום ריח מיד
-ימותו אם לא יריחו ריח התפוח׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_6"><a href="#r2_6">שער ו מן שרפי הינ״ד</a></h3>
-
-<p><span class="first">במדינות</span> הינ״ד יש שרפים עזים אוכלים האלים ועוד יש שם
-בהמה אחרת הנקרא סנטיק״ורא ועל פניהם קרנים
-כקרני הצבי וכארי להם חזה ויריכיהם ורגליהם כסוס ואזניהם גדולות
-ובמקום השניים פה עגול והפנים כראש פר קטן ועיניו סמוכין זה לזה
-וקולם כאדם. ועוד בהמה אחרת שם גופה כסוס ראשה כחזיר זנבה
-כפיל ולה שני קרניים אחת על גבה בהלחמה באחרת שאחרי׳ ובהמה
-מכוערת ומיתתה במים ויש שם פרים לבנים צהובים וראשם גס מאוד
-ופתחון פיהם מאזן לאזן וקרניהם נדים ונעים לכל צרכיהם על כל
-מנצחים במלחמותם. עוד שם בהמה אחרת הנקרא אנטיק״ורא ופניה׳
-פני אדם וג׳ מיני שנים בפיה וגופה גוף אריה ועיניה עיני עז וזנבה
-זנב עקרב וקולה קל שרף וקלה ברגלה מכל עוף השמים. עוד שם
-<span class="pageno" title="ח׳ב" id="page-8_v"></span>
-בהמה אחרת ורגליה עגולים וג׳ קרניים באמצע מצחם. עוד שם
-בהמה אחרת וגופה נאה ונקר׳ מנטי״דוץ גופה כגוף סוס רגליה כרגלי
-הפיל ראשה כראש הצבי קלה צלול וגדול זנבותיהם גבוהות וקרן במצח׳
-וארך הקרן ד׳ רגלים ישרה וחדה כחנית לדקור כל המתנגד בה לא
-תלכד הבהמה כי אם על ידי בתולה יפה תפרס לה בגדיה מיד חרוץ
-הבהמה אליה ותישן בבגדיה וכך היא נלכדת. עוד שם בהמה אחרת
-גדולה ומשונה ומראיה דומה לירקרק ובגופה חברבורות צלולות והם
-עזות ופריצות ושמם טייגר״יש ורצים בכח בבא הציידים לצודם ואין
-בריה עומדת לנגדם לולי כי זורקים לפניהם מראות זכוכית ובהם
-רואות דמותם ועושים שמחה גדולה וכך נלכדים. ועוד שם בהמה
-אחרת ושמה קשט״ור בצוד הציידים אחריה ללוכדה תסרס עצמה
-והשליך להם וכך תמלט. עוד שם בהמה אחרת קטנה ופיה כפי
-חולדה ושמה מיצליר״ונט ושם האילן היבש אשר דבר עם אלכסנדר
-המוקדוני. עוד שם בהמה אחרת ושמה סלמנד״רא באש תחיה ובאש
-תמות. ומהם באות החגורות העומדת באש לא תשרפנה. עוד שם
-חולדות גדולים כחתולים וקלות במרוצות לא יושגו במריצות בהמה
-זולתם. ולמזרח מקום החנות האריות ולהם זנב עב וחזה עב וכח כל
-אחד גדול מארבע אחרים וביום השלישי באות הנקבות ליילד גוריהן
-והם ישנים ועיניהם פתוחות ובזנב מסירים עקבות הרגלים לשבש
-הציידים על כן לא יראו איש קטן וגדול זולתי אדוניה׳ כאשר ייסר כלב
-לפניהם אז יכנעו לפני האדון. והלביאה שנה ראשונה כי תהר יולדת
-ה׳ גורים מכאן ואילך תפחות כל שנה עד סופה ולא תלד עוד.
-עוד שם בהמה אחרת קטנה ושמה מפגי״ע עזה אימתה מוטלת על
-הבהמות ועל כל החיות אף על הארי כדכתיב בתלמוד. עוד בהמה
-אחרת מלאה גוונים ושמה טכטי״רא יפה ותמימה וריחה נעים וטוב
-וכל הבהמות תלכנה אחריה להריח בה וכי תאכל שום דבר מלוח תישן
-ג׳ ימים וכאשר תעור יצא רוח ניחוח משונה מפיה אז תצאנ׳ כל הבהמו׳
-אחריה להריח בה מלבד השרפים כי יקשה להם כל ריח אם רע ואם טוב
-וזאת הבהמה לא תוליד רק פעם אחת כי בהקשותה ללדת היא קורעת
-בטנה בצפרנים להוציא הולד ושוב לא תלד ושם סוסיות נקבות מקבלו׳
-זרע ויולדות מן הרוח. ובמדינה קפרו״צא יש מדינה בה ג׳ ימים אשר
-שם הפילים והן בהמות גדולות וכחן גדול ונלחמים עם כל הבהמות
-ועליהם תמיד נלחמו אנשי פרס ואינדי״א כי על גביהם ישאו כרך גדול
-מלא עם מזויינים והדק אשר יוצא מפיו אשר בו יקבל מאכלו והדק רחב
-<span class="pageno" title="ט׳א" id="page-9_r"></span>
-בו יבלע אדם בפעם אחת והמלך אלכסנדר המוקדון כאשר קבץ כל ﭏו
-המדינות כאשר קרב לבא למקום הפילין הגדולים ולהלחם עמה׳ עשה
-אנשי אש בכלי נחושת בצורות איש ובהלחמו עם רוכבי הפילים הקריב
-אנשי האש נגדם והפילים שולחים הדק לבלוע אותם ונשרפים ובהם
-כבשם בחכמתו והכניע לבב הפילים עד יפחדו מפני בני אדם ועדיין
-הם הולכים בתמימות ובהכנעה לפני בני אד׳ והם קרים יותר מן המים
-ומכבין האש מרוב קרירותם ויולדות לב׳ שנים וחיות ג׳ מאות שנה וכל
-פחדם מפני הנחשים כי אם יגעו בנחש מיד ימותו ובניה׳ יחביאו במים
-עד בטנם וכאשר ימצאו אילן יסמכו עליו וישנו שם בעמידה וכי יצודו
-אחריהם הציידי׳ אז יכרתו העץ אשר הפיל נשען עליו ואז יפול לארץ ולא
-יוכל לקום ולפעמים יבואו אליו פילין אחרים לעזרו לקול בכיותו ולא
-יוכלו אז יהמו עליו ויבכו אז יסייעום הקטנים לעמוד תחת׳ ולא יוכלו
-ובכן נלכדים הפילים. ובארץ אינד״איש נהר ששמו גאנג״א יש דגים
-טמאים הנקראים אנג״ליש וארכם שלש מאות רגלים וטובים למאכל.
-ובהמות רבות שם עזות ונכריות שמה הבהמה הנקרא באזלי״קא אשר
-ממראות עיניהם מזהמין וממיתין בהמות ואנשים וראשם כראש
-התרנגול וגופם כגוף השרף והוא מלך על כל השרפים ואין כל בהמה
-יכולה לעמוד כנגדה מפני כחה הגדול והארץ אשר תעבור בהלא יצמח
-בה כל עשב גם אילן לא ישא פרי ועליהו יבול. ועוד שם שרפים ולהם
-קרנים כקרני האיל ובהמה אחרת ושמה אצפ״יץ ולא תלכנה עם שאר
-השרפים מלבד כששמעה קול השיר כאיל תערוג לשומעו ותשים זנבה
-באזנה לבלתי תלכד. עוד שם בהמה אחרת ושמה פורי״ץ והיא נלכדת
-בכח ומאתה יוציא הצרי המסיר כל ארס. עוד שם שרף אח׳ ושמה מט״ול
-גדול וארוך מאד ולו ב׳ זרועות ארוכות אשר <span id="corr13">בהם</span> יפילו הפיל וממיתין
-אותו ואותו שרף מרבה ימים לרוב והיה כי יזכין ויחליש ירעיב עצמו
-ויסגף גופו עד יחסר ואז יצא דרך חור קטן למעת עוד גופו עד יופשט
-עורו מעליו ואח״כ ישוב עורו עליו ויתחדש כבתחילה בשכלו הרב.
-ושרפים אחרים יש אשר עיניהם אבנים טובות מועילים לנשאם.
-</p>
-
-<h3 id="s2_7"><a href="#r2_7">שער ז תועלת אבני הי״נד</a></h3>
-
-<p><span class="first">במדינת</span> הי״נד נמצא אבני׳ מאבני מאג״ינט ויש בה <span id="corr14">כח</span> גדול
-מושיך הברזל אליו ושם יגדל הדי״אמנט בקרקע לא
-יכרת ממנה כי אם בדם תיש עוד נמצא שם אבן הנקרא איימ״ראדא
-משמח׳ לב כל רואה ושם מאירה הקייארפו״קלא ושם השאפ״יר אשר מסיר
-<span class="pageno" title="ט׳ב" id="page-9_v"></span>
-דמעת העין. ואבן הנקרא סופ״אצא ואבנים טובות רבות אשר בם
-תועלת גדולה למכירים ובספר הנקרא לאפי״דארש נבארו תועלתם
-ומראיתם באורך׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_8"><a href="#r2_8">שער ח מדינות ארץ הינ״ד</a></h3>
-
-<p><span class="first">במלכות</span> הינ״ד יש מדינות רבות מליאות אדם ובהמה רבה
-האחת שמה פרס ובה עשרים ושלוש מלכיות ובה נמצא
-חכמת כפיית השדים ונקראת אגרמאנ״שראה ושם יגדל הזפת רותח
-אשר היד סולדת בו. במלאת הלבנה חרב ובהתחסרה תחסר ומאותו
-הזפת עושים בעלי החכמה מלאכתם. אחריה מדינות מיזופאטא״ניאה
-היא המדינה אשר ננוה בה היא העיר הגדולה אשר לה מהלך ג׳ ימים
-ובכול המגדל אשר עשו בני אדם גובה ד׳ אלפים רגלים ואחריה
-מלכות קלריא״ה נמצא שם חכמות התכונה ובא ארץ ריג״בלא אחריה
-טרציא״ה אחריה ארכ״א ושם מור ולבונה אחריה ארץ פרובנ״צא במלכות
-פני״זא על שם עוף אחד יחיד ואין כמוהו בעולם וכשימות נברא אחר
-תחתיו. והעוף יפה וכרבלו דומה לשל תרנגול. גרונו ורגליו מאירים
-כזהב וגבו כשושנ׳ וזנבו כשער צהוב וכשיזקין עולה על הר גבוה ותלול
-ומחדש נעורו ומעל ההר ההוא יצא מעין יפה ארוכה ורחב׳ צלול׳ ובריא׳
-ועל המעין אילן גבוה לצל נראה למרחוק ותחת האילן יקונין העוף קנו
-כבשמים יושב עד יעלה ברוחו לשוט באיים ויכנס השמש במוחו וימות
-ואז יולד אחר בצלמו בדמותו. אחריה ארץ אנטיא״וקא אחריה פרלט״ינא
-אחריה ארץ צמרי״אה אחריה צבאט״א אחריה פאנטפו״ליאה אחריה
-צומו״רא אחרי׳ גימור״יאה ושם הים המת אשר לא יש בה כל דבר חי ושם
-אחרי׳ מייליט״ח ואחריה קיטבי״טיא ושם עמים משונים זה מזה והם
-י״ב אומות אחריה מצרים הגדולה אשר אין בה גשם ורוח. ושם נ״ד
-אומות עוד מדינות הנשים קרובים לצפון ושמה אין איש זלתי נשים
-גדולות ועצומות בכח וגבורה כאריות ונמרים מעררות מלחמה על כל
-סביבותיהן ומזויינות בפרשים ובבל תסובבנה אחרי הגבר היות עמו
-שבוע או שבועיים עד תהרנה ממנו ואז תשובנה למדינות׳ והיה בלדתם
-אם זכר או נקיבה תתגדלו עד ה׳ שנים או ו׳ ואח״כ ישלחו הזכר לאביו
-והנקיבה תשאר לאמה וכל כליהם כסף בחסרון ברזל. שם יעשו כלי
-זייניהם בכסף. ביער הינ״ד נשים אחרות מגדלות שער וזקן עד
-שדיהן ונלבשי׳ מעור בהמה ושם תהיינה ערומות מליאות שער כבהמה
-ובמים מקום תחנותם והיה כבוא עליהם העם יחבאו במים ויתכסו בם.
-<span class="pageno" title="י׳א" id="page-10_r"></span>
-עוד יש נשים אחרות גדולות כענקים ומליאי שער כחזירים. עוד יש
-נשים אחרות לבנים כשלג ויפות מאד אמנם יש להם שנים כשני הכלב
-ותחנותם במים ומלכות גדול שם מחזיק כ״ד מלכיות מג׳ אומות. ושם
-עופות מליאי ששון ותענוג. ושם נמצא הפפג״אי שהוא ירוק וצח כסיס
-והעוף הנכבד שבהם הוא שיש לו ה׳ אצבעות בכל רגל והנקלה אין לו רק
-ג׳ ואורך הזנב יותר מרגל גרונו רחבה ועבה. עוד יש עוף אחר ושמו
-פליק״אן והוא לבן כמו נזרקה עליו שיבה וכאשר ישחיר שערו יכה
-באצבעו נגד לבו עד יוציא דמו וכאשר יצא הדם תתלבן הבשר.
-ובמדינות איירמנ״יאה הר גדול אשר נבנה עליו תיבת נח בעת המבול׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_9"><a href="#r2_9">שער ט ממדינות אזי״א הצעיר״ה</a></h3>
-
-<p><span class="first">מדינות</span> אזי״א היא המסוגרת בים סביב ושם מדינת פרי״זא
-וקארד״יינה אופ״ריץ רבי״אולישא אשר ממנה נחרבה
-שרוי״א הגדול אשר בסוף גרי״צא ושם מדינת ליקני״אה ואחרת ושמה
-ריקרי״אה ובמדינת אייר״מץ בה שלולית נהר גדול אשר החול זהב
-מופי הוא ונוסף המלכות ההוא יש עם יצאו מיהודים והם מאוסים
-ומכוערים ואין למו אשה בגלל כי חשדים כל נשים מזנות ואין למו חפץ
-בנשים רק להוליד מהם בנים ושם עם אחר הנקראים בארבא״רינץ
-וקורים עצמם יקופי״נש בגלל רבם הנקרה יאקוב והם גוים במקצתם
-ולא בגמר לבעבור כי נושאים נשים מין הישמעאלים ומוטמעים בהם
-ולא יתודו עונם רק ליוצרם ובהתוודות׳ ישימו האש במחתות
-ויעלו עשן ואומרי׳ כי אותו עשן מעלה מחשבותם למעלה.
-אמנם לא יתכן לאיש יכסה פשעיו כדכתיב מכסה פשעיו
-לא יצליח אמנם מגלה פשעיו הבושת מכפר במקצת וע״כ יזהר מחטה
-ואצלם עם אחד נוצריים במקצתם ונלחמים עם הישמעאלים ומכניעים
-אותם ושם העם גורגי״אנש לבעבור כי במלחמת׳ קוראי׳ לקדש גורג״א
-והנשים הגדולות נלחמות עם הישמעאלים ולשונ׳ ותורת׳ <span id="corr15">כתורת</span> גר״יץ׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_10"><a href="#r2_10">שער י מן דגי ארץ אינד״א</a></h3>
-
-<p><span class="first">ארץ</span> אינד״א שם דגים גדולים אשר מעורם עושים בני אדם
-מלבושים ודג אחד קטן בו רגל אחד וכי יתעכב ספינה
-אחת לא תזוז אנא ואנא. עוד יש דגים אחרים ונקרא דאלפ״ינש בבא
-הברד והספינה תחשבנה להשבר יתאמצו לעלותו ומתאבקים עמו הדג
-הגדול שבים שמו כליינ״א ולרב גדלו יגדלו עליו עשבי׳ וקרקע עד יראה
-<span class="pageno" title="י׳ב" id="page-10_v"></span>
-אי גדולה והר גדול ולפעמים יסובנו יורדי הים בדמותם להמתן שם
-כי ידמה להם הר יפה ועושים שם כל צרכם ומבשלים מהכלים וכאשר
-יחם לדג ויריח האש על גבו ירד וישקה עד תהום רבה ויטבעו כל
-החונים עליו. ויש שם דגים אשר ראשם גופם פניהם שדיהם כדמות
-בתולה ומשוררים בנעימות ונקרא שריינ״א ודגים אחרים אשר יש להם
-כנפים יש קורי׳ אותם דגים ויש קורים אותם עופות פורחים בים׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_11"><a href="#r2_11">שער יא מאלני ארץ הינ״ד</a></h3>
-
-<p><span class="first">בארץ</span> הינד יש אלנות נושאים תפוחים וריחם ניחוח ונושאי׳ תמרי׳
-הפרי הבריא ובהר אחד ימצא קרוב למאה אלנות והעלין
-ארכם ב׳ רגלים ורחבם רגל אחד ויש תפוחים אשר ניכר בהם נשיכת
-אדם הראשון ונקרא תפוחי אדם. ועוד שם תפוחים יפות מבחוץ
-ורכות מבפנים והכרמים טעונים באשכולות גדולות אשר שני אנשים
-עמוסים לשאת אחת ושם אלנות קטנים נושאי׳ המוך ככבל לקצה אחת
-יגדל הצרי היקר ובאותו שדה מעיין אחד להשקות השדה ולא ננטע
-שם אץ נושא פרי ושם אלנות בלי עלין וסרעפותיו ערומות ומהם נעשי׳
-בגדים יפים ואלנות עושים פרי מריחים הטוב כזרוח השמש עליהם
-ובלילה יתחבא הריח במקורות האילן. ועוד שם אילן אחד מנו יוצאי׳
-הגחלים כי יובערו יעמדו שנה תמימה בלי יכלה <span id="corr16">ולאחר</span> השנה יהפך
-לדשן. ואלנות אחרים נושאים מסמרי הגילופר״א ואגוז המושקא״דא
-וקובי״יבש אשר קליפתן <span id="corr17">קאנ״ילאי</span> ושרש האילן גלינ״גל וזנגב״ול
-ושרטו״אט וכל הבשמים אשר בה נעשית קבלתינו ואגוזי׳ כמעט כראש
-אדם. ומאלני גן עדן לא נגלה פירותם והעץ אשר חמדה חוה לאכול
-נקרא אץ הדעת כמבואר. ואלנות אחרים הרבה שם ותענוג גדול
-אמנם לא הורשה דבר לכנם שם מפני להט חרב המתהפכת׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_12"><a href="#r2_12">שער יב ממדינות איר״ופא</a></h3>
-
-<p><span class="first">אחרי</span> בארנו אזי״יא גדולה וקטנה. נשוב לבאר משך אירופ״א
-ונקצר מעט בדברים תועלת בם. המקום הראשון הוא
-ירמני״אה וקונשטאנטי״נופולא מצד אח׳ אחריו אוריא״נרא אמרציד״ונא
-טיצ״אל באמי״אה אייצפיי״נאי אחריהם פייאר״א היא הארץ הבריאה
-אשר ממנה נובע מעיין אשר לא תכבה בה אש אבל תוקד ומבער.
-ומשם יפלו למדינת ארקאדי״אה ושם אבן יקרה כי תוקד קצתה לא
-תכבה עד תוקד כלה. ומשם יפלו לארץ הונגר״יאה ואופר״יקא ואחר
-<span class="pageno" title="יא׳א" id="page-11_r"></span>
-איירמ״ניאה לצד המערב כמה מלכיות שם הונגר״יאה ואש״כנז.
-ושם נהר גדול יפרד לשבע נהרות איר״לאנדא אישק״וטא אנגלט״יירה
-כל צרפת עד מונגז״יאה משך אירו״פא׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_13"><a href="#r2_13">שער יג בארצות אפרי״קא</a></h3>
-
-<p><span class="first">אחרי</span> אירו״פא נסמכה אופרי״קא ומקום ראשון נקרא אלי״בא
-ארץ שמינה ורחבה ואחריה כל ארץ צור ירושלים גרי״צה
-לומברד״יא טושקא״נה רומנ״יאה איישפ״ניאה אלישנד״רא וארצות
-טובות ועיירות ומלכיות אשר קבלו שמם מבהמות המשתנות שם.
-והנה צורת העיר אחריה לעיר רומי צורת אריה לעיר טורי״א צורת סוס
-אנטיא״וקא היא סמוכה לסוף אופרי״קא ושם עם שחור כזפת מרוב
-חמימות הארץ כי בוערת כתנור שם על כן משם והלאה אין ישוב רק
-מדבר צייה ושממה בהמות משונות ונסב הגבול לים הגדול׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_14"><a href="#r2_14">שער יד באיי הימים ועשרם</a></h3>
-
-<p><span class="first">אחרי</span> בארנו הארצות נשוב נבאר האיים נגד אירו״פא יש אי
-הנקרא איבידוץ ואחריה קולקוץ שם נמצא שפעת הזהב ואי
-אחרת הנקרא׳ פאנ״א נגד אזי״אה נגדו אי אחת נקרא דילו״ס היא
-אשר נראית תחלה אחר המבול. ואחריה הנקרא מילו״ט לבעבור
-נעימות שיר העופות שם. ואי אחרת נקרא פירו״נא שם יגדל האלן
-הלבן. והיא הנקרא פלאמ״וט ושם נמצאו תחלה כלי חרש וממנה יצא
-הפילוסוף אשר מצא חכמת הניגון הנקרא מוז״יקא. ואי אחרת
-באופ״ריקא ושם נא״דישר ונמצא עשב אשר אכליו במותו ימצא שחוק
-פיהו. ושם ארץ העקום ואין שרף ורמה אין אחרת הנקראים
-קולומבי״נא מליאה שרפים ורמה. ואי אחרת ארוכה ורחבה אשר שם
-נמצא כף הקלע ושמה בק״ריץ. ואי אחרת הנקרא מורו״אים אשר
-בחצי היום בקייץ שם צל ובה בור עמוק מאוד אשר השמש זורח עד
-תחתיתו. ואי אחרת הנקרא ציל״א ושם אי גדולה לפי דברי אפלטון
-יש לה משך גדול מכל אפרי״קא וכל אירו״פא אמנם שוב נחרבה ברצון
-היוצר ונשתקעה בים. ויש אי אחרת אשר פעמים נגלית ופעמים
-נכסת ושמה האבו״דה ומשם כמה איים כאי ציפר״א ואי שז״ילא
-וכמה איים אין צריך להזכירם. ואל תתמה על החפץ לאל לעשות.
-<span class="pageno" title="יא׳ב" id="page-11_v"></span>
-זה דבר שנוי המאמין יאמין כי כל תוכל יד אל עשותה כל אלה וכאשר
-בעינינו הם משונים כך אנו משונים בעיניהם. וכאשר יפלא לנו
-הענק הגדול יפלא העם הקטן בעיני הענקים. וכשתבא לתמצית
-העולם אין דבר משונה כי אם בהיותו בלתי מצוי כאשר הצנטיקו״רא
-משתנה לנו בהיות רגליו כרגל׳ הסוס. הסוס משתנה להם בהיות
-רגליו כרגלי הצנטי״קורא יען היותו מצוי אצלם׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_15"><a href="#r2_15">שער טו בשנוי המדינות</a></h3>
-
-<p><span class="first">הרבה</span> דברים מצויים אצלינו ולא לזולתינו במדינות אירלנד״א
-על הים יש עופות לא יראו פרחים לעולם וגדלים על
-האלנות ובהגיע תור מיתתן נופלים לארץ מתים מיד. ובאיר״לנדא
-יש אי אחת בלי שרץ ובלי חיה רעה והנשא מן הרמה ממדינות אחרת
-מיד ימותו. ושם אי אחת רחוקה אשר לא יעמוד שם זכר כי הנקיבות
-מתרחקות מהם ויש מקום אשר לא ימותו יושביו והיה כי יזקין ויחליש
-ויבחרו מות מחיים ישאום אוהביהם למקום אחר ושם ימותו. ויש אי
-אחרת ושמה טי״לא אשר כל עלי אילנותיו לא יבולי יוציאו פרח יציצו
-ציץ קיץ וחורף ושם יום אחד בשנה ולא יותר כי החלק הלילה ממשך ו׳
-חדשים והיום ו׳ חדשים. ובאירלנ״דא יש מקום אשר יום ולילה יבער
-כאש ונקרא לפו׳ד גאטז״ימא ולא הורשו כל לכנס שם כי כל הקרוב שם
-אם לא יחרד על פשעיו מיד נשחת והיה כלא היה. והיה אם ירא
-וחרד ושב מפשעיו יעבר כל הבהלות ויהיה לו למחילת חטא והיה בשובו
-הנה ידאג על כל אשר יראה ויחרד לכובד עונות אשר יראה בבני אדם.
-ובאי הנזכר יש הר גדול וגבוה כלו גופריית בוער תמיד לא יכבה.
-ובמדינת בר״טיינא יש מעין אחד ועמוד גדול אצלה אשר בהשפך המים
-על העמוד יתקדרו העבים והברד עם מטר נותך ארצה. ואחריה יש
-עם אחד אשר להם זנב מאחוריהם כבהמות. ובצרפת נראו עם
-בקרנים ואל ההרים הנזכרים נשים עקומות והיותר עקומה תחשב
-יותר יפה. ואל תתמה על החפץ השם לעשות כי מרעה אחד יצאו מן
-הכח אל הפועל׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_16"><a href="#r2_16">שער יו בארצו׳ הבהמות</a></h3>
-
-<p><span class="first">השועל</span> ערום מכל כי יחפוץ לצוד עופות ישתטח בשדה כמת בל
-<span class="pageno" title="יב׳א" id="page-12_r"></span>
-ינוע. ובהקבץ העופות עליו לאכלו יקח ויאכל מהם לרצונו. והיה
-כי יזקין יאכל עוד השרף לחדש ימי נעוריו. הזאב יאכל הנחש
-וישליכהו על גביו לשאת לאכלו בחוריו. העכביש תטוה ותעשה רשתות
-בהם תלכד הזבובים. נקיבת הקוף תלד ב׳ קופים תאהב האחד
-והב׳ תשכח. הבכור תשא בין זרעותיה והב׳ <span id="corr18">תניח.</span> הכלב שמור ממון
-אדוניו מאדם ומבהמה. ובאיינג״לטיירא יש מקום אשר אם גונב מעם
-איש דבר ישלח כלבו אחריו ויריח עד ימצאנו. החולד קטן מאד המית
-העכברים ותלחם עם השרפים עד תמיתם. ההרי״צון יפיל התפוחים
-עם המלמד ויצאו עמו פרי שמח וטוב לב וישים ראשו בין רגליו ויהיה
-עגול מכל צד והמלמד סביב לו להצילו מן הבהמות. הכבש אף כי לא
-ראה זאב ירא ממנו ולא מבהמה אחרת כי גדול מכח הטבע׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_17"><a href="#r2_17">שער יז בארצות העופות</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנשר</span> ידחף על גוזליו מאחזם בצפרניו והיה אשר יחזק בו בכח
-אותו יאהב ואשר לא יראה בו כח לא ישים עינו עליו והיה
-כי יזקין יגביה עוף עד יגיע העננים וחם השמש וישרפנה אז יחלש
-ויפול לארץ ויטבול בנהר מוכן לו לחדש גופו ואת פיו יסכר באבן
-ותתחדש לו. אח״כ כי יאבד התור לנקיבותו לא תלך אחרי זכר אחר
-לעולם ולא תשב על דשה ועשב כי אם על האלנות ושדות יבישות ותאכל
-הברזל בטרדתה בל ידע. היי״רונץ יברח בבא הברד ויברח על הענני׳
-להנצל מן הברד והגשם והיה כי ימצ׳ זהב וכסף יכסנו ויחביאנו. העורב
-ידמה בעצמו היות יפה ונעים זמר מכל עוף וכי יראה ערביו קטנים
-יפים תשנאם. הסיס כי יביטו עלול יגלגל זנבו סביביו להדמותו יפה
-ומתגאה ביופיו והיה כי יראה רגליו הכעורים יפלו פניו ויפול זנבו.
-הפרץ והנץ יבקשו מזונותיהם בגללם ובגלל אדוניהם. היונה נעימה
-תגדל בני חבירה. ועוף הנקרא להופ״א מלא גוונים ויגדל במקום
-מאוס ומקום צואה ואשר יזה עליו מדם העוף וילך לישן ידמה לו כי
-באו עליו שדים לכלותו. והוא לבן מבחוץ ושחור מבפנים ולפעמים
-ישורר נגד מיתתו ומרוב הדברים רבים יתמהו אשר לא ראו ואשר לא
-שמעו אל היותו בלתי מצוי כי אף לדברים יתמהו עמים רבים׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_18"><a href="#r2_18">שער יח בדברים מצויים</a></h3>
-
-<div>
-<span class="pageno" title="יב׳ב" id="page-12_v"></span>
-</div>
-
-<p><span class="first">הרבה</span> דברים מצויים אשר לא נתגלה הטעם. ועליו תמהו
-רבים כאשר ראינו הכסף חי ישא משאת האבן אשר לא
-יוכלו המים לשאתה כי תשקה האבן. המים הקרים האם מחמתן.
-זוהר השמש תשחיר פני אנשים ותלבין הסדינים והמפות. ואת הארץ
-היבשה תעשה רכה ואת הרכה תעשה יבישה. מן האבן והברזל תצא
-אש בלי הבערה. האש החם יבעירנו הרוח הקר. נשמת האדם חמה
-תקרר דבר אם ינופח עליו האויר יקרר בתנועתו והמים מחממין.
-הארץ היא יסוד הכבד עומד באמצע כל היסודות הקלים תחתיו ועליו
-בלי עומד ובלי יסוד הכל בטבעו. על כן לא יתמה איש אם לא ידע
-טעם הדברים כלם כי רוב הדברים לא נודע סבתם במופת. האמנם
-יבין המבין בטבע קצת מופתי הטבע הפועל בארץ. וסבה הטבע לא
-נגלה רק לאשר יסדו כמו שבארנו׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_19"><a href="#r2_19">שער יט בדברים אשר תחת לארץ</a></h3>
-
-<p><span class="first">אחרי</span> בארנו הארץ מחוץ יש לנו לבארה פנים לה. ומה שם אם
-גהינם אם גן עדן ואיזו טוב ואיזו רע. הנה ישכיל המשכיל
-כי המקום הנמוך והשפל מתחת לארץ בדין יקרא גהינם כי לא יתכן
-היותו באויר או בשמים או בשום מקום תענוג כי הוא מתנגד לכל
-תענוג ושמחה ואורה ועל כן צריך לומר כי הוא באמצה תחת לארץ נגד
-גן עדן ואין לומר כי גהינם במקום ימות אנוש ימצא גמולו אם טוב
-ואם רע. ואם במקום שמחה ימות ויצר לו באותו השמחה ישמח ועתה
-נבארה מהות גהינם׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_20"><a href="#r2_20">שער כ גהינם ומהותו</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנה</span> בארנו הד׳ יסודות יתלכדו מוגבלים זה בזה והארץ
-באמצע יבשה וקשה כתנועת הגלגל כן באמצע הארץ יש
-מקום ושמו תהום והוא מקום ארץ שממה ופחד ואימה מליאי גפרית
-בוער תמיד להבה מסרחת והמקום גדול מבפנים ופיו קטן נכון לבלוע
-ולהשחית כל ותמיד תוקד ולא תכבה ולא תחסר האש כי כן טבעו ושם
-מקומות הא׳ צלמות כי שם הנפשות חיות ומיתות וחיות ומשקעות כאשר
-ישקע האבן תורד במים ולא תראה עוד כן לא יראו הבאים שם ולא
-<span class="pageno" title="יג׳א" id="page-13_r"></span>
-ישובו. ותמיד יבערו ויעמדו באש ולו יכלו ולא יאבדו כדכתיב
-וצורם לבלות שאול וגומר גהינם כלה והם אינם כלה נכונו דברי רז״ל
-על פי הטבע כי הנשמות הם מקבלות הגמול והם רוחניות בלתי
-גשמיות וכל דבר רוחני לא יופסד על כן הנשמה קיימת אם בטוב אם
-ברע. וטובתה ורעתה נצחי והארץ שהקדמנו נקרא אדמת השכחה כי
-החונים על דגלה נשכחים מלב כל. כאשר שכחו יוצרם ומוצאי׳ מן
-הכח אל הפועל. ושם החושך והערפל מליאות יגון ואנחה נהי ויללה
-הנידונים ואדמת האש הצלול לבוע׳ לא ידמה לא אש שלנו כי האש שלנו
-חושך ואפל מול האש ההוא. ושם נהרות אש וקרח וכפור ואוצרות
-רמה ותעולה קשה לנשמה כמחת לבשר החי. ורבים מקומות בארץ
-מסוכנים אם בים אם ביבשה אם באיים של אש והרי גפרית דולקים
-יום ולילה ומה לנו להאריך בדברים הללו לכל גלוי את אשר ארצא
-החוטא על פי הקבלה. ואחר בארנו יסוד הארץ הגדול שביסודות
-נבאר השני לו הכבד אחריו והוא המים ואח״כ האויר ואח״כ האש׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_21"><a href="#r2_21">שער כא ביסוד שני הוא המים</a></h3>
-
-<p><span class="first">הים</span> הם מים עמוקים המקיפים הארץ וממנו באים כל הנחלים
-הנגדים בארץ כאשר הם הולכים לה שבים מים כנגדם מצד
-אחר על כן לא תתמלא הים לעולם לבעבור הקל יסוד המים מן הארץ
-שוטפת על פני הארץ <span id="corr19">ותשובתה</span> אל הים. כאשר השכל מתפשט בגוף
-המשכיל בכל איבריו ומקום תחנותו במקום אחד משם יצא ואילו ישוב
-כן המים מתפשטות במקורות הארץ ונודעים במעיינות כאשר נראה
-במים עמוקים אשר בעמקם נבעים על ראשי ההרים וכאשר בארנו
-בטבע היסודות.
-</p>
-
-<h3 id="s2_22"><a href="#r2_22">שער כב איך המים מלוחים מתוקים</a></h3>
-
-<p><span class="first">כל</span> המים יתיילדו מן הים המתוקים והמלוחים. ואחרי באו מן
-הים והים מלוח בטבע כאשר נבאר משפט כל מים היותם
-מלוחים האמנם לפעמים יומתקו ברוצים בארץ מתוקה הארץ תסיר
-מלחה והמים אשר עודם מלוחים לבעבור רוצם בארץ מרה העמיד
-מלחה. ויש מים מרים ושמורים וטובים לשתות נגד סם המות כי הם
-מריקים וטובים לגוף מרוב הרקות. ויש מים מרים ושחורים לבעבור
-<span class="pageno" title="יג׳ב" id="page-13_v"></span>
-כי טבעי בארץ מרה ושחורה ומליאה עפש ורקב ואלו המים מסוכנים
-לשתות. ויש מים חמים אשר היד סולדת בם ושמם מרחצאות נובעיין
-כאשר מצינו חמי איישלאקא״פיילי בתוך הארץ יש כמה מקורי מים
-חמים כאשר בעש״שית בהשתנות מקורות הארץ מליאות גופרית ועל
-ידי הרוח כי יוליד שם על המים על פי טבעו קלות היסודות והרוח
-נופח בגפרית עד יבער כתנור ויחמו במים ויהיו בוערות כאש במקום
-תולדותם. אמנם כי ירחקו מקומם יחסר חומם ולרוב התרחקה תשוב
-לקרירו׳ ממשי כי אין דבר חם אשר לא יתקרר בלתי אש גהינ׳. ובמקומו׳
-הארץ יש מקום מלא רמה ותולעים מזוהמים והמים הנגרים דרך שם
-מקבלת זוהמת הארץ השותה מהם דמו בראשו׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_23"><a href="#r2_23">שער כג בשנויי המעיינות</a></h3>
-
-<p><span class="first">בארץ</span> יש מעיינות ישנו מראיתם. ומעיינות מופלאים משונים
-לא נודע סבתם. בארץ צמרי״אה מעיין אחד יתאמץ
-בחלוף מראיתו ד׳ פעמים בשנה. מראה הראשון ירוק. הב׳ אדמדם.
-הג׳ עכור. וד׳ צלול ויפה נחמד למראה ולא הורשה איש לשתות ממנו
-כי נבהל כל איש מפניו. ומעין אחר אשר נובע ג׳ ימים או ד׳ בשבוע
-ושאר הימים תעמוד באתנא דומה יבשה. ומעיין אחד גדול רץ כל
-ששת ימי השבוע ונח ביום השביעי ואותו מעיין הנקרא נהר שבת והוא
-נהר שבתיון על שם שבת. <span id="corr20">ובמדינות</span> עכו יש חול אשר עושים ממנה
-כלי זכוכית הטובים על ידי טיפת מי הים המעורבים בו. והים האדום
-סביב מצרים הוא הים אשר עברו בו בני ישראל ביבשה בלכתם אל ארץ
-ישראל והיא אדומה מפני אדמת הארץ. בארץ פרס יש נהר גדול
-אשר כל הלילה יקרחו ממנו קרח קשה יוכלו בני אדם עבור עליו וביום
-נובע צלול. עוד יש מעיין בארץ פרס אשר יכבו בו גחלים בוערות
-ואח״כ בו ידליקום. ובמצרים מעיין אשר בלילה יחם כאש בוערה.
-וביום יקרר כעת הקרח. בארץ לוקיי״נה סמוך לים יש מעיין אחד
-מחדש ימי הנערות ובאותו מים נזונים כל הארץ אשר לא ימותו בה
-ונובעים מבור סמוך להם הנקרא בור דוד ואצלה מעיין שורף כאש
-ובמקום ההוא נובעין מים קרים כעין הקרח ושם הם ממוסכים
-ומזוגים מזג יפה וטוב מן קר וחם ואשר ירחץ שם ישוב בשרו בריא ויפה.
-עוד יש מעין אחר אשר נקרא בש״ת בריאה לשותיו לפעמים בגלל סם
-המות. ולפעמים מועלים להרקה מכל תחבושת עשב ובושם.
-<span class="pageno" title="יד׳א" id="page-14_r"></span>
-ולצד המזרח מעיין אשר מנו עושין אש גרי״גייץ בוער לעומות תערובתו
-ולנשיכתו לא יכבוהו מים זולתי שמן וחומץ מערבים ואותם מים מוכרי׳
-הישמעאלים יקרים מכל יינותיהם. ומשאר מקומות יצאו מעיינות
-מרפאים פצעים וחלי העין. ומעיינות מחזירי הדעת לנשטתה.
-ומעיינות מסירים השכחה. ומעיינות מחזירי השמע לנתחרש.
-ומעיינות מעברים נשים עקרות ומעיינות מעמידים נשים מלדת.
-ומעיינות משחירי כבשים. ומעיינות מלביני כשלג ואגמית לא יטבע
-בהם איש ובהמות ואגמים לא יטבע בהם דבר. ויש
-מעיינות אחרות חמים מעורים עיני הגנבים הנשבעים
-לשקר בגניבתם. ואם לא גנב ושתה יבואו בא חמים להפרות את גופו
-להשביחו ואין טעם בדבר. ומעיין אחר צלול ונקי ושקט זולתי בהשמע׳
-קול התוף או נוגן עליו תפסיק אנה ואנה על פני כל הארץ ומעיינות
-אחרים אין תועלת בהזכרתם נקצר מדבר מן הדבר המתהוה על ידי
-המי׳ הנגרי׳ על פני הארץ ובתוכה שהיא גרם תנועת הארץ בהתנועעה
-יפלו העומדים עליהם׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_24"><a href="#r2_24">שער כד איך תקבע הארץ</a></h3>
-
-<p><span class="first">תנועת</span> הארץ ובקיעתה המפילים כרכים ועיירות ולא נראו עוד
-כי יבאו בתוך הארץ ומתוך מלחמת גלי הים לארץ.
-יולדו רוחות נבקעים אשר בארץ והמקו׳ צר לאויר עומד בדוחק
-ומבקש לצאת אז תקבע הארץ להוציא האויר והרוח ויפלו הכרכים אשר
-עליה. ואם הארץ חזקה ובריאה שם אשר לא תבקיע תתנועע בכח
-מרוב צרת מלחמת בניהם מתרוצצים בבטנה לצאת ובאותו תנועה יפלו
- <span id="corr21">היושבים</span> עליה. ועל כי לא נודע לעם מתי תבוא התנועה ישכיל
-הירא דבר השם יחרד ישוב מכל פשעיו יבקש סליחה טרם יספה
-לא ידע׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_25"><a href="#r2_25">שער כה מדוע מי הים מלוחים</a></h3>
-
-<p><span class="first">מי</span> הים מלוחים לרב גבהם בהתקרב לשמש ותחמם עם חמימות
-הארץ וארץ כי תיחם יתמרמר לחלחותה ומי הים מושכים אותו
-ליחות ומרירות ההרים האיים אשר יותר קרובים לשמש ונשרף בו
-והמים יקחו טעם אלו ואלו מעורב במי הים ונמצאו מי הים מושכים
-<span class="pageno" title="יד׳ב" id="page-14_v"></span>
-ﭏיהם טעם לחות הארץ הנשרפת בשמש עם זהמת הגלים יתעכבו יחדיו
-ונמצאו מרים ומלוחים׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_26"><a href="#r2_26">שער כו מן האויר</a></h3>
-
-<p><span class="first">על</span> המים הוסד האויר לבעבור כי זך וקל ועליוני. והמים מקיפות
-הארץ והאויר עליוני מעלה הגשם ומורידה אותו אויר נקרא
-אויר עב מקיף סביבותינו מעמיד חיותינו כאשר המים מעמידים
-חיות הדגים כן יעשה לחיותו פנים וחוץ מפני נעימות לחותו ולמעת
-כבדותו יכבד לשאת עופות הפורחים בו לא יפלא איש איך ישא דבר
-מרוב דקותו כי עמודי שמים מאויר נעשו ולדקותו יותר מופת בטבע
-תנענע באוי׳ בכח תכיף כאגמון ראשו. ואם לא היה האויר עב לא יכוף
-ולא יזוז הראש. ומן האויר באות רוחות רע בגוף. יארבו כאויבים
-להרע לגוף או להוציא איש מדעתו כאשר נסו חכמי איגראנמ״נציא
-היא חכמת כפיות השדים להדמות בכל דמיונות יחפץ אשר יחכם בה.
-אמנם לא טובה אותה חכמה לא לגוף ולא לנשמה. על כן נעזבה בכל
-לשונות ועתה כדבר על אשר יקרה באויר מחמת הארץ׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_27"><a href="#r2_27">שער כז בעננים וגשמים</a></h3>
-
-<p><span class="first">השמש</span> יסוד כל חום ועתי׳ כאשר הלב באד׳ יסוד הגוף כן השמש
-בעולם כל ההוה בו בטבע כי השמש חם הטבעי. ממנו
-עליית העננים ומנו ירידת הגשמים וזה הדרך לכתו כאשר יזרח השמש
-ויתפשט על פני הארץ ועל פני המים וישאב חומו לחות המים ויעלה
-למעלה לחלוחית עם שורת השמש והאויר נשאה. ויתקבצו שם בצורות
-השמש עד ידמה קטור וענן ערפל וחשך ועבה מחשוך לכו זוהר השמש.
-אמנם אור היום לא יחשיך וכאשר תתעבה ביותר יגשים עד יפלו כל
-המים שבה. והענן לבן וזך ובו יזרח השמש כאשר תראה מתוך זכוכית
-הנר אשר בעששית יגיף הנר לא יראה כן יזרח השמש מתוך הענן
-ומחזיר לנו אור היום וגוף החמה לא נראה. אמנם הלילה לרוב עבותה
-ידמה תמיד ענן וגשם סביב לארץ דמיון נגד מלוחלח ישוטח להתייבש
-והלחות עולה כקטור הכבשן אשר ישים ידו עליו תלוחלח ידו לפי
-התערבה שם עד יטיפו נטפי מים מידו כן העננים והגשמים יולדו
-<span class="pageno" title="טו׳א" id="page-15_r"></span>
-בסבת טבע ויתרכו ברצון יוצר הטבע כפי הצורך לארץ׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_28"><a href="#r2_28">שער כח בדבר הכפור והשלג</a></h3>
-
-<p><span class="first">הכפור</span> והשלג יולד על אודות האויר שהוא קר באמציעתו יותר
-מצד אחר. כאשר תראה על ההרים הרמים אשר כי יגבה
-יותר יקרר על היות האויר שם עליוני רחוק מן הארץ והנו כדבר תלוי
-לא יעמוד חומו בו כאשר נראה בדמיון הברזל יתחמם יותר מן האבן
-לרב חזקו ועבותו פי כל דבר עב וחזק מעמיד חומו יותר מן הזך והחלש
-כן האויר עליוני הוא זך ודק יותר מן הסוף הסמוך לנו. על כן יתקרר
-ולסבת יולד הרוח בכל מקום גבוה ויתנענע האויר כי כל דבר נע
-יותר קר מן הנח. כאשר תראה במים הנעי׳ קרים מן הנחים. כי בחוזק
-בתנועה יצא החום. והקרח בהתקרש הקר. ומשם מתפשט הקר על
-פני כל הארץ׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_29"><a href="#r2_29">שער כט בדבר הכפור והברד הקייצי</a></h3>
-
-<p><span class="first">הכפור</span> אשר יקרה בקיץ יבא לסיבת הוולד באמר רוח קר מוליד
-בו לחות יוציא מן הארץ מוקרחת ויתקבצו הלחות באויר
-מפני החם הטבעי ינוסו כי לא יעמוד בלתי טבעי לפני הטבעי. והנה
-חום השמש רודף אחריהם ומדביקים מייבשת להקשותם ומתחמת קשיים
-יתפצלו ויפלו אבני ברד וכפור לאגמו׳ כשיעור הולדם כי כאוי׳ <span id="corr22">מפצצם׃</span>
-</p>
-
-<h3 id="s2_30"><a href="#r2_30">שער ל ברעמים ובזיקים ובברקים</a></h3>
-
-<p><span class="first">הרבה</span> דברים יקרו באויר לא נגלו להמון ולא יבינו חסירי דעת
-שאלנו מופת כמו בארנו מופת מהות תנועת הארץ ובקיעת׳
-ותנועה העננים והדבר יפקיע הארץ יפריד העננים ונראה הבזק
-והרעמים וסבת הבזק והרעמים יוליד במלחמת הרוחות יפגיעו זה
-בזה תחת הענן מתלחמות בכח עד יצא האש מחזיק מלחמתם ונעשה
-ברד ואש מתלקחת יפול ברד מקימות כי הרוחות במלחמתם רוחקות
-העננים עדי יובקעו. והוא יציאת הברק והרעש יפול בכח מפני חמת
-יציקת מלחמת הרוח מפיל כל אשר יפגיע לא יעמד דבר בפניו מפני
-<span class="pageno" title="טו׳ב" id="page-15_v"></span>
-חוזק יסודו. ופעם יבריק ויערי׳ בנחת לפי קלות הרוח וקלות מלחמתו
-כי כאשר יתעבה הענן ויחשיך לרוב המים שבו לא יעבור הרוח בו
-בקל כאשר היה זך וחם ויבש כי מי הענן יכבו אש הרוחות ולא יגיע
-לארץ. אמנם יתפשט בו ויכבה והוא קול הרעם הנשמע בקיץ מפני
-האש הנכבה בענן המים. כמו יחם הברזל ויותז במים יוציא קול כן
-הדבר הזה. אמנם יתראה הבזק הוא פרידת העננים טרם הרעם נשמע
-כי נכבד חוש הראות מן חוש השמע. כאשר תראה איש למרחוק לא
-תוכל שמוע דבריו. כן ראות הבזק קודמת לנו לשמע הרעש. ויש
-לנו לומר כשנראה הבזק כי כבר החל הרעם׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_31"><a href="#r2_31">שער לא בדברי הרוחות</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנה</span> בארנו סבות לרוחות יפגעו זה בזה בים ביבשה וילחמו בכח
-עדי ידחיקו האויר לעלות למעלה ונגרש ממקומו ויסוב
-לאחוריה ויצדד לשוב למקומו כמו גלי הים יסודם ויצדדו עדי ינוחו
-ויולדו רוחות ואמרם יקולקלו ויוחלפו וישונה טבעם. ועל פי הדברים
-האלה יבואו ענני גשמים וברד כאשר בארנו. ורב מופתים חצוניים
-בידינו יקשו להבין והקל להמון בארנו בזאת ועתה נבאר טבע האש
-אשר על האויר׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_32"><a href="#r2_32">שער לב מן האש והככבים המדלגים</a></h3>
-
-<p><span class="first">על</span> האויר הוסד האש סביבותיו והוא יסוד נכבד וגדול וטבעו חם
-ויבש יפה וצלול מן האויר כמו האויר מן המים. והמים מן הארץ
-והאש כמו כן יסוד אוירי יתפשט עד הלבנה ותחת האויר ההוא יתראה
-לפעמים נצוצי אש ידמה כוכבים חדשים להמון יאמרו כי הם ככבים
-נעים ממקומן ואינו כן. כי הוא האש אשר על האויר היבש בהתקרבו
-אילו. ולרוב יובשו ילהב  באויר להבה יבישה דולקת מן הארץ עולה על
-ידי השמש. ובעלותה באויר למעלה דולקת כבד ותדמה ככב והרוח
-נושאה עד תעבור באויר לח ותכבה בו. ולפעמים תהיה הלהבה גדולה
-והאויר יבש כי יחם מאד או תפיל לארץ ורוב פעמים מלחי הים בלילות
-והולכי דרכים יראוה לפניהם תפול להבה גדולה וצלולה. והיה כי
-ידמו לקחתה יעלו בידם כמו דשן או כמו עלה נדף ובלה מרוקב מרוב
-<span class="pageno" title="טז׳א" id="page-16_r"></span>
-לחות. והאומרים כוכבים המה טח עינים מראות והמשכיל לבותם.
-כי הככבים לא יוכלו ליפל. אמנם תנועתם בגלגלים יום ולילה לא
-ישנו סדרם׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_33"><a href="#r2_33">שער לג מן התנינים הפרחים באויר</a></h3>
-
-<p><span class="first">ידמה</span> להמון תנין פורח באויר ולא כן הדבר. כי הוא להבה יבשה
-מסוגרת תקון למעלה תבער והלהב מפני החם. והיה כי
-תבער תרוץ בכח אנה ואנא פעם תפול בארץ ופעם בים ואלו הדברים
-יבואו שינוי ותמורת סדר העולם. והנה בארנו האש עם ד׳ יסודות
-איך יוסדם יוצרם זה על זה הקל למעלה והכבד תחתיו. והדבר הגדול
-באמצע הוא יסוד הארץ ממנה יצא האש ירננו בה אדם ובהמה לבעבור
-רוב הטובות היוצאות מן הארץ. והתועלת הגדולה באה מאת הככבים
-יצאו רבים מדרך השכל לאמר כי העולם קדמון. והם לא הבינו דבר
-כי מרעה אחד כחנו ובמפת כי אין מתנועע בלתי מניע וממנו הטוב
-והרע. אדון כמוהו ישתבח בפי כל מפעליו להושיענו ולתת לנו זכרון
-פלאי מפלעותיו למען ננחל את שני העולמות׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_34"><a href="#r2_34">שער לד בדבר האויר עליוני הזך והככבים</a></h3>
-
-<p><span class="first">האויר</span> הזך העליוני אשר על האש אשר מקומו עד השמים והאויר
-ההוא זך מאיר וצלול ובאותו אויר יסובבו שבעת הככבי׳ את
-הארץ זו על זו. ובין כל אחד ואחד כמו הארץ עד גלגל הלבנה. וי״ב
-פעמים יותר ורצים כל אחד ואחד ועושים גלגלים זה גדול מחבירו
-בתוך הגלגל הגדול לפי תגדל ותקל סבובה. כי הקטן ירוץ מהרה מן
-הגדול. דמיון החוג חוג בכותל והקיפוהו גלגלים זה על זה את אשר
-יקרוב לחוג היא הקטן ויותר יקל לסובב מן הגדול׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_35"><a href="#r2_35">שער לה במחשך גוף הלבנה</a></h3>
-
-<p><span class="first">לבעבור</span> היוה הלבנה קרובה לארץ תדמה לנו גדולה מאשר כוכבי׳
-הגדולה ממנה לבעבור התקרבה לארץ חשך במחשך
-האויר אין לה מאיר בהיר מגופה אמנם המאור שלה קבלה מן החמה
-<span class="pageno" title="טז׳ב" id="page-16_v"></span>
-זורחת עליה מתוך הגלגלים כאשר יזרח השמש על הכותל מתוך
-הזכוכית והקדרות נראה בה שחור. ולכן רבים אומרים כי השחרות
-הוא הארץ. והלובן הוא המים. כאשר תראה במראה רוב מראות.
-ורבים אומרים כי הקדרות יבא בה לסבת אשר אכל אדם מן האילן
-ולקה גם הלבנה. ומשבעת הככבים שהזכרנו לא נכרו בחוצות כי אם
-שנים. והם החמה והלבנה. והחמשה לא נראו רק לחכמי התכונה.
-והשנים שעל גלגל הלבנה לכל אחד טבע נבדל מחבירו. והם ככב
-ונוגה ועל שלשתן החמה צלולה בהירה מאירה בכל. וגלגלה גדול
-מגלגל הלבנה י״ב פעמים וסובבת גלגלה אחת לשלשים יום. וﭏ היות
-גלגל השמש גדול ממנו יסובב גלגלו בש״סה ימי׳ ויתר כאשר הסכימו
-חכמי המחקר כי לפי השתנות השנים. יש שנה תכלה בלילה הוסיפו
-על שס״ה רביעי יום והוא ו׳ שעות והרביעית יצטרף לחבירו עד ד׳
-שנים להיות יום אחד. והוא יום עבורה של חמה למען תתחיל השנה
-כמשפטה והוא בחצי מארם יום כניסת החמה בטלה. והוא ראשית
-העולם מחדש כל עשבים ואלנות תדשא הארץ בפרחיה. ועל השמש
-שלשה ככבים והם מאדים צדק שבתי על גביהם. וסובב גלגלו אחת
-לשלשים שנה. וטבע כל הדברים מתהוים בעולם בכל <span id="corr23">יום׃</span>
-</p>
-
-<h3 id="s2_36"><a href="#r2_36">שער לו בימי השבוע על שם הככבים</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנה</span> הסכימו חכמי המחקר בטבע ז׳ הככבים ומפעלם יותר מכל
-שאר הככבים. ומשבעת הככבים קבלו ימי השבוע שמותם
-יום שבת על שם שבתי. ויום א׳ על החמה משמשת בו. יום ב׳ על
-שם לבנה. יום ג׳ על שם מאדים. יום ד׳ על שם כוכב. יום ה׳ על
-שם צדק. יום ו׳ על שם נוגה. ובל״טין דומיי״נקא שו״ייל לונד׳ילונא.
-מא״רח מא״רם. מיי״קרדי מיירק״ורא. יו״די ופוט״ייכי וואר״נדי
-וי״נוש. שאמ״די שאטו״רנוץ׃
-</p>
-
-<h3 id="s2_37"><a href="#r2_37">שער לז בתנועת הגלגל הגדול וז׳ הככבים</a></h3>
-
-<p><span class="first">על</span> גלגל שבתי הגבוה הוסד הגלגל המככב אשר ממנו נראים
-הככבים בלילה בהיות העת זך וצלול. ועליו הגלגל הגדול
-הסובב נפלאות תנועה מכל פלאי העולם. ואשר יהפוך רעיוניו עליו
-<span class="pageno" title="יז׳א" id="page-17_r"></span>
-בידוע כי לא יחטא ויש אומרים אשר ממנו ישחקו הנערים הקטנים
-בשנתם <span id="corr24">רואים</span> תנועת הגלגל הגדול ושומעים שיר המלאכים משוררים
-ומהללים למי עשה ופעל. אמנם לא נתגלה האמת לנמצאים זולתי
-ליוצר יסדם ונתן בהם כח בטבעם על כל אשר בארץ ובימים ובכל דבר
-תלך בככבים ואין איש יודע כמותם מלבד מונה מספר לככבים.
-אמנם מן הככבים הנראים קל לדעת מספרם להשכילם בחכמת התכונ׳
-כי אין ככב קטן וגדול בשמים אשר אין משטרו בארץ. בעשב בפרי
-בזרע בפרח בכל מיני דבר ואחרי בארנו הגלגל הגדול נבאר צורתו
-להקל להבינו ולדעת מה למעלה ממנו׃
-</p>
-
-<div class="colophon">
-    <p>סליק חלק ב</p>
-</div>
-
-<div class="section">
-<h2 id="H3"><a href="#R3">חלק שלישי</a></h2>
-</div>
-
-<h3 id="s3_1"><a href="#r3_1">שער א בדברי היום והלילה</a></h3>
-
-<p><span class="first">השמש</span> סובב הארץ מהלך ישר כל שעה. ובעברו על הארץ יאור
-לנו היום. ובבואו תחת הארץ יהיה לילה. כמו תגלגל נר
-סביב ראשך או סביב תפוח גדול רחוק ממך צדו לצד הנר יאיר תמיד
-ושכנגדו יחשיך בו השמש יכול להיות על הארץ ולא יאיר בכל מקום
-כי המקום הישר אצלו יאיר שם והמתעקם ממנו יצתאל. כי הארץ
-חשוכה מאז והוא הלילה. לבעבור יגדל השמש הרבה מן הארץ יקצר
-הצל אל ראשו יהיה כראש החנית אם היו הארץ והשמש שוים לא יחסר
-הצל. ואם היתה הארץ גדולה מן השמש לפי גדלה יגדל הצל. ולהוכיח
-הדבר בלי צורה יוקח דבר חשוך מעמיד האור בלבל יצא כאץ ואבן
-ויושם נגד העין תתאו ראות הדבר אם הדבר אשר תחפוץ ראות בו
-גדולה מאשר בין עיניך לא תוכל ראות אחריו קרוב ורחוק כי אם לפי
-גדלו. ואם הדבר שוה לבין עיניך תוכל ראות כולם ואם הדבר קטן
-מאשר בין עיניך לא יזיק לראות אשר תחפוץ. ובקרבך הדבר בין עיניך
-אז תוכל לראות יותר בקל ובריות אל עיר צדו עד תראה כולו. כן
-השמש גדול הרבה מן הארץ. ומאיר על פני הככבים אשר בגלגל
-הגדול ולא נוכל לראות הככבים ביום מפני זוה׳ החמה הבהיר המופלא
-דמיון נר חלק בלילה מראותינו ואם גדול בוער בינותינו לנר לא נוכל
-ראות הנר. והסתלק מאחרינו תראה הנר כככבים לא יראו בעוד השמש
-<span class="pageno" title="יז׳ב" id="page-17_v"></span>
-על הארץ ובהם תלקו תחת הארץ יתראו. וככבי שבה לא יראו. בחורף
-לא נראה השמש עד התקרבו לארץ. בעוד יתחזק הצל לא יזרח השמש
-ובהתקרב השמש יחסר הצל ומזה יבא הקדרות ללבנה. עתה התבאר
-כי הארץ מסירה ממנו זוהר השמש. ואם היתה דקה ובהירה לא יוכלו
-בני אדם ראות מתוכה היה השמש נראה תמיד בהיות תחת הארץ
-אמנם לרוב עבותה יגדל צאלה צאל בינינו ובין שמש. ובשחר
-בזרוח השמש במזרח הנה הצל כנגדו במערב. ובהיות השמש על קו
-חצי היום אז הצל ישר תחתיו. וכי ישקע במערב יהיה הצל במזרח.
-ובהיות השמש תחתינו אז הצל עלינו ותמיד ישפיל לצד המערב <span id="corr25">עד</span>
-יזרח השמש כנגדו בעבור הלילה ובבא היום׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_2"><a href="#r3_2">שער ב איך תקבל הלבנה מאורה</a></h3>
-
-<p><span class="first">אחרי</span> בארנו היום והלילה יתבאר איך הלבנה מקבלת מאור מן
-השמש אשר בהיותה עגולה נקראת מלאה ובהיותה תחת
-הארץ תקרא חסירה. כי הארץ בינה ובין השמש הרודף אחריה
-והיא מאירה כנגדה ומחשכת עלינו. אמנם בעלותה על קו השמש
-יראו קרניה ותמיד בעלותה תאיר ותגדל עת תתמלאת חציה ואז סבבה
-חלק רביעי בגלגלה תסובבנה פעם אחת בחדש ואז תעלה ויעלה
-מאורה עד תתמלאות כלה ותראה יפה ושלימה ואז היא למעלה מן
-השמש בגללה לצד מבטו כנגד ביותר ואז תאיר לנו כי מאור השמש
-מבית עליה והארץ ביניהם ועל כן לא יראו שניהם יחדו ערבות.
-ומחצי הגלגל לצד החמה תרד הלבנה ותחסר עד תהיה מחוצה כמו
-בחלק רביעי כי אז סבבה שלשה חלקים בגלגלה ותתקרב לשמש כמו
-ברביעי ראשון ותמיד בהתקרבה תראה קרובה עד תחסר ולא תראה
-מפני צד השמש אשר לפניה. ולפעמים יקרה כי יחסר מאור הלבנה
-ותקדר ולא יבא הקדרות כי אם בעת הנגוד כי תתמלאת והנה בארנו
-עד כה מאין יבא לה מאור. אמנם בעת תקדר יהיה לסבת לא יוכל
-המאור להגיע אליה בשום צד ולא תקדר עד תסוב חצי גלגלה אף כי
-בכל עת יזרח השמש עליה. אמנם לסבת לכתה דרך מעוקל אחד מן
-השמש והיא קטנה מן הארץ. יש מקומות תעבור בהן תתכסה כצל
-הארץ יעבור בתוכה. ויש ביניהם כמו קו נטוי מזה לזה כי תשפל
-הלבנה מהרה מן השמש על כי תרוץ מהרה ממנו. אז ישוב השמש
-<span class="pageno" title="יח׳א" id="page-18_r"></span>
-לזרוח עליה. והיה ברבות לה מקום הצל יגדל קדרות כפי המקום.
-ואם ימעט המקום ימעט הקדרות דמיון הצל בקו יעבור באמצע הארץ
-אל עבר פניה כנגדנו. ויעבור בגוף השמש וראש השני לקו בעברו
-השמש יעבור צלו חוץ לגלגל. והיה בהיות הלבנה נגד החמה תעבר
-דרך הצל ותקדר כי לא יוכל אור השמש להגיע אליה ובעברה יותר
-ישרה על הקו יותר תקדר וזה יקרה בליל הנגוד או ביומו ואחר כך
-תשוב למאור׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_3"><a href="#r3_3">שער ג <span id="corr26">בלקות</span> השמש</a></h3>
-
-<p><span class="first">השמש</span> יקדר ויחסר אורו פעם קוד׳ חצי חצי היום והוא הנקר׳
-לקות. והסבה בהיות הלבנה תחת השמש ביותר על
-קו אחד מבדלת בינינו ובין השמש אז יחסר לנו אור השמש ויקדר כי
-הלבנה נעשת מאש שחורה לא יוכל השמש לעבור בתוכה להאיר לנו כמו
-מתוך שאר הככבים. דמיון נר דלוק רחוק ממך ושים ידך בינך לנר לא
-תראה הנר ויותר תיישר ידך נגד הנר יותר יחסר האור. וכן יקרה לקות
-השמש כי אין נתיב השמש והלבנה אחת. כי נתיב הלבנה מוליכה
-בעקל מפה ומפה מנתיב השמש כי מהלכה קצר ממנו תמיד תלך
-תחתיו עד תעבור על הקו נגד השמש ותבדיל בינינו כמבואר ושם
-לא תבואה השמש ומונעת זוהר השמש לבא בארץ השכנים תחת
-הקו ההוא להם לבדם יהיה הלקות ולא יראה לכל. כי אין הלבנה
-גדולה לכסות פני החמה בכל הארץ כי קטנה היא מן הארץ. ועל זה
-עמלו המשאים לדעת אן ילקה ואן לא ילקה ובכן התבאר הלקות
-בעלותו למעלה על הקו והלבנה מפרדת בינינו ושלשה ימים תראה
-קרובה. הנה התבאר כי לקות לבנה לא יהיה כי אם ביום הנגוד
-ולקות החמה כי אם ביום ר״ח. וישכיל כי הלקות מופת דבר חדש
-יקרה בעולם דבר או חרב או רעב כאשר נסו הפלוסופים בספר
-המשפטים ויתר דברי המשאים על ספר דברי הימים לתלמי
-ואב״ן מעש״ר׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_4"><a href="#r3_4">שער ד בטבע הגלגל הגדול והככבים</a></h3>
-
-<p><span class="first">שמעו</span> עמים השכילו בחכמה נדרש כל הנעשים תחת השמש
-בטעם מבורר על פי הטבע השמים העליונים <span id="corr27">והככבים</span>
-<span class="pageno" title="יח׳ב" id="page-18_v"></span>
-הם בלי הטבע העליוני לפעול מעלה ומטה כרצון הצור י״ש. ואשר
-ישכיל בהם לדעת טבעם וכחם הגדול בארץ כמו לשמש ולירח להאיר
-לנמצאים ולאשר ימצאו אחריהם בכל דבר לו תחלה ותכלה ובכל השתנות
-דבר אם באדם אם בבהמה אם בעשב יקרה בטבע שם יוצרו ככבים
-ועל פי הטבע הקיפם סביב העולם נגד תנועת הגלגל הגדול וכי יחפץ
-המנענע ינוחו. ואז ינוח כל הנמצא לא יזוז ממקומו איש ולא שום
-דבר עד שוב התנועה לגלגל. וכן החפץ השם ית׳ לברא עולמו הכל
-נברא לצורך העולם כי בכל הככבים טבע משונה מחבירו כמו הלבנה
-מקבלת מאורה אשר בהתמלאה יתמלא גוף מאדם דם ולחות. וכי
-תפסד יחסר באיש ובבהמות ובעצמות יתמלאו מוח ואף הים התמלא
-במלאותה ותחסר בהחסרה אשר השוכנים אל הים שכנים באהלים
-ישאום במלאותה וישיבום בהחסרה. וכן השמש טבעו משונה אשר
-בהתקרבו אלינו כי יחל לעלות עלינו תדשא הארץ דשא עשב ועץ פרי
-עשה פרי והעופות יזמרו ונגן ייטיבו כי הגיע עת הזמיר קול התור
-השמוע והיה כי ישפיל יכלה כל דבר והעלה נבל והגשם בא והחרף
-הגיע אם כן בראותינו שני ככבים אלו אשר יפה כחם כאשר בארנו
-בקצור יש לנו לדעת כי יתר הככבים לא לחנם נבראו. אמנם לכל
-אחד יש כח וטבע גדול מחדש הדברים ההוים בעולם ושנוי העתים
-אם טוב אם רע אם קר ולח אם חם ויבש והקיץ והחורף אחד משפיע
-ואחד יחסר וכל המשתנה כל הככבים הוא והכל ברצון יוצרם יסדם על
-מכונם ותנועתם בטבע כל תנוע משונה מחברתה. והמופת בטבע
-תנועת השמש עולה הקיץ יורד החורף. כי כל שתי מעלות הנכוחות
-הם שנות בכל שתי תקופות כמו יעלה בזו ירד בזו וכל הקייצים החרפי׳
-שוים עד ישוב לראש השנה שנית למקום אשר היה שם בתחלת שנה
-ראשונה וזה ידוע לחכמי התכונה. ואם לא נבראו שאר הככבים אז
-יהיה כל החדשים שוים כשבט שנה זו יהיה שבט שנה האחרת. וכל
-הימים ישוו אם קר אם חם אם יבש לא ישתנו. כי מהלך השמש
-ותנועתם שוה והשמש מאור הככבים וכחו גדול מכלם בטבע כמשפט
-המפת. אמנם לפעמים תצטרך לשאר הככבים. והמשל המלך הוא
-המנהיג עמו ראשי מאורם וכלם צריכין לו והוא גם צריך לעמו כי
-בהתקרבו לעמו יגדל כחו ובהתרחקו מהם יחסר כחו כן השמש מלך על
-כל הככבים ומאורו וכחו גדול משלהם וטבעו מתפשט בחוץ יותר
-מכלם. אמנם יצטרך להם בהקרבתם אליו בהתרחקם ממנו ילקה
-כאשר בארנו אשר בהתחבר הלבנה ילקה השמש. ואחרי בארנו טבעו
-<span class="pageno" title="יט׳א" id="page-19_r"></span>
-הככבים ובגלגל הגדול צד הקצור. נשוב נבאר איך סודר העולם
-לארכו ולרחבו לעמקו ולגבהו. ועל ידי חכמי ז׳ החכמות אשר חכמת
-התשבורת אחת מהנה. ובה נמדד על ארך וגובה מן הארץ ועד הגלגל
-הגדול ואת כל הככבים. ואשר נמצאו זאת החכמה אמרו כי לא יתכן
-משכיל בחכמת החזיון בלתי ידע מדת העולם והככבים ע״כ מדדוהו
-יגעו ומצאו׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_5"><a href="#r3_5">שער ה במדידות העולם והכוכבים</a></h3>
-
-<p><span class="first">תחלת</span> דברי המשאים בקטרי המדידה מדדו הארץ לעומקה מה
-היה כי במדידת הארץ מצאו מדת הככבים ומדת הגלגל
-הגדול. וכאשר כלו מדידת ארכה ורחבה ועביה אז בקשו מדידת
-הלבנה לבעבור היותה קרובה אל הארץ. אח״כ בקשו מדידת מרחק
-השמש מן הארץ וגדל תנועתו מצאוהו גדול מכל הארץ. וכאשר מצאו
-מדת אלו הג׳ השמש והלבנה והארץ הקל בקש שאר הככבים גבהם
-התרחקם והתקרבם ולא מצאו ככב קטן מן הארץ מלבד ג׳ והם ככב
-נוגה לבנה קטנים הם ממנה כאשר נוכיח למשכילים בחכמת
-התשבורת עם חכמת החזיון. אמנם לבעבור מעטו בה מעיינים אל
-עמקה וקשיה תקשה ההוכחה במפת נבאר איך ארך רוחב ועובי לארץ
-והתרחקות ממנה הלבנ׳ וגובה ומרחק השמש על צד הקצור כאשר הוכיח
-תלמי המלך ומן שאר הככבים אשר בגלגל הגדול ואת גדלם ואת גבהם
-וכל מדתם. האמנם טרם נחל בבאורם נאמר מה עלה בדעת המלך
-תלמי ואיך דרש חכמת החזיון מכל קדומיו׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_6"><a href="#r3_6">שער ו מן תלמי מלך מצרים</a></h3>
-
-<p><span class="first">תלמי</span> מלך מצרים אשר דרש ואסף החכמה מכל קדומיו. ויחבר
-ספרים רבים וכלים למצא גודל הארץ. וגבה הגלגל ותנועת
-הככבים יום ולילה וכלי מבחן השעות הנקרא אור״לוגא יתכנו לכל דבר
-היות מבחר לאכול לשתות ליקח למכור להתפלל בשעה קבוע. ואל
-יהרסו בגשתם לבקש כבוד יוצרם שלא כסדר כי אם אל נכון בשעה יום
-זה בקיום זה בל ימהר בל יחור. ומאד קל הדבר לעשותו מבחן השעות
-היא מלאכה קלה. אמנם רוב ההמון לא ישיתו לבבם כי אם לכנוס
-ולאסוף לצבור הון לבעלי נשואי נשיהן ויעזבו לאחרים חילם בלכתם
-ארץ צייה ושממה בלי כסות ושמלה ודאגתם להון וחמדתן אליו ימהרו
-<span class="pageno" title="יט׳ב" id="page-19_v"></span>
-מיתתן כי יבקש כל איש לשנו׳ טבעו ויחמוד וידאג תמיד לשנותו לטבע
-אחר להנות גופו והוא כלי לא ישתבר כי לא מקרה הוא על כן ימהר
-בהרף עין ואינו יחזיק בו ולא יקום. והנה הוא המלך תלמי אשר מצא
-הקאלנ״דיר למצא תנועת הירח. ויחכם מכל קדומיו עד אדם הראשון
-אשר נשלם ונגמר בז׳ החכמות יען היותו ראש עפרות תבל חפץ השם
-להשכילו ולחסרו מעת מחלקים ויעטריהו הוד והדר עז וגבורה וישימהו
-עליון על כל אשר יולדו. ואמנ׳ באכלו מן הפרי חרה אפו על אשר שם בו
-וישת עליו כפו למעטו ולחסרו מכל דברו הטוב ונעשה בעל חיים מת
-אשר לא היה לפני אכלו מן העץ נבראו הוא וכל העתידים לחיות תמיד
-בששון בשמחה בלי שנוי ותמורה בגן עדן הארציי עד חטא ולקה הוא
-ואשתו והארץ לקתה ואף הככבים לקו ומעטו מאורם. והיה כאשר
-חטא ולקה האדם וימעט הודו ושכלו וגבורתו עד נראה בדעתו ערום
-ר״ל מן השכל וההוד והגבורה אף כי השאיר לו השם יותר שכל והוד
-וגבורה מכל הבאים אחריו רק בג׳ אנשים. ההוד נמצא באבשלום.
-והשכל נמצא בשלמה. והגבורה נמצאת בשמשון. וכלם נשארו באדם
-הראשון ואחריו באו רבים יגעו ומצאו החכמות וימתיקו סוד לשמרה מן
-המבול כי בחכמות השכילו אשר יופסד העולם באש ובמים׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_7"><a href="#r3_7">שער ז איך אצילו החכמות מפני מי המבול</a></h3>
-
-<p><span class="first">צרפו</span> ויתבררו רבים לדרוש החכמות יגעו לדעת איך יחסר העול׳
-וימצאו אשר יופסד העולם שני פעמים. פעם באש ופעם
-במים. אמנם לא השכילם השם ב״ה לדעת איזו קודם. אז
-חמלו הפלוספים על אבידות השכל כי יאבד לנמצאים אחרי כלות העול׳
-ויבנה. אז עשו עמודים גדולים וחקקו בו אות מין החכמות אשר יש
-אמר כי האחד מאבן שייש חזקה קשה לא תמחה במים עזים. והאותיות
-חקוקות רחבות וגדולות לא יקלקולם מים ואש ולכל החכמות חצבו
-עמודים למען ימצאום הבאים אחריהם אח״כ ירד המבול וימח כל
-היקום מלבד נח ואשר אתו בתיבה אשר ממנו נבנה עולם בשנים
-קדמוניות ויחלו לבנות ולנטוע ליישב העולם כקדם והיה העולם שמה
-עת מראות עיניהם עד מצאו השכלים ויהיו אחרי המבול הראשון אשר
-מצא החכמות היה שם בן נח אשר יגע ומצא חכמת התכונה. ואח״כ
-בא אברהם אשר החכים והשכיל ויחכם מאד. ואחריהם מדור לדור
-הוסיפו ספרים השכלים דור הולך ודור בא עד בא התכונה הגדול
-<span class="pageno" title="כ׳א" id="page-20_r"></span>
-הפלסוף הנעלה אפ״לטון הוא אשר הוכיח אחדות האל וכי יש מנהיג
-במפתים רבים. ואחריו בא אריסט״וטלס אשר אלך בעקבותיו ומנו
-למד והוא אשר יסד חכמת ההגיון. ורוב עסקיו היה בחכמה וכל
-ספריהם עשו בלשון ארמי כי הלט״ין לא בא עד ג׳ מאות שנה אחריהם.
-ואחריהם באו משכיליים שריים ויעתיקום בלט״ין. ורבים השכילו
-ויעשו אותות רואים תמהו ואשר הפליא לעשות הוא היה הפלוסוף
-ווייר״גילא׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_8"><a href="#r3_8">שער ח במופתי בייר״גילא הפלוסוף</a></h3>
-
-<p><span class="first">טרם</span> דת מצרי היה ביירג״ילה אשר רבו פעליו ונפלאו מעלליו
-בחכמת התכונה. הוא עשה זבוב נחושתן אשר מי יקומוה
-במקום ישר מרגשת כל הזבובים הרחק כמטחוי קשת ובהתקרבם אליו
-מיד ימותו. הוא אשר עשה סוס נחשת לרפאות כל חלהי סוסים והיה
-כי יחלה סוס ותביט אל סוס נחושת מיד נרפא. הוא יסד עיר גדולה
-על ביצה והיה כל מניע הביצה מנענע כל הבירה. והנה הזבוב והסוס
-ומרבק הארי אשר עשה הלא המה במדינה נאפ״ש. הוא אשר
-האפיס את האש בעיר רומא על דבר בת הקיסר והחזירו לרצונו. הוא
-אשר עשה הגשר הגדול המופלא בתוך המים אשר נפלאו עליו כל חכמי
-עץ ואבן יגעו מצוא איכות הגשר. ולא מצאו איכותו ועל מה עמד
-ואנה ראשיתו ואחריתו. הוא אשר עשה גן אחד מוקף אויר בלי קיר
-וחומה והאויר עב כחומות אבן בל יכנס דבר דרך. בו שתי נירות
-דולקות תמיד לא תכבינה ובמותו אחת תכבנה ותלויה באויר. הוא
-אשר עשה ראש מתכת מדברת אליו ועונה ומשיב ומגיד לו כל העתיד.
-ויהי היום וישאל בראש הילך בדרך אחד. ויען הראש כי ילך כאשר
-יחפץ ובלבד כי ישמור ראשו. והוא לא הבין ודמה בדעתו לשמר
-הראש של מתכת. והראש לא כן דבר אם בראשו ממש. ויהי
-כאשר פחד הראש כן היה. בדרך אשר הלך נכנס חום השמש במוחו
-ויחלה מחליו אשר מת בו. וירא ווייר״גילא כי בחליו ימות ויצו
-לתלמידו לשאיתו מן רומא וישאוהו ויקברוהו בארץ שזי״לא מיל אחת
-קרוב לים. ועדין שומרים שם עצמותיו מכל אחרים וכאשר ינענע
-עצמותיו ויעלום למעלה התמלא זעם הים ותפל למעלה לפי העלות
-העצמות עד ישובון למקום ואז נחה הים מזעפו. כי מאד החכים
-מכל אדם ותהי חכמה מפוארה בכלי מכוער. כי שפל קומה היה וראש
-<span class="pageno" title="כ׳ב" id="page-20_v"></span>
-נמוך ושדרתו עקומה ורבו פלאי מעלליו ולא יאמנו להמון ילעגו להם
-אם יסופרו כי השומע דבר עליו ולא ידע מהותו ואיכותו ילעג לו כאשר
-רבו משפילי השכל מלעיגים על החכמה ואשר מעשה שדים ורוח הם
-והם לא הבינו דברו כי לא ידעו האיכות יקל להם המעשה ומה יתרון
-לכסיל ילך בחשך ואין נוגה בדרכיהם ויאמרו לא יראה יה ולא ולא יבינו
-כי יד אלקים עשתה כל וילכו אחרי שרירות לבן הרע לתור אחרי עיניהם
-הזונים לצבור הון ומטבע. ואת פרי השכל המירו בבוסר המטבע ולא
-ישיתו ללבבם על מי ועל מה הוסד הטבע ועל כל זאת לא נמנע
-בביאורו כמה קבלנו מקדמונים׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_9"><a href="#r3_9">שער ט מדוע הוסד המטבע</a></h3>
-
-<p><span class="first">המטבע</span> הוסד ופשט בעולם אל חסרון התבואה והבגדים וכל
-דבר צריך לגוף את אשר לו תבואה אין לו בגדים.
-את אשר לו בגדים אין לו תבואה. מה עשה בראשונה היו מחליפים
-זה בזה. ואשר לא היה לו לא זה ולא זה מה יכול לעשות. ויהי כאשר
-ראו המשאים את הדבר כי רע הוא ויאמרו איכה נישא משאת בגדים
-עמנו בדרך רחוקה לקנות לא אוכל ומשקה ויבקשו מאת אדוני הארץ
-לעשות מטבע קטן וקל למען יכול איש לשאת עמו די ספוקו בכל דבר
-וקראו לו שם כמו מנהוג. ובלע״ז בוטי״אה ואז פשט המטבע בכל
-מקום בלי שנוי. אמנם שוב תדשו בה דברים ונעשו רוב מטבעות.
-ועדיין הקטנה והקלה טובה ותקל לשאת כי כן יסדו המשאים
-הקדמונים׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_10"><a href="#r3_10">שער י במשאים עברו תמיד ללמוד</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנה</span> התבאר כי המטבע דרשו המשאים עברו האיים והמדינות
-כאשר עשו הפלוסוף הגדול אפל״טון נטש אהלו עזב חילו
-ללכת באשר ימצא למצא כדור החכמות. גם המלך אפי״לונן עזב
-מלכותו ויעבור ממקום למקום לבקש החכמות כאיש דל ואביון וברוב
-מקומות נתפס ונמסר מזה לזה מוכה ונמרט ולא שת ללבו כל הקורות
-למען דעת היות מנהיג אם אין. ויחתוך עד הגיע מקום תחנות
-הפלוסוף היושב בין עמודי הזהב ושמו אר״קץ המלמד לאדם דעת
-<span class="pageno" title="כא׳א" id="page-21_r"></span>
-בטבע בככבים ובכל מיני חכמת במפת בהכרח מחייב כל הראוי ושולל
-כמו כן ויצא לו שם גדול בכל החכמות ומשם הלך לדרכו עד מצא שלחן
-זהב מופי הנקרא שלחן השמש לבעבור נחקק עליו מהלך השמש וכל
-ההוה ושם למד הרבה סתרי השכל אשר טוב סחרו מסחר כסף. ומשם
-נסע ומצא נהר גאני״יץ וכל הארץ  אינד״יא עד סופה וכל דרכיו ועמלו
-ביגיעת השכל. אלכסנדר יגע והלך ממקום למקום בבקשת החכמה
-אמנם יגיעתו היתה בעושר בכבוד ובחיל גדול כמלך הלך לבקש
-החכמה ע״כ לא הפליטו אלקים לדעתה כאשר עשו המשאים העוברים
-במקלם ברעב ובצמא חרפו נפשם למות עכבו ארץ מגוריהם וילכו
-כאשר ימצאו לבקש השכל ולדרוש הפלוסוף. ואחרי הזכרנו נוסיף
-בביאור׳ ונבאר מהותה׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_11"><a href="#r3_11">שער יא מהות פלוסופיה</a></h3>
-
-<p><span class="first">הפלוסופיה</span> היא הכרת כל דבר ותכונה כל מעשה הוה ונעשה
-ונמצא יתהוה וימצא למען דעת כי ה׳ הוא הﭏלקים
-ואשר יכיר מעלת עצמו. ומהותו ישכיל פלוסופיה. כי לפלוסופים
-הכרה דקה מאד כאשר ענה אפלט״ון כי יגעה כל ימיך למצא החכמה
-מה תאמר לנו ואיזה דרך הטוב תורינו ונלך בה ויהי כמתלוצץ בעיניו
-ויען לו ויאמר לא למדתי דבר ויום ולילה יגעתי ולא מצאתי. ובכן
-התנצל מזיד לץ מתלוצץ על השכל ויש פתי ישמע דבר יישר בעיניו ידמה
-דעת כל מחקרי תכונת השכל וישמיע לכל מעט חכמתו. ובהודעו
-בשכלו נגרע אין בו ממש יוציא לעז על החכמה ותתבזה ולזה כיון
-החכם באמרו אל תשליכו הפנינים לפני החזירים כי אין יודעים מעלתם
-ולא כן עשו הקדמונים. כתלמי המלך אשר יגע ומצא תנועת הככבים
-אשר בגלגלים ואת מדותם. כאשר הקדמנו. ועתה נבאר מדת
-הארץ לארכה ורחבה ומדת השמש ואת השמים וירח והככבים
-והוכיחם במופת בספרו הנקרא אל״מגסטי. ואחריו מדדו החכמים
-ויסכימו לדבריו׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_12"><a href="#r3_12">שער יב במדידת הארץ</a></h3>
-
-<p><span class="first">הפלוסופים</span> בשכלם מדדו כל הארץ לכל צד בחכמת המחקר
-עם חכמת התשבורת מצאו הקף הארץ כמו חגורה
-<span class="pageno" title="כא׳ב" id="page-21_v"></span>
-בסינר סביבה ואח״כ שטחוהו לארץ ומדדוהו ומצאו ארכה עשרים אלף
-וחמש מאות וכ״ח מילין. ובמיל אלף פסיעות. ובפסיעה ד׳ רגלים
-וכל רגל ארבע עשרה אצבעות בגודל ארך סביבה. ועביה כמה
-נחלקה אל חציה מדדו ומצאו ארך עביה שש ﭏף וחמש מאות ואת גובה
-הגלגל מדדו להקיף כל ההוה ויש׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_13"><a href="#r3_13">שער יג מדידת השמש והירח</a></h3>
-
-<p><span class="first">אחרי</span> בארנו מדת הארץ הקל למו באור מדת הככבים והגלגל ונקל
-במדת הארץ הלבנה ונוכיח כי מדת הארץ בהקיפה גדול
-מגוף הלבנה ל״ט פעמים ועוד מעט ונחלקה על הארץ כ״ד פעמים וחצי
-בעובי הארץ. וגוף השמש גדול מגוף הארץ קס״ו פעמים כך נסו
-חכמי התשבורות אשר תמהו לדברי הקדמונים לא האמינו להם עד
-בחנו החכמות וימצאו כי כדבריהם כן הוא בגבה ומהות ויקל להאמין
-לרב גדלו מן הארץ לרב התרחקו ממנה. אמנם אף כי גבה מאד מדדו
-הקדמונים ותלמי הביאו במופת גבהו תקפ״ה פעמים כעובי הארץ׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_14"><a href="#r3_14">שער יד בגודל ובגובה הככבים</a></h3>
-
-<p><span class="first">גובה</span> הככבים שוה. אמנם בכולם ישתנה ואין שום
-ככב קטן נברא להאיר שלא יהיה <span id="corr28">גדול</span> מכל הארץ והימים והגדול
-שבכולם הוא ככב חמה כי הוא מאיר כל הככבים. ומן הארץ עד
-הככבים מרחק עשרת אלפים וחמשים פעמים כעובי הארץ. ואשר
-ישכיל בתשבורת יערך ערך האצבעות והרגלים והמילים בכמה ימים
-מהלכת. ואשר יוכל לעלות דרך ישר בלי סביב וילך כ״ה מילין בכל
-יום יעלה לככבים בשבע אלף וק״נ שנה. אדם הראשון אלו הלך עד
-הנה תמיד כ״ה מילין בכל יום עדין לא יגיע לככבים ויחסר לו לכת
-מהלך ב״א מ״ה שנה מיום נברא אדם עד יום נעשה ספר זה
-שנת ה׳ ﭏלפי׳ וה׳ לבריאות העולם ועוד דמיון אם היה כדור שם יקל
-לפול במאה שנה אז תלך בכל שעה מן כ״ד שעות היום ס״ג מילין וחצי
-עד תפול לארץ כי כן הוכיח אשר יסד ספר זה ארבעים פעמים כמהלך
-הסוס בלי ינוח והמבין יבין כי גדול וארוך הדבר לפרשו יותר׃
-</p>
-
-<div>
-<span class="pageno" title="כב׳א" id="page-22_r"></span>
-</div>
-
-<h3 id="s3_15"><a href="#r3_15">שער טו סך הכוכבים</a></h3>
-
-<p><span class="first">אמר</span> תלמי המלך כי הככבים המאירים ברורים הם אלף וי״ב
-עם ככבי לכת וסך כלם הידועים כ״ט אלף הם
-הנראים לבני אדם. ואת שאינם נראים אין להם מספר ואין איש
-יודע מספרם רק מונה מספרם בראש ב״ה וסך הככבים הנראים גבלו
-מספרם על ידי הכלי הנכבד אשר עשה תלמי המלך אשר בו ידעו
-מספרם ומרחק כל אחד מחבירו. ואלו הכוכבים חקוקים בגלגל
-בצלמם בדמותם בחצריהם בטירותם. ומהם לא נכרו יותר מן
-הארבעים ושבעה בגלגל ומהם בררו שנים עשר יותר נכבדים וטבעיים
-וקראום שנים עשר מזלות הסבבים בעוגל בגלגל לבדם. ואת שבעת
-הככבים לבדם ומה גבהו ומה נאוו אשר בחטאו ימות לא יזכה לחזות׳
-ואשר יזכה עלות שם ברגע אחד יהיה למעלה בכל מיני תענוג רוחני
-אשר לא ידמה לתענוג גשמי כי לא יוכל איש לדעת רוחב מדורת
-בעליונים לא ימלאו כל שכני תבל ויושבי ארץ וימים וכל אשר בהם
-ומעט נאריך בבאור מרחב גן עדן רוחניי שמיימי׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_16"><a href="#r3_16">שער יו מרחיב גן <span id="corr29">עדן</span></a></h3>
-
-<p><span class="first">אם</span> היתה הארץ גדולה מאשר היא מאה אלף פעמים וירבו יושביה
-ק׳ אלף פעמים מכל אשר היו בה וכל אחד מוליד בכל יום
-ויחיו ק׳ אלף שנה וכל הנולד יהיה עיר ולכל אחד כרך מפואר
-גדול לא יחסר בו דבר יערות נהרות תנור וכירים בית הריחים פרדס
-וגנים סביבות כרכם. ולכל אחד מאה עבדים ולכל עבד עשרה תחתיו
-לא ידמו בגלגל הגדול כגרגיר מלח בים אוקינו׳. ע״כ יאמרו המושלי׳
-מה טוב ונעים להאמין לדעת יוצר הכל אשר יצר הבניינים הגדולים
-והמפוארים לשמור מצותיו וחקותיו לבלתי יכעיסוהו בהבליהם וירחקו
-נדוד ישובו רשעים שאלה לא יראו המקום הנורא הקדוש אשר מעל
-לגלגל הגדול גן עדן שמיימי לא ימלאנו דבר כי אם יקר כבוד יוצרו
-ב״ה השר ממלא כל ושני המקומות הם ג״ע וגהינם מתנגדים והעול׳
-ביניהם זה מושך אליו החטאים בנפשותם. וג״ע מושך אליו כל
-הטובים והמקומות ההם בלי גבול נודע יש בהם להחזיק כל הנמצאי׳
-לא ימלא מהן. ע״כ אמרתי יגעתי ולא מצאתי אל תאמן כי מלא כל
-<span class="pageno" title="כב׳ב" id="page-22_v"></span>
-הארץ כבוד השם ובא לטהר מסייעין לו. ואחרי בארנו גדול הגלגל
-מקום משכן הככבים ותנועתו נבאר הגלגל אשר לא ינוע בו ובו לא
-ישתנה כאשר ילך היש ממקום זה למקום אחר ההולך ינוע והנהלך
-ינוח עד שוב הנע למקום הראשון ותמיד המקום ינוח בל יזוז וישתנה
-והם השמים המשפיעים לנו את זוהר הגדול הצלול בהיות האויר זך
-ודק כאשר מצאו חכמי בחזיון. והשמים ההם מקיפים הגלגל הגדול
-ובו נלאו חידות וקצרה שכל אנושי להגיע לתמציתו לא נמצא בו הכרה
-והוכחה במופת כי אם על דרך הקבלה לפי דברי הקדמונים׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_17"><a href="#r3_17">שער יז מן השמים ושמי השמים בשמותם</a></h3>
-
-<p><span class="first">על</span> השמים ההם יש שמים אחרים המקיפים להם סביב ועצם כעין
-הבדולח לבן וצלול כקרח הנורא ושמם שמי הבדולח ועל השמים
-ההם נוסדו שמים אחרי׳ מקיפין להם סביב ועצמן זהורו שבעתי׳ כאו׳
-החמה ושמם שמי המראה ומשם נפלו המלאכים בדור המבול ויקחו
-להם נשים מכל אשר בחרו כי מה נורא המקום ההוא אשר המלאכים לא
-זכו היות שם בלתי זולת מלאכי השרת הקדושים׃
-</p>
-
-<h3 id="s3_18"><a href="#r3_18">שער יח <span id="corr30">בתענוגי</span> גן עדן השמיימי</a></h3>
-
-<p><span class="first">הנה</span> התבאר אשר ג״ע למעלה כל הגלגלים ושם מקום התענוג
-והשמחה ההוד וההדר וכבוד השם נגלה גלוי לכל ראש אוכלי׳
-והוא המקום המובחר משכן כבוד אלקי ישראל אף כי נמצא בכל לא
-נגלה רק שם כי אין נסתר מנגד עיניו רואה כל וציפה כי שומר הכל הוא
-ואם תתמהו אם יראה השם ב״ה כל הנמצאים כי המשל
-בדבור היוצא מפי איש וכל העומדים שם ישמעו כל המאמר אף כי יצא
-מפי אחד כי כן משפט חוש השמע עא״כו עין היוצר אשר כל צופה
-כי כל הגוים כאין נגדו. ועוד המשל כנר תאיר על כמה דברים בפעם
-אחד וכאשר <span id="corr31">נפלאו</span> פעליו איך יתמהו על פלאי השם הפועל ב״ה אשר
-הכל נעשה במאמרו וכבודו מלא כל. ובג״ע מקום משכן הקדושים
-והיראים והמלאכים אשר לא יגיעו שכל מעשיו לדעת מהותו ואת
-תענוגו ואם יחכם איש מכל אשר לפניו ולו מאות אלף לשונות ומאה
-אלף לבבות מושכלים כל אחד בכל אשר היה לפניו לא יוכלו לחוק
-<span class="pageno" title="כג׳א" id="page-23_r"></span>
-בספר חלק אחד מאלף אלפים מן השמחה והתענוג וההוד והנוי אשר
-יקרה לשכנים שם אשר נבזה גם הנמאס שם לא יטוש הנאתו הרוחנית
-יום אחד להיות מלך על כל העולם כלו לעולם. כי כאשר לא ישיג
-העור אור השמש מטעם שלא ראה אותו מעולם. כך אי אפשר להשיג
-תענוג גן עדן אשר הוא אור רוחניי וכמו שא״ז״ל ראה שאין העולם
-כדאי להשתמש באור וגנזו לצדיקים לעתיד לבא וכמו שאמרו השמש
-הוא אחד משתין אלפין וחמש ושבעין חולקין מההוא נהורא דאתגניז.
-ומטעם זה כל היעודים <span id="corr32">שנכתבו</span> בתורה
-הם כלם <span id="corr33">תענוגים</span> גשמים כמו
-שאמר הכתוב ואכלתם לחמיכם לשובע. הגם שרומזים לדברים
-רוחניים כי אלו נכתב בתורה יעודים רוחניים כמו תענוגי הנשמות
-לא יעשו ההמון שאינם מבינים אלו הענינים המצות בעבורם כיון שאי
-אפשר להם לציירם בשכלם. לכן רמוז הדברים רוחניים בעניינים
-גשמיים כמו הלויתן ובהמות בהררי אלף. מכל מקום כל איש אשר
-יראת ה׳ על פניו מצפה לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו כן יזכנו
-לראות בטובו׃
-</p>
-
-<div class="colophon">
-    <p class="larger">תם ונשלם שבח לאל בורא עולם</p>
-    <p class="larger">והיתה השלמתו יום שהוכפל בו בכי טוב כ״ג
-    אדר תצ״ג לפק׃</p>
-
-    <p>על ידי הפועל המסדר במלאכת הקודש באמונה
-    נאם. זלמן בן כמהו״רר משה פ״פנר״ו׃ זעציר מק״ק
-      אמשטרדם׃</p>
-
-    <div class="image-center">
-      <img style="width: 40em; margin-top: 2em;" src="images/colophon.png" alt=""/>
-    </div>
-
-</div>
-
-<div class="blankpage">
-<span class="pageno" title="כג׳ב" id="page-23_v"></span>
-</div>
-
-<div class="tn section">
-  <h2>הערת עורך המהדורה האלקטרונית:</h2>
-
-  <p>
-   צורת הכתיב והדיקדוק נשמרו נאמנים למקור, לרוב בהקשר להוספה או להשמטה של אימות
-   קריאה כמו האותיות  ו׳ וי׳, לארתוגרפיה משתנה ולשיבושים במילים הלועזיות.
-   מילים מקוצרות בידי גרש, והצירוף א-ל (ﭏ) נשמרו כבמקור. למען הסר ספק
-   נעשה עיון במהדורות נוספות של הספר (ווילנא, מהוראדנה תקס״ב; וורשא, ראטהער 1862; מונקאטש, בלייער עט קאהן תרנ״ז),
-   אם כי כל מהדורה גם מכניסה שינוים משלה.
-  </p>
-
-  <p>השגיאות דפוס הבאות תוקנו:</p>
-  <ul>
-    <li><span class="loc">עמוד ב׳א, שורה 10:</span>
-       מן האש וסכבי׳ מדלגי׳ ← <a href="#corr1"> מן האש וככבי׳ מדלגי׳</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ב׳א, ש׳ 22:</span>
-       מדוע הוסד הטבע ← <a href="#r3_9"> מדוע הוסד המטבע</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ב׳א, ש׳ 11:</span>
-       מן התנינים הפרהים ← <a href="#corr2"> מן התנינים הפרחים</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ב׳ב, ש׳ 8:</span>
-      וטבע הטובה מתאחתת ← <a href="#corr3"> וטבע הטובה מתאחדת</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ב׳ב, ש׳ 13:</span>
-      ולהשכ לו ולייסרו ← <a href="#corr4"> ולהשכילו ולייסרו</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ב׳ב, ש׳ 26:</span>
-      למע ינחלו טובו ← <a href="#corr5"> למען ינחלו טובו</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ד׳א, ש׳ 23:</span>
-      זלותי יראה ← <a href="#corr6"> זולתי יראה</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ד׳ב, ש׳ 9:</span>
-      פנה ממנ יתד ← <a href="#corr7"> פנה ממנו יתד</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ד׳ב, ש׳ 27:</span>
-      וישטטה לעת זקנתו ← <a href="#corr8"> וישתטה לעת זקנתו</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ז׳א, ש׳ 8:</span>
-      לפי קצר השגחינו ← <a href="#corr9"> לפי קצר השגתינו</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ז׳א, ש׳ 17:</span>
-      ואבן הארביע ← <a href="#corr10"> ואבן הרביעי</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ז׳ב, ש׳ 13:</span>
-      ומשם יכרדו ← <a href="#corr11"> ומשם יפרדו</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ז׳ב, ש׳ 25:</span>
-      ונושאים בצרפניהם ← <a href="#corr12"> ונושאים בצפרניהם</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ט׳א, ש׳ 24:</span>
-      אשר בהם. יפילו ← <a href="#corr13"> אשר בהם יפילו</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ ט׳א, ש׳ 30:</span>
-      ויש בה כה גדול ← <a href="#corr14"> ויש בה כח גדול</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ י׳א, ש׳ 26:</span>
-      כתורץ גר״יץ׃ ← <a href="#corr15"> כתורת גר״יץ׃</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ י׳ב, ש׳ 18:</span>
-      ולחחר השנה ← <a href="#corr16"> ולאחר השנה</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ י׳ב, ש׳ 20:</span>
-      קליפתן קאניילאי ← <a href="#corr17">קליפתן קאנ״ילאי</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ יב׳א, ש׳ 5:</span>
-      והב׳ תניח ← <a href="#corr18"> והב׳ תניח.</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ יג׳א, ש׳ 19:</span>
-      וחשובתה אל הים. ← <a href="#corr19"> ותשובתה אל הים.</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ יג׳ב, ש׳ 19:</span>
-      ובתדינות עכו יש חול ← <a href="#corr20"> ובמדינות עכו יש חול</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ יד׳א, ש׳ 23:</span>
-      היושב ם עליה. ← <a href="#corr21"> היושבים עליה.</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ טו׳א, ש׳ 18:</span>
-      כי כאוי׳ מפצצם ← <a href="#corr22"> כי כאוי׳  מפצצם׃</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ טז׳ב, ש׳ 17:</span>
-      בכל יום ← <a href="#corr23"> בכל יום׃</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ יז׳א, ש׳ 2:</span>
-      בשנתם רואם ← <a href="#corr24"> בשנתם רואים</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ יז׳ב, ש׳ 9:</span>
-      מד יזרח השמש ← <a href="#corr25"> עד יזרח השמש</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ יח׳א, ש׳ 8:</span>
-      בלוקת השמש ← <a href="#corr26"> בלקות השמש</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ יח׳א, ש׳ אחרונה:</span>
-      השמים העליונים והככבם ← <a href="#corr27"> השמים העליונים והככבים</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ כא׳ב, ש׳ 17:</span>
-      שלא יהיה גודל ← <a href="#corr28"> שלא יהיה גדול</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ כב׳א, ש׳ 15:</span>
-      מרחיב גן עדם ← <a href="#corr29"> מרחיב גן עדן</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ כב׳ב, ש׳ 16:</span>
-      בתענוני גן עדן ← <a href="#corr30"> בתענוגי גן עדן</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ כב׳ב, ש׳ 25:</span>
-      וכאשר נפלעו ← <a href="#corr31"> וכאשר נפלאו</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ כג׳א, ש׳ 8:</span>
-      שנכתבא בתורה ←<a href="#corr32"> שנכתבו בתורה</a></li>
-    <li><span class="loc">ע׳ כג׳א, ש׳ 9:</span>
-      תענונים גשמים ←<a href="#corr33"> תענוגים גשמים</a></li>
-</ul>
-</div>
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-<pre xml:lang="en" style="direction: ltr">
-
-
-
-
-
-End of the Project Gutenberg EBook of Tsel Ha'Olam, by 
-Gauthier (or Goussin) de Metz and Mattityahu ben Shlomo Delacrut
-
-*** END OF THIS PROJECT GUTENBERG EBOOK TSEL HA'OLAM ***
-
-***** This file should be named 61024-h.htm or 61024-h.zip *****
-This and all associated files of various formats will be found in:
-        http://www.gutenberg.org/6/1/0/2/61024/
-
-Produced by Enrico Segre, using the facilities of
-Distributed Proofreaders Italia at
-http://dp-test.dm.unipi.it/
-
-Updated editions will replace the previous one--the old editions will
-be renamed.
-
-Creating the works from print editions not protected by U.S. copyright
-law means that no one owns a United States copyright in these works,
-so the Foundation (and you!) can copy and distribute it in the United
-States without permission and without paying copyright
-royalties. Special rules, set forth in the General Terms of Use part
-of this license, apply to copying and distributing Project
-Gutenberg-tm electronic works to protect the PROJECT GUTENBERG-tm
-concept and trademark. Project Gutenberg is a registered trademark,
-and may not be used if you charge for the eBooks, unless you receive
-specific permission. If you do not charge anything for copies of this
-eBook, complying with the rules is very easy. You may use this eBook
-for nearly any purpose such as creation of derivative works, reports,
-performances and research. They may be modified and printed and given
-away--you may do practically ANYTHING in the United States with eBooks
-not protected by U.S. copyright law. Redistribution is subject to the
-trademark license, especially commercial redistribution.
-
-START: FULL LICENSE
-
-THE FULL PROJECT GUTENBERG LICENSE
-PLEASE READ THIS BEFORE YOU DISTRIBUTE OR USE THIS WORK
-
-To protect the Project Gutenberg-tm mission of promoting the free
-distribution of electronic works, by using or distributing this work
-(or any other work associated in any way with the phrase "Project
-Gutenberg"), you agree to comply with all the terms of the Full
-Project Gutenberg-tm License available with this file or online at
-www.gutenberg.org/license.
-
-Section 1. General Terms of Use and Redistributing Project
-Gutenberg-tm electronic works
-
-1.A. By reading or using any part of this Project Gutenberg-tm
-electronic work, you indicate that you have read, understand, agree to
-and accept all the terms of this license and intellectual property
-(trademark/copyright) agreement. If you do not agree to abide by all
-the terms of this agreement, you must cease using and return or
-destroy all copies of Project Gutenberg-tm electronic works in your
-possession. If you paid a fee for obtaining a copy of or access to a
-Project Gutenberg-tm electronic work and you do not agree to be bound
-by the terms of this agreement, you may obtain a refund from the
-person or entity to whom you paid the fee as set forth in paragraph
-1.E.8.
-
-1.B. "Project Gutenberg" is a registered trademark. It may only be
-used on or associated in any way with an electronic work by people who
-agree to be bound by the terms of this agreement. There are a few
-things that you can do with most Project Gutenberg-tm electronic works
-even without complying with the full terms of this agreement. See
-paragraph 1.C below. There are a lot of things you can do with Project
-Gutenberg-tm electronic works if you follow the terms of this
-agreement and help preserve free future access to Project Gutenberg-tm
-electronic works. See paragraph 1.E below.
-
-1.C. The Project Gutenberg Literary Archive Foundation ("the
-Foundation" or PGLAF), owns a compilation copyright in the collection
-of Project Gutenberg-tm electronic works. Nearly all the individual
-works in the collection are in the public domain in the United
-States. If an individual work is unprotected by copyright law in the
-United States and you are located in the United States, we do not
-claim a right to prevent you from copying, distributing, performing,
-displaying or creating derivative works based on the work as long as
-all references to Project Gutenberg are removed. Of course, we hope
-that you will support the Project Gutenberg-tm mission of promoting
-free access to electronic works by freely sharing Project Gutenberg-tm
-works in compliance with the terms of this agreement for keeping the
-Project Gutenberg-tm name associated with the work. You can easily
-comply with the terms of this agreement by keeping this work in the
-same format with its attached full Project Gutenberg-tm License when
-you share it without charge with others.
-
-1.D. The copyright laws of the place where you are located also govern
-what you can do with this work. Copyright laws in most countries are
-in a constant state of change. If you are outside the United States,
-check the laws of your country in addition to the terms of this
-agreement before downloading, copying, displaying, performing,
-distributing or creating derivative works based on this work or any
-other Project Gutenberg-tm work. The Foundation makes no
-representations concerning the copyright status of any work in any
-country outside the United States.
-
-1.E. Unless you have removed all references to Project Gutenberg:
-
-1.E.1. The following sentence, with active links to, or other
-immediate access to, the full Project Gutenberg-tm License must appear
-prominently whenever any copy of a Project Gutenberg-tm work (any work
-on which the phrase "Project Gutenberg" appears, or with which the
-phrase "Project Gutenberg" is associated) is accessed, displayed,
-performed, viewed, copied or distributed:
-
-  This eBook is for the use of anyone anywhere in the United States and
-  most other parts of the world at no cost and with almost no
-  restrictions whatsoever. You may copy it, give it away or re-use it
-  under the terms of the Project Gutenberg License included with this
-  eBook or online at www.gutenberg.org. If you are not located in the
-  United States, you'll have to check the laws of the country where you
-  are located before using this ebook.
-
-1.E.2. If an individual Project Gutenberg-tm electronic work is
-derived from texts not protected by U.S. copyright law (does not
-contain a notice indicating that it is posted with permission of the
-copyright holder), the work can be copied and distributed to anyone in
-the United States without paying any fees or charges. If you are
-redistributing or providing access to a work with the phrase "Project
-Gutenberg" associated with or appearing on the work, you must comply
-either with the requirements of paragraphs 1.E.1 through 1.E.7 or
-obtain permission for the use of the work and the Project Gutenberg-tm
-trademark as set forth in paragraphs 1.E.8 or 1.E.9.
-
-1.E.3. If an individual Project Gutenberg-tm electronic work is posted
-with the permission of the copyright holder, your use and distribution
-must comply with both paragraphs 1.E.1 through 1.E.7 and any
-additional terms imposed by the copyright holder. Additional terms
-will be linked to the Project Gutenberg-tm License for all works
-posted with the permission of the copyright holder found at the
-beginning of this work.
-
-1.E.4. Do not unlink or detach or remove the full Project Gutenberg-tm
-License terms from this work, or any files containing a part of this
-work or any other work associated with Project Gutenberg-tm.
-
-1.E.5. Do not copy, display, perform, distribute or redistribute this
-electronic work, or any part of this electronic work, without
-prominently displaying the sentence set forth in paragraph 1.E.1 with
-active links or immediate access to the full terms of the Project
-Gutenberg-tm License.
-
-1.E.6. You may convert to and distribute this work in any binary,
-compressed, marked up, nonproprietary or proprietary form, including
-any word processing or hypertext form. However, if you provide access
-to or distribute copies of a Project Gutenberg-tm work in a format
-other than "Plain Vanilla ASCII" or other format used in the official
-version posted on the official Project Gutenberg-tm web site
-(www.gutenberg.org), you must, at no additional cost, fee or expense
-to the user, provide a copy, a means of exporting a copy, or a means
-of obtaining a copy upon request, of the work in its original "Plain
-Vanilla ASCII" or other form. Any alternate format must include the
-full Project Gutenberg-tm License as specified in paragraph 1.E.1.
-
-1.E.7. Do not charge a fee for access to, viewing, displaying,
-performing, copying or distributing any Project Gutenberg-tm works
-unless you comply with paragraph 1.E.8 or 1.E.9.
-
-1.E.8. You may charge a reasonable fee for copies of or providing
-access to or distributing Project Gutenberg-tm electronic works
-provided that
-
-* You pay a royalty fee of 20% of the gross profits you derive from
-  the use of Project Gutenberg-tm works calculated using the method
-  you already use to calculate your applicable taxes. The fee is owed
-  to the owner of the Project Gutenberg-tm trademark, but he has
-  agreed to donate royalties under this paragraph to the Project
-  Gutenberg Literary Archive Foundation. Royalty payments must be paid
-  within 60 days following each date on which you prepare (or are
-  legally required to prepare) your periodic tax returns. Royalty
-  payments should be clearly marked as such and sent to the Project
-  Gutenberg Literary Archive Foundation at the address specified in
-  Section 4, "Information about donations to the Project Gutenberg
-  Literary Archive Foundation."
-
-* You provide a full refund of any money paid by a user who notifies
-  you in writing (or by e-mail) within 30 days of receipt that s/he
-  does not agree to the terms of the full Project Gutenberg-tm
-  License. You must require such a user to return or destroy all
-  copies of the works possessed in a physical medium and discontinue
-  all use of and all access to other copies of Project Gutenberg-tm
-  works.
-
-* You provide, in accordance with paragraph 1.F.3, a full refund of
-  any money paid for a work or a replacement copy, if a defect in the
-  electronic work is discovered and reported to you within 90 days of
-  receipt of the work.
-
-* You comply with all other terms of this agreement for free
-  distribution of Project Gutenberg-tm works.
-
-1.E.9. If you wish to charge a fee or distribute a Project
-Gutenberg-tm electronic work or group of works on different terms than
-are set forth in this agreement, you must obtain permission in writing
-from both the Project Gutenberg Literary Archive Foundation and The
-Project Gutenberg Trademark LLC, the owner of the Project Gutenberg-tm
-trademark. Contact the Foundation as set forth in Section 3 below.
-
-1.F.
-
-1.F.1. Project Gutenberg volunteers and employees expend considerable
-effort to identify, do copyright research on, transcribe and proofread
-works not protected by U.S. copyright law in creating the Project
-Gutenberg-tm collection. Despite these efforts, Project Gutenberg-tm
-electronic works, and the medium on which they may be stored, may
-contain "Defects," such as, but not limited to, incomplete, inaccurate
-or corrupt data, transcription errors, a copyright or other
-intellectual property infringement, a defective or damaged disk or
-other medium, a computer virus, or computer codes that damage or
-cannot be read by your equipment.
-
-1.F.2. LIMITED WARRANTY, DISCLAIMER OF DAMAGES - Except for the "Right
-of Replacement or Refund" described in paragraph 1.F.3, the Project
-Gutenberg Literary Archive Foundation, the owner of the Project
-Gutenberg-tm trademark, and any other party distributing a Project
-Gutenberg-tm electronic work under this agreement, disclaim all
-liability to you for damages, costs and expenses, including legal
-fees. YOU AGREE THAT YOU HAVE NO REMEDIES FOR NEGLIGENCE, STRICT
-LIABILITY, BREACH OF WARRANTY OR BREACH OF CONTRACT EXCEPT THOSE
-PROVIDED IN PARAGRAPH 1.F.3. YOU AGREE THAT THE FOUNDATION, THE
-TRADEMARK OWNER, AND ANY DISTRIBUTOR UNDER THIS AGREEMENT WILL NOT BE
-LIABLE TO YOU FOR ACTUAL, DIRECT, INDIRECT, CONSEQUENTIAL, PUNITIVE OR
-INCIDENTAL DAMAGES EVEN IF YOU GIVE NOTICE OF THE POSSIBILITY OF SUCH
-DAMAGE.
-
-1.F.3. LIMITED RIGHT OF REPLACEMENT OR REFUND - If you discover a
-defect in this electronic work within 90 days of receiving it, you can
-receive a refund of the money (if any) you paid for it by sending a
-written explanation to the person you received the work from. If you
-received the work on a physical medium, you must return the medium
-with your written explanation. The person or entity that provided you
-with the defective work may elect to provide a replacement copy in
-lieu of a refund. If you received the work electronically, the person
-or entity providing it to you may choose to give you a second
-opportunity to receive the work electronically in lieu of a refund. If
-the second copy is also defective, you may demand a refund in writing
-without further opportunities to fix the problem.
-
-1.F.4. Except for the limited right of replacement or refund set forth
-in paragraph 1.F.3, this work is provided to you 'AS-IS', WITH NO
-OTHER WARRANTIES OF ANY KIND, EXPRESS OR IMPLIED, INCLUDING BUT NOT
-LIMITED TO WARRANTIES OF MERCHANTABILITY OR FITNESS FOR ANY PURPOSE.
-
-1.F.5. Some states do not allow disclaimers of certain implied
-warranties or the exclusion or limitation of certain types of
-damages. If any disclaimer or limitation set forth in this agreement
-violates the law of the state applicable to this agreement, the
-agreement shall be interpreted to make the maximum disclaimer or
-limitation permitted by the applicable state law. The invalidity or
-unenforceability of any provision of this agreement shall not void the
-remaining provisions.
-
-1.F.6. INDEMNITY - You agree to indemnify and hold the Foundation, the
-trademark owner, any agent or employee of the Foundation, anyone
-providing copies of Project Gutenberg-tm electronic works in
-accordance with this agreement, and any volunteers associated with the
-production, promotion and distribution of Project Gutenberg-tm
-electronic works, harmless from all liability, costs and expenses,
-including legal fees, that arise directly or indirectly from any of
-the following which you do or cause to occur: (a) distribution of this
-or any Project Gutenberg-tm work, (b) alteration, modification, or
-additions or deletions to any Project Gutenberg-tm work, and (c) any
-Defect you cause.
-
-Section 2. Information about the Mission of Project Gutenberg-tm
-
-Project Gutenberg-tm is synonymous with the free distribution of
-electronic works in formats readable by the widest variety of
-computers including obsolete, old, middle-aged and new computers. It
-exists because of the efforts of hundreds of volunteers and donations
-from people in all walks of life.
-
-Volunteers and financial support to provide volunteers with the
-assistance they need are critical to reaching Project Gutenberg-tm's
-goals and ensuring that the Project Gutenberg-tm collection will
-remain freely available for generations to come. In 2001, the Project
-Gutenberg Literary Archive Foundation was created to provide a secure
-and permanent future for Project Gutenberg-tm and future
-generations. To learn more about the Project Gutenberg Literary
-Archive Foundation and how your efforts and donations can help, see
-Sections 3 and 4 and the Foundation information page at
-www.gutenberg.org
-
-
-
-Section 3. Information about the Project Gutenberg Literary Archive Foundation
-
-The Project Gutenberg Literary Archive Foundation is a non profit
-501(c)(3) educational corporation organized under the laws of the
-state of Mississippi and granted tax exempt status by the Internal
-Revenue Service. The Foundation's EIN or federal tax identification
-number is 64-6221541. Contributions to the Project Gutenberg Literary
-Archive Foundation are tax deductible to the full extent permitted by
-U.S. federal laws and your state's laws.
-
-The Foundation's principal office is in Fairbanks, Alaska, with the
-mailing address: PO Box 750175, Fairbanks, AK 99775, but its
-volunteers and employees are scattered throughout numerous
-locations. Its business office is located at 809 North 1500 West, Salt
-Lake City, UT 84116, (801) 596-1887. Email contact links and up to
-date contact information can be found at the Foundation's web site and
-official page at www.gutenberg.org/contact
-
-For additional contact information:
-
-    Dr. Gregory B. Newby
-    Chief Executive and Director
-    gbnewby@pglaf.org
-
-Section 4. Information about Donations to the Project Gutenberg
-Literary Archive Foundation
-
-Project Gutenberg-tm depends upon and cannot survive without wide
-spread public support and donations to carry out its mission of
-increasing the number of public domain and licensed works that can be
-freely distributed in machine readable form accessible by the widest
-array of equipment including outdated equipment. Many small donations
-($1 to $5,000) are particularly important to maintaining tax exempt
-status with the IRS.
-
-The Foundation is committed to complying with the laws regulating
-charities and charitable donations in all 50 states of the United
-States. Compliance requirements are not uniform and it takes a
-considerable effort, much paperwork and many fees to meet and keep up
-with these requirements. We do not solicit donations in locations
-where we have not received written confirmation of compliance. To SEND
-DONATIONS or determine the status of compliance for any particular
-state visit www.gutenberg.org/donate
-
-While we cannot and do not solicit contributions from states where we
-have not met the solicitation requirements, we know of no prohibition
-against accepting unsolicited donations from donors in such states who
-approach us with offers to donate.
-
-International donations are gratefully accepted, but we cannot make
-any statements concerning tax treatment of donations received from
-outside the United States. U.S. laws alone swamp our small staff.
-
-Please check the Project Gutenberg Web pages for current donation
-methods and addresses. Donations are accepted in a number of other
-ways including checks, online payments and credit card donations. To
-donate, please visit: www.gutenberg.org/donate
-
-Section 5. General Information About Project Gutenberg-tm electronic works.
-
-Professor Michael S. Hart was the originator of the Project
-Gutenberg-tm concept of a library of electronic works that could be
-freely shared with anyone. For forty years, he produced and
-distributed Project Gutenberg-tm eBooks with only a loose network of
-volunteer support.
-
-Project Gutenberg-tm eBooks are often created from several printed
-editions, all of which are confirmed as not protected by copyright in
-the U.S. unless a copyright notice is included. Thus, we do not
-necessarily keep eBooks in compliance with any particular paper
-edition.
-
-Most people start at our Web site which has the main PG search
-facility: www.gutenberg.org
-
-This Web site includes information about Project Gutenberg-tm,
-including how to make donations to the Project Gutenberg Literary
-Archive Foundation, how to help produce our new eBooks, and how to
-subscribe to our email newsletter to hear about new eBooks.
-
-
-
-</pre>
-
-</body>
-</html>
diff --git a/old/61024-h/images/colophon.png b/old/61024-h/images/colophon.png
deleted file mode 100644
index c35f2c1..0000000
--- a/old/61024-h/images/colophon.png
+++ /dev/null
diff --git a/old/61024-h/images/cover.jpg b/old/61024-h/images/cover.jpg
deleted file mode 100644
index a92c617..0000000
--- a/old/61024-h/images/cover.jpg
+++ /dev/null